Skip to content

ילדים, היזהרו מפטריות שיטאקי (ומביבי גם)

11 במאי 2009

טריק שיווקי של הרוה"מ, טריפ רע מפטריה, עוגה וטיפים אקולוגיים זולים

במקום תמונה של ביבי, תמונה של מקדש ביבי ג'אווינדי בפקיסטן.

 

ביבי
בדרך כלל הרהורים על מה שעושה מועצת החכמים, זאת שיושבת בממשלה ובכנסת, לא מגיעים לדף הזה, ובכל זאת שאלה: האם חלק מהצעות העוועים של ביבי, כמו ההברקה של גביית 50 ש"ח עבור יום אשפוז, אינן אלא טריק שיווקי – הוא "יוותר" על הגזירות האלה, וכהוקרת תודה, הכנסת וההסתדרות יאפשרו לו להמיט עלינו גזירות אחרות פחות איומות לכאורה. כידוע, ביבי הוא איש מכירות בעברו. ההורים שלי אפילו קנו ממנו ספה, פעם מזמן, ברחוב הרצל. אחלה ספה, אגב.

 

 
שיטאקי
אני אצל הירקן, בין המקרר של המיוחדים לבין הקופה, רוצה פטריות. מימין, במקרר, מונחות סלסלות הפלסטיק והניילון הנצמד הסטנדרטיות, חובקות בתוכן שמפניונים. משמאל, על דלפק המכירה, מונחת סלסלת נצרים, כולה שיק כפרי חינני, בתוכה פטריות שחמחמות בתפזורת, מפתות לליקוט. חשבתי שמדובר בפטריות חורש, ובתור אישה מיודדת עם הסביבה, היה לי ברור שהן חלופה הרבה יותר הולמת את האג'נדה שלי מאשר המנוילנות ההן מהקירור. כשהגעתי הביתה גיליתי שנפלתי קרבן לפטריות שיטאקי, שגרסתן המיובשת כבר גרמה לי להעוות פנים מול (ובסוף גם לזרוק) סיר שלם של רוטב פסטה, ואני לא אחת שזורקת אוכל.
החלטתי שהפעם אתחכמה להן. קצצתי דק-דק, טמנתי בכדורי אורז, טשטשתי עם אבוקדו, אצות, אגוזים, סויה. והתוצאה? גורנישט מיט גורנישט. לא יאומן איזה אפקט יש לפטריה אחת קטנה. הרגשתי כאילו איפרו לי בפה פאקט שלם של סיגריות נלסון. צחצוח שיניים נמרץ, כוס קפה, שתי כוסות של תה צמחים (ושלחוף מאיים להתפקע) לא הצליחו לטשטש את הטעם האיום. פטריה אחת! ולא, זה לא בא עם בונוס של הזיות.

 

 
עוגת סוף עונה
בחלון ההזדמנויות הצר שבין סוף עונת הבננות לעונת תות העץ, אפיתי עוגת פרי. יש לי מתכון גנרי שעליו אפשר להלביש איזה טעם שרוצים. הוא כולל:
½2 כוסות קמח מלא
1 כפית אבקת אפייה
1 כפית סודה לשתייה
⅔ סוכר חום
½ כוס שמן קנולה
כ-⅔ כוס נוזל
2 בננות בשלות קטנות מעוכות או 1 תפוח גדול מרוסק (במקום ביצה)
כמות של פרי בכמות ששווה ל-2 בננות, קצוץ דק או מעוך.
 
מערבבים את החומרים היבשים, מוסיפים את השאר, אופים ב-180 מעלות.
 
גיוונים:
את הקמח או חלקו ניתן להחליף בקמח רגיל
חלק מהקמח אפשר להמיר ב-4 כפות קקאו
אפשר להשתמש גם בסוכר לבן
נוזל – כיד הדמיון: מים, מיץ, חלב סויה…
אפשר להוסיף: וניל, רום, אגוזים קצוצים, מי פרחים, צימוקים…
אפשר לצפות את העוגה בפרוסות פרי
 
האפשרות לגוון ולאלתר חשובה למטבח המתחשב בסביבה, כי היא מאפשרת למצות את המוצרים שקיימים בבית לפני שהולכים לקנות משהו במיוחד. ככה כמעט שלא קורה שמוצר מתקלקל או נזרק, אלא אם כן הוא שיטאקי.
 
בעוגה המדוברת, בקטגוריית הפרי, השתמשתי בתותי עץ שחורים וורודים שקטפתי אצל חברים. הם מוסיפים צבע מדהים לעוגה. בקטגוריית הנוזל השתמשתי ביוגורט עזים. בדרך כלל אינני משתמשת במוצרי חלב מטעמי סביבה וצער בעלי חיים, אבל העזים המדוברות שייכות לחברים (אלה מהתותים), יוצאות למרעה כל יום, אינן מופרדות מהגדיים ואינן מפוטמות בחומרים מוזרים.

 

 
הכלי הכי ידידותי במטבח שלי
במטבחי הישן, הקטן והדי מבאס באופן כללי, אין מכונת מיצים, אין תנור ייבוש ב-40 מעלות, גם לא מגשי הנבטה. אפילו סלסלת אידוי אין. הכלי הכי ידידותי במטבח שלי הוא המרית. כשאחי ואני היינו ילדים, קראנו לו "הפולני". הקמצן היעיל הזה (היום אני כבר משוחררת מהגזענות ההיא), לא הותיר טיפה של קצפת בקערת המיקסר של אמא, שמץ של פודינג, שפריץ של קרם. נאדה. בגלל זה אני כה מוקירה אותו היום – שום פירור בצק לא הולך לאיבוד, הכיור נסתם פחות ונחסכים מים בשטיפת הכלים. זה אקולוגי להיות קמצן.

 

מסריחים ופורחים

העציצים שלי נראים מצוין בימים אלה, אבל עולה מהם צחנה קלה. במסגרת הניסיונות היצירתיים לחסוך במים, אני משקה אותם במים מהמטבח: מי בישול של תירס, פסטה, ירקות, מים שנשארים אחרי שטיפת ירקות והשריית קטניות, מים של טופו, מים משומשים של החתולים. הדשן כבר בפנים, התוצאות ניכרות לעין – הם מעולם לא היו יפים כל כך.

מודעות פרסומת
13 תגובות
  1. אוי מה עשו לך רע השיטאקה? דווקא הערב הכנתי גם מרק מיסו עם פטריות שיטאקה ועם מה שנותר אטריות סובה עם ירקות ושיטאקה. אבל היו לי טריות ממש נאות. מיובשות רצוי כידוע "להחיות" קצת במים רותחים לפני השימוש. כשהן טובות, הן נפלאות. כנראה שאלה של טעם? או של האיכות שיש (התרגלתי לאיכות הלונדונית(

  2. גם אומרים שלמדינת ישראל יש פוטנציאל להיות אחלה. אבל היא העמידה בראשה איש-מכירות (עובדי קבלן, עובדים זרים, ספקולנטים בבורסה, סחר בנשים, זיהום נחלים, הפרטה, גלובליזציה)
    האיש היחיד שהצליח למכור את מהומות מנהרת הכותל שעלו בחיי אדם לא מעטים, כ'סלע קיומינו'
    ממוכר ספות- לסוכן סלעים

  3. יש בתחילת הרחוב שלנו עץ תותים ובדרך אני קוטפת לאבישג. אבל להגיע לכמות השווה לשתי בננות זה בלתי אפשרי, בעיקר לא עם קומתי הקטנה המאפשרת גישה למספר מוגבל יחסית של תותים, וגם זה רק עם קפיצות לולייניות כדי להוריד אלי את הענפים.

    ואיכשהו מימי ילדותי אני זוכרת את התותים בעונה הרבה יותר מאוחרת. באזור סיוון תמוז. (מצטערת אם זה לא ברור, אבל אלה היו המונחים של ילדותי.)

    וביבי – הלו, לפחות קרדיט על מיסוי רכבים מזהמים תני לו.

  4. אייל, זאת לא בעיה של טריות, גם לא של החייאת המיובשות. הטעם שלהן כל כך חזק, שהוא פשוט משתלט על הכל ולא עוזב את הפה. אבל אם אתה אוהב אותן זכית – אומרים שהן מאוד טובות לבריאות.

    שועי, סוכן סלעים? בעיניי זה פעיל נמרץ להרחבת העוני במדינה.

    ימימה – מעניין מה שאת אומרת עם סיוון-תמוז. תמיד היו עצי תות איפה שגדלתי, אבל משום מה אני לא זוכרת את העונה. אגב, אם את מצליחה לקטוף רק חופן, נסי לצרף אותו לתבשיל מתובל של אורז וירקות. ניסיתי אתמול, יצא טעים.

  5. הכי טוב לערבב: קוטפים כמה שמצליחים ומוסיפים בננה אחת. אפשר גם תמיד להשתמש בתפוח קלוף וקצוץ דק. כמה שיותר יותר טוב.

  6. לגבי ההערה הראשונה- כן, גם אני חשדתי שזה המצב…שכל הגזירות האלה הן המצאה בלבד, כמו להכניס את העז כדי להוציא אותה אח"כ…

    תותים אני אוהבת מאוד לקטוף, אבל כאן עוד לא התחילה העונה, לדעתי… לפני כמה שנים הכנתי עוגה עם תותי עץ לשבועות, לכן אני נוטה לכיוון ימימה מבחינת העונה.

    שיטאקה אני לא אוהבת, ואני גם די מסתייגת מפטריות בכלל, והבעיה שלי עם בננות דומה לבעיה שלך עם שיטאקה- זה משתלט על כל הטעם של כל דבר. לא?

    לגבי שימוש בנוזלי הבישול וכו' להשקייה, זה בדיוק מה שאני עושה בזמן האחרון, נראה לי שהגינה שמחה.

  7. יעל, תודה. זאת הדגמה לעניין האלתור שדיברתי עליו קודם.

    טלי, הבננות מתחילות להשתלט מכמות של שתיים ומעלה (ככל שהן יותר בשלות הן יותר דומיננטיות).כאמור, אפשר להמיר אותן בתפוח. יש שמועה שאפשר להשתמש כתחליף ביצה גם בטופו טחון עם שמן, אבל את זה עדיין לא ניסיתי.
    "להכניס את העז כדי להוציא אותה אחר כך" – דימוי מדויק. אני לוקחת בחשבון גם את הגללים שבכל זאת העז משאירה אחריה בפנים.

  8. או הספין
    רק שאת אופטימית ותמימה ואני אומרת שהגזרות עליהן הוא מתכוון לוותר באבירות הן הקלילות והלא חשובות ממש כדי להכניס לנו את העיזים הבאמת איומות ואנחנו עוד נגיד תודה.

  9. אני ממש לא אופטימית, לצערי.

  10. העונה ועוד איך התחילה ובזכותכן- שחר וימימה, גם הואלתי לשים לב לזה ולקטוף…

    עוגות אני לא ממש אופה, יותר פשטידות, אבל אני חוששת שבדברים אחרים (נגיד שייק פירות או סוג של גלידה) בננה נורא משתלטת, גם כשהיא אחת, לשתיים אני לא מגיעה בכלל…

  11. בשיק פירות ובגלידה אין צורך בבננה (אם לא אוהבים).
    אגב, בתם בת השמונה של האנשים עם העץ סיפרה לי שהיא וחברה הכינו במכתש ועלי מיץ שסק ותותי עץ טרי-טרי. לא טעמתי, אבל לכל הילדים שלגמו שלום.

  12. היא נותנת "אופי" לשייק, ולכן לפני כמה שנים כשניסיתי לקנות בלונדון "סמוז'י" במגוון טעמים, על כל בקבוק היה כתוב בדיוק איזה וכמה פירות הוא מכיל (עד רמת ה-עשרה דובדבנים, שלוש אוכמניות וכאלה), וכיוון שכולם הכילו בננה אחת בשביל המרקם לכולם היה טעם של בננה…

    זה לא שאני לא אוהבת בננה, אני פשוט הרבה יותר אוהבת פירות אחרים (וזה לא מונע ממני להכין שייקים, אל חשש). את המיץ שהכינו הילדות הייתי שותה בשמחה ובלי היסוס, אני בגיל הזה ניסיתי לכתוש פרחים לבושם… (והכנתי מיץ סוכריות אבל זה בלתי טבעי/בריא בעליל).

  13. טוב, כאן קצרה ידי – אני לא מחבבת סמות'יז (מעדיפה לאכול פירות ולא לשתות אותם). אפשר לנסות חלב סויה (מהסוג בלי התוספות), חלב קוקוס, אגוזים, תמרים, חלב שקדים, אפחלו אבוקדו.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: