Skip to content

סכנה, כבוד השר ישי. סכנת נפשות!

1 בנובמבר 2009

"אם יבואו לפה מאות אלפי עובדים זרים יקרה מה שאמר השר לביטחון הפנים: מחלות, צהבת, שחפת, איידס, סמים" (אלי ישי ל"פגוש את העיתונות")

כבוד השר אלי ישי, אתה היית צריך לראות את זה. פראים שחורים מדרום סודן רקדו כמו פרימיטיבים, ובאמת למה אפשר לצפות, עם ענפים של עצים ותופים ובגדים מוזרים וקפיצות איומות באוויר. מסביב לרון חולדאי הם קיפצו להם ככה, ושומו שמים – תליוני צלב מוזהבים התנדנדו על הצווארים השחורים שלהם.
בלי פחד הם השתוללו מרוב שמחה, כשהסמולנים פתחו ספריה לכבודם ולכבוד שאר אחיהם צאצאי העבדים. אנחנו עם הספר, אבל להם פותחים פה ספריות, ועוד באמצע העיר העברית הראשונה. מישהו חייב לעצור את זה, כבוד שר הפנים. מה יהיה על הילדים שלנו, והקשישים, והחולים, והחיילים, שישמור עליהם השם?
אבל זה לא הכל, אלי, ותסלח שאני ככה עם השם הפרטי, אבל אתה ואני אחים. ילדים מלוכסנים עם האמהות המלוכסנות שלהם שרו שם באנגלית. יש לך חבר, הם שרו, וקהל הכופרים שמסביב עוד מחא להם כפיים. אלה הם ימי פומפיי האחרונים, כבוד השר. איזה פחד.

 

 

סיסטם עאלי (ערבושים, סמולנים ורוסים פושטקים) נותנים בראש. יום שבת, גינת לוינסקי

אחר כך בחורה אחת, מנפאל, משמה איפה שמתפללים לאלילים, רקדה את מחול הפולחן שלה. זה היה נורא. מדי פעם היא עשתה תנועה שחשפה – קבל עם ועדה! – את הבטן שלה. כולל הפופיק.
ואז באה עוד אחת כושית. מאתיופיה. גם היא רקדה כאילו עם ישראל הקדוש לא דבק בתורה אלפיים שנה. אה, רגע. מוסרים לי פה שהיא יהודיה. לא נורא, היא בטח יהודיה רק אצל הרפורמים. גם שחורה, גם רוקדת, גם לא מגדלת זקן וכיפה.
כבוד השר, אולי כדאי שתשב. כי הייתה שם להקה, לא תאמין, שעשתה ראפ כאילו שאנחנו בהארלם. אבל עזוב ראפ, הם שרו בעברית, רוסית וערבית, כאילו אין מחר. אחד, ערבי מיפו (עם קעקועים! בסינית! על האמה!), ליטף את הראש לילד כושי אחד. זה מגדל בבל, כבוד שר הפנים, זאת לא גינה עירונית.

 

 

מפיצי המחלות הקטנים נהנים מהחיים על חשבוננו

אם זה לא מספיק, אז הסמולנים והכושנים שארגנו את כל הילולת הפיגולים הזאת, עוד העלו לבמה להקה שמנגנת בכנסיות. לא מספיק באירופה רדפו אחרינו, עוד לא התאוששנו ממה שעבר על אנוסי ספרד, ואחר פרעות תרפ"ד ותרצ"ח ותרג"ד, ואלה, עד לאמצע תל אביב הם הביאו את המיסיונרים. מי ישמור על הילדים שלנו? מי יגן על בנות ישראל? בעיניים שלי ראיתי איך בנות שלנו רוקדות ריקוד של עכ"ום מסביב לאפריקאי גדול. תינוקות שנשבו. איך קוראים למה שהם עושים, וודו? שמודו? ואחרי שהוא ידביק אותן, חס וחלילה וחס, באיידס, במלריה, במדבוקצ'קעס, מי יציל – חולדאי האשכנזי? הורוביץ ממיטת משכב הזכר שלו? גדעון סער שמכלה את זמנו בכל מיני פרמייירות לא יהודיות? מי? רק אתה כבוד השר ושישתבח שמו שעשה שתשמור עלינו מהבאים עלינו לכלותנו.
אל תכעס, מר ישי, שממני אתה שומע את זה, ושישרפו העיניים שככה ראו, בחורה כשרה משלנו רוקדת את הריקוד שלהם, הודים מגוג'ארט עם שביל בצד רוקדים עם מקלות, יהודיה מחבקת גנאי, פיליפיני מחייך אל סודני, נשים עם גברים, ילדים עם מבוגרים.
זה מסוכן כל ההומניזם הזה, כבוד השר. עצור את זה מיד, אחרת הם יהפכו גם אותך לבן אדם.

 

(קרדיט: אסתי סגל)

מודעות פרסומת
13 תגובות
  1. הם ישבו יחד בחורים ובתולות. בלי מחיצה.
    מלבד סרטי ההפרדה עליהם כתוב "משטרת ישראל. אין כניסה" אבל זו כבר נקודה אחרת הקשורה לחיבתו של של כבוד השר ליחידת עוז…

    אגב, יש לי כמה סרטונים מההופעות שאני הולכת לערוך. רוצה שאעביר לך?

  2. אז פספסתי אותך, וכה חבל כי ממש רציתי לפגוש אותך פנים מול פנים.
    אני יודעת שפספסתי גם את נטלי מסיקה, אבל אותה לפחות יצא לי לפגוש במפגש שצבי גיל ארגן באפריל.

  3. לא שווה את האנרגיות המלוליות שאנו משקיעים בו
    הוא הרי מריונטה של הרב עובדיה יוסף
    וזה שדיבורים כאלה הם נאים ומתקבלים בעיניי הרב עובדיה יוסף שהיום מנהיג ציבור ענק במדינת ישראל, לטעמי מעל ומעבר לציבור מצביעי ש"ס, הוא-הוא בעיה רבתית
    והרי תוספתא עבודה זרה והגמרא ומיטב הפוסקים כבר קבעו כי עיר שבה חיים ישראל עם עובדי כוכבים (הכינוי דאז, למעשה: כל הנגדרים בגדר אמונות בהן רואה היהדות הרבנית עבודה זרה) חיים איתם בשלום סוחרים עימם ומרפאים אותם מפני דרכי שלום.
    דיבורים על הפצת מחלות, כמו שכתבתי באתר של אסתי סגל, מזכירים את עמדת אנשי כנסיה בימי הביניים ברדפם יהודים. מה חבל, שבימינו אנשי הלכה התדרדרו לרמה זו.

  4. זה שאשכרה יש אנשים שיקחו את מה שכתבת ברצינות, ולא רק אלי ישי…

  5. אסתי, תעביטרי לי סרטונים שאפשר להשתמש בהם אבל שאת לא מעלה לאתר שלך, אחרת חבל על הכפילות (וראי תגובתי אצלך)

    תמי, היינו צריכים לפתוח שרשור של מי מגיע, ואז הייתי יודעת את מי לחפש. את מרית מצאתי. אבל יהיו עוד הזדמנויות.

    שועיף מסכימה לגבי מה שכתבת על הרב יוסף, אבל לא מסכימה איתך בנוגע לאנרגיות המילוליות. המחאה ה(גם) מילולית בנושא הגירוש כן יצרה אימפקט, ואימפקט חשוב. ברור שלא מספיק רק לדבר.

    טלי, וואוו, את ממש פסימית בנוגע למנת המשכל של חלק מציבור הגולשים. אני מקווה שאת טועה, ואם לא, אז מצדי שיסגרו את יחידת עוז ויפנו את הכסף לפרויקט חיזוק האינטליגנציה של אוכלוסיות מאותגרות איי קיו.

  6. אבל אפשר לסכם על סגירת יחידת עוז קודם כל, אח"כ אפשר לדון בחלוקת המשאבים שווה בשווה בין פרויקטים חינוכיים שונים. סגרנו?…

    (-:

  7. סגרנו.
    אילו רק היה לי המפתח לכספת…

  8. איתי permalink

    צריך להבחין בין האמירות הגזעניות של מר ישי ואחרים לבין הסוגיה המורכבת של עובדים זרים בישראל.
    השאלה כאן, למרות כל הדמגוגיה המטומטמת שמסביב, היא מי יכול להפוך לאזרח ישראלי, ובאילו נסיבות, כמו ברוב מדינות העולם גם בישראל יש חוקי הגירה נוקשים למדי, שאליהם מתווסף גם חוק השבות, האם צריך לאזרח כל עובד זר שנשאר כאן באופן לא חוקי אחרי שהסתיימה אשרת העבודה שלו? האם צריך לגרש אותו? המדינה היחידה בה ילדים שנולדים מקבלים אזרחות אוטומטית היא ארצות הברית, אבל גם שם לא יהססו לגרש את הורי הילדים ושאירו בפניהם את האופציה להשאיר את ילדיהם מאחור או לקחת אותם איתם.
    אזרחות אוטומטית למהגרים לא חוקיים ולילדיהם תיצור מצב בעייתי ולא תקין של הגירה המונית של מהגרי עבודה, כמובן שהתומכים בהסרת הטייטל "יהודית" מעל למדינה יתמכו במהלך כזה, בינתיים הם משתמשים בדמגוגיה זולה של השוואות לנאצים והדגשת "חמידותם" של הילדים כדי לנסות ולמנוע ממשלת ישראל לעשות צעד סביר והגיוני לחלוטין.
    יש לציין, שלפנים משורת הדין אפשר להחליט שילדי העובדים הזרים יקבלו אזרחות ישראלית, אבל לא לפני החלטת ממשלה וחקיקה ברורה שתמנע מקרים נוספים כאלה בעתיד.
    בכבוד רב

  9. אם תשים לב, אף פעם לא הזכרתי את עניין האזרחות (גם לא בפוסטים קודמים) וגם לא את חמידותם של הילדים. אני לא נופלת לאקזוטיקה הזאת. כל מה שאני אומרת זה לא לגרש ילדים מהמדינה שבה הם נולדו. מעבר לכך – אכן נושא מורכב, אבל פתיר.

    בעניין ההשוואות לשואה. לצערי ההקבלה זועקת לשמים, אבל צריך לדבר על זה בזהירות כי אלי ישי ותומכיו אולי גזענים (לדעתי לפחות), משטרת ההגירה הקימה מתקני מעצר לילדים, אבל הם לא מתכוונים להרוג את האנשים האלה.
    ואין מה לעשות, המורשת שלנו מציבה לנו רף גבוה בנושא היחס לפליטים ולמהגרים, אז למה לא לקחת את האתגר הזה?

  10. אנחנו אזרחים כאן. עובד שיש לו מדינה שהוא אזרח שלה ושחייו אינם בסכנה בה ושסיים את התקופה החוקית שלו כאן צריך לחזור למדינה הזו (או לכל מדינה אחרת שתחפוץ לקלוט אותו). באותה מדה, אם אשאר בארה"ב מעבר לאשרה החוקית שלי תהיה לארה"ב זכות לגרש אותי לישראל (והיא תשתמש בה. גם אם זו היתה אשרת עבודה).

    גם בישראל יש מסלול כזה. קראו את חוק האזרחות ותראו. הצעתי לאפשר שימוש בו למי שנמצא כאן עשרים שנה באופן חוקי. האמריקאים יעיפו לכל הרוחות ישראלי שעובד באמריקה באופן לא חוקי ואז מבקש להתאזרח. ומי שנמצא כאן עשרים שנה באופן לא חוקי הוא לא ישראלי. אין לי שום כוונה לאפשר לשאלה "מיהו ישראלי" להקבע על פי "מי הצליח להתגנב הנה ולהשאר כאן מספיק זמן בלי שישימו לב אליו". רק הישראלים יקבעו מי מצטרף למועדון שלהם.

    ילדים בני ארבע של אנשים שאינם אזרחי ישראל אינם "ישראלים לכל דבר וענין". הם לא ישראלים. הם גם עוד לא יודעים אם הם "רוצים לחיות כאן" (וזה גם לא משנה, יש בעולם מיליונים רבים שהיו רוצים לחיות כאן ואני לא שואל אותם). הם ילדים של אורחים; אם לאורח שלי יש ילד שגם הוא מתארח אצלי, וגם אם ארחתי אותו ואת הוריו די הרבה זמן, הם לא הופכים לבני בית. לילדים האלה (פרט למקרים בודדים) יש מדינות שמהם באו ההורים שלהם ושהם אזרחים בהן. אליהן הם משתייכים.

    רוב מדינות העולם, ובכלל זה כל מדינות אירופה להוציא רומניה, אינן מאזרחות אוטומטית את מי שנולד בתחומן :

    רעיון המדינה המודרני בנוי על כך שהמדינה היא מדינת לאום; הדגם המובהק לכך הן מדינות אירופה. כדי שמדינת לאום תוכל לשמר את הלאומיות שלה הכרחי שתהיה לה יכולת לשלוט על הקף ההתאזרחות בתוכה של בני לאומים אחרים. האירופים מכירים בכך ולכן הם לא מאפשרים התאזרחות אוטומטית. ארה"ב במובן הזה אינה מדינת לאום אלא מדינת הגירה. ישראל, לעומת זאת, היא עוד דוגמה למדינת לאום, והיכולת שלה לשמור על אופיה הלאומי כמדינתו של העם היהודי מותנית .

    לאזרחים יש זכות להחליט את מי הם מוסיפים על
    קהילת האזרחים ואת מי לא. העובדים הזרים הם לא תושבי המדינה. הם אזרחי ותושבי מדינות אחרות שהוזמנו לכאן בחוזה עסקי ומתוך הסכמה הדדית מראש שלאחר זמן מה החוזה מסתיים והם חוזרים הביתה. למדינה אין אחריות לדאוג להם מעבר לתקופת החוזה הזו (שעליה, כזכור, הם *הסכימו*).

    העובדה הנוספת היא שמדינה אינה רק אוסף אקראי של יחידים שנקלעו למקום מסוים. היא הבטוי הפוליטי של קהילה מסוימת, והיא קיימת בין היתר כדי לאפשר לקהילה הזו לקיים את היחוד שלה (זו המשמעות של מדינת לאום שמממשת את הזכות להגדרה עצמית של הלאום הזה). במובן הזה המדינה די דומה לקיבוץ: אם היא לא תוכל להחליט על ידי פרוצדורות מסודרות והסכמה של החברים אז היא לא תוכל לשמר את האופי של הקהילה. העובדה שמישהו עובד בקיבוץ כשכיר ואפילו גר בו לא מקנה לו זכות חברות, וכך גם לגבי המדינה.

    ישראלי הוא רק מי שקהילת הישראלים הסכימה לקבל אותו ככזה, והשאלה אם הוא שהה כאן באופן חוקי הרבה זמן או לא אינה רלבנטית.

    למיטב ידיעתי אירופה היום לא נוטה להכניס עובדים באופן חוקי למטרות עבודת כפיים. אין לי כוונה להגן על פרוצדורות ההעסקה של עובדים זרים בישראל, כבר כתבתי שצריך לוודא שהם יקבלו כאן יחס הוגן. זה לא סותר בעיני את זה שכאשר מסתיימת תקופת *ההסכמה ההדדית מראש* האנשים *שהסכימו* לקבל אותה על עצמם יחזרו לארצותיהם. ההנחה שבארה"ב מי שעובד יכול לקבל אוטומטית אפשרות להשאר פשוט לא נכונה. אפילו אנשים שלומדים שם לתואר שני ולדוקטורט לא מקבלים אוטומטית אפשרות להשאר בסיום הלימודים, ומי שנשאר או נכנס באופן בלתי חוקי לא יכול בכלל להעלות בדעתו שיש לו סיכוי להשאר באופן חוקי. לגבי הפרדת ילדים מהוריהם, אני מסכים שאין להפריד ילדים מהוריהם. המסקנה שלי היא שצריך לשלוח אותם הביתה יחד עם ההורים. כפי שהובא כאן בתגובה אחרת, זו גם המדיניות שקיבלה את אישור בג"ץ (כשהתוצאה היא שההורים מעדיפים לחזור לכאן אחר כך ולהפריד את עצמם מהילדים).

    אני מסכים שמדינה יהודית צריכה לקיים את אהבת הגר. אני רק לא מסכים שהיא צריכה לאזרח אותו. אהבת הגר צריכה להתבטא בכך שאנחנו נוודא שלעובדים הזרים יהיה בטוח בריאות, שלא יעשקו ולא ירמו אותם, שהם יקבלו כאן שכר הוגן וכיוצא בזה. זה לא סותר את העובדה שבתום תקופת ההעסקה (שהם הסכימו לה מראש) הם יתבקשו לחזור הביתה. אגב, אני גם רוצה שעיקר האכיפה של מדיניות כזו יהיה דרך עונשים דרקוניים על מעסיקים שיעסיקו עובדים לא חוקיים; אין לי שום רצון שהעובדים האלה יחיו בפחד, רק שיחזרו הביתה.

    בארה"ב מגרשים את האזרחים הקטנים עם הוריהם. למעלה מ-‏100,000 הורים לילידי ארה"ב גורשו בתוך עשור. תרשה לי לנחש שרובם לא השאירו את הילד מאחור.

    באשר להשוואות הדמגוגיות לנאצים וכו':
    הם לא "מצאו כאן מקלט", לא התאילנדים שעובדים אצל דוד שלי במטע, לא הרומניה שמטפלת בסבתא שלי ולא הסינים שבונים כאן. כולם אנשים שיש להם מדינות, שלא נרדפו בשום מקום ושבאו לכאן כי כאן הם יכולים לעשות קצת יותר כסף. הטענה חסרת היסוד שהם נרדפו היא פשוט שקרית. הם לא ישראלים כמוכם וכמוני – אתם ואני ישראלים, הם לא. הם לא אזרחים ישראלים, הם לא השתלבו בחברה הישראלית, הם לא למדו מלה עברית, הם חיים בקרב קהילות של בני ארצם שהגיעו לכאן לאותה מטרה בדיוק ולא בין ישראלים. חלק מהם הולידו ילדים – מזל טוב להם, אבל אני לא רואה איך זה שפועל סיני פוגש פועלת סינית, הם מתחתנים ונולד ילד הופך את כל השלושה לישראלים. הילד עשוי להפוך לישראלי אם הוא יגדל כאן עד גיל מסוים; כיוון שאין לי עניין לקיים תעשיה של ישראליזציה של סינים אני צריך לדאוג שההורים שלו יחזרו הביתה קודם לכן. הם אנשים טובים שעושים עבודה טובה (ולא מקבלים עליה תשלום מספיק טוב, ואת זה צריך לתקן) אבל הם זרים שהגיעו למטרה מסוימת ולתקופה מסוימת, והם לא הופכים לישראלים מכוח העובדה שהם שוהים כאן בתקופה הזו ובטח לא מכוח העובדה שאחרי שהתקופה הסתיימה הם מצליחים להשאר כאן באופן בלתי חוקי.

  11. אני מצרפת לך את הלינק לסרטון שצילמתי והוא ביוטיוב ולדעתי מתאים לפוסט שלך ומעביר בדיוק את רוח הדברים עליהם את מדברת

  12. אסתי, תודה.

    9, אני נאלצת להסכים איתך בנוגע לזכותה של מדינה לקבוע לעצמה מדיניות הגירה (נאלצת כי נראה לי שרעיון מדינת הלאום הופך לא רלוונטי) וברור שאני מסכימה בנוגע ליחס הוגן לגרים ולעובדים בכלל.
    אבל אי אפשר להסתכל על הזרים כעל מקשה אחת. יש ביניהם מבוגרים וילדים, כאלה שבאמת יכולים לחזור לארצם וכאלה שהם פליטים, גם אם לא הוגדרו רשמית ככאלה. יש מבוגרים ובוודאי שגם ילדים שעבורם חזרה לארץ המוצא פשוט מסוכנת.
    חוץ מזה, קיים עניין הרצחת וגם ירשת. מדינת ישראל נתנה יד לסחר עבדים מחד ולא טיפלה בנושא אוכלוסיית המהגרים מאידך במשך 20 שנים. אני לא רוצה שהילדים האלה ישלמו את המחיר.
    מעבר לכך, הגורמים שמעוניינים בגירוש נוקטים בהסתה בזה שהם מציגים את האוכלוסיה הזרה כסכנה, ודבר כזה אסור שיקרה, בטח שלא כאן.

  13. חשוב הפוסט הזה, והדיווח, וגם חזק מאוד מה שכתבת
    הגזענות, הבורות והפרימיטיביות לפעמים בחברה החרדית דתית היא כמעט בלתי נתפשת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: