Skip to content

נו, אז ירוק בניו יורק?

23 באוקטובר 2009

 

מחשבות על הפרדוכס האורבני בעיר הכי עירונית בעולם
 

אז הייתי בניו יורק. וכן, היה מרתק והיה כיף וכבר אני רוצה לחזור. אתם לא צריכים אותי בשביל שאמליץ לכם לחרוש את הווילג', להציץ לחנויות עיצוב בסוהו או לאכול דים סאם בצ'יינה טאון. אתם יודעים כמוני שזה בדיוק המקום להחיות בו בתוך הראש דפים מהספרים של פול אוסטר, סצנות מהסרטים של וודי אלן, צלילים של סיימון וגרפינקל ופרקים מסיינפלד. אוקיי, גם מסקס והעיר הגדולה, אם אתם חייבים.

 

 

ציור קיר בהארלם

 

כמו הארנב הלבן בחור השחור

כמו הארנב הלבן, גם אני נשאבתי בכל יום אל החור השחור, ונפלטתי לאחר דקות במציאות אחרת. זה תמיד התחיל בשכונת וויליאמסבורג בברוקלין, שם התארחתי, והמשיך לאזורים שונים לחלוטין: כמה דקות מתחת לאדמה ובתוך מכונת הזמן מרובת הקרונות שדוהרת בתוכה, והנה אני בירוק של הפארק, בנוצץ של השדרה החמישית, בשחור הססגוני של הארלם.
הרבה דברים העסיקו וסיקרנו אותי כשהייתי שם, אחד מהם הוא העניין הירוק ההוא. ברור שיש סצנה אקולוגית בניו יורק, פשוט מפני שבניו יורק יש הכל – גם סביבתנות. אבל זה בדיוק העניין. בכרך עצום שכזה, בבירת הקפיטליזם הזאת, נוצר כל כך הרבה נזק סביבתי ישיר ועקיף, ובזכותו קל לחיות שם חיים שוחרי סביבה. הנה כמה דוגמאות.

 

(תשאלו את אליס, אני חושבת שהיא תדע)

 
בגלל שעובדים עובדים עובדים, קונים קונים קונים ומבלים מבלים מבלים סביב השעון, יש בעיר מערכת תחבורה ציבורית כה נוחה (וזה עובד גם לכיוון השני, כמובן), כך שאין שום סיבה להחזיק ברכב פרטי.
תרבות המזון באמריקה לא מעודדת בישול ביתי (ועל כך בפרק נפרד). מכיוון שזול ונוח יחסית לאכול בחוץ, בחוץ שכולל בעיקר ספסלים בגינות ופארקים, העיר מייצרת כמויות היסטריות של אריזות מזון חד פעמיות. אז ברור שחלק מהן מתכלות וחלק מתמחזרות, ותמידאפשר לבחור.
ההיצע של אוכל לקחת הוא כל כך מגוון, שאין שום בעיה למצוא אוכל טבעוני טעים ומשביע ולא צריך להתפשר על סלטים עייפים או על מנות שמכילות גבינות וביצים. אז שום חיה לא תרמה את גופה לארוחת הצהריים שלי, אבל עוד מיכל פלסטיק הושלך אל הפח.
תמצית ההוויה הניו יורקית היא לפסוע במהירות מסחררת על המדרכות עם כוס קפה בגודל של דלי ביד. אני חושבת שאם מישהו יערום כוסות קפה שנרכשו בבוקר ניו יורקי אחד, הוא יקבל מגדל בגובה של האמפייר סטייט בילדינג. בגלל שהקפה זמין כמו מים וגם זורם כמותם, בכל מקום אפשר להמיר את החלב בחלב סויה והרבה מקומות מתגאים בכך שהחלב שלהם מקומי.
השופינג תופס תאוצה בסופי השבוע, ובחלק גדול מהכיכרות יש שווקי איכרים נחמדים ביותר שאפשר למצוא בהם מוצרים אורגניים שנראים מצוין. לא רק ירקות ופירות אגב, גם מוצרי חלב, מאפים ונתחים של תרנגולות, חזירים ופרות.

 

 

גורדי שחקים, אמנות ועצים. צולם מהגג של מוזיאון המטרופוליטן

החשיבה הירוקה מגיעה אל מעבר להתכלות, מחזור, טיהור מים ופיתוח אנרגיה מתחדשת. חיים ברי קיימא כוללים בתוכם קהילתיות, יצירה, תרבות זמינה לכל וחיי רחוב. מצד אחד ניו יורק היא לא ממש השכונה הקטנה שבה שואלים כוס סוכר מהשכנה ועושים פוצי-מוצי לתינוקות של זרים, אבל בהחלט אפשר ליהנות בה מחיי תרבות גם מבלי להוציא כמעט כסף. להקות מקומיות מצוינות מתמקמות בפארקים ובכיכרות ותמיד נאסף סביבן קהל קטן. הן כמובן ישמחו אם "תתרמו" להן דולר או תקנו את הדיסקים בהוצאה עצמית שלהן. מכל דולר שהנחתי בתיקי הגיטרה של החברה האלה נפרדתי בשמחה גדולה. בסנטרל פארק, בסופשבוע על הדשא, קורה משהו שמקביל לתופעת "חוף המתופפים" שלנו. גיטרה ועוד אחת, אז בא מישהו עם תופים, והנה כמה חבר'ה מזמזמים, עוד אחד מגיע, נעמד במרכז המעגל ומוביל את השירה, כמה ילדות קטנות מתחילות לנוע לפי הקצב, ופתאום יש שם מיני שירה בציבור. הם שרים בדיוק את מה שאני רוצה שהם ישירו בדשא של הסנטרל פארק: סיימון וגרפינקל, דילן, ביטלס. לא רחוק משם ירו בג'ון לנון, והמעריצים באים להניח פרחים על מעגל פסיפס קטן שבמרכזו כתוב Imagine. במרחק הליכה רחבת ההחלקה והקהילה שלה – הסקייטרים, חלקם בביצועים מרשימים למדי. בקיצור, בכל פינה קורה משהו שפתוח לכולם. חבל ששכחתי לברר לאן עפים הברווזים כשהאגם קפוא. זאת עוד סיבה לחזור לשם.

 

 

שירה בציבור ב"אחו הכבשים". יום א' בסנטרל פארק

במקרה באחד מימי ראשון שבהם הגעתי לפארק (הסיבה העיקרית: זה המקום היחידי בעיר שאפשר להסתובב בו ברגליים יחפות אחרי שהתעללתי בכפות הרגליים של עצמי על ידי הליכת יתר ברחובות) התקיים שם גם פסטיבל אקולוגי – בונוס לא צפוי ומשמח במיוחד.
ניו יורק היא גם עיר של אופנה, לכן חוץ מכל חנויות המותגים והמעצבים היקרות והדקדנטיות יש בה חנויות יד שנייה מעולות – השילוב המושלם בין אופנה לסביבה. אבל, קשה להניח שהיו שם חנויות כאלה בלי השדרה החמישית ומקבילותיה.
כמה מוצרים ירוקים שקניתי והפתיעו גם אותי: מסקרה ידידותית לסביבה, משחת שיניים אורגנית וטבעת מ"שנהב צמחוני". בבארנס אנד נובלס, אגב, עברו לשקיות מתכלות.
גורדי שחקים, שמה הנרדף של מנהטן (למרות שזה התחיל בשיקגו), הם אולי הדבר הכי לא רומנטי והכי "לא טבעי", אבל מהם תבוא הישועה. תארו לכם שאת כל מה שפועל, חי, עובד ומאוחסן במגדלים מדגדגי השמים האלה היה צריך לפזר בבניינים של עשר קומות. לא היה סנטרל פארק. לא היו סנאים. אני מקווה שיפנימו את זה גם אצלנו.

 

 

דיוקן עצמי בפארק. לא רואים את הרגליים היחפות

 

קארי ברדשאו או דיוויד בירן?

בקיצור, העסיס הירוק של התפוח הגדול ניגר מתוך מערכת צרכנית עשירה ובזבזנית. אפשר לחיות בה חיים ירוקים, אבל בעיקר בגלל שיש בה מספיק כאלה שדווקא קארי ברדשאו היא המודל שלהם ולא דיוויד בירן והאופניים שלו.
הקטע שכן עושה את ניו יורק לידידותית באמת הוא הרב-תרבותיות הצבעונית והמולטי אתנית שיש בה, שהפעימה אותי בכל פעם מחדש ובעיקר בסאבוויי. הקשבתי באנגלית, בספרדית ובעברית (לא הכל הבנתי) ואילו רק יכולתי הייתי עושה את זה גם בסינית, קוריאנית, הינדי ופורטוגזית.

Advertisements
10 תגובות
  1. סתיו זו התקופה הטובה ביותר לנסוע לחו"ל, במיוחד לאירופה או לארה"ב, וניו יורק עושה רושם של מתאימה במיוחד
    גם אני צ'יפרתי את עצמי פעם מזמן לשבוע אחד בניו יורק, הפעם הראשונה והאחרונה בינתיים שם, אז נובמבר 2001, חודש וחצי אחרי נפילת התאומים, הלוך ושוב ב-300 דולר…
    רק תוספת בעניין המוזיקלי, ניו יורק היא הרבה יותר מסיימון וגרפונקל ומפול סיימון
    יש המון המון להקות חדשות טובות שבאות משם
    הופעת מוזיקה לא ראית?
    תודה על הפוסט

  2. התוכלי להרחיב קצת על מה מדובר?

    קראתי בעיון רב את הפוסט המרתק הזה ומאוד מאוד נזכרתי בניו-יורק כפי שאני מכירה אותה, ויש לציין שלא הגעתי אליה כבר יותר מעשר שנים, ועדיין – הכל כל כך מוכר וכל כך מדוייק.
    כי גם בתקופה שאני נמצאתי בה רבות והטרנד האקולוגי היה בחיתוליו אם בכלל, כבר התקיימו בה המודעויות של תושביה לאיכות חיים ולבריאות. מעניין באמת ללמוד מהם ומעירם.

    תודה על פוסט מענג ומחכים.

  3. תהיתי איפה את…
    הייתי פעמיים בניו יורק בחיי
    בפעם הראשונה עבדתי כמו כלב
    ובפעם השנייה זה עף כלא היה

    הפורטרט העצמי שבר לי את הצוואר
    :)

    ברוכה השבה

  4. שרון, ברור שהיא הרבה יותר מסיימון וגרפונקל. הם זה בקטע של הנוסטלגיה. לצערי לא ראיתי הופעות במועדונים, אבל גם מה שהיה שם בחוץ ובחינם היה בהחלט ראוי ומהנה.

    אסתי, "שנהב צמחוני" עשוי מקליפה של אגוז קוקוס. זה נראה כמו הדבר האמיתי ומאוד חלק ונעים למגע. לפעמים משאירים קטעים קטנים מהחלק החום של הקליפה ומגלפים בהם עיטורים. אולי אני אשים תמונה של זה באחד הפוסטים הקרובים.

    שלומי, תודה, ושמור על הצוואר שלך :)

  5. ובהחלט מעורר געגוע. עברה שנה וחצי מאז שהייתי שם, וכיוון שהייתי ביום כדור הארץ, היה ירוק במיוחד גם לפני ואחרי. וכמובן אין על הריאה הירוקה הכי מלבבת שאני מכירה :)

  6. הי שחר, כבר תהיתי מה הסיבה שרשימותייך הירוקות חדלו להפציע (עבודה, לימודים, נסיעה לחו"ל?). ברוכה השבה.
    בהעדרך, מתוך חסרון בירוק העליתי את הרשימה הירוקה הבאה http://www.notes.co.il/shoey/61144.asp
    אף פעם לא הייתי בניו-יורק, אבל יפה בעיניי כי דווקא בלב העיר הסואנת הזאת ישנה ריאה ירוקה ענקית כמו הסנטרל-פארק, וכי ניתן למצוא אנשים השוכבים על הדשא יחפים ומתבוננים בשמיים
    (טרי גיליאם כבר השתמש בזה ב'פישר קינג' שלו)
    ודיוויד בירן, אם אני זוכר נכון, החל בירקרקותו בשירים כמו Nature Boy ו-Nothing but flowers מן האלבום הנהדר המלא מקצבים דרום אמריקאים ואפריקאים של Talking Heads, Naked מסוף שנות השמונים.
    ירוק זה תמיד משמח.

  7. דודי permalink

    הרשימה היפה מתמקדת בשאלת אפשרות קיומם ומידת השפעתם של אנשים ירוקים-מאד, מודעים מאד, בעיר כמו ניו-יורק. שאלה אחרת, מעניינת גם היא, שמוזכרת רק בנגיעות, היא מהי טביעת הרגל הסביבתית של הניו-יורקי הממוצע, למשל לעומת זו של האמריקני הממוצע או איש המערב הממוצע. נדמה לי שהיא נמוכה באופן משמעותי – ולו בגלל השימוש המצומצם ברכב פרטי.

  8. גלית, מה שיפה זה שיש עוד כמה פארקים בסדר גודל כזה בעיר, אלא שהם פחות מוכרים ופחות מיתולגיים. אבל אין ספק, זוהי הראה הירוקה הכי מלבבת שיש.

    שועי, קראתי את הפוסט היפה שלך. אני רק רוצה להזכיר שירוק זה לא רק מה שצומח, ולפעמים מה שצומח הוא ירוק מבחוץ אבל לא מבפנים (למשל להצמיח דשא במדבר).

    דודי, ההערה שלך מעניינת. תחבורה ציבורית יעילה מצמצמת מאוד את טביעת הרגל הפחמנית וחיים בעיר בכלל מזיק פחות לסביבה. אבל מול זה עומדת צרכנות אקסטנסיבית. אלה דברים שקשה מאוד לחשב.

  9. אחד הערים היחידות בעולם שאפשר
    לקרוא לה עיר
    פשוט מתמכרים לאורבניות הגבוהה הזאת והקצב המהמם של העיר
    ברודווי אוף ברודווי ובכלל ניו יורק

    הכי כיף כמו הרבה מקומות זה הסתיו הצבוע בכתום או הפריחה האביבית של ניו יורק

    לפני שמגיעים רצוי להציץ באתר מרכז ניו יורק
    לקבלת טיפים חשובים
    http://www.CenterNyc.com

Trackbacks & Pingbacks

  1. קיימות בפריז – ווי מדאם או נו מדאם? | רב פעמית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: