Skip to content

יוגורט שקדים טבעוני ומה שעשיתי בו

אחרי שהשתעשעתי ונהניתי עם יוגורט קשיו, התפניתי לאחיו הציוני – יוגורט השקדים.

3פטריות אפויות ממולאות ביוגורט שקדים וברגליים של עצמן

בפוסט הקודם של על יוגורט טבעוני סיפרתי איך עשיתי יוגורט מקשיו ואיך הניסיונות להכין יוגורט משקדים ומחלב קוקוס לא כל כך הצליחו. על אף שהצהרתי שלא אנסה שוב להכין יוגורט שקדים, חזרתי לזירת הפשע, אבל הפעם הייתי חכמה יותר. ראשית, במקום להשתמש בשקדים "מלאים", כלומר אלה שנשארו עם הקליפה החומה הדקה, שאותם יש לקלף לאחר ההשריה, קניתי שקדים מולבנים. זה חסך לי הרבה מאוד עבודה.שנית, הניסויים לימדו אותי ש"חלב השקדים" הופך ליוגורט מהר יותר מ"חלב" הקשיו. מצוידת בתובנות האלה השריתי, טחנתי, התססתי והצלחתי. אז ככה עושים, ממש בקלות, יוגורט שקדים:

לרבע ליטר, בערך, יוגורט שקדים
1 כוס שקדים מולבנים (כדאי לטעום, כי לפעמים הם סופחים בחנות ריחות של תבלינים)
מים
כף מיץ לימון טרי (מומלץ להשתמש במיץ של לימקוואט או של ליים – הטעם השונה מורגש ונעים)

ההכנה
משרים את השקדים במים לארבע שעות או יותר.
מסננים את השקדים, מעבירים לבלנדר ומכסים במים טריים. טוחנים. בודקים את הסמיכות ומוסיפים מים לפי הצורך. המטרה היא להגיע לנוזל בסמיכות של ריוויון. היוגורט יהיה סמיך הרבה יותר.
מעבירים את הנוזל לצנצנת נקייה, מוסיפים מיץ לימון ומערבבים היטב.
מכסים את פתח הצנצנת בגזה, חיתול או בד אוורירי אחר ומהדקים בגומייה. מניחים את הצנצנת מחוץ למקרר. אחרי ארבע שעות בודקים אם היוגורט מוכן. הקצב תלוי בחום החדר. אתם תראו שיש שכבת מים דקה בתחתית הצנצנת. זה תקין. יש לערבב את היוגורט ולהעביר לאחסון במקרר.

2גרגרי חומוס מבושלים על יוגורט שקדים עם נענע יבשה ושמן זית

p61118-130656
לחם הבית עם ממרח יוגורט, עגבניות ובצל ירוק

מה עושים עם יוגורט שקדים? כל מה שעושים עם יוגורט אחר. אני אוהבת להכין ממנו ממרחים או מטבלים בתוספת של מעט שמן זית, מלח ועשבים טריים או יבשים (סומאק, נענע, זעתר למשל) הוא גם בסיס טוב לצזיקי. אם אני רוצה לחזור לילדות, אני קוצצת דק-דק עגבניה ובצל ירוק, מוסיפה ליוגורט ומתבלת בטיפת שמן זית, מלח ופלפל שחור. אני מוסיפה מעט מהיוגורט לרוטב עגבניות שאני מכינה לפסטה של הבת שלי. אני גם משתמשת בו להכנת פטריות ממולאות ומקבלת תוצאה "גבינתית" להפליא.

לפטריות ממולאות ביוגורט שקדים צריך
8 פטריות פורטבלו או שמפיניון בקוטר של 7-6 ס"מ. בחרו פטריות קעורות, הן גם טריות יותר
שמן זית להברשה
10-8 כפות יוגורט שקדים
2 כפית פתיתי שמרי בירה
שום כתוש לפי הטעם, אם רוצים
חופן עלים ירוקים, קצוצים (אני השתמשתי בתרד)
מלח
פלפל לבן

1

ההכנה
עוקרים מהפטריות את הרגליים שלהן. מברישים את הכובעים בשמן זית ומניחים בתבנית.
קוצצים דק מאוד את רגלי הפטריות ומניחים בקערה. מוספים את יתר חומרי המלית, טועמים ומתקנים תיבול.
ממלאים בנדיבות את כובעי הפטריות בתערובת.
מחממים תנור במצב של טורבו גריל ל-150 מעלות (או ל-180 אם אין טורבו) ואופים את הפטריות עד לשיזוף קל. אם נשארו עודפי מלית, מורחים אותם על לחם וקולים אותו יחד עם הפטריות.

הלוויה בחצר

החתול שלי זיגמונד גרם לי היום, שוב, להתיישב על הגדר הדוקרנית שמפרידה בין אהבת חתולים ובין אהבת טבע, אבל זאת גם הייתה הזדמנות לתרגל אמהות מודעת.

1

זיגמונד הוא ציד. לא כל מה שהוא עושה אני יודעת, אבל במהלך 11 השנים שהוא גר כאן תפסתי אותו עם חולד, עכבר, שני חרדונים לפחות והיום עם מה שנראה כמו פשוש צעיר. נעמי, בתי בת החמש, נכחה בחלק מאירועי הציד של הנמר הפרטי שלנו, אבל היום הייתה הפעם הראשונה שבה ראתה שהקרבן של זיג מת. לגמרי. נעמי החזיקה את הציפור באהבה בידיים. הייתי צריכה להסביר לה שהציפור לא תתעורר, אפילו שהעיניים שלה קצת פקוחות, ושאי אפשר להכניס אותה הביתה כי היא לא תישאר ככה אלא תהפוך לקומפוסט. אחר כך באה חברה מהגן, חפרנו בור, טמנו את הציפור, הנחנו לבנה והוספנו פרחים. אם הן יזכרו, נבדוק בעוד זמן מה אם נותר שם שלד.

2

3

מקור השראה הוא ספרה של אלונה פרנקל "סיפור מהחיים", שבו נפתלי ואמא שלו נתקלים בציפור מתה, ובמקום להתרחק מהמקום בצעדים מהירים, הם מחליטים לפגוש את המוות מקרוב. מאחר יותר, באופן בלתי נמנע, הם פוגשים גם את המשך החיים.

%d7%a0%d7%a4%d7%aa%d7%9c%d7%99

בורקיטס טבעוניים מבצק מהיר

המתכון הזה מתאים לאירוח קליל, למצבים שבהם צריך אוכל אצבעות ולימים ההם שבהם יש במקרר כל מיני דברים שצריכים לשנות פורמט, אחרת אף אחד כבר לא יאכל אותם, וזריקת מזון, כידוע, היא אחד הדברים הכי גרועים מבחינה כלכלית .וסביבתית. אז הנה עוד גרסה טבעונית ופשוטה למאפה פריך, שיכול לארח בחיקו מילויים כיד היצירתיות הטובה שלכם 

3

בעוד עם המילוי אפשר להשתעשע ולאלתר, הבצק שעוטף אותו חייב להיות מוצלח: טעים, פריך, קל להכנה וכזה שיחזיק את המילוי בלי לאכזב. חיפשתי באינטרנט מתכונים למה שמכונה "בצק ספידי" ומצאתי כמה לא רעים, אבל או שהיו מבוססים על קמח לבן או עמוסים בכמויות קיצוניות של שמן. יצרתי שעטנז משלי, שמבוסס על קמח כוסמין מלא וקצת פחות שמן.

המילוי הוא כאמור כר פורה לאלתורים. צריך רק לשים לב שלא יהיה נוזלי מדי. אני אוהבת לשלב בו ירק מעיך כלשהו – תפוח אדמה, בטטה, דלורית או חציל – שממלא את החללים שבין פיסות הפטריות, גרגרי החומוס או העלים הירוקים ומונע כיסי אוויר מיותרים.

ל-12 עד 15 יחידות
הבצק:
250 גרם קמח כוסמין מלא
1 כפית שטוחה מלח
חצי כפית סודה לשתייה
80 מ"ל שמן (אני משתמשת בשמן חמניות או בתערובת של שמן חמניות ושמן זית)
100 מ"ל מים חמים מאוד

1כאן קישטתי את הבורקיטס במעט פתיתי שמרי בירה, שאותם גם כדאי להוסיף למליות שונות

מערבבים בקערה קמח, מלח וסודה לשתייה. מוסיפים את הנוזלים, מאחדים, יוצרים כדור ומניחים לצינון. בינתיים מכינים את המילוי.
מרדדים את הבצק לעלה בעובי של כ-2 מ"מ. נוח לעשות את זה בנאגלות ולא את כל הכמות בבת אחת. קורצים עיגולים. לדעתי כדאי לקרוץ עיגולים בקוטר 12-10 ס"מ ולא פחות, כדי לקבל יחס בצק-מילוי טוב.
מניחים במרכז העיגול כפית גדושה מהמילוי, מקפלים לשניים ומהדקים את השוליים זה לזה. לגימור מהדקים את השוליים בעזרת שיני מזלג.
מניחים את הבורקיטס בתבנית לא משומנת ואופים ב-180 מעלות עד השחמה קלה.

2

מלית פטריות ותפוחי אדמה (אין צורך לדייק בכמויות): בצל קטן, קצוץ דק. מזהיבים במחבת עם מעט שמן זית. מוסיפים 150 גרם פטריות שמפיניון, פורטבלו או תערובת שלהן. מאדים יחד. מוסיפים תפוח אדמה בינונני-קטן (כ-100 גרם) שבושל בקליפתו וקולף. מועכים את תפוח האדמה עם תערובת הפטריות והבצל. מתבלים במלח ופלפל, אפשר גם אגוז מוסקט.

4

מלית חומוס ודלורית: מערבבים כוס גרגרי חומוס מבושלים וטחונים חלקית עם חצי דלורית קטנה ומנוקה שאודתה או נאפתה מראש. מוסיפים פטרוזיליה, שום כתוש, מלח ופלפל.

אפשר להגיש בליווי מטבל קליל. אצלי זה הלך מעולה עם יוגורט קשיו שתובל במלח ונענע יבשה או בצל ירוק קצוץ.

יוגורט טבעוני, ניסוי וטעייה

יש אנשים שאלרגים לחלב, יש כאלה שסובלים מאי סבילות ללקטוז, יש כאלה שלא סובלים את תעשיית החלב ויש עוד כמה שצריכת החלב שלהם מוגבלת מטעמי כשרות. הפוסט הזה מוקדש לכם, ללא הבדלי מין, דת וקטגוריה. הוא לא מכסה את כל הספקטרום הלקטוזי, אבל כן שואף לסגור את הפינה של היוגורט.

 זאת לא הפעם הראשונה שאני מכינה יוגורט טבעוני. גם בפעם הקודמת התבססתי על המתכון של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, אלא שכעת השתעשעתי קצת יותר וניסיתי את אותה השיטה על "חלבים" אחרים. אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון. נתחיל במתכון הבסיסי, שדי נאמן למקור.

1היוגורט במצבו הטבעי, על פנקייק פרות ושיבולת שועל טבעוני

צריך:
200 גרם קשיו טבעי
3 כפות מיץ לימון טרי, אם אין אפשר להשתמש בחומץ, אבל הטעם יהיה שונה
מים

ההכנה:
משרים את הקשיו במים לכ-3 שעות עד לריכוך.
מסננים את הקשיו, מעבירים לבלנדר, מכסים במים וטוחנים. לאחר הטחינה הראשונית, בודקים את הסמיכות. צריך להגיע לנוזל סמיך מעט יותר מריוויון. מוסיפים מים לפי הצורך וטוחנים שוב. אמורה להתקבל כמות של כ-750 סמ"ק.
מעבירים את הנוזל לצנצנת נקייה, מוסיפים מיץ לימון ומערבבים.
מכסים את פתח הצנצנת בבד חיתול או בבד גבינה או בשלוש שכבות של גזה. מניחים מחוץ למקרר ליממה. בימים חמים כדאי לבדוק מה המצב לפני שעוברת יממה. זה ייראה כמו יוגורט ויריח כמו יוגורט. זה יוגורט. ייתכן שהתוצר שתקבלו יתפרק מעט ויהיו מים בתחתית ונוזל סמיך ושמנתי יותר למעלה. אז תערבבו. היוגורט מחזיק לפחות חמישה ימים במקרר והאמת שהזמן עושה לו טוב.

3חציל מולבש ברוטב יוגורט-נענע שייקח אתכם לבירות ודמשק בלי להסתכן

ניסויים ומסקנות:
ניסיתי לעשות את אותו הדבר עם חלב קוקוס. יצא יוגורט טעים, אבל מימי מדי. בפעם הבאה אעשה את זה עם קרם קוקוס (ההבדל בין שני המוצרים הוא באחוז הקוקוס, שמיתרגם גם לאחוזי שומן). קרם הקוקוס הוא כמשתמע שמנתי יותר.
ניסיתי את זה גם עם שקדים: השריתי, קילפתי, טחנתי, התססתי, אבל הכול קרה מהר מדי והעסק החמיץ. לא בטוח שאנסה שוב כי הטרחה רבה מדי.

4
לאבנה מיוגורט קשיו

יישומים:
אפשר לעשות עם יוגורט קשיו כל מה שעושים עם כל יוגורט: ממעדן פֵּרות דרך לאסי ורוטב לסלט ועד לאבנה. אני אוהבת אותו במיוחד בצד המלוח. הנה שלושה רעיונות:
חציל חרוך ברוטב יוגורט קשיו ונענע – חורכים חציל על להבה או בחום גבוה בתנור, עד שהקליפה משחירה ונסדקת. בינתיים מתבלים את היוגורט במעט שמן זית, מלח, פלפל ונענע יבשה. אפשר להניח את החציל "פרוס" בצלחת ולשפוך עליו רוטב יוגורט, או להפריד את בשר החציל מהקליפה, לערבב ביוגורט המתובל ולהגיש כממרח או כמטבל. אם אתם סורים או לבנונים, למנה הזאת יש טעם של בית – באחריות.
רוטב לסלט, שמתאים מאוד לראש השנה: פורסים כמה פרוסות דקיקות של בצל סגול, מפרידים לטבעות ומניחים בקערה. זורים עליהן כמה גרגרי מלח כמה טיפות של מיץ לימון, לריכוך. מוסיפים לקערה כרוב, רצוי סגול, חתוק דק-דק. בזמן שהירקות ממתינים, מכינים רוטב: שמים בבלנדר חצי כוס יוגורט קשיו, חצי גזר מגורר או "מגולח" לרצועות דקות באמצעות קולפן, מעט מלח (לא לשכוח שיש כבר מלח על הבצל), כפית חרדל, גרדה מחצי לימון ואם רוצים תוספת של מתיקות או חריפות, אז מוסיפים גם קצת דבש ושן של שום. טוחנים ומקבלים רוטב כתום בהיר, חלק ושמח. ככה משיגים סלט שיש בו ראש של כרוב במקום של כבש אללה ירחמו, גזר ודבש או משהו מתוק אחר – סוכר, סילאן או מייפל – אם אתם בקטע של "דבש זה קיא של דבורה". אם אתם נורא רוצים, קשטו את הכול בגרגרי רימון והסתדרתם לחג.
לאבנה: מרפדים מסננת בבד שאתו סגרתם את הצנצנת ושופכים פנימה את היוגורט לניקוז חלק מהנוזלים. כשמגיעים לסמיכות הרצויה, מתבלים בשמן זית, מלח זעתר טרי או כתבלין ואפשר גם סומאק.

2אם היוגורט סמיך, לא צריך להפוך אותו ללאבנה, רק לתבל, למרוח וליהנות

אה, נו, המחיר
הרבה אנשים ששומעים על יוגורט הקשיו אומרים שזה נשמע טוב, אבל בטח יקר. אז זהו, שלא. השוויתי למחירים של 100 גרם יוגורט מסוגים שונים באתר של רמי לוי. המחירים נעים בין 1.60 ש"ח ובין 2.60 ש"ח ל-100 גרם. המוצר המתחרה לדעתי הוא דלי של 850 גרם יוגורט כבשים של "יוגורמה", שהמחיר שלו 18 ש"ח, כלומר 2.11 ש"ח ל-100 גרם. 200 גרם קשיו בתפזורת עולים לי כ-14 ש"ח, אם אני קונה קשיו שבור המחיר יורד משמעותית, אבל נעזוב את זה. זה יוצא 1.86 ש"ח ל-100 גרם כי מהכמות הזאת אני מייצרת בערך 750 גרם יוגורט. בגלל שיש כאן לימון ועבודה, נעגל את זה לשנקל. סבבה? סבבה.

 

עוגלחמניות בוטנים טבעוניות

אני לא יודעת מה הן יותר – לחמניות או עוגיות. מצד אחד הן נראות כמו עוגיות, מצד שני הן לא ממותקות (או מומלחות) והן מתפקדות כמו לחמניות ביס. הן מעולות לפיקניק, לנסיעות או כנשנוש, ואפשר להשתעשע עם הגיוונים ולקחת אותן לכל הכיוונים. מה שכן, הן לא מתאימות למי שסופר קלוריות, אז אל תגידו שלא אמרתי. אני מכינה אותן בגרסה מינימליסטית .למדי והבת שלי אוהבת לאכול אותן עם קצת ריבה. תראו כמה הן פשוטות

5

ל-24 עוגלחמניות צריך:
1 תפוח
4 כפות חלב צמחי לפי בחירתכם
1 כוס קמח (אני משתמשת בכוסמין מלא)
1 כוס חמאת בוטנים חלקה, טבעית וללא תוספות
חצי כפית סודה לשתייה
קורט מלח

2

1

ההכנה
מרסקים בבלנדר את התפוח עם החלב הצמחי.
מערבבים את רסק התפוח עם יתר החומרים. צריך להתקבל בצק רך, שמנוני ונוח לעבודה.
צרים מהבצק כדורים בקוטר של כ-4 ס"מ, מניחים באופן מרווח בתבנית ומשטחים קלות.
אופים בחום של 180 מעלות צלזיוס במשך 17 דקות (משך האפייה עשוי להשתנות כתלות בסוג הקמח, נא לשים לב)

4

גיוונים
אפשר להחליף חלק מחמאת הבוטנים בחמאת שקדים או בטחינה גולמית. החלפה של עד רבע מהכמות לא משנה את טעם הבוטנים החזק.
מי שרוצה את זה מתוק, יכול להוסיף עד שתי כפות של מייפל / סירופ אגבה / סוכר וכו'. זה אמור להספיק. גם ריבה ביתית טובה תעשה את העבודה. אפשר לשלוט במתיקות גם באמצעות סוג התפוח שבו משתמשים.
אפשר להפוך את העוגלחמניות למעניינות יותר על ידי הוספה של אגוזים גרוסים, פירורי שוקולד מריר, פתיתי שיבולת שועל, צימוקי אוכמניות קטנים, שבבי קוקוס וכדומה. 

 

והיו עיני הקוף עצובות מאוד

כל כך הרבה מלים נאמרו על לאה גולדברג, מחקרים בוצעו, מאמרים נכתבו, ספרים חוברו ותכניות הופקו. בצדק. האישה הזאת הייתה ועודנה טנא מלא כוכבים. זה רק אומר שתמיד אפשר עוד לחדש, למשל על האופן שבו גישות סביבתיות ויחס לבעלי חיים מתבטאים ביצירותיה לילדים.

לאה1
דימוי מתוך הסרטון לאה גולדברג מקריאה שירים: "משירי ארץ אהבתי"

בתחילת שנת הלימודים 2015 התיישבו ארבע תלמידות מחקר בבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב לכתוב הצעת מחקר שמבקשת לבחון את הגישה הסביבתית של גולדברג כפי שהיא משתקפת בספרות הילדים שלה שיש בה ייצוגי בעלי חיים. מפה ומשם העבודה בעלת הכותרת שאינה נגמרת הפכה למאמר, שטוען בפשטות: כמו שאפשר לבחון כל תוצר תרבות מבעד למשקפיים פמיניסטיים (לדוגמה), אפשר לעשות זאת גם מבעד למשקפיים סביבתיים או "חייתיים". אז לקחנו את לאה גולדברג בתור מקרה מבחן, כי יצירתה שופעת טבע פראי ועירוני, ציפורים, כלבים, חתולים, חיות משק וחיות בר, וכי אין כמעט ילד עברי שלא גדל עליה. גילינו שלאה גולדברג לא נצמדה לאתיקה סביבתית אחת ובכתביה אפשר למצוא התפעמות מהטבע וחמלה אוהבת לבעלי חיים לצד תפיסה שמחפיצה אותם לטובת הנאתו של האדם.

מרפסת ירושלמית
גולדברג עם לובן תפרחתו יפת התואר (התמונה מתוך הבלוג "עונג שבת") 

גולדברג, שכתבה ברגישות רבה כל כך על הקוף נפלאות, על החתול דון קיחוט ועל הכבשה הנאלצת להיפרד מבנה הרך אשר אבד, הסתובבה בארץ ישראל לבושה במעיל פרווה ותיארה בחדווה דגים שעולים ברשת וקרנף מרקד בקרקס. המאמר המלא שהופיע בכתב העת "חיות וחברה" בקישור: והיו עיני הקוף עצובות מאוד – כנען ושלוח

אם אתם מתעצלים לקרוא את המאמר, הנה אחד השירים שניתחנו בו. לשם הנוחות הורדתי כאן רפרנסים והערות שוליים. המתעניינים ימצאו אותם, יחד עם הרחבה על המושגים והמסגרת התאורטית, במאמר המלא.

ארנבות משוקולד
בן ובת יש לארנבת:
בן – יצחק, ובת – יוכבד.
כל אחד מהם נולד
בחנות של שוקולד.

 איזו כנופיה מתקתקת!
בן – תינוק, ובת – תינוקת
וגם אמא בעצמה
כל גדלה – חצי אמה.

 בחלון גדול יושבת
כל משפחת הארנבת,
ומעבר לו עומדים
ילדות גם ילדים.

 ואמא – הארנבת –
מסתכלת וחושבת:
"טוב לזה שלא נולד
בחנות של שוקולד.

 אוי לי איך אוכל לסבול
אם יתחילו לֶאֱכֹל
גם את בני, גם את בתי?
קדם כל אִכְלוּ אותי!"

ארנבותעטיפת אלבום שירי הילדים של קורין אלאל "ארנבות משוקולד" 

 שיר זה, המתאר משפחה של ארנבים בחנות שוקולד, עמוס בסמליות. באמצעות הארנבים משוקולד, מוצר שלא היה נפוץ ביישוב היהודי בארץ ישראל באותה תקופה, גולדברג חוזרת למחוזות ילדותה באירופה. בפתחו של השיר מתעוררת ציפייה להמשך מתוק ורך. המהפך מתרחש בשני הבתים האחרונים, כשמתברר שכל הארנבים גורלם להיאכל. את דרמת המהפך, שחוזרת ברבים משיריה של גולדברג, ניתן לקשור לביוגרפיה האישית שלה: ילדות מוקדמת מאושרת שנגדעה עם הגירה ופירוק המשפחה. שמות הילדים בשיר, יצחק ויוכבד, נקשרים לטרגדיות משפחתיות מקראיות: עקדת יצחק ומשה בתיבה.

הארנבת האם סובלת מהמחשבה שתיאלץ לצפות באכילת ילדיה: "אוי לי, איך אוכל לסבול/ אם יתחילו לאכל/ גם את בני, גם את בתי?/ קדם כל אכלו אותי!".  השיר המר-מתוק מאזכר חוקים מקראיים העוסקים במעשי נטילת אם ובניה יחד, כגון "לא תיקח האם על הבנים" (דברים כב, ו), איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח), שפירש הרמב"ם: "להישמר ולהתרחק, [כדי] שלא יישחט הבן לעיני האם, כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד, כי אין הפרש בין צִעֵר את האם ותלך לה ולא תצטער בראיית לקיחת הבנים" (מורה נבוכים, חלק ג, פרק מח). חוקי התורה אינם אוסרים על שחיטת בעלי חיים, אם כי בחוק זה יש ניסיון למתן את הסבל שבשחיטה.

השיר מותיר את הקוראים בתחושה מעורבת: מצד אחד מתוארת טראומה אימהית (מנקודת מבט אנושית) בלתי נסבלת, ומצד אחר השיר נוגע באופן עקיף בשחיטת בעלי חיים ואכילתם. כל אלה מובאים בעיצוב פנטסטי ובמעטפת שוקולד מתקתקה, המשקפים היטב את מורכבות אישיותה וכתיבתה של גולדברג – קלילות לצד טרגיות, ואנתרופוצנטריות לצד ביוצנטריות.

גולדברג למדה והכירה את התנ"ך היטב, אך נראה שהמציאות הקשה של ילדותה "ריסקה את אמונתה באלוהי התנ"ך". כמו כן חשוב להוסיף שקוראים מבוגרים בני זמננו נוטים לקשר את השיר ישירות לתקופת השואה, אך למרות הלך הרוח התקופתי השיר נכתב כשלוש שנים לפני תחילתה הרשמית של המלחמה.

 

 

לביבות תירס טבעוניות

הלביבות האלה הן פרי ניסיון נוסף לגרום לסרבנית הבית לאכול חלבון מהצומח ועוד כמה דברים מהצומח בלי שהיא תשים לב. תירס הוא  מהירקות הבודדים שהבררנית הקטנה מוכנה לאכול (ושגם אני אוהבת מאוד, אבל מתבאסת נורא מהאילוץ לקנות אותו במגשית קל-קר ופלסטיק נצמד במקום האופציה הטבעית והזולה יותר), אז מינפתי אותו למנה שיש בה גם קצת עדשים, טופו עשבים. קצת, אבל זאת התחלה. לא יודעת של מה. הלביבות מצוינות כשהן חמות ישר מהמחבת, אבל טעימות אולי אפילו עוד יותר כשמחממים אותן בתנור לארוחת ערב.

3

צריך (ל-8 יחידות)
100 עד 150 גרם טופו, חתוך לקוביות
1 כף שמרי בירה
150 מ"ל חלב צמחי לא ממותק
שתי כפות עשבי תיבול קצוצים (אני הכי אוהבת במתכון הזה פטרוזיליה ושמיר, אבל מה שיש בבית זה טוב)
חצי בצל קטן, קצוץ (אני אוהבת סגול)
קורט מלח
3 כפות קמח עדשים, לא משנה מאיזה סוג (טחנו בעצמכם!)
3 כפות קמח כוסמין מלא
גרגרים מקלח תירס אחד נא
שמן לטיגון

1.jpg

ההכנה
טוחנים בבלנדר טופו, שמרי בירה, חלב צמחי, עשבי תיבול, בצל ומלח עד לקבלת תערובת נוזלית חלקה. אפשר להכין כמות כפולה ולהשתמש בעודף כרוטב לסלט או לירקות מבושלים :)
מערבבים בקערה קמח עדשים וקמח כוסמין, מוסיפים את התערובת הנוזלית ומערבבים היטב. מוסיפים את גרעיני התירס ומערבבים שוב. טועמים תיבול ומתקנים.
מכסים את הקערה ומעבירים למנוחה במקרר למשך שעה או יותר.
מחממים שמן במחבת. מטגנים לביבות משני הצדדים, עד להשחמה קלה. כמות מומלצת ללביבה: כף גדושה אחת. מוציאים בכף מחוררת ומניחים על נייר סופג.

2

גיוונים:
כאמור, אפשר להשתמש באילו עשבי תיבול שאוהבים וגם להוסיף תבלינים אחרים לפי הטעם, כולל שום, ג'ינג'ר ופלפלון חריף. מי שרוצה עשבים מוחשיים יותר, במקום לטחון אותם, יקצוץ דק ויוסיף לקערה עם החומרים היבשים.
את קמח הכוסמין המלא אפשר להחליף בקמח כוסמין לבן או בקמח חיטה לבן או מלא.