Skip to content

מחווה לאיש ירוק עיניים

17 בינואר 2009

געגועים לאיש ירוק עיניים וחיטוט קטן בתובנות הארציות שלו

מאיר אריאל אהב את הארץ הזאת. למרות הכינוי "הצנחן המזמר", שאומר כל כך הרבה על התרבות הצבאית שבה אנחנו חיים, אהבתו של מ.א כוונה אל הארץ בגרסתה העירומה, החפה מהשתייכות מדינית. זאת ששייכת לכולם. הוא כבר לא כאן, אבל אלפי רקמות חיבור איתנות קושרות אותו אל האדמה במובנה האמהי.

 

ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה
בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את "שדך" בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח –
גאולה לא נותן. או אולי אצבעותיך
הדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד –
מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר?
מתורגלות לשמוט?

הוא מאמא מאמא אדמה
הו מאמא אדמה.
הוא מאמא מאמא אדמה,
– אדמה אדמתי!
– עד מותי!
עד מה אדמ- תי.

(מתוך מדרש יונתי, מאיר אריאל)
 
לכולנו יש נטייה טבעית למצוא הוכחות לתיאוריות של עצמנו גם במקומות שלא בטוח שבהם הן נמצאות. אני לא יודעת עד כמה זה נכון לגבי ה"החלטה" שלי שיצירתו המפוארת של מאיר אריאל זרויה בתובנות סביבתיות. בעיני, עיניו של הכותב המופלא הזה היו ירוקות. זה עוד ירוק, חרדו עיניה החומות. מדרש יונתי, כאן למעלה, מתוך האלבום ירוקות, מזכיר לנו שאנחנו מצטיינים בקרבות על אדמה (בינינו לבין שכנינו, בינינו לבין עצמנו), אבל מרגע שהאדמה נופלת לידיו של מישהו, היא כשפחה נשבית. פתאום כבר לא כל כך חשוב לשמור ולהגן עליה. הנה:

הוא יתן לך רעננה
הוא יביא לך מטר רץ
פרדס חנה כרכור צל עלי בננה
רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט
ונמחץ

(מתוך שדות גולדברג).

אני קוראת בפעם-המי-יודע-איזה חלק ממילות השירים שלו, ופתאום אסימונים קטנים נופלים. אולי השיר על תקווה, עם בלומה, החתול אנדריאו והפיקניק בראש הנקרה, הוא בעצם עוד שיר על האדמה הזאת?

גופה זה חלקת מכרזים
מופלאת גמישותה בין קוויה
שכמה מהם מופרזים
כמו מספר מאהביה
תתארו לכם.

ובהמשך:

כך שטה ספינה אין חושד
אך יש מתקתק בה למטה
שעון שהצמידו לו שד
כך תקווה שטה לה שטה
תתארו לכם.

השעון שהצמידו לו שד עדיין שם, מאיר, והוא מתקתק.

מי שנכח בהופעותיו, יודע עד כמה מאיר אריאל היה מצחיק. סטנדאפיסט שנון שלעולם אינו יורד נמוך, מתוחכם באינספור רמות מעל כל הבדרנים האחרים שמסתובבים כאן (אחד שכן יכול היה להתחרות בו עזב אותנו גם הוא. קוראים לו יוסי בנאי). אחד ממערכוניו המפורסמים של מאיר אריאל הוא זה על הדשא של השכן. מאיר, מורד בנורמות הקיבוציות החונקות (לפרטים נוספים עיינו בארול), התעקש שהדשא של השכן אכן יהיה ירוק יותר. מי שמכיר את האובססיביות הקיבוצניקית להתעסקות בדשא, שכוללת בעיקר השקיה, כוונון אינסופי של הממטרות ומלחמות חורמה בעשבים, יודע על מה הוא מדבר. דיבר, בעצם.

.

השיר הבלתי נגמר (אבל שווה כל אות), מה חדש במדע, רווי כולו תהיות, תובנות והומור אריאלי מצית געגועים. זה מחלקו הראשון:

אמנם לפעמים שומעים דיבור
על חזרה אל הטבע ועל ניכור
אך הטבע זה אנחנו, זאת יש לזכור,
על פי המדע אין לאן לחזור…

אבל אם בכל זאת מרגישים הבדל
בין צחוק מעושה וצחוק מתגלגל
אז ברוך השם תודה לאל.

וזה מהחלק האחרון:

האמנם יצא האדם מן הקוף?
מתי כבר ואיזה יצור הוא מעצמו ישלוף?
דרך אגב, לא רואים כאן אדם שיתן
כבוד כלשהו לאיזה קוף מזדקן…

וכדי לחזק את תזת "המאיר הירוק" שלי, הנה משהו מתוך שיר פחות מפורסם שלו, על ארץ מוותרים רק בלב:

רק מידי נשמטה לי
מיד נלכדה בלבי
ובלבי אחזתיה
שלא תשכח ימיני

כי תמצא לך ארץ
ותהיה בה אזרח
לך איתה בדרך ארץ
שמע מאחד שסרח

ארץ אוהבת קצת יחס
ארץ רוצה תשומת לב
לא משנה מי ומה אתה
ארץ רוצה תשומת לב

כי על ארץ מוותרים רק בלב
ארץ עוזבים רק בלב
ארץ שוכחים רק בלב
על ארץ מוותרים רק בלב
רק בלב
 
(את השיר בשלמותו תוכלו לקרוא כאן)

וחוץ מכל זה, מאיר אריאל אהב, טיפח ופיתח זן יקר מאוד ללבי, שיש אומרים מרוב מוטציות מצוי בסכנת הכחדה. קוראים לו עברית. אבל על זה, אולי, בפעם אחרת.

האתר הרשמי של מאיר אריאל

Advertisements
7 תגובות
  1. לגבי שירתו המופלאה של מאיר, רוצה להצטרף לתחושה הנפלאה שבטאת,שהיא תמיד בת-לוויה לשירה גדולה – לא משנה כמה פעמים תשמע /תקרא / תדקלם את השיר יצוצו תובנות חדשות לגביו, וגמישותן המופלאה של המילים לקבל משמעות אחת היום ומשמעות שניה מחר מקלה, מקלה קצת על קיומנו. חוצמזה ודרך-אגב , לגבי שם האלבום "ירוקות", כמובן הוא חלק במשפט שיצר משמות אלבומיו הראשונים : "שירי חג ומועד ונופל, …וגלוי עיניים,ירוקות" שבוע טוב לכולנו

  2. ואם את לא מכירה רוצה להמליץ לך בחום על התקליט שלו חית הברזל

    ואלו המילים של השיר שעל שמו התקליט:
    תקופת המתכת, עידן הברזל
    מזכיר לי חיה מחזון דניאל
    חיית המתכת חיית הברזל
    כל כך דומה שאני מתבהל…

    בשנת אחת לבלטשאצר מלך בבל
    חזון בחלום ראה דניאל
    ותעלינה ארבע חיות גדולות מהים
    וכל חיה מסמלת מלכות בעולם
    והרביעית שונה ומשונה מקודמותיה
    מפחידה ואימתנית ותקיפה בתנועותיה
    עם שיני ברזל גדולות אוכלת וגורסת
    והשאר בציפורני נחושת דורסת
    ועשר קרנים לה והקטנה מתוכם צומחת וגדלה
    וצצות בה כעיני בני אדם
    ופה מדבר גדולות מתרברב
    סופה להתקטל ולהתחרב

    חיית המתכת חיית הברזל
    מלכות משונה שחזה דניאל
    תקופת המתכת עידן הברזל
    כל כך דומה שאני מתבהל…

    כל המגדלים המשוננים האלה הנוגסים בתכלת
    כל השפיצים האלה בגרפים
    ברזל כתנין, מתכת כפרד
    ברזל כציפור, מתכת ג'ירפה
    ברזל מצופה מתכת ערמומית
    מוזרמת אלקטרוניקה, מוזרקת נתונים
    פרצוף של שפחה, לא עושה ענינים
    עם הרשת הכי גדולה של סוכנים כפולים
    כל המחשבים האלה
    המרדימים האלה, העוקרים האלה
    את אצבעותינו…מעולמנו…

    תקופת המתכת, עידן הברזל
    הזו הרביעית שראה דניאל
    בחזיונות לילה אז בבבל
    האם זה עכשיו שוב מתגלגל…?

    גורסת, דורסת, הורסת, הודקת,
    ומשווקת את זה כחופש דיבור
    מוצצת ויורקת, משתמשת וזורקת
    עצם לתחקירני זכות הציבור
    קרנים שולטות רחוק, עיניים בכל מקום,
    פה לא מפסיק ללהג
    אומר מה לרצות, מה לחשוב,
    מה להיות, מה לעשות ואיך להתנהג
    והמונים המונים חצי אוטומטי
    הלומי פטישוני כסף סמויים
    רצים רצים מפוקדי ריצודים מהבהבים
    עטופים במגילה של תנאים וזכויות
    מסוממי קידמה והתפתחויות
    לעבוד בלי דעת ולשרת
    לשמש ולשמן את
    חיית המתכת חיית הברזל
    לכל מקום יגיעו יונקותיה
    שלטון המתכת מלכות הברזל
    בני אדם, טיפות של דם וקשקשיה

    מקובל שהרביעית היא רומי
    מקובל שרומי היא אדום
    ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום
    כל הקולוסיאום הכל-עולמי הזה
    עם חלונות ההצצה אל הזירה
    המלאה גלדיאטורים שהם חיות טרף
    ודם מציף את תת ההכרה
    תחליף תחנות תמיר ערוצים
    תשוטט כאוות נפשך בעולם
    תחשוב שאתה מחוץ לכל זה
    לא נוגע לך זה שם
    אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה
    שאתה עוד אחד שיורה ויורה
    מתרגל לחסל בלחיצת כפתור
    חיית טרף גלדיאטור

    תקופת המתכת, עידן הברזל
    מזכיר לי חיה מחזון דניאל
    חיית המתכת, חיית הברזל
    כל כך דומה שאני מתבהל…

  3. בקש שלום ורדפהו, בקש שלום ורודפהו
    צדק צדק תרדוף
    http://www.notes.co.il/shoey/47912.asp

  4. לא נותר אלא להישען לאחור וליבב, איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא?
    אסתי תודה, לא הכרתי את השיר המדהים הזה, ושועי, הוא כל כך רבגוני עד שאפשר להקדיש לו עשרות פוסטים (או בלוגים), כל אחד בנושא אחר, ועדיין יישאר גם למחר.

  5. מסכים לגמריי
    השיר שאסתי הביאה במלואו פותח את אלבומו של מאיר
    רישומי פחם
    ובו כה שירים היאים מאוד למצב
    במיוחד באס בבלון
    ועכשיו ברשותך לפני שפוגל השומר ירחיב את אישוניו
    ורתרגל לכך שבסוף כל משפט שאומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה
    אצא לי לשאוף קצת רוח (העולם הוא פצע פתוח)
    מקום שנפגשים בו לגמרי במקרה
    אחרי ששוכחים אותה כליל

  6. כשכתבתי אתמול עדיין הייתי כל כך לא מאופסת בעקבות ההלם על הטרגדיה של ד"ר עזאלדין שידעתי שאני טועה בשם התקליט ועדיין לא הצלחתי להזכר, לא מה שם התקליט ולא איפה שמתי אותו.

    אגב, שועי, מי שעיצב את הדיסק (גרפית) הוא מנחם רגב שהיה החבר הטוב ביותר של מאירק'ה והיה לידו בבית החולים כשנפרד מהעולם. דרכו הכרתי את היוצר הענק הזה באופן אישי, ואולי פעם אכתוב איזה פוסט לספר על החוויה של אישיותו המקסימה, מלאת אהבת האדם והצניעות.

  7. הרביתי בוא אל הופעותיו של מאיר במרכז ובפסטיבל ערד בשלהי שנות השמונים ובשנות התשעים, גם כאשר נכחנו לעתים,בין חמישה ובין עשרה אנשים בהופעה
    באה לו עדנה גם במרכז בשנותיו האחרונות (שהריי עד אז היה ידוע בעיקר בקיבוצים ובירושלים), וטוב שכך.
    זכיתי להכיר את אלבומיו ירוקות (ואז גם את שירי חג מועד ונופל ואת וגלוי עיניים), זרעי קיץ ורישומי פחם בעת יציאתם
    מברנרד ולואיס התלהבתי הרבה פחות
    אבל שבתי ב'מודה אני
    והוא חלק מן הפסקול של ימי הנעורים המתאחרים שלי, כאשר הייתי כעין ארול גבעתיימי-רמת-גני

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: