Skip to content

משאירים את השד המזהם בתוך הבקבוק

4 באוגוסט 2009

בפוסט הקודם סיפרתי על השד המזהם ששוכן בבקבוקי השתייה. הפוסט הזה הוא אופטימי, גם אם לא ישים עבור רובנו, ומספר על אנשים יצירתיים שהפכו את הבקבוקים המשומשים מפסולת לאבני בניין. הכתבה פורסמה לראשונה באתר המרכז הישראלי לתכנון בניה ועיצוב.

מערך המחזור הוא התקדמות מבורכת שחוסכת מערימות האשפה וממי הים טונות רבות של פלסטיק. אך אלייה וקוץ בה: לא כל בקבוקי המשקה מגיעים אל פחי המחזור, לא כולם הופכים לבגדי פליז, סלסילות פרי שקופות או פתיתים לתעשיית הפלסטיק. בקבוקים רבים הופכים לפסולת ברגע שהם מתרוקנים מהמשקה שמילא אותם. בקבוקי הזכוכית מסוכנים פחות לסביבה, אבל גם נשברים הרבה לפני שמישהו מקבל עליהם דמי פיקדון. אז מה הפתרון?
 
יש אנשים שצדים את הבקבוק בצורתו המקורית, לפני שהוא הופך לאשפה ולפני שהוא מגיע אל תעשיית המחזור, ומשתמשים בו לבנייה. בני הזוג אלֶחנדרו ד'אקוסטה וקלאודיה טוּרֶנט, שני ארכיטקטים ממקסיקו, מתמחים בהפקת זהב מזבל. ביתם וכל הפרויקטים שהם מתכננים אינם רק ידידותיים לסביבה, אלא גם עשויים בעיקר מחומרים ממוחזרים. החזון שלהם מציע פיתרון: "מחזור זה לקחת עצם, כמו בקבוק פלסטיק, ואחרי ששותים ממנו, להפוך אותו לפמוט," אומרת טורנט בכתבה שפורסמה בלוס אנג'לס טיימס. "אנחנו רוצים שהחברות שמעצבות את בקבוק הפלסטיק יעצבו אותו בצורה של משהו שימושי, כמו רעף. במקום שיסיים את חייו במטמנת אשפה,  הפלסטיק יוכל להיות חלק ממערכת של בקבוקים משולבים שיוצרת חיפוי. זה יעזור לעניים רבים למצוא קורת גג ובאותו זמן כדור הארץ יהיה נקי יותר." זה ההבדל שבין recycling, מחזור, ל-Upcycling, שימוש מחדש, ללא מניפולציות, בחפץ, או "אחזור" בעברית.
ברחבי העולם בונים חרוצים רותמים את תכונותיהם העיקריות של הבקבוקים – שקיפותם, צבעוניותם, היותם חלולים וזמינותם – להקמת מבנים מקוריים שאכן עוקפים את תעשיית המחזור ומאחזרים את הבקבוקים כפי שהם.
 

קונצפט הלגו של נייפלס וזומו תמונה גדולה דרך Popsi com; קטנה דרך הניו יורק טיימס

 
כמו לבנות בלגו
מט נייפלס ופטר זומו, סטודנטים לעיצוב תעשייתי מהמכון הפוליטכני רנסלר בניו יורק, חשפו בשנה שעברה תוכנית לניצול בקבוקים. הרעיון שלהם קרוב מאוד לחזונם של טורנט וד'אקוסטה. בקבוקים משקה משומשים מלאים בחול או בכל חומר זמין אחר הופכים כבדים כמו לבנים ומתאימים לבנייה, כאשר המילוי משמש כחומר מבודד, והפלסטיק מגן מפני רטיבות. הרעיון הוא כמובן לפתור את בעיית הפסולת, ובה בעת להציע פתרון לדיור זול. נייפלס וזומו פיתחו אב טיפוס של בקבוקי פלסטיק שמאפשרים בנייה בסגנון לגו. לדבריהם הבקבוקים שהם מפתחים יהיו ניתנים לייצור במפעלים קיימים וללא צורך בציוד חדש או בשיטות עבודה שונות מהמקובל היום. הבקבוקים מתחברים זה לזה אנכית על ידי לחיצת חלקו העליון של בקבוק אחד לתחתיתו של בקבוק אחר, ובצורת הסימן פלוס על ידי הצלבתם ולחיצת חלקם המרכזי, "המותניים", זה לזה. השאלה היא מי מיצרני המשקאות הקלים ירים את הכפפה.
 

 


מקדש הבקבוקים בתאילנד (תמונות דרך TreeHugger)
 

מקדש של איכות סביבה
הקשר שבין בודהיזם לשמירה על איכות הסביבה הוא כמעט מובן מאליו: הגנה על הטבע היא חלק מתרגול חמלה, וצמצום טביעת הרגל הפחמנית הוא פשוט צבירה של קארמה טובה. לעומת זאת, הקשר שבין נזירים לבירה מפתיע הרבה יותר. מפתיע, עד שמגיעים למנזר וואט פה מאהא צ'די קאוו (Wat Pa Maha Chedi Kaew) בפרובינציית סיסקט בתאילנד, שבנוי כולו מבקבוקי בירה הייניקן. הנזירים עשו שימוש יצירתי ואסתטי להפליא בבקבוקים, ששימשו להכל – קירות, עמודים, גגות, מעקות ואפילו רצפות שעשויות מתחתיות הבקבוקים העגולות. צבע הבקבוקים החום או הירוק שימש ליצירת דפוסים גרפיים שמוסיפים יופי למבנה המיוחד.


מבנה מבקבוקי בירה במוזיאון הייניקן (תמונה דרך Inhabitat)

 הנזירים השתמשו במלט כדי לחבר בין "הלבנים" שלהם. אילו מיזם הוובו של חברת הייניקן היה יוצא אל הפועל, לבנאים בגלימות הכתומות היה קל הרבה יותר. ה-WOBO, ששמו הוא צירוף המילים World ו-Bottle, הוא בקבוק בירה רבוע בצורת לבנה בעלת דפנות מחוספסות. את הרעיון הגו ב-1963 תעשיין הבירה אלפרד הייניקן והארכיטקט ההולנדי האברקן, שהגדירו את המוצר כ"לבנה שמכילה בירה" ומטרתה, איך לא, לצמצם את כמויות הזבל מבלי לפגום בהנאה מלגימה של בירה טובה. היום המבנים היחידים שבנויים מבקבוקי וובו הם חומה ומחסן שנמצאים במוזיאון הייניקן באמסטרדם.

 

 

 

בית הבקבוקים של בראון (צילום: כריסטופר ארמסטרונג)

בקבוקים מלאים ביצירתיות
בעיר בוזוול שבבריטיש קולומביה בקנדה ניצב "בית הזכוכית" המפורסם שנבנה מחצי מיליון בקבוקים ריקים ונראה כמו טירה מהאגדות. הוא נבנה ב-1952 על ידי דיוויד ה. בראון, פנסיונר שפרש מעסקי ההלוויות, במטרה "להתמכר לגחמה מוזרה". בראון נסע ברחבי קנדה כדי לאסוף מחברים בקבוקים ריקים בעלי צורה מלבנית, שאותם צירף אל אוסף הבקבוקים שלו. אילו בראון היה מתחיל בבניה היום, הוא לא היה צריך לטרוח כל כך הרבה כדי לצבור בקבוקים, על כל פנים מה שעשה לפני יותר ממחצית המאה רלוונטי מאי פעם ומעורר השראה. המבנה נועד לשמש כבית מגורים, אבל מכיוון שמשך כל כך הרבה סקרנים, בראון שכר צוות עובדים על מנת להפעיל את המקום כאתר למבקרים.
 

חממה מבקבוקי פלסטיק (מתוך אתר REAP)

 
עשו זאת בעצמכם
קרן REAP הממוקמת בעיר קית' בצפון מזרח סקוטלנד עוסקת בפיתוח בר קיימא במיזמים חברתיים-סביבתיים. כחלק מהמיזמים החינוכיים שלהם, הם הוציאו מדריך עשה זאת בעצמך לבניית חממה מבקבוקי פלסטיק. בשמונה צעדים פשוטים אפשר להפוך 1,500 בקבוקים בנפח 2 ל' לחממה מקסימה למדי. הרעיון הוא פשוט: הקירות שיושבים על מסדרת עץ עשויים מבקבוקים שהושחלו על מוטות עץ (כמו מקל של מטאטא) והוצמדו למסגרת המבנה כשהם ניצבים זה ליד זה בצפיפות. בהקמת המבנה יכולים לקחת חלק גם ילדים, וזה חלק מהיופי שבו.

הכתבה פורסמה לראשונה כאן, ב-and.co.il אתר שהתוכן שלו הוא הבייבי הירוק שלי

 
 

מודעות פרסומת
7 תגובות
  1. קבוע זה משהו שמוצא חן בעיניי. כי אם ממחזרים בקבוק למור חד פעמי אחר, אמנם הארכנו את משך החיים שלו וחסכנו בחומר גלם לייצור שימוש מס' 2, אבל אחרי 2 שימושים הוא עדיין יהיה פסולת.
    לעומת זאת, שימוש בבקבוק כדי לבנות בית או מבנה, אומר שהוא יהיה שמיש למשך עשרות שנים ולא יהיה פסולת מזהמת.

  2. מקסים מעניין ממלא את היום
    תודה שחר

  3. תמי, זה בדיוק העניין פלוס העובדה של מושקעת אנרגיה בין המצב הבקבוקי למוצר הממוחזר.

    שלומי, תודה.

  4. אפילו לא חשבתי.
    ולגבי הבתים הבנויים מבקבוקי הזכוכית – אליה וקוץ בה. למי שגר בהם אסור לזרוק אבנים. (:

  5. אם תכנסי לקישור של הוובו, תראי שאבן לא תשבור בכזאת קלות את הבקבוקים האלה. בולדר אולי כן.
    החיסרון היחידי שלהם זה שכבד לסחוב בירה לים.
    אולי בגלל זה זה לא הצליח.

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) permalink

    נחמד, אבל לא יותר מזה… (נושא המחזור הזה… לא המאמר… :)

    צריך להקטין דרסטית את כמות הפסולת, ולפסולת הקיימת למצוא אפיקי מחזור אמתיים. אין לזה תחליף. שימוש בבקבוקים לצורך בניה הוא נחמד אבל די גימיק. לבניה יש סטנדרטים מסוימים שבקבוקים לא יכולים למלא. שמירה על הסטנדרטים (למשל בידוד וכדו') היא ביסודה אקולוגית, ולכן ראוי שפתח אותה.

    רעיונות כאלו יכולים להיות מובנים לא נכון. כאילו, אנשים יכולים לחשוב: מה הבעיה עם הזבל… המוח האנושי תמיד מוצא פתרונות… הנה אפשר לבנות מזבל…

    אבל המאמר יפה…

  7. אני מסכימה איתך שהרעיונות כאן הם לא הפתרון. לדעתי גם מחזור הוא לא פתרון אידיאלי. מה שצריך לעשות זה להוריד למינימום את הצריכה של מוצרים מזהמים ולא להמשיך לקנות לקנות לקנות ולצפות שמישהו יטפל לנו בזבל.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: