Skip to content

יוגורט טבעוני, ניסוי וטעייה

יש אנשים שאלרגים לחלב, יש כאלה שסובלים מאי סבילות ללקטוז, יש כאלה שלא סובלים את תעשיית החלב ויש עוד כמה שצריכת החלב שלהם מוגבלת מטעמי כשרות. הפוסט הזה מוקדש לכם, ללא הבדלי מין, דת וקטגוריה. הוא לא מכסה את כל הספקטרום הלקטוזי, אבל כן שואף לסגור את הפינה של היוגורט.

 זאת לא הפעם הראשונה שאני מכינה יוגורט טבעוני. גם בפעם הקודמת התבססתי על המתכון של ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, אלא שכעת השתעשעתי קצת יותר וניסיתי את אותה השיטה על "חלבים" אחרים. אבל ראשון ראשון ואחרון אחרון. נתחיל במתכון הבסיסי, שדי נאמן למקור.

1היוגורט במצבו הטבעי, על פנקייק פרות ושיבולת שועל טבעוני

צריך:
200 גרם קשיו טבעי
3 כפות מיץ לימון טרי, אם אין אפשר להשתמש בחומץ, אבל הטעם יהיה שונה
מים

ההכנה:
משרים את הקשיו במים לכ-3 שעות עד לריכוך.
מסננים את הקשיו, מעבירים לבלנדר, מכסים במים וטוחנים. לאחר הטחינה הראשונית, בודקים את הסמיכות. צריך להגיע לנוזל סמיך מעט יותר מריוויון. מוסיפים מים לפי הצורך וטוחנים שוב. אמורה להתקבל כמות של כ-750 סמ"ק.
מעבירים את הנוזל לצנצנת נקייה, מוסיפים מיץ לימון ומערבבים.
מכסים את פתח הצנצנת בבד חיתול או בבד גבינה או בשלוש שכבות של גזה. מניחים מחוץ למקרר ליממה. בימים חמים כדאי לבדוק מה המצב לפני שעוברת יממה. זה ייראה כמו יוגורט ויריח כמו יוגורט. זה יוגורט. ייתכן שהתוצר שתקבלו יתפרק מעט ויהיו מים בתחתית ונוזל סמיך ושמנתי יותר למעלה. אז תערבבו. היוגורט מחזיק לפחות חמישה ימים במקרר והאמת שהזמן עושה לו טוב.

3חציל מולבש ברוטב יוגורט-נענע שייקח אתכם לבירות ודמשק בלי להסתכן

ניסויים ומסקנות:
ניסיתי לעשות את אותו הדבר עם חלב קוקוס. יצא יוגורט טעים, אבל מימי מדי. בפעם הבאה אעשה את זה עם קרם קוקוס (ההבדל בין שני המוצרים הוא באחוז הקוקוס, שמיתרגם גם לאחוזי שומן). קרם הקוקוס הוא כמשתמע שמנתי יותר.
ניסיתי את זה גם עם שקדים: השריתי, קילפתי, טחנתי, התססתי, אבל הכול קרה מהר מדי והעסק החמיץ. לא בטוח שאנסה שוב כי הטרחה רבה מדי.

4
לאבנה מיוגורט קשיו

יישומים:
אפשר לעשות עם יוגורט קשיו כל מה שעושים עם כל יוגורט: ממעדן פֵּרות דרך לאסי ורוטב לסלט ועד לאבנה. אני אוהבת אותו במיוחד בצד המלוח. הנה שלושה רעיונות:
חציל חרוך ברוטב יוגורט קשיו ונענע – חורכים חציל על להבה או בחום גבוה בתנור, עד שהקליפה משחירה ונסדקת. בינתיים מתבלים את היוגורט במעט שמן זית, מלח, פלפל ונענע יבשה. אפשר להניח את החציל "פרוס" בצלחת ולשפוך עליו רוטב יוגורט, או להפריד את בשר החציל מהקליפה, לערבב ביוגורט המתובל ולהגיש כממרח או כמטבל. אם אתם סורים או לבנונים, למנה הזאת יש טעם של בית – באחריות.
רוטב לסלט, שמתאים מאוד לראש השנה: פורסים כמה פרוסות דקיקות של בצל סגול, מפרידים לטבעות ומניחים בקערה. זורים עליהן כמה גרגרי מלח כמה טיפות של מיץ לימון, לריכוך. מוסיפים לקערה כרוב, רצוי סגול, חתוק דק-דק. בזמן שהירקות ממתינים, מכינים רוטב: שמים בבלנדר חצי כוס יוגורט קשיו, חצי גזר מגורר או "מגולח" לרצועות דקות באמצעות קולפן, מעט מלח (לא לשכוח שיש כבר מלח על הבצל), כפית חרדל, גרדה מחצי לימון ואם רוצים תוספת של מתיקות או חריפות, אז מוסיפים גם קצת דבש ושן של שום. טוחנים ומקבלים רוטב כתום בהיר, חלק ושמח. ככה משיגים סלט שיש בו ראש של כרוב במקום של כבש אללה ירחמו, גזר ודבש או משהו מתוק אחר – סוכר, סילאן או מייפל – אם אתם בקטע של "דבש זה קיא של דבורה". אם אתם נורא רוצים, קשטו את הכול בגרגרי רימון והסתדרתם לחג.
לאבנה: מרפדים מסננת בבד שאתו סגרתם את הצנצנת ושופכים פנימה את היוגורט לניקוז חלק מהנוזלים. כשמגיעים לסמיכות הרצויה, מתבלים בשמן זית, מלח זעתר טרי או כתבלין ואפשר גם סומאק.

2אם היוגורט סמיך, לא צריך להפוך אותו ללאבנה, רק לתבל, למרוח וליהנות

אה, נו, המחיר
הרבה אנשים ששומעים על יוגורט הקשיו אומרים שזה נשמע טוב, אבל בטח יקר. אז זהו, שלא. השוויתי למחירים של 100 גרם יוגורט מסוגים שונים באתר של רמי לוי. המחירים נעים בין 1.60 ש"ח ובין 2.60 ש"ח ל-100 גרם. המוצר המתחרה לדעתי הוא דלי של 850 גרם יוגורט כבשים של "יוגורמה", שהמחיר שלו 18 ש"ח, כלומר 2.11 ש"ח ל-100 גרם. 200 גרם קשיו בתפזורת עולים לי כ-14 ש"ח, אם אני קונה קשיו שבור המחיר יורד משמעותית, אבל נעזוב את זה. זה יוצא 1.86 ש"ח ל-100 גרם כי מהכמות הזאת אני מייצרת בערך 750 גרם יוגורט. בגלל שיש כאן לימון ועבודה, נעגל את זה לשנקל. סבבה? סבבה.

 

עוגלחמניות בוטנים טבעוניות

אני לא יודעת מה הן יותר – לחמניות או עוגיות. מצד אחד הן נראות כמו עוגיות, מצד שני הן לא ממותקות (או מומלחות) והן מתפקדות כמו לחמניות ביס. הן מעולות לפיקניק, לנסיעות או כנשנוש, ואפשר להשתעשע עם הגיוונים ולקחת אותן לכל הכיוונים. מה שכן, הן לא מתאימות למי שסופר קלוריות, אז אל תגידו שלא אמרתי. אני מכינה אותן בגרסה מינימליסטית .למדי והבת שלי אוהבת לאכול אותן עם קצת ריבה. תראו כמה הן פשוטות

5

ל-24 עוגלחמניות צריך:
1 תפוח
4 כפות חלב צמחי לפי בחירתכם
1 כוס קמח (אני משתמשת בכוסמין מלא)
1 כוס חמאת בוטנים חלקה, טבעית וללא תוספות
חצי כפית סודה לשתייה
קורט מלח

2

1

ההכנה
מרסקים בבלנדר את התפוח עם החלב הצמחי.
מערבבים את רסק התפוח עם יתר החומרים. צריך להתקבל בצק רך, שמנוני ונוח לעבודה.
צרים מהבצק כדורים בקוטר של כ-4 ס"מ, מניחים באופן מרווח בתבנית ומשטחים קלות.
אופים בחום של 180 מעלות צלזיוס במשך 17 דקות (משך האפייה עשוי להשתנות כתלות בסוג הקמח, נא לשים לב)

4

גיוונים
אפשר להחליף חלק מחמאת הבוטנים בחמאת שקדים או בטחינה גולמית. החלפה של עד רבע מהכמות לא משנה את טעם הבוטנים החזק.
מי שרוצה את זה מתוק, יכול להוסיף עד שתי כפות של מייפל / סירופ אגבה / סוכר וכו'. זה אמור להספיק. גם ריבה ביתית טובה תעשה את העבודה. אפשר לשלוט במתיקות גם באמצעות סוג התפוח שבו משתמשים.
אפשר להפוך את העוגלחמניות למעניינות יותר על ידי הוספה של אגוזים גרוסים, פירורי שוקולד מריר, פתיתי שיבולת שועל, צימוקי אוכמניות קטנים, שבבי קוקוס וכדומה. 

 

והיו עיני הקוף עצובות מאוד

כל כך הרבה מלים נאמרו על לאה גולדברג, מחקרים בוצעו, מאמרים נכתבו, ספרים חוברו ותכניות הופקו. בצדק. האישה הזאת הייתה ועודנה טנא מלא כוכבים. זה רק אומר שתמיד אפשר עוד לחדש, למשל על האופן שבו גישות סביבתיות ויחס לבעלי חיים מתבטאים ביצירותיה לילדים.

לאה1
דימוי מתוך הסרטון לאה גולדברג מקריאה שירים: "משירי ארץ אהבתי"

בתחילת שנת הלימודים 2015 התיישבו ארבע תלמידות מחקר בבית הספר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב לכתוב הצעת מחקר שמבקשת לבחון את הגישה הסביבתית של גולדברג כפי שהיא משתקפת בספרות הילדים שלה שיש בה ייצוגי בעלי חיים. מפה ומשם העבודה בעלת הכותרת שאינה נגמרת הפכה למאמר, שטוען בפשטות: כמו שאפשר לבחון כל תוצר תרבות מבעד למשקפיים פמיניסטיים (לדוגמה), אפשר לעשות זאת גם מבעד למשקפיים סביבתיים או "חייתיים". אז לקחנו את לאה גולדברג בתור מקרה מבחן, כי יצירתה שופעת טבע פראי ועירוני, ציפורים, כלבים, חתולים, חיות משק וחיות בר, וכי אין כמעט ילד עברי שלא גדל עליה. גילינו שלאה גולדברג לא נצמדה לאתיקה סביבתית אחת ובכתביה אפשר למצוא התפעמות מהטבע וחמלה אוהבת לבעלי חיים לצד תפיסה שמחפיצה אותם לטובת הנאתו של האדם.

מרפסת ירושלמית
גולדברג עם לובן תפרחתו יפת התואר (התמונה מתוך הבלוג "עונג שבת") 

גולדברג, שכתבה ברגישות רבה כל כך על הקוף נפלאות, על החתול דון קיחוט ועל הכבשה הנאלצת להיפרד מבנה הרך אשר אבד, הסתובבה בארץ ישראל לבושה במעיל פרווה ותיארה בחדווה דגים שעולים ברשת וקרנף מרקד בקרקס. המאמר המלא שהופיע בכתב העת "חיות וחברה" בקישור: והיו עיני הקוף עצובות מאוד – כנען ושלוח

אם אתם מתעצלים לקרוא את המאמר, הנה אחד השירים שניתחנו בו. לשם הנוחות הורדתי כאן רפרנסים והערות שוליים. המתעניינים ימצאו אותם, יחד עם הרחבה על המושגים והמסגרת התאורטית, במאמר המלא.

ארנבות משוקולד
בן ובת יש לארנבת:
בן – יצחק, ובת – יוכבד.
כל אחד מהם נולד
בחנות של שוקולד.

 איזו כנופיה מתקתקת!
בן – תינוק, ובת – תינוקת
וגם אמא בעצמה
כל גדלה – חצי אמה.

 בחלון גדול יושבת
כל משפחת הארנבת,
ומעבר לו עומדים
ילדות גם ילדים.

 ואמא – הארנבת –
מסתכלת וחושבת:
"טוב לזה שלא נולד
בחנות של שוקולד.

 אוי לי איך אוכל לסבול
אם יתחילו לֶאֱכֹל
גם את בני, גם את בתי?
קדם כל אִכְלוּ אותי!"

ארנבותעטיפת אלבום שירי הילדים של קורין אלאל "ארנבות משוקולד" 

 שיר זה, המתאר משפחה של ארנבים בחנות שוקולד, עמוס בסמליות. באמצעות הארנבים משוקולד, מוצר שלא היה נפוץ ביישוב היהודי בארץ ישראל באותה תקופה, גולדברג חוזרת למחוזות ילדותה באירופה. בפתחו של השיר מתעוררת ציפייה להמשך מתוק ורך. המהפך מתרחש בשני הבתים האחרונים, כשמתברר שכל הארנבים גורלם להיאכל. את דרמת המהפך, שחוזרת ברבים משיריה של גולדברג, ניתן לקשור לביוגרפיה האישית שלה: ילדות מוקדמת מאושרת שנגדעה עם הגירה ופירוק המשפחה. שמות הילדים בשיר, יצחק ויוכבד, נקשרים לטרגדיות משפחתיות מקראיות: עקדת יצחק ומשה בתיבה.

הארנבת האם סובלת מהמחשבה שתיאלץ לצפות באכילת ילדיה: "אוי לי, איך אוכל לסבול/ אם יתחילו לאכל/ גם את בני, גם את בתי?/ קדם כל אכלו אותי!".  השיר המר-מתוק מאזכר חוקים מקראיים העוסקים במעשי נטילת אם ובניה יחד, כגון "לא תיקח האם על הבנים" (דברים כב, ו), איסור "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" (ויקרא כב, כח), שפירש הרמב"ם: "להישמר ולהתרחק, [כדי] שלא יישחט הבן לעיני האם, כי צער בעלי חיים בזה גדול מאד, כי אין הפרש בין צִעֵר את האם ותלך לה ולא תצטער בראיית לקיחת הבנים" (מורה נבוכים, חלק ג, פרק מח). חוקי התורה אינם אוסרים על שחיטת בעלי חיים, אם כי בחוק זה יש ניסיון למתן את הסבל שבשחיטה.

השיר מותיר את הקוראים בתחושה מעורבת: מצד אחד מתוארת טראומה אימהית (מנקודת מבט אנושית) בלתי נסבלת, ומצד אחר השיר נוגע באופן עקיף בשחיטת בעלי חיים ואכילתם. כל אלה מובאים בעיצוב פנטסטי ובמעטפת שוקולד מתקתקה, המשקפים היטב את מורכבות אישיותה וכתיבתה של גולדברג – קלילות לצד טרגיות, ואנתרופוצנטריות לצד ביוצנטריות.

גולדברג למדה והכירה את התנ"ך היטב, אך נראה שהמציאות הקשה של ילדותה "ריסקה את אמונתה באלוהי התנ"ך". כמו כן חשוב להוסיף שקוראים מבוגרים בני זמננו נוטים לקשר את השיר ישירות לתקופת השואה, אך למרות הלך הרוח התקופתי השיר נכתב כשלוש שנים לפני תחילתה הרשמית של המלחמה.

 

 

לביבות תירס טבעוניות

הלביבות האלה הן פרי ניסיון נוסף לגרום לסרבנית הבית לאכול חלבון מהצומח ועוד כמה דברים מהצומח בלי שהיא תשים לב. תירס הוא  מהירקות הבודדים שהבררנית הקטנה מוכנה לאכול (ושגם אני אוהבת מאוד, אבל מתבאסת נורא מהאילוץ לקנות אותו במגשית קל-קר ופלסטיק נצמד במקום האופציה הטבעית והזולה יותר), אז מינפתי אותו למנה שיש בה גם קצת עדשים, טופו עשבים. קצת, אבל זאת התחלה. לא יודעת של מה. הלביבות מצוינות כשהן חמות ישר מהמחבת, אבל טעימות אולי אפילו עוד יותר כשמחממים אותן בתנור לארוחת ערב.

3

צריך (ל-8 יחידות)
100 עד 150 גרם טופו, חתוך לקוביות
1 כף שמרי בירה
150 מ"ל חלב צמחי לא ממותק
שתי כפות עשבי תיבול קצוצים (אני הכי אוהבת במתכון הזה פטרוזיליה ושמיר, אבל מה שיש בבית זה טוב)
חצי בצל קטן, קצוץ (אני אוהבת סגול)
קורט מלח
3 כפות קמח עדשים, לא משנה מאיזה סוג (טחנו בעצמכם!)
3 כפות קמח כוסמין מלא
גרגרים מקלח תירס אחד נא
שמן לטיגון

1.jpg

ההכנה
טוחנים בבלנדר טופו, שמרי בירה, חלב צמחי, עשבי תיבול, בצל ומלח עד לקבלת תערובת נוזלית חלקה. אפשר להכין כמות כפולה ולהשתמש בעודף כרוטב לסלט או לירקות מבושלים :)
מערבבים בקערה קמח עדשים וקמח כוסמין, מוסיפים את התערובת הנוזלית ומערבבים היטב. מוסיפים את גרעיני התירס ומערבבים שוב. טועמים תיבול ומתקנים.
מכסים את הקערה ומעבירים למנוחה במקרר למשך שעה או יותר.
מחממים שמן במחבת. מטגנים לביבות משני הצדדים, עד להשחמה קלה. כמות מומלצת ללביבה: כף גדושה אחת. מוציאים בכף מחוררת ומניחים על נייר סופג.

2

גיוונים:
כאמור, אפשר להשתמש באילו עשבי תיבול שאוהבים וגם להוסיף תבלינים אחרים לפי הטעם, כולל שום, ג'ינג'ר ופלפלון חריף. מי שרוצה עשבים מוחשיים יותר, במקום לטחון אותם, יקצוץ דק ויוסיף לקערה עם החומרים היבשים.
את קמח הכוסמין המלא אפשר להחליף בקמח כוסמין לבן או בקמח חיטה לבן או מלא.

מוס? פודינג? מעדן? קינוח שוקולדי טבעוני בגביע

אני אתחיל בהרהור, שהממהרים יכולים לדלג עליו ולעבור ישר למתכון. מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע שהטבעונות בשבילי היא לא רק  חומר למאכל אלא גם להרבה מחשבה. מאז הרשומה טבעונות – דוח מצב (לא משהו) התפריט שלי לא ממש השתנה, הוא עדיין 90% טבעוני וה-10% שלא הם צמחוניים וקורים רק מחוץ לבית. אבל הלב והמוח דווקא כן השתנו. מה גרם לזה? לא בטוח שאני יכולה להצביע על סיבה אחת מובהקת או מדויקת.

אולי כי יצא לי לקרוא קצת מכתבי הרב קוק (וזה לא שאני חסידה שלו עכשיו) שסיפק טיעונים למעבר לתזונה צמחונית אבל גם הזהיר מפני עיסוק יתר בזכויות בעלי חיים שעלול להשכיח את המאבקים החשובים על זכויות אדם. בישראל יש עדיין הרבה מקום להתקדמות בתחום של זכויות בעלי חיים, אבל המגמה הכללית היא מגמת התקדמות ועלייה במודעות, כשבמקביל מתרחשת שחיקה מפחידה של זכויות אדם וכבוד לחיים. זה מתחיל ביד קלה על ההדק שהורגת על בסיס שבועי ילדים בשטחים, ממשיך להסתה נגד פליטים ונגד אוכלוסיית הלהט"ב ומגיעה גם לזלזול בזכותם של נכים, ניצולי שואה וקשישים להתקיים בכבוד. אין סתירה במאבק בין זכויות בעלי חיים ובין המאבק למען זכויות אדם, ואני מכירה יותר מבנאדם אחד או שניים שפעילים במידה כזאת או אחרת בשני המישורים, אבל התחושה שלי היא שבמקרים רבים הפעילות לטובת בעלי החיים היא סוג של גרין ווש, עלה תאנה "הומאני", שמסיט את תשומת הלב מבעיות אנושיות חמורות מאוד אל עיסוק במשהו נוח הרבה יותר – יצורים חמודים, תמימים וחפים מפשע.

גם הלימודים לתואר שני בתחום הסביבה עשו את שלהם. זה נשמע לא הגיוני, אולי הייתי אמורה לצאת מהם טבעונית אדוקה יותר, אבל דווקא ההיכרות עם יותר צדדים במערכת, ובעיקר שיחות ארוכות שקיימתי עם חקלאים במסגרת מחקר התזה שלי, הבהירו לי שבדרך לזכויות הפרה והתרנגולת, צריך לעצור אצל בני האדם. אם נוסיף למשוואה את המדע הרע, ההתנשאות, האלימות והדתיות שמתלוות לפעמים לשיח הטבעוניסטי, אז ברור לי למה אני לא רוצה להיות חלק ממנו. אני בעד טבעונות, אני נגד סגידה ליורפוסקיות על כל צורותיה.

זאת לא קריאה לאכול בשר. ממש לא. הנה מתכון טבעוני שנולד מתוך ניסיון שלי לחקות את הפודינג אינסטנט שמוכרים במכולת.

3נטורל

מוס שוקולד טבעוני
המתכון קל מאוד, אבל שימו לב לסעיף הגיוונים, כי יש הרבה מהם.

צריך (לארבע מנות):
300 מ"ל חלב קוקוס
300 מ"ל חלב צמחי (ניטרלי ולא ממותק, אני משתמשת במשקה אורז עם שקדים)
2 כפות עמילן תירס (קורנפלור)
1 כפות אבקת קקאו (לא שוקולית!)
2 כפות סוכר (אני השתמשתי פעם אחת בסוכר חום ופעם אחת בסוכר קוקוס. לכו על מה שבא לכם)
כמה טיפות של תמצית וניל, אם רוצים
40 גרם, שזה שני חופנים, שוקולד מריר (לא הכרחי אבל מומלץ)

P60724-182515שכבת שוקולד ומעליה שכבת קפה

ההכנה:
בסיר עם תחתית עבה מערבבים היטב את כל החומרים חוץ מהשוקולד המריר, עד להמסה מלאה של הקקאו. מחממים על אש בינונית ומערבבים מדי פעם.
כשהנוזל רותח, מנמיכים את האש ומכניסים פנימה את השוקולד המריר. מערבבים היטב וממשיכים לבשל תוך כדי ערבוב כדקה או שתיים.
מוזגים לכלי הגשה ומניחים להצטנן, או אוכלים. אחרי שהנוזל כבר לא חם, מעבירים למקרר, או אוכלים.

4.jpgעם שרבט קוקוס וריבת תות ביתית

גיוונים
אם אתם מהמתפנקים, תוכלו להכין את הקינוח על בסיס חלב קוקוס בלבד ואפילו על בסיס קרם קוקוס בלבד.
אפשר להכין גם קינוח בטעם קפה: במקום קקאו משתמשים בקפה נמס או מחליפים חלק מהנוזל בשתי מנות אספרסו.
המתכון שלעיל לא מאוד מתוק. אפשר לטעום את התערובת, להחליט אם יש צורך בעוד סוכר, ולהוסיף אותו בבישול.
אם אתם אוהבים את המוס שלכם סמיך, הוסיפו עוד כמה כפיות עמילן תירס.
להגשה: כף שרבט קוקוס וכפית ריבת תות, או מה שבא לכם.

מיונז טבעוני ואיך יצאה לי טחינה ורודה

מאז שטרנד הטבעונות פרץ, צצו כמה וכמה מתכוני מיונז טבעוני על בסיס חלב סויה (טעמתי. מגעיל אפילו יותר מהמקור), טופו משי (שקצת קשה להשיג) ואקווה פאבה, שהם המים שנשארים לאחר בישול חומוס (ושיהיה לכם בהצלחה). אני רוצה להציע חלופה נוספת על הבסיס הבנאלי, הזמין והזול ביותר. הכירו את מיונז תפוחי האדמה ואת אחיו ליבשת האם, מיונז האבוקדו, המיוקדו.

מיונז הוא מוצר מהקטגוריה של הכוסברה: יש כאלה שלא יכולים בלעדיו, אחרים מתחלחלים מעצם הרעיון שהחומר הלבנבן הרוטט יתקרב לצלחת שלהם. באופן אישי אני יכולה להבין את שני הצדדים. לא אתעכב על הסברים למה המיונז מרתיע ואתמקד ביתרונותיו: הוא ממרח ניטרלי יחסית שיכול להחליף חמאה וקל מאוד למרוח אותו גם רגע אחרי שהוא יצא מהמקרר. מיונז גם הופך בקלות למטבל או רוטב – גם במצבו הפשוט וגם אחרי שמוסיפים לו עשבים, תבלינים, קטשופ ומרכיבים אחרים. במטבח הישראלי המיונז שימושי במיוחד בגלל שהוא פרווה ויכול לדור בכריך אחד לצדו של נקניק רחמנא ליצלן או להעשיר סלטים בארוחה בשרית.

1................

החיסרון הגדול של המיונז, מלבד היותו לא-טבעוני, הוא שהוא מכיל ביצים נאות, פתח לכל מיני מרעין בישין אם משתמשי בממרח-מטבל הזה בכריכים וסלטים בפיקניקים או בארוחה ארוזה שמלווה אתכם לאורך היום ללא קירור. המיונז הטבעוני פותר את הבעיה באלגנטיות ועושה את העבודה. הגרסה הזאת מבוססת על "מיונז מדברי" שטעמתי אצל חברים. הוא לא הוכן ללא ביצים לא מטעמי טבעונות אלא כדי שיתאים לתנאי שטח בלי חשש משימוש בביצים נאות. מומלץ לנסות אותו על לחם מחמצת עם פרוסות טופו אפוי, עגבנייה בשלה ופרוסות דקות של מלפפון חמוץ.

לכוס מיונז אחת (כמעט) צריך:
150 גרם תפוח אדמה (תפוח אדמה בינוני) מהסוג הלבן
4-3 כפות מיץ לימון טרי
1 כף חומץ
1 כפית שטוחה חרדל
קורט מלח
4-3 כפות שמן זית

2

ההכנה
מבשלים את תפוחי האדמה בקליפתם עד שהם רכים מאוד, מצננים ומסירים את הקליפה.
מכניסים לבלנדר את כל המרכיבים פרט לשמן הזית וגם כ-2 כפות ממי בישול תפוחי האדמה, טוחנים ומוסיפים בהדרגה את השמן. מערבלים עד לקבלת המרקם הרצוי.
טועמים ומתקנים. ייתכן שתרצו להוסיף עוד נוזלים.

מיוקדו – עושים את אותו הדבר אבל עם אבוקדו. תמונות יצורפו כשהעונה תחזור או אם אתקל פתאום באבוקדו נאה.

2016-05-11_12-02-53_985

טחינה ורודה
אתמול תקף אותי פרץ ציוני והחלטתי להכין טחינה כחולה לכבוד יום העצמאות. בישלתי עלי כרוב סגול במים וקיבלתי נוזל כחול כהה. השתמשתי בנוזל הזה במקום מים להכנת טחינה. אבל היחס בין הטחינה הגולמית למים הכחולים לא אפשר לצבע הכחול להיות דומיננטי והתקבלה טחינה בגוון סגול-חום חיוור. כשמוסיפים משהו חומצי, במקרה הזה מיץ לימון, למי כרוב כחולים, הם משנים את צבעם לוורוד מג'נטה בוהק. טחינה אוהבת לימון, לכן הוספתי לימון לטחינה וקיבלתי טחינה ורודה ויפה בטעם של טחינה רגילה לגמרי. אפשר לעשות את זה עם ילדים ולשלב שעשועי מדע עם אוכל.

בישול טיוב

סרטוני בישול ברשתות החברתיות הפכו למשהו שאי אפשר להתחמק ממנו. רוב הסרטונים אינם טבעונים או קלים לטִבעון, אבל יש הרבה שכן. הנה כמה המלצות ואי-המלצות שליקטתי בלי להתחייב לכסות אפילו מדגמון מהמבחר.

laurynלורן מ-Hot For Food והפלסטיקים הטבעוניים שלה

Hot For Food
לורן וג'ון הם בני זוג קנדים חביבים. הוא מופנם, היא פטפטנית מתישה. חלק גדול מהמתכונים שהם מגישים מציעים גרסאות טבעוניות של מנות פופולאריות כמו mac and cheese, נקניקיה בלחמניה, נגיסי עוף, פיצה והמבורגר. חלק אחר הוא מעין שיעור באלתור – מבשלים ממה שיש במקרר ובמזווה.
למה לצפות ב-Hot For Food? כי ג'ון ולורן לא פלצנים. אני גם מאוד מזדהה עם הגישה שלהם של "אם תבשלו תדעו". הם מעודדים את הצופים לא לפחד מניסוי וטעייה במטבח. אל דאגה, כמעט תמיד גם אם המנה לא יוצאת מושלמת, עדיין אפשר לאכול אותה וליהנות.
מה מבאס ב-Hot For Food? כי השניים האלה מתעלמים לחלוטין מההשלכות הסביבתיות של הבחירות הקולינריות שלהם. כמות הפלסטיק והאריזות שנשארת אצלם בפח אחרי הכנת מנה אחת היא שערורייתית. חיסרון נוסף הוא שהם לא ממש מאתגרים את המטבח הטבעוני. הם פשוט משתמשים בגרסאות מתועשות של מוצרים סטנדרטיים מהחי – החל מנקניק דרך מיונז (הם מתים על מיונז) וכלה בגבינה. אני לא צריכה ערוץ יוטיוב שיראה לי שעושים טוסט טבעוני כמו טוסו רגיל, פשוט עם גבינת סויה יקרה, מתועשת, מזהמת ולא ממש בריאה. פה ושם השלמות עם התחליפים זה בסדר, בעיקר בתחילת הדרך בבישול הטבעוני, אבל אצל ג'ון ולורן יש להם מקום עצום במטבח. אגב, חלק ניכר מהמוצרים שהם אוהבים יהיה קשה להשיג בארץ.
מתכון מומלץ: עוגות ביס גבינה-תות (מתכון נטו, בלי דיבורים).

 

timטים שיף וידידה

טים שיף מה-Food Tube של ג'יימי אוליבר
לג'יימי אוליבר יש ערוץ יוטיוב מפותח ומושקע מאוד שנקרא Food Tube. לא רק ג'יימי אוליבר מבשל שם אלא מקבץ גדול ומגוון של בשלנים ושפים בסגנונות שונים ממקומות שונים בעולם. אוליבר עדיין רחוק מאוד מטבעונות, אבל יש אצלו סימנים של פתיחות והבנה לתחום ואפשר למצוא בערוץ יותר ויותר מנות טבעוניות או מבוססות צמחים. טים שיף הוא פרקוריסט בריטי וטבעוני נלהב שאוכל המון בטטות. הוא קצת מנסה לתת בראש, אבל אפשר לסלוח לו, בעיקר כשהוא מפצה על זה בקטעי הפרקור הנהדרים שלו.
למה לצפות בטים שיף? כי המנות שלו יצירתיות, בריאות וידידותיות גם לנמנעים מגלוטן.
למה לא לצפות בטים שיף? כי במקרים רבים ההכנה מורכבת מאוד וכי בקטעים שהוא אוכל מול המצלמה ייתכן שתרצו לעצום עיניים.
מתכון מומלץ: קארי ירקות קל להכנה.

pearהתאומים המאושרים סטיבן ודייוויס מבשלים אוכל אירי צמחוני בטבע

את מי עוד שווה להכיר ב-Food Tube? סטיבן ודיוויס, The Happy Pear, הם צמד תאומים זהים אירים חמודים וטעונים בווייב סטלני במקצת. הם מכינים מנות צמחוניות, טבעוניות או כמעט-טבעוניות בריאות, צבעוניות ופשוטות בדרך-כלל, לרוב עם מצרכים שאפשר להשיג בישראל וגם אם לא, אפשר לאלתר בקלות. יש להם גם ערוץ משלהם תחת אותו שם. מתכון מומלץ: לביבות תפוחי אדמה בצבעי דגל אירלנד. כדאי גם לחפש את אנה ג'ונס (Anna Jones). חלק מהמנות שהיא מציעה טבעוניות וחלקן לא, אבל היא ידידותית לטבעונים ומצליחה להוציא תחת ידיה מנות בריאות במיוחד שאצל כל אחד אחר לא היו מעוררות תאבון, אבל אצלה הן כן. מתכון מומלץ: מוזלי בריא לארוחת בוקר.

millerלורה מילר. הלו, באנו בשביל האוכל!

Raw. Vegan. Not gross (נא. טבעוני. לא מגעיל)
הסרטונים של Raw. Vegan. Not gross מוגשים על-ידי לורה מילר, שעשויה לגרום לכם לחשוב שהיא נטורופתית או תזונאית, אבל אף אחד מהמקצועות האלה לא מצוין במה שהיא כותבת על עצמה. לא נורא. בתחילת הדרך, כמשתמע מהשם, מילר הכינה אוכל טבעונאי בלבד, אבל לא למחמירים כי היא הרבתה להשתמש בסירופ מייפל (שעובר חימום), במלח ובתנור ייבוש. בהמשך מילר עברה לבישול טבעוני "רגיל" אבל עם דגש על בריאות.
למה לצפות ב-Raw. Vegan. Not gross? כי האוכל בריא מאוד, נטול גלוטן, בדרך-כלל יפה לעין וגם נראה טעים. מילר גם מתלבשת נפלא ואופנה טבעונית ראויה לתשומת לב בזכות עצמה. בכלל, אני אוהבת את הסטיילינג בסרטונים שלה.
למה קצת מעיק לצפות ב-Raw. Vegan. Not gross? כי מילר כל-כך עסוקה בפלרטוט עם המצלמה, שקל לשכוח למה היא נמצאת שם בכלל. יש כמה מוצרים שחוזרים פעם אחר פעם אחר פעם במתכונים עד שזה משעמם: אגוזים מושרים, סירופ מייפל, שמרים תזונתיים ועוד כמה כאלה. המצרכים הרבה פעמים יקרים ושיטות ההכנה לעתים קרובות בזבזניות.
מתכון מומלץ: פד תאי טבעונאי.

jemmaעוגה בצורת המבורגר מבית היוצר של קאפקייק ג'מה

Cupcake Jemma
קאפקייק ג'מה רחוקה מטבעונות וממזון בריאות אלפי שנות אור, ראו הוזהרתם. היא בעלת בית קפה וקונדיטוריה בלונדון ומתמחה במתוקים שנראים כמו יצירות אמנות מתוקות תרתי משמע, אבל בלי קיטשיות יתר ועם יותר משמץ של הומור. אני חושבת שטבעונים שרוצים להרחיב את הרפרטואר הקולינרי שלהם יכולים ללמוד גם מבשלנים שמשתמשים במוצרים מהחי. תמיד יש איזה רעיון שאפשר לאמץ.
למה לצפות בקאפקייק ג'מה? כי היא יצירתית, דייקנית ומוכשרת במידה מעוררת הערצה. אם אתם בעניין של קינוחים וקישוטים כדאי לכם לצפות בה ולקבל השראה, וכי לטבען אותה זה אתגר לאמיצים.
למה קשה לצפות בקאפקייק ג'מה? כי עם כל הכבוד לזה שאפשר לפעמים לשחרר ולאכול משהו מתוק ומושחת, ג'מה נסחפה לגמרי. הכמויות של החמאה, ביצים, שמנת, קמח לבן וסוכר לבן במנות שלה מעוררת אי נוחות. היא מרבה להשתמש בצבעי מאכל, בסוכריות צבעוניות, בסירופ תירס, בבצק סוכר ובמרכיבים נוספים שעדיף להתרחק מהם או למצוא להם תחליף מתון יותר. אפילו שהיא מומחית לקינוחים, יש במתכונים שלה מעט מאוד פירות (אין בכלל פירות טריים), פירות יבשים ואגוזים.
מתכון לדוגמה: קאפקייקס בהשראת ביג ליבובסקי.