Skip to content

צליל מכוון (כבר לא רק על 88)

8 במרץ 2009

השינויים בלוח השידורים של 88FM אינם ידידותיים לסביבה: הרצועות הצווחניות של הצהריים ומינון היתר של מוזיקת אייטיז כבר לא מאפשר לי להסתמך על התחנה האהובה כספקית פס הקול היומי שלי, ואני מוצאת את עצמי רוכשת יותר ויותר דיסקים. נכון, הרבה יותר ידידותי להוריד מוזיקה מהאינטרנט, אבל אני מאלה שצריכים להרגיש את הדיסק בידיים ובעיקר את העטיפה ואת החוברת הנלווית, שלא פעם הן יצירות אמנות קטנות בפני עצמן. אספתי כמה המלצות שמתחברות לרוחו הירקרקה של הבלוג הזה.

אדי ודר יקח אתכם עד קצה העולם
Into The Wild (עד קצה העולם), שביים שון פן, הוא סרט שעושה נעים בעין, סוער בלב וגועש במוח. למשחק הנפלא ולצילום היפהפה מצטרף פס הקול של אדי ודר, שהוא אחד הקולות המשובחים ביותר של הרוק'נרול היום, לפחות בעיניי. הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי (עובדה שעושה אותו חזק אף יותר ממה שהוא ממילא) אינו "סרט אקולוגי", אבל הוא מתחיל ברצונו של הגיבור, כריסטופר מקנדלס, להשיר מעליו את כל מה שדבק בו מהחברה שהוא רואה כחומרנית, חלולה וצבועה. הוא נפטר מכל נכסיו, פרט לאלה הרוחניים, ויוצא למסע ברחבי אמריקה. כל פריט גשמי שממנו הוא נפטר מחזק את תחושת החופש שלו, עד שמי שנשאר בתמונה זה רק הוא והטבע. מקנדלס פוגש אנשים, נופים ובעיקר את עצמו. מספיקה האזנה אחת לפסקול שיצר ודר כדי להבין עד כמה סיפורו של מקנדלס חלחל אל מעמקי בטנו של המוזיקאי המוכשר הזה. אל תחמיצו את הסרט, אל תוותרו על פס הקול.
 
It's a mystery to me
We have a greed
With which we have agreed
 
And you think you have to
Want more than you need
Until you have it all
You won't be free

וזה באמת קצה העולם
פעם עבדתי באולפן פוסט פרודקשן. בימים הלוהטים של הקיץ נהגנו לסגור את הווילונות הכבדים, לכוון את המזגן לטמפרטורה של חורף איסלנדי ולהכניס למערכת דיסקים של סאונדים ייעודיים, כמו דיסק שכולו צלילים של רוח, דיסק של גשם או דיסק של רעמים וברקים. ככה באמצע הקיץ, בלבה של פלורנטין, הרגשנו כמו בני הדודים של ביורק. אם אתם רוצים תחושה של חורף, נסו להתחבר ל-Sigur Ros, להקה איסלנדית שמצליחה להביא בצליל הייחודי שלה את נופי ארצה יוצאי הדופן, הקרים, הרטובים והדרמטיים. הקליפ הזה, שהוא הפקה קולנועית של ממש, מראה למה צריך לגור באיסלנד כדי להיות Sigur Ros.

ארץ נוי אביונה
לקח הרבה זמן עד שמצאתי בחנות את האלבום הכפול "שרות גולדברג" שיצא ב-2003 וכולו ביצועים נשיים לשיריה של המשוררת התל אביבית-ליטאית. איך ידעה לכתוב יפה כל כך בשפה שלא הייתה שפת אמה, בשפה שרק התאוששה מאלפיים שנות אלם? לא ברור אם "ארץ נוי אביונה" מתוך "שירי ארץ אהבתי" נכתב על ארצנו הטרשית או על ליטא, מולדתה. אצלנו עונת הסגריר היא הקיץ. בחורף כמעט תמיד נעים להסתובב בחוץ בכל שוק וחצר וסמטה וגינה, אבל בקיץ, כשהכל מסביב מצהיב ונחרך, לא נותר אלא להסתגרר, ללקט מוזיקה ולשמור למזכרת. זוהי גם המחווה הקטנה שלי ליום האישה הבינלאומי.

 

 

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. עם הביצוע המופלא של מכורה שלי ארץ נוי אביונה. חייבת לרכוש גם אני את התקליט, שכל כך הרבה זמן אני מתכננת עליו.

    ואחרי המתנה הנהדרת הזו שלך, הרשיני להביא עמי שי צנוע: כתבה שעשיתי על "נערות עבריות" – הספר שיצא עכשיו עם מכתבי לאה גודלברג.
    http://www.notes.co.il/esty/52619.asp

  2. 1
    אבקש לתקן.
    את כותבת ש"השינויים בלוח השידורים של 88FM אינם ידידותיים לסביבה", אבל מתייחסת אך ורק לשעתיים של איציק יושע ועופר נחשון, שמשדרים בין 12 ל-14.

    אלא שעובדתית, התחנה היא ממש לא רק השעתיים שבין 12 ל-14, והשעתיים שבין שתים עשרה לשתיים בהחלט *אינן* מאפיינות את התחנה, שגם אחרי השינויים בלוח השידורים שלה מספקת את המוזיקה הכי טובה ברדיו. והכי מגוונת.

    2
    אהבתי את ההמלצה על Into The Wild – איכשהו נדמה לי שהקהל הישראלי, ברובו, החמיץ גם את הסרט וגם את הפסקול הנהדר של אדי וודר.

  3. אסתי, תודה רבה על הקישור, הכתבה מאוד מעניינת.

    בועז, אני מסכימה איתך ש-88 זו התחנה הכי טובה ברדיו ואני עדיין מקשיבה לה רוב היום. אבל אם אני לא טועה השינויים הם קצת מעבר למה שקורה בין 12 ל-14. בכל מקרה, היא הבית ספר שלי למוזיקה.

  4. אכן קול נפלא מלטף ומנחם
    במיוחד בפעם הרביעית
    בוקר טוב

  5. לא נעים לי לומר, אבל אני דווקא מת על שעות האייטיז האלה ב-88. יציאה שעושה אותי שמח כל יום מחדש, בטח כשהיא עטופה בשאר תוכניות היום שמציעות מוזיקה קצת יותר איך קוראים לזה נו, איכותית

  6. אבל כשאני כן, זה יכול להיות 88 ובמיוחד טל השילוני
    ובאשר לאסוציאציות, האיסלנדים (רק הואיל והם איסלנדים) לקחו אותי אל ה-להקתה הראשונה של ביורק sugarcubes
    שהיתה ממתק הפופ-רוק הטעים ביותר של שלהי שנות השמונים
    ו'משירי ארץ אהבתי' לביצוע המפעים של רות דולורס וייס מאלבומהּ 'בעברית'. אני מסכים עם ההנחה לפיה בעיקר 88 יכולים להשמיע היום מוסיקה כזאת

  7. שלומי, אם היה אלוהים הוא היה נשמע כמו אדי ודר. האיש מדהים.

    דרור, גם לי יש וידוי: בשעות האיכותיות של הג'ז אני ישר מחליפה לדיסק. נגן שלושה בילי הולידיי רצוף, ואני ישר בדיכאון קליני.

    שועי, באמת יפים הביצועים של ר.ד.ו ראיתי שאתה מחבב אותה :)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: