כפר התאומים (לא, זה לא סרט אימה)
שני כפרים בהודו גורמים למדענים להתבלבל ולראות כפול – שיעור לידות התאומים בהם גבוה בהרבה מהממוצע באוכלוסיה הכללית
(צילום: Easa Shamih)
בכפר קודונג'י במדינת קרלה שבהודו יש 204 זוגות תאומים, שיעור עצום בהתחשב בעובדה שבכפר חיות 2,000 משפחות בלבד. לרופאים אין הסבר – תזונתם של אנשי הכפר רגילה, הם אינם חשופים לכימיקלים ואינם משתמשים בתרופות להגברת הפוריות.
אז הנה, עוד דוגמה ששוברת את הסטטיסטיקה האנושית "הסטנדרטית", כמו מאזן הבנים-בנות (הלא מאוזן) בסין, הודו ובאזור הקוטב, וכמו מבנים משפחתיים מטריליניאליים בטיבט, סין, הודו וגם במערב. אל תתנו לאקזוטיקה של הודו וסין להטעות אתכם – בערך כל אדם שלישי בעולם הוא הודי או סיני. אבל ריבוי התאומים בקודינג'י הוא באמת תופעה נדירה.
מתוך כל 1,000 לידות של תינוקות חיים בכפר הקרלי המרוחק, 45 הם תאומים, זה שיעור גדול פי שישה מהממוצע בעולם. על פי msnbc גם נשים מקודינג'י שגרות הרחק מהכפר נוטות ללדת תאומים.
תאומים הודים יפי עיניים (צילום: Mor)
בתחילת השנה נערך מפקד אוכלוסין שמצא 204 זוגות תאומים בכפר, אך מאז המספרים גדלו, ובן שביליו כבר מהלכות חמש נשים נוספות עם תאומים בבטנן. הרופא המקומי ד"ר קרישנן סריביג'ו חוקר את התופעה, ואומר ששיעור לידות התאומים עולה משנה לשנה. התאומות המבוגרות ביותר הן פתומאקוטי וקונהיפאתוטי בנות ה-65. סריביג'ו אומר שלהערכתם של מדענים, הסיבה לריבוי התאומים קשורה לגורמים סביבתיים, למשל משהו במים. המקומיים נוטים להסכים עם ההערכה הזאת. רוב התאומים אינם זהים, מה שאומר שבגופן של הנשים מבשילה ביצית נוספת בעת הביוץ.
תאומות הודיות (צילום: Amre Gibha)
ולא רחוק משם, בכפר מוחמד פור אומי שבמדינת אוטר פרדש (גם כן בהודו), אחת מכל עשר לידות היא לידת תאומים, אבל שם, כך כל פי דיווח של ה-BBC מ-2004, מרבית התאומים זהים. זהו שיעור גבוה פי 30 מהממוצע העולמי של לידות תאומים זהים. כנראה שבפור אומי לא צריך לשתות כדי לראות כפול. במקרה של הכפר הזה ההשערה היא שמדובר בנטייה תורשתית, והסיבה לכך ששיעור לידת התאומים הזהים גבוה כל כך היא כנראה השכיחות הגבוהה של נישואי קרובים. לדברי התושבים שיעור לידות התאומים הוא אפילו גבוה יותר, אך רבים מתים בינקותם. המקומיים מאמינים שהסיבה לריבוי התאומים היא ברכת האל, שכן הכפר שוכן בין הנהרות הקדושים גנגה ויאמונה, אזור שנודע בפוריותו.
זה יהיה ניחוש פרוע לומר שבקרוב בוודאי ינחת באחד הכפרים האלה רופא תאב בצע וביציות?
רב פעמית 
אנחנו שנינו מאותו הכפר…
אני כבר שומע את הורסיה ההודית- בוליוודית
(-:
שהצליח כ"כ עד שהוא נמשך ונמשך…
וכן, נשמע כמו שילוב של תורשה – יש סיכוי גדול יותר ללידת תאומים במשפחות שכבר יש בהן תאומים – וסביבה, ספציפית באמת משהו במים.
זה באמת סיפור מעניין
יכול להיות שיש שם נשואיי תערובת.
יש לי חבר שבכל פעם שהוא קצת עייף הוא אומר בטח שמו משהו במים…..
מעניין, מוזר לאללה, סיפור מפתיע, נתונים חסרי מענה, אולי זה משהו בקארי
כי בדר"כ בכפרים כאלה כל התושבים הם בני אותה משפחה, קרי – יש להם מספר מצומצם מאוד של אבות ואמהות משותפים. מספיק שאחת ה"אמהות" הללו היתה בעלת ביוץ כפול כדי שהדבר יבוא לידי ביטוי כה משמעותי באוכלוסיה כה קטנה.
יש לך במאמר שתי שגיאות סטטיסטיות נפוצות למדי. ראשית, את מתייחסת לנתון הממוצע של לידות תיאומים בכל העולם כאילו בכל מקום וזמן זה צריך להיות הנתון. מעבר לכך, את מתעלמת מהעובדה שאוכלוסיית המדגם אינה אוכלוסיית הכפר הנוכחית, שהיא בת 2000 נפש, אלא אוכלוסיית מייסדי הכפר שהיתה קטנה בהרבה. אם המייסדים מנו 30 איש ואישה הרי שבקרב אוכלוסיה בת 30 איש יש סיכוי לא מבוטל לכך שתהיה סטיה גדולה יחסית מהממוצע.
שועי, זאת באמת הייתה צריכה להיות הכותרת – אנחנו שנינו מאותו הכפר.
תמי, כמעט התפתיתי לכתוב 1+1 במבצע, אבל מפאת כבודם של האנשים נמנעתי.
שלומי, להפך, לא נישואי תערובת אלא נישואי קרובים שיש להם את הגנים ללידת תאומים זהים (בכפר השני).
שרון, אם זה היה משהו בקארי היו עכשיו בהודו שני מיליארד אנשים ולא "רק" מיליארד ומשהו.
חלק מהערות שלך נכונות, אבל חלק לא.
על מה מבוססת הקביעה שבכפרים "האלה" כולם מאותה משפחה? (זה נאמר על הכפר השני אבל לא על הראשון).
בקשר לגודל המדגם, ההערה נכונה בהנחה שהנטייה היא תורשתית, אבל אין ודאות שזו הסיבה. חוץ מזה, יש נתון שלא ציינתי, אבל הוא מתקשר לדברייך – המקומיים מעידים שהתופעה התגברה בשנים האחרונות.
כך שזו עדיין תופעה חריגה.
ידוע שלידת תאומים נפוצה במשפחות מסוימות. בנוסף ישנם השפעות סביבתיות שמעודדות ביוץ כפול. לא מצויין אם בוצעו בדיקות גנטיות שיכולות לאשש אי אילו מהסיבות האפשריות לכמות התאומים. ישנה אפשרות שלישית לפיה אין גורם אחיד גנטי או סביבתי מובהק ללידות התאומים ומדובר בכפר שנמצא בקצה פעמון ההתפלגות הנורמלית
הטענה שלי מתבססת על כך שזה המצב ברוב הכפרים הקטנים ברחבי העולם. יש מקרים חריגים שבהם יש איחוד בין כמה אוכלוסיות לכפר גדול מעט יותר אבל גם אז מדובר בשתיים או שלוש אוכלוסיות קטנות שלכל אחת מהן מספר קטן של אבות ואמהות.
לעניין ההערה שלי – להולדת תאומים יש מרכיב גנטי, בין אם מדובר בביוץ כפול ובין אם מדובר בהתחלקות הביצית. כך שאיני מבין את ההערה שלך בנדון. לעניין עליית שיעור לידות התאומים – לפי מה שקראתי, מדובר בעדותו של הרופא. הרופא טוען שמספר התאומים שנולדים נמצא בעליה. אילו היה מדובר בשיעור מספר התיאומים הרי שהיינו צריכים להתאמץ כדי להסביר זאת (גם אז – אפשר לתת דוגמאות שבהן גידול בשיעור הוא "מתמטי" בלבד), אבל כאן אין צורך להתאמץ – אם אוכלוסיית הכפר גדלה ואיתה גם אוכלוסיית התאומים אפשר לצפות שמספר הלידות יגדל בהתאמה. מעבר לכך – אני הייתי לוקח בערבון מאוד מוגבל את דברי אותו רופא מסיבה פשוטה – שוב מדובר במדגמים קטנים. בהחלט ייתכן שלאורך 5 שנים נראה גידול של פי 3 במספר לידות התיאומים, נאמר מ-5 לידות ל-15 בשנה אחת ולאחר מכן לא יהיו לידות כלל במשך זמן רב יחסית. הסיבה היא שסביר שבקרב אוכלוסיית התאומים בכפר יהיו "מקבצים" של נשים בנות אותו גיל פחות או יותר שהן אלה שילדו בערך האותה תקופה (עם חפיפות – קרי לידה חוזרת של אותה אישה) ולאחר תקופה מסויימת לא יהיו לידות כלל עד ה"מקבץ" הבא. כדי לדבר על "תופעה מסתורית" צריך לשלול את הנ"ל ועוד הרבה מאוד עניינים אחרים שאליהם לא נכנסתי אפילו. הכתבה שאליה הפנית לא ממש נותנת נתונים שקשורים לכך.
בהחלט ייתכן שבמקום מסויים בעולם יהיה כפר שבו בשנה מסויימת כל הלידות הן של תיאומים זהים. יש מספיק ישובים בעולם כדי שהדבר יהיה סביר מאוד מאוד. אלא שכאן נראה שיש תופעה מתמשכת ולכן ההסבר הזה נעשה דחוק משום שהסיכוי לכך שזה יהיה אותו כפר שנה אחר שנה הוא כבר די נמוך!
אני לא מנסה לטעון שיש כאן משהו "על טבעי", ובכל זאת מדובר במקרה יוצא דופן. בקשר לדיון על הדומות הגנטית של האנשים בכפר – אני לא יודעת מה דפוס הנישואים שם. בהחלט ייתכן, כמו בהרבה מקומות בעולם, שרוב הנישואים הם בין כפרים סמוכים, ואז עדיין הדמיון רב, אבל מעט פחות וגם היינו רואים את התופעה בכפרים השכנים.
אני לא מבינה את הטענה שלך לגבי המדגם הקטן, כי למעשה אין פה מדגם, אלא מדובר על האוכלוסיה כולה (בכפר הראשון). כתבתי שנערך שם מפקד אוכלוסין בתחילת השנה.
כמו רוב התכונות האנושיות, אני משערת שגם פה זה שילוב של תורשה וסביבה. כשאני אומרת סביבה אני מתכוונת גם לסביבה הטבעית וגם לתרבותית.
המדגם כאן הוא אוכלוסית התאומים שנולדת בכל שנה. נטען שהיא גדלה, אבל הדבר בהחלט סביר אם מדובר באוכלוסיה קטנה מאוד (נאמר כ-10 לידות בשנה בממוצע).
כל התגובה שלי לא באה אלא להבהיר שכל מה שאת אומרת כאן פשוט אינו נובע ממה שכתוב במאמר. כל מה שאת אומרת כאן גם אינו עומד במבחן ההיסק הפשוט או מה שידוע כ"תער אוקם". ידוע שעל פי רוב יש מרכיב תורשתי גדול בהולדת תאומים. כדי לטעון ל"חריגה" צריך לבדוק את כל מה שהזכרתי וייתכן שאף הרבה יותר. ובניסוח פופולרי מעט יותר – ככשומעים פרסות סביר להניח שמדובר בסוסים ולא בזברות.
גם את רמת גן-גבעתיים. לא יודעת, בזמן האחרון כל עגלה שנייה פה זה עגלת תאומים. המונים יש פה, המונים!