דילוג לתוכן

בחג שבועות תעשי לך ביכורי קציר מצליבים: סלט לחג

בחלק הזה אני אמורה לכתוב שוב שחג שבועות אינו חג מובהק של מוצרי חלב, לא מפרה, לא מכבשה, לא מסויה ולא משקדים. מקסימום משיבולת שועל. זהו חג של דגנים, מאחר שהוא הזמן בשנה שבו חולפים שבעה שבועות מתחילת תקופת קציר השעורה ועד הבשלת החיטה – "מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (דברים ט"ז, ט). אל החיטה המבשילה מצרפים יבולים אחרים שמבשילים בעונה זאת השנה, פירות תחילת הקיץ. הימים המתחממים מסמנים דווקא ירידה בתנובת החלב. בסוף האביב ותחילת הקיץ מגיעות העזים, הכבשים והפרות לשיא תפוקת החלב שלהן, ואז היא מתחילה לצנוח. יכול להיות שבתקופות של טרום-מקרר בכל בית, העונה הזאת בשנה הייתה הזמן שבו הכינו במרץ מאכלי חלב כדי לנצל את העודפים ולשמר את החלב כמוצרים חלבוניים עמידים: גבינות קשות, גבינות מלוחות כדורי לאבנה שצפים בשמת זית, גושי גבינה ששורים במי מלח או נעטפים בעלי גפן, שגם הם בשיאם עכשיו. כל אלה נחו בכדי חרס ובמרתפים קרירים. שכניהם לחללי האחסון היו כדי שמן הזית והזיתים הכבושים, שחולקים אתם סיפור דומה. חג החנוכה נחגג בעונה שבה מתחיל המסיק. מאחר שצריך לעשות משהו עם כל השמן שנשאר מהשנה שחלפה, החגיגות היו להילולה של טיגונים, וגם הנרות הוכנו משמן. אז אולי שבועות, על פי אותו היגיון, הוא כן חג של חלב? בשבועות הובא לבית המקדש "קורבן שתי הלחם" המסמל את ביכורי הדגנים, אך בנוסף הובא קורבן שכלל כמה וכמה חיות משק, שאותן כידוע לא אוכלים בחלב אמן או בחלב בכלל.

2

בית המקדש לא פעיל כרגע, אם כי אני בטוחה שיהודה גליק עובד על זה במרץ. בינתיים אנחנו פטורים מכל הסיפור הזה של "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לה'-פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד; שִׁבְעָה כְבָשִׂים, בְּנֵי שָׁנָה. (כח) וּמִנְחָתָם–סֹלֶת, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן…" (במדבר כ"ח) ויכולים לחגוג רק עם הסולת הבלולה בשמן או עם איזה אוכל שמתאים לנו. לי מתאים לאכול יבולי גד"ש ישראליים

סלט כרוב וכרובית חי-צלוי
הסלט הזה, שמי שיש לו בעיה עם מצליבים עדיף שיתרחק ממנו, כולל כרוב חי, כרובית צלויה ופריכה, עשבים שמרעננים אותם וגם מעט גרידת לימון שמוסיפה למנה גוון שאני מאוד אוהבת. השתמשתי בשמן זית מתובל בתבלינים אדומים וצהובים כדי להוסיף לצבעוניות של הסלט. שימו לב שהכמויות הן המלצה בלבד ולא צריך להיצמד אליהן.

צריך:
3-2 כפות שמן זית
פפריקה מתוקה או חריפה, כורכום, ואם רוצים אז גם שפריץ קטן של סרירצ'ה
מלח גס
1 כרובית קטנה
1 כרוב לבן קטן
5 גבעולי פטרוזיליה
1 גבעול נענע
1 בצל אדום קטן
3-2 כפות מיץ לימון טרי
מעט גרידת לימון
פלפל שחור גרוס טרי
מעט שקדים מולבנים קלויים קלות לקישוט

ההכנה
מניחים בקערה שמן זית, פפריקה, כורכום ואם רוצים גם קצת סרירצ'ה ומערבבים.
בעזרת סכין חד מאוד או מנדולינה, פורסים את הכרובים לפרוסות דקיקות. משתמשים גם בפרחים וגם בגבעולים, וזה בסדר אם מתקבלים גם פירורים וגם פרוסות עם שטח גדול יותר. מעבירים את הכרובית לקערה עם השמן המתובל ומערבבים היטב כך שהכרובית תצופה בשמן. מעבירים אותה לתבנית אפייה, מפזרים בשכבה אחת וזורים עליה מלח. צולים את הכרובית בגריל במצב טורבו על 150 מעלות, או בגריל רגיל ב-200 מעלות, עד שהיא מזהיבה, ואז הופכים וצולים את הצד השני.
בזמן שהכרובית נצלית, חותכים את הכרוב לסרטים צרים, פורסים את הבצל לטבעות דקיקות ככל האפשר, קוצצים את העשבים ומערבבים את כולם יחד. את הרכבת הסלט מומלץ לעשות ממש לפני ההגשה ורק אחרי שהכרובית הצטננה. מוסיפים את הכרובית לתערובת הכרוב, מוסיפים מיץ לימון, שמן זית (אבל לא לשכוח שכבר יש על הכרובית), פלפל שחור וגרידת לימון. אם צריך, גם עוד קצת מלח. מפזרים למעלה שקדים קלויים.

3

1

 

מודעות פרסומת

קיימות חיפאית בארבע תחנות

בחול המועד חיפה הצטרפתי לסיור פסח בעיר הנמל עם נעמה סובול. נעמה היא אושיית תרבות חיפאית שבדרך כלל מתמקדת בבילויים קולינריים, אבל הפעם טעמנו קיימות. באמצעות הצינור הקצת מוזר והמעט קריפי המוכר יותר ככרמלית גלשנו ממרכז הכרמל להדר ועצרנו בכמה תחנות, שבכל אחת יש משהו שעושה את חיפה לעיר טובה קצת יותר בהיבט של חברה, סביבה וכלכלה.

 

כרמלית

תחנה ראשונה: אניצ'ה – יד שנייה ווינטג'
אניצ'ה היא חנות יד שנייה שממוקמת במרכז הכרמל ופועלת כבר עשר שנים. שושי בעלת הבית היא עובדת סוציאלית בהכשרתה ועל אף הטוויסט בעלילת חייה והבחירה לעסוק בקמעונאות, וינטג' אוספים וכדומה, המודעות החברתית עדיין מרחפת בחלל. באניצ'ה יש בגדים, נעליים, אביזרים, תכשיטים וכלי בית וניכר לעין שהם נבחרו בקפידה, מה שמאפשר לשים את היד על מציאות שוות במחירים שווים וליהנות גם מהחיטוט. מדי פעם שושי מקיימת ברחבה שלפני החנות אירועי החלפות קהילתיים. עם
השנים צצו בצמוד שתי חנויות יד שנייה נוספות, כך שלחובבי הז'אנר כדאי לחלוף באזור של דרך הים ושדרות הנשיא.

אניצ'ה
אניצ'ה, דרך הים 5, מרכז הכרמל

תחנה שנייה: קפה הפינה
הכרמלית פלטה אותנו בשכונת מסדה, השונה כל-כך ממרכז הכרמל: גרפיטי ושירה על הקירות, שלט עם טלה שמבקש שלא יאכלו אותו, דגל הקשת הלהטב"י וניחוח קל של אקטיביזם ושכונתיות טובה באוויר. קפה הפינה הוא הבייבי של רייצ'ל. המוסד המסדי הזה התברך ברחבה נדיבה בכניסה, חלל מרווח, תקרה גבוהה ושרידי שיק שנותרו מהמכלת הרוסית שפעלה בעבר במקום. בחוץ שולחנות מגלגלי צינורות, בפנים תערובת של וינטג' ועיצובים מעשה ידיה של רייצ'ל, כולל רצפה מעיסת נייר (!). מאחורי הבר מלצר עם שיער ורוד ומבחר מרשים של חליטות, חתול ג'ינג'י על ספה, ג'ניס ג'ופלין ברמקולים וקינוח "קוקי מאנסטר" מושחת וקפה טוב על השולחן. בימי שישי יש שוק איכרים ברחבה. גם כאן כמו אצל אניצ'ה האג'נדה היא חלק  מהאווירה.

גרפיטיגרפיטי של האמן החיפאי erezoo

שירה
שירה דו-לשונית במסדה

קפהפינה
קפה הפינה היה פעם מכלת רוסית

קפהפינה3
קפהפינה1
קפהפינה2
קפהפינה4
קפה הפינה, טבריה 43, מסדה

תחנה שלישית: גולדמונד ספרים
הדר הכרמל נראה כמו מקום שנגעה בו יד של מתכנן ערים חכם: שדרת פיקוסים מצלה, נוף פתוח למפרץ, מקומות לישיבה ומנוחה לאורך הרחוב, בניינים מרשימים וגן זיכרון שנראה כמו אתר מושלם לפיקניקים. אבל בשעת ערב מוקדמת ונעימה המקום שומם. בשוק תלפיות דממה, אף שניכר שיש שם ניסיון לקיים התרחשות אורבנית. דרך חשוכה במיוחד מובילה לחנות היד השנייה גולדמונד ספרים. המקום הוא גן עדן לנרקומנים של ספרים, כאלה שמחפשים מציאות כתובות, לא סומכים על סטימצקי, ונהנים להסניף דפים מצהיבים או מצהיבים פחות. החנות גדולה למדי, נעימה ויש בה מרחב מרווח וביתי לרביצה עם ספר.

גולדמונד
כאן לא מזיינים את המוח

גולדמונד2
  הספר משמאל למעלה הוא עותק נדיר מהמהדורה הראשונה של הספר היפהפה "מור החמור" מאת לאה גולדברג עם איורים מקסימים של רות שלוס. הספר ראה אור ב-1951. עוד על ספרות הילדים של לאה גולדברג שמופיעים בה בע"ח ועל תפיסתה הסביבתית, במאמר והיו עיני הקוף עצובות מאוד 

גולדמונד1
גולדמונד ספרים, עקרון 6, העיר התחתית

תחנה רביעית: מאי מרקט
מאי מרקט הוא סופרמרקט ששוכן במגדל הנביאים. אני צריכה סיבה ממש טובה, אבל ממש, כדי להיכנס לסופר ועוד לכזה ששוכן בקניון (אם אפשר להגדיר כך את מגדל הנביאים). למאי מרקט יש את זה. זה סופר רב-תרבותי שאפשר למצוא בו מקרר שלם שמיועד ללאבנה בלבד ומקרר נוסף שמוקדש כולו לגלידות ברוסית (מישהו יודע איך אומרים ארטיק אוכמניות?), משהו כמו 10 מטרים של טחינה גולמית משלל סוגים, פיתות דרוזיות דקיקות, שוקולדים של חוצלארץ, מבחר מרשים של אלכוהול, ארנבי שוקולד לפסחא, שרוכי גבינה מעושנת מבולגריה, בקבוקי קומפוט עם פירות שלמים מרוסיה, שלא הייתי מעזה לטעום
אבל הייתי שמה לקישוט בסלון, ועוד מיני אקזוטיקות קולינריות שפודי'ז יעופו עליהן. הקהל מגוון בהתאם. תענוג.

ארנב
ארנב פסחא שאימצתי בחיפה
מאי מרקט, מגדל הנביאים, חורי 2, העיר התחתית

בימים שאינם פסח אפשר להגיע עם נעמה גם למסעדת רובין פוד, שהיא פנינה של קיימות למתקדמים. הסיור הותיר טעם של עוד ועשה לי חשק  לנופש קצר בחיפה כדי להמשיך לחקור דרך הרגליים, העיניים והפה את העיר שההיכרות שלי אתה מוגבלת למדי. כיף לסייר עם נעמה שמכירה את העיר, אוהבת אותה ומעורבבת בה וכל כך ניכר שהיא בנשמתה. עוד אשוב אליך, חיפתי.

 

לחם צר, בלי לחץ

אני אוהבת לשחק עם בצק, ואחת לתקופה אני מחליפה את סוג "לחם הבית" שלי. עם הלחם הזה, לחם כוסמין פשוט וידידותי לאוכלת ולאופה, אני כבר די הרבה זמן.

2

8

לפני הכול קרדיט: המתכון המקורי נלקח מעוגיו.נט, והיא עצמה כתבה שלקחה אותו ממיכל אנסקי. אני הוספתי את האדפטציות הקטנות שלי, ובעיקר את ההמלצה לנסות ולשחק עד שתמצאו את המתכון שהכי זורם לכם. אין כמו לחם ביתי טרי ונקי שאתם יודעים בדיוק מה יש בו ובדיוק מה אין בו. לחם הכוסמין הזה יוצא נקבובי בדיוק במידה שעושה אותו מתאים גם לספיגת רטבים וגם להכנת כריכים. אני פורסת אותו ומקפיאה, ומתחילה כל בוקר עם פרוסה קלויה קלות שנמרחת בחמאת שקדים וריבה ביתית. אבל ברור שהוא מעולה טרי-טרי, לא ישר מהתנור, יהודים, אבל קצת אחרי.

1

הכמויות הפעם מצוינות בגרמים כי בשונה ממתכונים אחרים, כאן צריך לדייק. אם אין לכם משקל במטבח, אז קנו לעצמכם מתנה לחג. גם הישנים של פעם, אלה עם המחוג, וגם החיקויים שלהם עושים את העבודה, אבל הכי נוח עם משקל אלקטרוני. מילה לגבי הקמח: אני מודה שאני לא אנינת קמחים גדולה. אם זה קמח מלא, אני בסדר אתו. אבל כשאני יכולה לבחור בין קמח בשקית פלסטיק ובין קמח באריזה מנייר, אני אבחר בנייר. כי די כבר עם הפלסטיק הזה. נחנקנו. איו בעיה של טריות – שומרים את הקמח במקרר.

3

צריך
450 גרם קמח כוסמין מלא
1 כפית סוכר חום
1 כפית מלח גס
1 כף / 10 גרם / 1 שקיק שמרים יבשים
400 גרם מים
כף שמן זית + מעט להברשת התבנית
2-1 כפות זרעי פשתן או קישוט אחר, אם רוצים

ההכנה
בקערה גדולה מערבבים קמח, סוכר ומלח. מוסיפים שמרים ומערבבים שוב.
מוסיפים מים ושמן ומערבבים עד לאיחוד. מתקבלת עיסה דביקה מאוד, אבל צריך ללוש אותה! אז עושים את זה באמצעות כף עץ או מרית במשך כחמש דקות.
מכסים את הקערה במכסה או במגבת לחה ומשאירים את הבצק להתפחה.
הבצק צריך להכפיל, ממש פי שניים או יותר, את נפחו. משך הזמן תלוי במזג האוויר, אבל סדר הגודל הוא שעתיים.
בעזרת כף "מפוצצים" את הבצק התפוח. מברישים תבנית של עוגה אנגלית בשמן זית ומעבירים אליה את הבצק. אם רוצים מפזרים למעלה זרעי פשתן, פרג, חמנייה וכו'.
מחממים תנור ל-200 מעלות בזמן שהבצק מתרגל לתבנית. מכניסים את התבנית עם הבצק לתנור החם. אחרי כחמש דקות מורידים את החום ל-180 מעלות צ'. אופים כ-45 דקות.
אחרי שהלחם הצטנן מעט, משחררים אותו מהתבנית ומניחים על רשת, רצוי בתוך התנור החמים.
טיפ לתוספת פריכות: אחרי שמשחררים את הלחם מהתבנית, מחזירים הפוך לתנור ואופים עוד כמה דקות כשהתחתית של הכיכר פונה מעלה.

5

מאפה פריך במילוי מנגולד ופטריות וקצת פחות פלסטיק בחיים

3

אז היה לי יומולדת, מתישהו בואך האביב, וזאת הייתה סיבה להכין קצת יותר אוכל. כמו לרבים וטובים אחרים, גם לי יש במטבח מגירה מלאה בקופסאות פלסטיק ריקות שבדרך מגיעות אלי מלאות מהבית של אמא והופכות למכלי אחסון עד שהן מסיימות את תפקידן בעולם. המגירה הזאת החלה להתרוקן ואין לי שום רצון למלא אותה מחדש. לא בפלסטיק. יש מספיק ממנו בעולם ומספיק ממנו בגוף שלנו. הוא לא בריא (גם בקירור) ולא אסתטי והגיע הזמן להתקדם. מבחינתי מכל האחסון המושלם הוא כזה שאפשר לחמם בו בו, להגיש בו, לקחת אותו בנוחות לפיקניקים וארוחות משותפות ולדעת שהוא יישאר איתי לאורך זמן. בחנות כלי הבית שביקרתי בה לא היה שום דבר מזכוכית, נירוסטה או אמייל שיש לו מכסה. אבל היו כלים כאלה שמכינים בהם קובנה או ג'חנון. בינגו. המאפים שהכנתי ביום שישי חיכו במקרר לשבת, חוממו בתנור  והוגשו – הכול בתוך הג'חנוניה הכסופה, וכבונוס המכסה שלה אפילו שימש כצלחת.

הבצק ששימש אותי למאפים יכול לשמש גם למתוקים. במקרה הזה מורידים את כמות המלח ואפשר להוסיף כפית תמצית וניל (ראו בהמשך). השתמשתי בתערובת של קמח חיטה לבן וקמח כוסמין מלא. אפשר להשתמש בחיטה מלאה במקום הכוסמין המלא ולשחק קצת עם היחסים ביניהם, אבל אני לא ממליצה על יותר מ-50% קמח מלא במתכון הזה, כי אז יהיה קשה לעבוד עם הבצק. השוני בהרכב הקמח עשוי לשנות מעט את כמות המים.

5

צריך
לבצק:
2 כוסות קמח כוסמין מלא
2.5 כוסות קמח חיטה לבן
1 כפית שטוחה מלח
1.5 כפיות אבקת אפייה
0.75 כוס שמן (אני משתמשת בתערובת של שמן חמניות ושמן זית)
0.75 כוס מים רותחים
מערבבים בקערה את שני סוגי הקמח, מלח ואבקת אפייה. מוסיפים שמן ומים רותחים ומעבדים לבצק אחיד. אם הבצק מבקש, מוסיפים כף מים רותחים.
עוטפים בנייר אפייה (לא בפלסטיק נצמד! די עם זה כבר) ומניחים לנוח. בינתיים מכינים את המלית.

למלית:
מעט שמן זית לטיגון
1 בצל גדול, קצוץ
מלח, פלפל וכמון
1 סלסלת  פטריות פורטבלו או שמפיניון, קצוצות
1 צרור מנגולד, קצוץ בנפרד חלקים ירוקים וחלקים לבנים
כ-5 גבעולי פטרוזיליה קצוצים דק
1 כפית מיץ לימון
שמים במחבת שמן זית ובצל, מפזרים מעל תבלינים ומטגנים על אש בינונית.
כשהבצל שקוף, מוסיפים את הפטריות ואת החלק הלבן של המנגולד. מטגנים יחד כמה דקות עד לריכוך. כשרך, מוסיפים את החלק הירוק של המנגולד ואת הפטרוזיליה לכמה דקות נוספות עד שהירוקים מתרככים.
מכבים את האש, מוסיפים מיץ לימון, טועמים ומתקנים תיבול.

ההרכבה:
מחלקים את הבצק לכדורים בערך בגודל של תפוח ועובדים על כל אחד בנפרד:
מרדדים למלבנים דקים ככל האפשר ברוחב של כ-7 ס"מ. מניחים את המלית לאורך העלה, מגלגלים או סוגרים בצביטות מהודקות.
אופים בחום של 180 מעלות עד הזהבה קלה.

4

גרסה מתוקה:
מכינים בצק עם קורט מלח במקום כפית מלח ומוסיפים כפית וחצי תמצית וניל.
ממלאים בריבת תפוחים עם שקדים וקינמון שהכנתם מראש.

 

 

 

750 גרם תפוחים קפואים וצנצנת גדולה של ריבה סמוקה עם שקדים וקינמון

4

אני מוכנה לעשות די הרבה דברים לפני שאני זורקת אוכל לקומפוסט. לשמחתי אני לא צריכה להמציא את הגלגל בשביל זה אלא רק לזכור מה עשו דורות לפני: רקחו, ייבשו, כבשו, המליחו, כיסו בשמן. החיים שלי קצת יותר קלים כי יש מקפיא שעומד לרשותי וחתולים שאוכלים לפעמים שאריות. מאז שהבת שלי החלה ללמוד בבית ספר ולצאת מהבית עם קופסת אוכל, אני מנסה למצוא את הכמויות המדויקות ואת המינונים הנכונים של מה שהולך אתה לשם, אבל זה משתנה. תמיד יש עודפים. בשביל זה יש במקפיא שקית שבה נצברים הפרות שלא נאכלו.

השבוע הגעתי ל-750 גרם תפוחים – סיבה מצוינת להכין ריבה. המתכון להלן מתאים לכמות של 1 ק"ג תפוחים. אפשר לכפול או לחלק את הכמויות לפי מה שיש בבית, אבל לא הייתי טורחת להכין את הריבה מפחות מ-500 גרם. אפשר להשלים את את המשקל בעזרת שזיפים, אפרסקים, נקטרינות ואגסים, אבל לקחת בחשבון תנודות במתיקות. התפוחים שבהם השתמשתי היו תערובת של גרני סמית' ופינק ליידי, שאגב, אני קונה רק אם יש עליהם מדבקה של יצרן ישראלי. בשביל הצבע הוספתי מעט תות שדה. אפשר להחליף אותו בפרי אחר שמשחרר צבע, כמו תותי עץ שחורים, דובדבנים ושזיפים מהסוג שכהה מבפנים. שימו לב שכמויות הסוכר נמוכות יותר מבמתכוני ריבה נפוצים. לכן כדאי לשמור את הריבה בצנצנת או להשתמש בה מיד, למשל למילוי מאפים.

1

2

צריך
1 ק"ג תפוחים חתוכים לקוביות
3 תותי שדה גדולים (כ-100 גרם)
400 גרם סוכר לבן
50 גרם שקדים מולבנים, קצוצים גס
2 כפיות קינמון
גרדת תפוז או גרדת לימון

ההכנה
מעבירים לסיר עם תחתית עבה את הפרות והסוכר ומניחים להם לעמוד שעה-שעתיים, שבמהלכן מיצי הפרי ייספגו בסוכר
קולים את השקדים בעדינות על מחבת יבשה ומוסיפים לסיר. מוסיפים גם את הקינמון וגרדת התפוז או הלימון.
מביאים לרתיחה. אחרי שרותח, מנמיכים את האש ומערבבים מדי פעם.
כדי לבדוק מתי הריבה מוכנה, מכניסים צלחת קטנה למקפיא לחצי שעה או יותר. אחרי שהריבה מסמיכה, מוציאים את הצלחת  הקרה ומטפטפים עליה מהנוזל של הריבה. אם הוא מתייצב, סימן שמוכן. מורידים מהאש ומעבירים מיד לצנצנות מעוקרות. מעקרים את הצנצנות, המכסים והמצקת שבה משתמשים כדי למלא אותם באמצעות "בישול" במים רותחים למשך כמה דקות.

5

קיבלתי את הצינור: קנלוני טבעוני

קנלוני, יחסית לרוב המתכונים שאני מציעה כאן, דורש עבודה. אבל שימו לב שאפשר לפרק את המתכון ולהשתמש במלית וברוטב למנות אחרות. ניתן, בלי שינויים, להכין על בסיסם לזניה, להשתמש במלית לכריך, להוסיף את הרוטב לפסטה ולתבשילי קטניות וירקות וכו'. המתכון מכיל הרבה יותר ירקות ממה שנראה לעין ובגלל זה כדאי להציע אותו לסרבנים.

1

ל-12 יחידות צריך:
למלית
מעט שמן זית לטיגון
1 בצל לבן גדול, קצוץ
4 שיני שום פרוסות (אפשר יותר)
200 גרם טופו, מפורר
250 גרם (חבילה) תרד, שטוף
2 כפות פתיתי שמרי בירה (לא הכרחי)
10 גבעולי כוסברה/פטרוזיליה
2-1 כפיות נענע מיובשת
מלח ופלפל
1 כוס קשיו לא קלוי, מושרה במים לשלוש שעות או יותר ומסונן (הנפח לפני ההשריה)
*
לרוטב
2 עגבניות גדולות, חתוכות גס
1 פלפל אדום קטן, חתוך גס
½ בצל קטן, חתוך גס
½ בטטה קטנה (כ-100 גרם), חתוכה גס
כ-5 גבעולי פטרוזיליה/כוסברה, חתוכים גס
2 כפות שמן זית
1 כף פתיתי שמרי בירה (לא הכרחי)
מלח ופלפל
*
12 צינורות קנלוני
1 כף שקדים/קשיו גרוסים

3

לעבודה
מכינים מלית: שמים בסיר שמן זית ובצל, זורים מלח ומזהיבים. כשהבצל שקוף, מוסיפים את השום ומטגנים ביחד דקה או שתיים. מוסיפים את הטופו והתרד, מטגנים מעט יחד, מוסיפים נענע יבשה ופלפל ומכסים. מכבים את האש לאחר שנפח התרד ירד.
מעבירים את תכולת הסיר, כולל הנוזלים, למכל הבלנדר. מוסיפים את הקשיו והכוסברה וטוחנים. צריכה להתקבל משחה גרגרית. טועמים ומתקנים תיבול.
מכינים רוטב: מניחים את כל מרכיבי הרוטב במכל הבלנדר וטוחנים. מעבירים לסיר קטן ומבשלים על אש נמוכה עד שמצטמצם לרוטב סמיך.
ממלאים את הקנלוני במלית. מורחים מעט מהרוטב על תבנית. מניחים את הקנלוני המלאים בשכבה אחת ויוצקים רוטב מעל. מפזרים למעלה את השקדים או הקשיו הטחונים.
אופים בתנור שחומם ל-180 מעלות במשך כחצי שעה עד שהפסטה רכה.

 

ממתקי מרציפן טבעוניים

שקדים הם מזון בסיסי אצלנו בבית – טבעיים לנשנוש, חמאת שקדים למריחה, שלמים או פרוסים כתוספת לסלטים ולמג'דרה, מולבנים כחומר גלם לגבינת פתע וכמובן גם במתוקים. הם לא חומר זול, אבל צורכים אותם בכמויות קטנות ונהנים מאגוז טעים ובריא שגדל בארץ והוא חלק מהתזונה המסורתית של אזורנו (אפשר לחפש בחנויות את הזנים הישראליים או את אלה שמגודלים פה). הרבה זמן אני מפנטזת על הכנת מרציפן ולא עשיתי את זה עד כי משום מה חשבתי שזה מסובך. השבוע גיליתי עד כמה הכנת מרציפן פשוטה הן מבחינת חומרי הגלם והן מבחינת ההכנה. 

5

כמה מילים על חומרי הגלם. ברוב המתכונים שתמצאו המרכיב שאחראי על מתיקות המרציפן הוא אבקת סוכר. אם אתם מתכננים להכין מרציפן מאחד המתכונים האלה או להשתמש באבקת סוכר למתכון אחר, עדיף לטחון סוכר בבית במטחנת תבלינים. כך תדעו בדיוק מה יש באבקת הסוכר שלכם (למשל שאין בה עמילן) ותוכלו להכין בדיוק את הכמות הרצויה. המרכיב העיקרי הוא כמובן שקדים. מטעמים של חיסכון בפלסטיק ובכסף אני משתדלת לקנות כל מה שאפשר בתפזורת, כולל שקדים. אם אתם קונים שקדים מולבנים בתפזורת, כדאי לבדוק שלא דבק בהם טעם לוואי מהריחות שמרחפים בחנות כי קונים אותם בדרך כלל בחנויות של תבלינים. את המייפל אפשר להחליף בדבש או בסילאן.

1

כאמור, המתכון שאני מציעה כאן הוא פשוט מאוד ובסיסי. אני מגישה אותו בגרסה הלבנה והמסורתית עם מי פריחת הדרים ובגרסה שוקולדית, ואפשר גם להוסיף ציפוי שוקולד. ניתן לשחק עם הבסיס בלי סוף וליצור ממתקים שמשלבים את שתי העיסות, להוסיף טעמים כמו קינמון, גרידת הדרים, וניל וכדומה ולעצב בכל מיני צורות.

לכ-20 ממתקים צריך
200 גרם שקדים מולבנים
1 כפית מי פריחת הדרים (אם יש לכם תמצית, אז שתי טיפות יספיקו)
2 כפות סירופ מייפל

לכ-20 ממתקים בגרסת השוקולד צריך
200 גרם שקדים מולבנים
2 כפיות אבקת קקאו לא ממותקת
½2 כפות סירופ מייפל

ציפוי שוקולד
6 כפות חלב קוקוס
100 גרם שוקולד מריר, שבור

ההכנה
טוחנים את השקדים במטחנת תבלינים בנאגלות. צריך להתקבל משהו שנראה כמו חול רטוב.
מעבירים את השקדים לקערה, מוסיפים מייפל ומי פרחים ומערבבים. אם אתם מכינים את גרסת השוקולד, עשו אותו הדבר, אבל במקום מי פרחים הוסיפו את הקקאו ובמקום 2 כפות מייפל השתמשו ב-½2.
לשים מעט את התערובת בידיים ויוצרים כדורים בקוטר של כ-2 ס"מ. מניחים בקופסה עם מכסה ושולחים אותם לנפוש במקרר לשעה או יותר. בינתיים אפשר להכין את ציפוי השוקולד:
מתחילים באמבט מרים: מוזגים מעט מים לסיר קטן ומניחים מעליו קערה. שמים לב שהיא לא נוגעת במים. מרתיחים את המים ובקערה מניחים את חלב הקוקוס ואת השוקולד. מערבבים כל הזמן במרית. השוקולד יימס תוך כמה שניות.
מסירים את הקערה עם השוקולד מהסיר ומתחילים בציפוי לפני שהעיסה מתקשה. את המרציפנים המצופים שולחים לבלות במקרר עוד כמה שעות, את אלה שנשארו ערומים אפשר לאכול כאן ועכשיו.

8