Skip to content

החיים בעיר (לא רק זו של ד. פויר)

23 במרץ 2009

בשנה שעברה נפל דבר בעולם – לראשונה בתולדות האנושות, מספרם של יושבי הכפרים אינו עולה על זה של יושבי הערים. מה זה אומר? האם הפריפריה תצטמצם או שתיווצר פריפריה חברתית בתוך הערים עצמן, שיהיו לה ביטויים תרבותיים וכלכליים? האם זה טוב לסביבה, כי אנשים שחיים בעיר צריכים לנסוע פחות, או שזה אומר שהערים יוסיפו לתפוח ולאכל את מה שנותר מהשטחים הפתוחים? האם יש קשר בין העובדה שהעולם הופך עירוני יותר לבין העובדה שהוא גם הולך ונהיה שמן יותר?
 
מישהו, לא הצלחתי להבין מי, כמדומני גרמני, הגיע למסקנה שתחום ההסוואה ראוי לגרסה עירונית משלו. אם פעם תרצו להיעלם במבוכים של איקאה, למשל, יש לכם ממי לקבל השראה.

 

 

תוכלו לראות את זה יותר בבירור כאן.
 
מחקרים מאוסטרליה וגם, כמובן, מארצות הברית של אמריקה מנסים לענות על השאלה האם החיים בעיר משמינים. התשובה היא כן, בעיקר כאשר מדובר בפרברים. החיים בפרברים לא מזמנים הליכה ברגל, גם בשל היעדר מדרכות וגם בשל המרחקים שמאלצים (מאלצים?) את תושבי שכונות הבית-צמוד-קרקע-עם-סמ"ר-דשא-וגינה-קטנה-יותר-מהמוסך לנסוע לכל מקום, החל בסופר, דרך בית הספר וכלה במספרה. לכך מצטרפים עוד כמה גורמים: הפרנסה בעיר לרוב אינה כרוכה בפעילות גופנית בהשוואה לאורח החיים החקלאי; בעיר הזמינות של מזון מהיר מאוד מפתה ותואמת לאורח החיים התזזיתי שבו אין אף פעם זמן לבשל סיר מרק ועוד לרחוץ כלים אחרי זה; כשכולם מסביב אוכלים דונאטס ונראים כמו דונאטס, לאנשים טובים כמו הומר סימפסון קל הרבה יותר להרגיש בנוח.
הבלוג המצולם This Is Why You're Fat מספק הסברים ויזואליים פשוטים להפליא לתופעה.

 

 

 

 

(אין לי מושג אילו כוחות נעלמים קובעים כאן את גודל התמונה)
 
זה מבחיל, זה מקסים, זה נורא, זה עושה לי לרצות חסה.
האם זה גם עושה אותנו אהבלים יותר? הרופאים הרי אומרים שמה שמסוכן ללב מסוכן גם למוח.
אם כוחו של מוחי עדיין יעמוד לו (ולי), הפוסט הבא יוקדש כולו לצ'פאטי תוצרת בית ולפחמימות ידידותיות לאדם, לפרה ולסביבה.

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. אבל ההנחה כאילו מי שגר מחוץ לעיר הוא חקלאי נראית לי קצת מיושנת. נראה לי שבעולם המערבי מי שלא חי בעיר, חי בדרך כלל בפרבר, עיר קטנה, עיירה, או בבית צמוד קרקע, אבל נוסע לעבודה באזור התעשיה הקרוב.

    מנסיון חיי הדל בשתי ערים גדולות, ת"א ופריז התרשמתי שדווקא בערים, שבהן מסתמכים לא פעם על תחבורה ציבורית, הולכים הרבה יותר, עולים ויורדים במדרגות ובכלל מנהלים אורח חיים יותר פעיל ופחות תלוי מכונית.

  2. אולי לא הדגשתי מספיק: ההשמנה היא בעיקר בפרברים. בישראל זה כולל גם ישובים שבעבר היו חקלאיים והיום הם שכונות.
    מה שאמרת לגבי מרכזי הערים נכון – שם באמת נוח להגיע ברגל או באופניים לאן שצריך.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: