דילוג לתוכן

רטטוי? מטבוחה? גבץ'? העיקר שתכינו

החציל כבר לא סקסי? העגבניות רכות? קניתם יותר מדי פלפלים? מבחינתי הרטטוי, המטבוחה, הגבץ' או איך שלא נקרא לזה הוא-היא-הם הפתרון. הרעיון הוא להכין תבשיל ירקות ארומטי, שבדרך כלל מתחיל בטיגון בצל, ויש בו שום ועגבניות. כל היתר תלוי במה שיש לכם בבית ובטעמים שבא לכם להוסיף. 

3

בתבשיל שלי יש, לפי סדר ההכנסה לסיר: שמן זית, בצל חתוך לחצאי טבעות, מלח, כמון, כורכום, פפריקה חריפה, פלפל לבן, פלפלים צהובים ופלפלי שושקה ירוקים חתוכים לרצועות, שום פרוס דק, גזר (בשביל עוד צבע ומתיקות) חתוך לחצאי טבעות דקים, עגבניות קצוצות דק-דק, חציל חתוך לרצועות ונענע. חתכתי את כל הירקות מראש כדי שיהיה לי נוח יותר ומבולגן פחות. לא השתמשתי ברסק עגבניות כי זה לא משהו שיש לי בבית וגם כי הרעיון היה לעשות "תבשיל יום חמישי", לטובת ניקוי המקרר לקראת הביקור השבועי אצל הירקן, ולא לקנות דברים במיוחד, אם כי אפשר לקנות השלמות. לא הייתי ממליצה לוותר על שום למשל.

אוכלים את זה על פסטה או אורז, בכריך עם טחינה או גבינה, ואפשר גם לטחון בתוספת של עוד עגבניות ולהוסיף לתבשילים שיש בהם קטניות, תפוחי אדמה, טופו וכדומה.

מודעות פרסומת

פודינג אורז טבעוני

הייתי צריכה לפרסם את הפוסט הזה בשבועות. בזיכרונות הילדות שלי פודינג אורז, רוז בחליב, הוא ממאכלי החג הזה: דגן, חלב ופירות – וסוגרים את הפינה בלי לערב פרות, ובמקרה הזה גם בלי גלוטן. בגרסה הטבעונית השתמשתי בקרם קוקוס. אם אתם אוהבים מלבי, תאהבו כנראה גם את פודינג האורז. העיקרון זהה: הנוזל החלבי מתקרש בעזרתו של עמילן (עמילן תירס במלבי וזה שמשתחרר מהאורז בפודינג האורז). הסוכר ממתיק אותו, מי הפרחים מבשמים אותו, והקישוטים למעלה עושים אותו שמח. ההבדל המשמעותי בין מלבי ובין פודינג אורז הוא המרקם כמובן. האם זה מה שגורם לפודינג האורז להיחשב לחגיגי יותר? אולי. אם לא המרקם, אז העובדה שכדי להכין אותו צריך לעמוד הרבה יותר זמן ליד הכיריים, ובקיץ זה די מאתגר.

2

ל-9-8 מנות בגודל של קינוח כוס צריך
3 כוסות מים
1 כוס אורז עגול
5-4 כפות סוכר, עדיף חום
½ כפית מי פרחים (של הדרים. לא מי ורדים) במקום מי פרחים אפשר להשתמש בכמה טיפות של תמצית פרחים
2 כוסות קרם קוקוס
לקישוט: קינמון/ריבה/שברי אגוזים/פירות קצוצים או כל דבר אחר שטעים ויפה בעיניכם

1

3

ההכנה
בסיר עם תחתית עבה מרתיחים שלוש כוסות מים. כשרותח, מוסיפים את האורז, מרתיחים שוב, מנמיכים את האש ומבשלים תוך כדי בחישה עד שהאורז מתרכך והתערובת הופכת לעיסה. בערך באמצע התהליך מוסיפים את הסוכר.
מוסיפים את קרם הקוקוס וממשיכים לבשל על אש נמוכה תוך בחישה עד שהתערובת הופכת לאחידה.
מעבירים את הדייסה שהתקבלה לכוסות (רב פעמיות ולא מפלסטיק. תהיו טובים לעצמכם) ומצננים. אחרי הצינון מעבירים למקרר.
לפני ההגשה מקשטים. מומלץ לנצל את עונת הדובדבנים – השילוב של קוקוס ומי פרחים עושה להם טוב.
זאת ההזדמנות להמליץ בחום רב עם כוסות נירוסטה קטנות: הן נערמות ותופסות מעט מאוד מקום, הן עמידות, אסתטיות וממש כיף להשתמש בהן לקינוחים, פיצוחים ונשנושים למיניהם וגם לקחת לטיולים.

4

 

עוגות שוקולד טבעוניות אישיות

טוב, מדובר בקפקייקס שוקולד. אני סתם מנסה להתחכם. המתכון פשוט ביותר ולכן ידידותי לילדים שמחפשים משהו לעשות אחר הצהריים. יש לציין שלא חובה להוליד ילדים כדי להכין את העוגות. להפך – בלעדיהם יישארו לכם יותר רק לעצמכם. הן הכי טעימות כשהן עדיין חמימות והשוקולד שבתוכן נמס, אבל הן מצוינות גם בטמפרטורות נמוכות יותר.

השתמשתי למדידה בספל בנפח של 280 סמ"ק (כוס סטנדרטית היא בנפח של 200 סמ"ק). המתכון מכיל "ביצת" פשתן, אבל לתחושתי העסק יעבוד גם בלעדיה, אם כי נחמד שהיא שם כי היא מוסיפה טקסטורה גרעינית מעודנת ועוד ערך תזונתי. יש במתכון כפית חומץ שמטרתה להפעיל את הסודה לשתייה. לא מרגישים את הטעם של החומץ, אל חשש. מי שרוצה להיות יצירתי יכול לשחק עם הקישוטים. אני הסתפקתי באיבוק בקמח קוקוס, שזה כמו שבבי קוקוס שעברו עוד טחינה. זה נראה כמו אבקת סוכר אבל פחות מתוק ויותר טעים.

3
4

צריך
1 ביצת פשתן (כף זרעי פשתן + שלוש כפות מים. מערבבים ומניחים בצד כ-20 דקות לפני שמתחילים להכין את הקפקייקס)
½ ספל קמח חיטה לבן
½ ספל קמח חיטה מלא
½ ספל סוכר לבן
3 כפות קקאו
1 כפית אבקת אפייה
½  כפית אבקת סודה לשתייה
קמצוץ מלח
¾ ספל חלב צמחי (בלי תוספות של סוכר וטעמים)
1/3 ספל שמן
1 כפית חומץ
1 כפית תמצית וניל
כ-70 גרם שוקולד מריר קצוץ דק

ההכנה:
מערבבים בקערה את החומרים היבשים: קמח לבן, קמח מלא, סוכר, קקאו אבקת אפייה, סודה לשתייה ומלח.
מערבבים בקערה נפרדת את כל החומרים הרטובים: חלב צמחי, שמן, חומץ ותמצית וניל.
מאחדים את את תכולת שתי הקערות.
משמנים קלות תבנית קפקייקס או משתמשים בעטרות נייר. יוצקים לכל שקע בתבנית כף מהבלילה, מפזרים מעט שבבי שוקולד, מוסיפים עוד כף בלילה ועוד מעט שבבי שוקולד מלמעלה.
אופים בתנור שחומם ל-180 מעלות צ' כ-15 עד 17 דקות.
גיוונים: אפשר להחליף מעט מהקקאו בקפה – נמס, שחור, אבקת אספרסו. מה שיש. גם את שבבי השוקולד אפשר להחליף בכל מיני דברים, למשל חתיכות קטנות של שזיף מיובש (יאמי), חמוציות (בעע), פקאן סיני, אגוזים אחרים וכדומה. שימו לב שאם אתם משתמשים בתוספת לא ממותקת, התוצר הסופי יהיה מתוק פחות ואז אפשר להוסיף עוד כף סוכר.
טיפ: במקום להשתמש בעטרות אפשר לפני שיוצקים את הבלילה להניח בתחתית כל שקע רצועת נייר אפייה. משתמשים בה לאחר האפייה להרמת הקפקייק ושחרורה מהתבנית.

1

בחג שבועות תעשי לך ביכורי קציר מצליבים: סלט לחג

בחלק הזה אני אמורה לכתוב שוב שחג שבועות אינו חג מובהק של מוצרי חלב, לא מפרה, לא מכבשה, לא מסויה ולא משקדים. מקסימום משיבולת שועל. זהו חג של דגנים, מאחר שהוא הזמן בשנה שבו חולפים שבעה שבועות מתחילת תקופת קציר השעורה ועד הבשלת החיטה – "מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (דברים ט"ז, ט). אל החיטה המבשילה מצרפים יבולים אחרים שמבשילים בעונה זאת השנה, פירות תחילת הקיץ. הימים המתחממים מסמנים דווקא ירידה בתנובת החלב. בסוף האביב ותחילת הקיץ מגיעות העזים, הכבשים והפרות לשיא תפוקת החלב שלהן, ואז היא מתחילה לצנוח. יכול להיות שבתקופות של טרום-מקרר בכל בית, העונה הזאת בשנה הייתה הזמן שבו הכינו במרץ מאכלי חלב כדי לנצל את העודפים ולשמר את החלב כמוצרים חלבוניים עמידים: גבינות קשות, גבינות מלוחות כדורי לאבנה שצפים בשמת זית, גושי גבינה ששורים במי מלח או נעטפים בעלי גפן, שגם הם בשיאם עכשיו. כל אלה נחו בכדי חרס ובמרתפים קרירים. שכניהם לחללי האחסון היו כדי שמן הזית והזיתים הכבושים, שחולקים אתם סיפור דומה. חג החנוכה נחגג בעונה שבה מתחיל המסיק. מאחר שצריך לעשות משהו עם כל השמן שנשאר מהשנה שחלפה, החגיגות היו להילולה של טיגונים, וגם הנרות הוכנו משמן. אז אולי שבועות, על פי אותו היגיון, הוא כן חג של חלב? בשבועות הובא לבית המקדש "קורבן שתי הלחם" המסמל את ביכורי הדגנים, אך בנוסף הובא קורבן שכלל כמה וכמה חיות משק, שאותן כידוע לא אוכלים בחלב אמן או בחלב בכלל.

2

בית המקדש לא פעיל כרגע, אם כי אני בטוחה שיהודה גליק עובד על זה במרץ. בינתיים אנחנו פטורים מכל הסיפור הזה של "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לה'-פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד; שִׁבְעָה כְבָשִׂים, בְּנֵי שָׁנָה. (כח) וּמִנְחָתָם–סֹלֶת, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן…" (במדבר כ"ח) ויכולים לחגוג רק עם הסולת הבלולה בשמן או עם איזה אוכל שמתאים לנו. לי מתאים לאכול יבולי גד"ש ישראליים

סלט כרוב וכרובית חי-צלוי
הסלט הזה, שמי שיש לו בעיה עם מצליבים עדיף שיתרחק ממנו, כולל כרוב חי, כרובית צלויה ופריכה, עשבים שמרעננים אותם וגם מעט גרידת לימון שמוסיפה למנה גוון שאני מאוד אוהבת. השתמשתי בשמן זית מתובל בתבלינים אדומים וצהובים כדי להוסיף לצבעוניות של הסלט. שימו לב שהכמויות הן המלצה בלבד ולא צריך להיצמד אליהן.

צריך:
3-2 כפות שמן זית
פפריקה מתוקה או חריפה, כורכום, ואם רוצים אז גם שפריץ קטן של סרירצ'ה
מלח גס
1 כרובית קטנה
1 כרוב לבן קטן
5 גבעולי פטרוזיליה
1 גבעול נענע
1 בצל אדום קטן
3-2 כפות מיץ לימון טרי
מעט גרידת לימון
פלפל שחור גרוס טרי
מעט שקדים מולבנים קלויים קלות לקישוט

ההכנה
מניחים בקערה שמן זית, פפריקה, כורכום ואם רוצים גם קצת סרירצ'ה ומערבבים.
בעזרת סכין חד מאוד או מנדולינה, פורסים את הכרובים לפרוסות דקיקות. משתמשים גם בפרחים וגם בגבעולים, וזה בסדר אם מתקבלים גם פירורים וגם פרוסות עם שטח גדול יותר. מעבירים את הכרובית לקערה עם השמן המתובל ומערבבים היטב כך שהכרובית תצופה בשמן. מעבירים אותה לתבנית אפייה, מפזרים בשכבה אחת וזורים עליה מלח. צולים את הכרובית בגריל במצב טורבו על 150 מעלות, או בגריל רגיל ב-200 מעלות, עד שהיא מזהיבה, ואז הופכים וצולים את הצד השני.
בזמן שהכרובית נצלית, חותכים את הכרוב לסרטים צרים, פורסים את הבצל לטבעות דקיקות ככל האפשר, קוצצים את העשבים ומערבבים את כולם יחד. את הרכבת הסלט מומלץ לעשות ממש לפני ההגשה ורק אחרי שהכרובית הצטננה. מוסיפים את הכרובית לתערובת הכרוב, מוסיפים מיץ לימון, שמן זית (אבל לא לשכוח שכבר יש על הכרובית), פלפל שחור וגרידת לימון. אם צריך, גם עוד קצת מלח. מפזרים למעלה שקדים קלויים.

3

1

 

קיימות חיפאית בארבע תחנות

בחול המועד חיפה הצטרפתי לסיור פסח בעיר הנמל עם נעמה סובול. נעמה היא אושיית תרבות חיפאית שבדרך כלל מתמקדת בבילויים קולינריים, אבל הפעם טעמנו קיימות. באמצעות הצינור הקצת מוזר והמעט קריפי המוכר יותר ככרמלית גלשנו ממרכז הכרמל להדר ועצרנו בכמה תחנות, שבכל אחת יש משהו שעושה את חיפה לעיר טובה קצת יותר בהיבט של חברה, סביבה וכלכלה.

 

כרמלית

תחנה ראשונה: אניצ'ה – יד שנייה ווינטג'
אניצ'ה היא חנות יד שנייה שממוקמת במרכז הכרמל ופועלת כבר עשר שנים. שושי בעלת הבית היא עובדת סוציאלית בהכשרתה ועל אף הטוויסט בעלילת חייה והבחירה לעסוק בקמעונאות, וינטג' אוספים וכדומה, המודעות החברתית עדיין מרחפת בחלל. באניצ'ה יש בגדים, נעליים, אביזרים, תכשיטים וכלי בית וניכר לעין שהם נבחרו בקפידה, מה שמאפשר לשים את היד על מציאות שוות במחירים שווים וליהנות גם מהחיטוט. מדי פעם שושי מקיימת ברחבה שלפני החנות אירועי החלפות קהילתיים. עם
השנים צצו בצמוד שתי חנויות יד שנייה נוספות, כך שלחובבי הז'אנר כדאי לחלוף באזור של דרך הים ושדרות הנשיא.

אניצ'ה
אניצ'ה, דרך הים 5, מרכז הכרמל

תחנה שנייה: קפה הפינה
הכרמלית פלטה אותנו בשכונת מסדה, השונה כל-כך ממרכז הכרמל: גרפיטי ושירה על הקירות, שלט עם טלה שמבקש שלא יאכלו אותו, דגל הקשת הלהטב"י וניחוח קל של אקטיביזם ושכונתיות טובה באוויר. קפה הפינה הוא הבייבי של רייצ'ל. המוסד המסדי הזה התברך ברחבה נדיבה בכניסה, חלל מרווח, תקרה גבוהה ושרידי שיק שנותרו מהמכלת הרוסית שפעלה בעבר במקום. בחוץ שולחנות מגלגלי צינורות, בפנים תערובת של וינטג' ועיצובים מעשה ידיה של רייצ'ל, כולל רצפה מעיסת נייר (!). מאחורי הבר מלצר עם שיער ורוד ומבחר מרשים של חליטות, חתול ג'ינג'י על ספה, ג'ניס ג'ופלין ברמקולים וקינוח "קוקי מאנסטר" מושחת וקפה טוב על השולחן. בימי שישי יש שוק איכרים ברחבה. גם כאן כמו אצל אניצ'ה האג'נדה היא חלק  מהאווירה.

גרפיטיגרפיטי של האמן החיפאי erezoo

שירה
שירה דו-לשונית במסדה

קפהפינה
קפה הפינה היה פעם מכלת רוסית

קפהפינה3
קפהפינה1
קפהפינה2
קפהפינה4
קפה הפינה, טבריה 43, מסדה

תחנה שלישית: גולדמונד ספרים
הדר הכרמל נראה כמו מקום שנגעה בו יד של מתכנן ערים חכם: שדרת פיקוסים מצלה, נוף פתוח למפרץ, מקומות לישיבה ומנוחה לאורך הרחוב, בניינים מרשימים וגן זיכרון שנראה כמו אתר מושלם לפיקניקים. אבל בשעת ערב מוקדמת ונעימה המקום שומם. בשוק תלפיות דממה, אף שניכר שיש שם ניסיון לקיים התרחשות אורבנית. דרך חשוכה במיוחד מובילה לחנות היד השנייה גולדמונד ספרים. המקום הוא גן עדן לנרקומנים של ספרים, כאלה שמחפשים מציאות כתובות, לא סומכים על סטימצקי, ונהנים להסניף דפים מצהיבים או מצהיבים פחות. החנות גדולה למדי, נעימה ויש בה מרחב מרווח וביתי לרביצה עם ספר.

גולדמונד
כאן לא מזיינים את המוח

גולדמונד2
  הספר משמאל למעלה הוא עותק נדיר מהמהדורה הראשונה של הספר היפהפה "מור החמור" מאת לאה גולדברג עם איורים מקסימים של רות שלוס. הספר ראה אור ב-1951. עוד על ספרות הילדים של לאה גולדברג שמופיעים בה בע"ח ועל תפיסתה הסביבתית, במאמר והיו עיני הקוף עצובות מאוד 

גולדמונד1
גולדמונד ספרים, עקרון 6, העיר התחתית

תחנה רביעית: מאי מרקט
מאי מרקט הוא סופרמרקט ששוכן במגדל הנביאים. אני צריכה סיבה ממש טובה, אבל ממש, כדי להיכנס לסופר ועוד לכזה ששוכן בקניון (אם אפשר להגדיר כך את מגדל הנביאים). למאי מרקט יש את זה. זה סופר רב-תרבותי שאפשר למצוא בו מקרר שלם שמיועד ללאבנה בלבד ומקרר נוסף שמוקדש כולו לגלידות ברוסית (מישהו יודע איך אומרים ארטיק אוכמניות?), משהו כמו 10 מטרים של טחינה גולמית משלל סוגים, פיתות דרוזיות דקיקות, שוקולדים של חוצלארץ, מבחר מרשים של אלכוהול, ארנבי שוקולד לפסחא, שרוכי גבינה מעושנת מבולגריה, בקבוקי קומפוט עם פירות שלמים מרוסיה, שלא הייתי מעזה לטעום
אבל הייתי שמה לקישוט בסלון, ועוד מיני אקזוטיקות קולינריות שפודי'ז יעופו עליהן. הקהל מגוון בהתאם. תענוג.

ארנב
ארנב פסחא שאימצתי בחיפה
מאי מרקט, מגדל הנביאים, חורי 2, העיר התחתית

בימים שאינם פסח אפשר להגיע עם נעמה גם למסעדת רובין פוד, שהיא פנינה של קיימות למתקדמים. הסיור הותיר טעם של עוד ועשה לי חשק  לנופש קצר בחיפה כדי להמשיך לחקור דרך הרגליים, העיניים והפה את העיר שההיכרות שלי אתה מוגבלת למדי. כיף לסייר עם נעמה שמכירה את העיר, אוהבת אותה ומעורבבת בה וכל כך ניכר שהיא בנשמתה. עוד אשוב אליך, חיפתי.

 

לחם צר, בלי לחץ

אני אוהבת לשחק עם בצק, ואחת לתקופה אני מחליפה את סוג "לחם הבית" שלי. עם הלחם הזה, לחם כוסמין פשוט וידידותי לאוכלת ולאופה, אני כבר די הרבה זמן.

2

8

לפני הכול קרדיט: המתכון המקורי נלקח מעוגיו.נט, והיא עצמה כתבה שלקחה אותו ממיכל אנסקי. אני הוספתי את האדפטציות הקטנות שלי, ובעיקר את ההמלצה לנסות ולשחק עד שתמצאו את המתכון שהכי זורם לכם. אין כמו לחם ביתי טרי ונקי שאתם יודעים בדיוק מה יש בו ובדיוק מה אין בו. לחם הכוסמין הזה יוצא נקבובי בדיוק במידה שעושה אותו מתאים גם לספיגת רטבים וגם להכנת כריכים. אני פורסת אותו ומקפיאה, ומתחילה כל בוקר עם פרוסה קלויה קלות שנמרחת בחמאת שקדים וריבה ביתית. אבל ברור שהוא מעולה טרי-טרי, לא ישר מהתנור, יהודים, אבל קצת אחרי.

1

הכמויות הפעם מצוינות בגרמים כי בשונה ממתכונים אחרים, כאן צריך לדייק. אם אין לכם משקל במטבח, אז קנו לעצמכם מתנה לחג. גם הישנים של פעם, אלה עם המחוג, וגם החיקויים שלהם עושים את העבודה, אבל הכי נוח עם משקל אלקטרוני. מילה לגבי הקמח: אני מודה שאני לא אנינת קמחים גדולה. אם זה קמח מלא, אני בסדר אתו. אבל כשאני יכולה לבחור בין קמח בשקית פלסטיק ובין קמח באריזה מנייר, אני אבחר בנייר. כי די כבר עם הפלסטיק הזה. נחנקנו. איו בעיה של טריות – שומרים את הקמח במקרר.

3

צריך
450 גרם קמח כוסמין מלא
1 כפית סוכר חום
1 כפית מלח גס
1 כף / 10 גרם / 1 שקיק שמרים יבשים
400 גרם מים
כף שמן זית + מעט להברשת התבנית
2-1 כפות זרעי פשתן או קישוט אחר, אם רוצים

ההכנה
בקערה גדולה מערבבים קמח, סוכר ומלח. מוסיפים שמרים ומערבבים שוב.
מוסיפים מים ושמן ומערבבים עד לאיחוד. מתקבלת עיסה דביקה מאוד, אבל צריך ללוש אותה! אז עושים את זה באמצעות כף עץ או מרית במשך כחמש דקות.
מכסים את הקערה במכסה או במגבת לחה ומשאירים את הבצק להתפחה.
הבצק צריך להכפיל, ממש פי שניים או יותר, את נפחו. משך הזמן תלוי במזג האוויר, אבל סדר הגודל הוא שעתיים.
בעזרת כף "מפוצצים" את הבצק התפוח. מברישים תבנית של עוגה אנגלית בשמן זית ומעבירים אליה את הבצק. אם רוצים מפזרים למעלה זרעי פשתן, פרג, חמנייה וכו'.
מחממים תנור ל-200 מעלות בזמן שהבצק מתרגל לתבנית. מכניסים את התבנית עם הבצק לתנור החם. אחרי כחמש דקות מורידים את החום ל-180 מעלות צ'. אופים כ-45 דקות.
אחרי שהלחם הצטנן מעט, משחררים אותו מהתבנית ומניחים על רשת, רצוי בתוך התנור החמים.
טיפ לתוספת פריכות: אחרי שמשחררים את הלחם מהתבנית, מחזירים הפוך לתנור ואופים עוד כמה דקות כשהתחתית של הכיכר פונה מעלה.

5

מאפה פריך במילוי מנגולד ופטריות וקצת פחות פלסטיק בחיים

3

אז היה לי יומולדת, מתישהו בואך האביב, וזאת הייתה סיבה להכין קצת יותר אוכל. כמו לרבים וטובים אחרים, גם לי יש במטבח מגירה מלאה בקופסאות פלסטיק ריקות שבדרך מגיעות אלי מלאות מהבית של אמא והופכות למכלי אחסון עד שהן מסיימות את תפקידן בעולם. המגירה הזאת החלה להתרוקן ואין לי שום רצון למלא אותה מחדש. לא בפלסטיק. יש מספיק ממנו בעולם ומספיק ממנו בגוף שלנו. הוא לא בריא (גם בקירור) ולא אסתטי והגיע הזמן להתקדם. מבחינתי מכל האחסון המושלם הוא כזה שאפשר לחמם בו בו, להגיש בו, לקחת אותו בנוחות לפיקניקים וארוחות משותפות ולדעת שהוא יישאר איתי לאורך זמן. בחנות כלי הבית שביקרתי בה לא היה שום דבר מזכוכית, נירוסטה או אמייל שיש לו מכסה. אבל היו כלים כאלה שמכינים בהם קובנה או ג'חנון. בינגו. המאפים שהכנתי ביום שישי חיכו במקרר לשבת, חוממו בתנור  והוגשו – הכול בתוך הג'חנוניה הכסופה, וכבונוס המכסה שלה אפילו שימש כצלחת.

הבצק ששימש אותי למאפים יכול לשמש גם למתוקים. במקרה הזה מורידים את כמות המלח ואפשר להוסיף כפית תמצית וניל (ראו בהמשך). השתמשתי בתערובת של קמח חיטה לבן וקמח כוסמין מלא. אפשר להשתמש בחיטה מלאה במקום הכוסמין המלא ולשחק קצת עם היחסים ביניהם, אבל אני לא ממליצה על יותר מ-50% קמח מלא במתכון הזה, כי אז יהיה קשה לעבוד עם הבצק. השוני בהרכב הקמח עשוי לשנות מעט את כמות המים.

5

צריך
לבצק:
2 כוסות קמח כוסמין מלא
2.5 כוסות קמח חיטה לבן
1 כפית שטוחה מלח
1.5 כפיות אבקת אפייה
0.75 כוס שמן (אני משתמשת בתערובת של שמן חמניות ושמן זית)
0.75 כוס מים רותחים
מערבבים בקערה את שני סוגי הקמח, מלח ואבקת אפייה. מוסיפים שמן ומים רותחים ומעבדים לבצק אחיד. אם הבצק מבקש, מוסיפים כף מים רותחים.
עוטפים בנייר אפייה (לא בפלסטיק נצמד! די עם זה כבר) ומניחים לנוח. בינתיים מכינים את המלית.

למלית:
מעט שמן זית לטיגון
1 בצל גדול, קצוץ
מלח, פלפל וכמון
1 סלסלת  פטריות פורטבלו או שמפיניון, קצוצות
1 צרור מנגולד, קצוץ בנפרד חלקים ירוקים וחלקים לבנים
כ-5 גבעולי פטרוזיליה קצוצים דק
1 כפית מיץ לימון
שמים במחבת שמן זית ובצל, מפזרים מעל תבלינים ומטגנים על אש בינונית.
כשהבצל שקוף, מוסיפים את הפטריות ואת החלק הלבן של המנגולד. מטגנים יחד כמה דקות עד לריכוך. כשרך, מוסיפים את החלק הירוק של המנגולד ואת הפטרוזיליה לכמה דקות נוספות עד שהירוקים מתרככים.
מכבים את האש, מוסיפים מיץ לימון, טועמים ומתקנים תיבול.

ההרכבה:
מחלקים את הבצק לכדורים בערך בגודל של תפוח ועובדים על כל אחד בנפרד:
מרדדים למלבנים דקים ככל האפשר ברוחב של כ-7 ס"מ. מניחים את המלית לאורך העלה, מגלגלים או סוגרים בצביטות מהודקות.
אופים בחום של 180 מעלות עד הזהבה קלה.

4

גרסה מתוקה:
מכינים בצק עם קורט מלח במקום כפית מלח ומוסיפים כפית וחצי תמצית וניל.
ממלאים בריבת תפוחים עם שקדים וקינמון שהכנתם מראש.