Skip to content

שקית קניות

3 באפריל 2009

או שהוא סיבה או שהוא תירוץ, אבל בכל מקרה פסח מוציא את העם לקניות גם בימי מיתון. כבר כתבתי כאן על הגרסה הירוקה (יחסית) לשופינג, והנה צצו עוד שני היבטים: הראשון, שידבר גם אל אלה שמאמינים שכל הסיפור הזה של ההתחממות הגלובלית אינו יותר מקונספירציה מבית היוצר של אל גור, הוא איך לא ליפול למלכודות שטומנים לנו המוכרים בחנויות (פעם קראו להם חנוונים וזבנים); השני, שקשור לסביבה בעבותות עבים של ניילון, ידון באחד הנושאים החביבים עלי – שקיות.

 

 

האיש שחצה את הקווים

לפני מספר ימים תרגמתי עבור NRG מאמר מהוושינגטון פוסט שמרואיין בו איש ששמו מרטין לינדסטורם. לינדסטורם חיבר ספר שכותרתו Buyology, ובעברית: "קניותולוגיה – מדוע אנחנו קונים, האמת והשקר". הספר מבוסס על כמה שנות מחקר וגם על ניסיונו של לינדסטורם כיועץ לשיווק ולפרסום בשוק הקמעונאי. כעת הוא עבר לצד של הטובים (או של הפראיירים?) ומסביר כיצד גורמים לנו לקנות יותר. בראיון הוא סיפק טיפים שמתייחסים בין היתר למיתון. הנה כמה מהם:
ילדים הביתה – כשיוצאים לקניות עם ילדים תמיד קונים יותר (ב-30%!), ולא רק בסופר. לטענתו של לינדסטורם ילדים משפיעים על 80% מהחלטות הקנייה של הוריהם, כולל ברכישת בתים ומכוניות. הוא אומר שעם המיתון יותר ויותר פרסומות יופנו אל קהל היעד הצעיר הזה.
רשימת קניות – אנחנו כבר יודעים שזהו אמצעי בלימה מצוין. לינדסטורם מציין שהיצמדות לרשימה, וקניית המוצרים הזולים בכל קטגוריה, יחסכו 35 עד 40 מההוצאות, גם אם תרשו לעצמכם מרווח מוגדר של חריגה מהרשימה.
שלא יפחידו אתכם – ככל שיעמיק המיתון, מוכרים ומפרסמים ישתמשו יותר ויותר בטקטיקת ההפחדה, בעיקר כשמדובר במוצרי בית מרקחת. החיתול הזול יעשה לבבת עיניכם תפרחת שתגרום לו לעיכוב בשלב האנאלי והוא יתעב אתכם כל החיים. משחת שיניים מהדור הישן לא תימנע דלקת חניכיים, ולכו תדעו באיזה ניתוח דנטאלי מייסר תמצאו את עצמכם בסופו של דבר. הבעיה היא שלפעמים המוכרים עצמם משוכנעים מעומק לבם בהפחדות שהם מוכרים.
אין מתנות חינם – לינדסטורם אומר שבזמן המיתון מותגים חזקים יציעו ללקוחות יותר מתנות, אבל לא יורידו את מחירי המוצרים, כך שיגבר הפיתוי לקנות דברים שאין בהם צורך.

 

 

"חוטים" טוויים משקיות ניילון

 

שקיות או לא להיות?

איכשהו אנחנו לא מצליחים להתגבר על הנגע הזה. השקיות הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו, בעיקר אלה מהסופר. חצי מדינה כבר מסתובבת עם שקי הקניות הרב פעמיים, ובתוכם – הפתעה: שקיות ניילון קטנות, שמפרידות את השמפו מהסוכר ואת הירקות זה מזה, שלא יהיו חלילה נישואי תערובת בין מלפפון לקלמנטינה. הסיבה הרשמית: אנחנו ממחזרים אותן ומשתמשים בהן בתור שקיות אשפה. אז אם השתכנעתם שאין סכנה בנשיאתם של הלחם והבננות באותו שק, הנה כמה הצעות לצמצום מפגע הניילון:
* רכשו שק או סל רב פעמי.
* את השקיות המשומשות שהצטברו אצלכם בבית קחו אתכם לקניות הגדולות והשתמשו בהן שוב ושוב.
* לפח האשפה אפשר להשתמש בשקיות מתכלות או לא להשתמש בשקית בכלל. כן, לרפד את פח האשפה הביתי בנייר משומש, ופשוט לרוקן אותו ישירות למיכל האשפה ברחוב.
* להפריד אשפה ולעשות קומפוסט. כשעושים קומפוסט לא נשארת אשפה רטובה ומעלת ריחות בבית. לאשפה היבשה לא צריך שקית, היא לא נדבקת. הניירות, בקבוקי הפלסטיק ובקבוקי הזכוכית מוצאים את דרכם לפחי המחזור ולכלובים שלהם.
* ככל שתקנו פחות מזון מתועש וארוז כך תקטן גם כמות האשפה שתייצרו.
* מחזרו את השקיות הצבעוניות והמקסימות שצברתם. איך? בבלוג של ארבל יש מלא רעיונות.

 

 

תיקי קניות עשויים משקיות קניות

 

ושיהיה חג שמח.

 

Advertisements
8 תגובות
  1. שירה permalink

    יופי של רשימה, אבל אני תוהה איפה מצאת
    כלובי\פחי מחזור לזכוכית בארצנו? אני מחפשת אותם כבר שנים.

  2. לבקבוקי הזכוכית באמת אין כלובי מחזור. אני פשוט משאירה אותם במקום בולט ואוספי הבקבוקים מוצאים אותם.

  3. בכל פעם אשני נוסע לספרד, אני מתפעל מעוד מיכל שהתווסף למיכלים הקיימים, חברי בני שגר בברצלונה מספר לי שהעירייה עוקבת אחרי מי שלא מפריד זבל, איך אני שואל? והוא עונה שיש עובדים שפשוט מגיעים לאזורי פריקת הזבל ושם הם מחטטים על מנת לגלות תושבים שלא הפרידו כמו שצריך. ע"י מציאת ניירת שיכולה להפליל אותם

  4. בזכות הקישור אלי גיליתי אותה. משום מה אני לא מקבלת עדכונים, למרות שנרשמתי מזמן לרשימת התפוצה.
    אני עושה נסיון אחרון (מחקתי ונרשמתי מחדש), אם זה לא יעבוד נעבור ל
    -Google Reader.

    חג שמח,
    ארבה
    (זו היתה שגיאת הקלדה, אבל היא כל כך הולמת את הזמן שהחלטתי להשאיר אותה…)

  5. כבר הרבה זמן אני הולכת עם סל בד מקופל ביטב בתיק ומסרבת לשקיות כמעט כמעט תמיד.

    מצטרפת לשירה- גם אני לא יודעת מה לעשות עם בקבוקי/צנצנות זכוכית. איפה את משאירה אותם? גם צנצנות וכאלה או רק בקבוקים? כל כך חבל לי לזרוק אותם לפח כשהפלסטיק והנייר מופרדים לכלוביהם ופחיהם והקומפוסט הולך לגינה…

    ההערות של לינדסטורם נראות יפות ומועילות, אבל ההמלצה שלו לגבי ילדים ממש מקוממת אותי- נכון, הרבה מבוגרים מוציאים יותר כסף כשהם עם ילדים, אבל להשאיר את הילדים בבית זו התחמקות תפקידם של הורים/סבים/מלווים של ילדים-חינוך!
    חינוך, כולל חינוך לצרכנות נכונה הוא הדרך הנכונה להתמודד עם הבלבול של הילדים לנוכח חברת השפע. להשאיר אותם בבבית זו לא חוכמה וזה גם לא יעיל, כי צרכנות נבונה לא מגיעה אוטומטית כשילד הופך למבוגר, אלא נרכשת ונלמדת עם הזמן. זה אמנם הרבה פחות קצר, קולע וסקסי, וחינוך הוא תהליך שלוקח זמן, סבלנות ומשאבים, אבל זה גם הרבה יותר יעיל ואפקטיבי.

  6. בקשר לזכוכיות: בקבוקי יין, בירה וכו' פשוט צריך להשאיר במקום בולט. האנשים שאוספים אותם לפרנסתם כבר ימצאו אותם.
    בצנצנות זכוכית אני עושה שימוש חוזר ככלי אחסון. עדיין נשארים מיכלי זכוכית, כמו בקבוקים של רוטב סויה. אותם אני זורקת לפח הרגיל. לפחות הם לא מזהמים את הקרקע.

    בקשר להערה של לינדסטורם על הילדים: אם לוקחים את הילדים לקניות כאקט חינוכי, זה יכול להיות בסדר, אבל אם זה הופך תחליף לבילוי משפחתי שמעביר את המסר ששופינג זה ההנאה הגדולה ביותר, כאן כבר יש בעיה.

  7. מה לגבי בקבוקי שמן זית? (אני צורכת הרבה יותר שמן זית מאלכוהול…)- גם הם רלבנטיים לאנשים האוספים אותם לפרנסתם?

    וצנצנות יש פה כבר כל כך הרבה ככלי אחסון…

    ומובן שאני מסכימה איתך לגבי הילדים- חינוך זו עבודה קשה וכששופינג/טלויזיה/צעצועים או כל דבר טוב אחר הופכים להיות אמצעי בידור והשתקה בלבד, אכן יש בעיה.

  8. אין לי מושג אם הם אוספים את בקבוקי שמן הזית. אבל אני יודעת שלפחות בחלק מהמקומות שמוכרים בהם שמן זית בסחר הוגן עושים רפיל לבקבוקים קיימים.

    בקשר לצנצנות – כאמור, המקום הוא כרגע פח הזבל הרגיל. הנחמה היא שהן לא מזהמות את הקרקע והמים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: