Skip to content

הג'וק ואני. שיחה בשניים

1 ביוני 2009

אה, זו שוב פעם את.
 
שוב פעם אני? שוב פעם אתה!
 
תרגיעי ותורידי את המטאטא. את יודעת שאת לא מפחידה אותי.
 
עד שלא תעוף מפה, אני לא מורידה שום מטאטא. לא! לא! אל תעוף. רק אל תעוף. זחל למקום שממנו באת ונעשה כאילו שכל זה לא קרה.
 
אני, כפרה, לא הולך לשום מקום עד שהארוחה הזאת לא מסתיימת.
 
אתה חתיכת חוצפן, אתה יודע? גם מסתובב פה חופשי וגם מתחרע על האוכל של החתולים.
 
אפרופו חתולים, רק שתדעי, שיש לך פה שני פייגלך שחבל על הזמן, ממש כמוך לא נוגעים בזבוב. בטח שלא בג'וק. אם היה לך שכל כבר מזמן היית מזמינה את המדביר.
 
איך אתה, מכל היצורים בעולם, דווקא אתה ממליץ לי על הדברה?
 
מה שלא הורג אותי מחשל אותך.

פוחדת על הקארמה שלך, בובה?
 
בובה, אה? ג'וק ערס. אם לא אכפת לך, אל תעשה את התנועות המגונות האלה עם המחושים כשאתה מדבר אלי. קארמה. מי ישמע.
 
חושבת אני פראייר? אני יודע לאן לבוא. שמאלנית, צמחונית, מרחמת על חסות, עושה יוגות, מקמפסטת קליפות של גזר. מכירים אתכם אצלנו.
 
אותנו? ואל תזוז כל כך הרבה. אתה מלחיץ אותי.
 
אתם. תמיד יש לכם על הרצפה איזה קערה עם בונזו בשביל החיה המלוכלכת התורנית שאספתם מאיזה אגודה, ואת הסוליות של הסנדלים היפים שלכם מהתחליף עור בחיים לא תטנפו במיץ של ג'וק מעוך. או שתברחו מהבית, או שתעלו על כיסא ותמשיכו לצרוח, או שתקראו לשכן שיעשה בשבילכם את העבודה המלוכלכת.
 
מאיפה את יודע את כל זה? אני לא זוכרת שניהלתי יותר מדי שיחות עם החבר'ה שלך.
 
צ'מעי, בניגוד לסוגים אחרים של טינופת, אצלנו, גם כשאנחנו מתחת לשטיח, אנחנו ממשיכים לעבוד.
 
אוקיי. הבנתי אותך. יאללה, מתי אתה הולך? תהיה פייר, אני לא מסתובבת אצלך בביוב בלי הזמנה מסודרת.
 
תיכף אני זז, נשמה. יש קינוח?
 

 

אילוסטרציה

 
 
 
 
 

מודעות פרסומת
9 תגובות
  1. מצוין
    .
    רואים ישר שהג'וק אצלך ערס לא עדין. אצלי הג'וק מציג את עצמו יפה, כמו ג'נטלמן אוסטרו-הונגרי. אומר קוראים לי גרגור סמסא ואני סוכן נוסע ובמקרה עברתי כאן, אחא, האם תוכל למזוג לי מעט ברנדי על מנת להרטיב את הגרון.

    אחר זמן אני נוטל את היעה שליד המטאטא
    מניח את התיקן אחר כבוד
    ומוציא אותו מן הדירה,
    הכל נורא מנומס
    אפילו קצת מנוכר

    אין לו טענות על שמאלנוּת וצמחונוּת
    רק על הברנדי
    גם לא על כך שאיני לוחץ את ידו
    או מנופף לו לשלום

  2. באמת מצויין, כתוב מצויין, וההומור, רק חבל שזה הקיץ שמגיע ומביא איתו את כל ה-חרא-קים

  3. זהו, מרגע הופעת הג'וק הראשון, אפשר להכריז על בוא הקיץ.
    החתול שלי, אחרי 8 שנים בתל אביב, פיתח אדישות כך שג'וק מסתובב בבית ואני נאלצת להתעסק בעניין בעצמי.
    איתך במאבקך הצודק :)

  4. שועי, הלוואי, הלוואי שהייתי מצליחה לראות ביצורים האלה ג'נטלמנים אלגנטיים. זה היה עושה את הכל הרבה יותר קל.

    שרון, אכן עוד סיבה לא לחבב את הקיץ. מבחינתי, אני מוכנה להחליף כל ג'וק בעשרה יתושים או זבובים. הכל עדיף עליהם.

    תמי, אכן צרה גדולה. החתולה שלי אדישה לג'וקים אבל משום מה פוחדת מהמטאטא, ככה שבעת פלישה כל הבית בהיסטריה, חוץ מהחתול הג'ינג'י שכשהוא שבע לא מזיז לו כלום.

  5. אבל פה, קארמה או לא, אני חייבת להרוג אותם, אחרת בעלי יהרוג אותי. או לפחות לא ייתן לי לישון בלילה, שזה פחות או יותר אותו דבר. (לא שככה אני ישנה מי יודע מה.)

    זה פשוט עניין של הגנה עצמית. (נו, וגם אני לא מתה עליהם במיוחד…)

  6. נהנים מחסינות. כשאחד מהם צולח את המרחב האווירי של הבית והחתולות לא מיירטות אותו בטפרים שלופים, תפקידי הוא להגן עליו בחירוף נפש, ולהגניב אותו בצנצנת אל אחת האדניות כדי שיוכל לעופף משם לשכנים. אהבתי גם את התמונה…

  7. החסינות הזאת – היא הבעיה. מצד אחד הם מעוררים בי אימה וגועל, מצד שני אני (וכנראה גם חתולי)מכירה בזכותם לחיות. הדיסוננס הזה הורג אותי ומשעשע אותם

  8. שאלה רעייתי, ואני עניתי בדיוק כמו שאת לא יכולה להסביר את הפחד שלך מטיקנים!!!

  9. מארי ודרצ'י של כוורת
    אם היית מחכה קצת, הוא היה בא עם החברים שלו
    והם היו רוקדים!!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: