Skip to content

"כשאתה עבד אתה אוכל מה שנותנים לך"

11 במרץ 2010

אצל האפריקאים העבריים בני ישראל מירושלים, המוכרים כאן יותר בשם "הכושים העבריים מדימונה", הטבעונות היא דרך להתקרב אל האל. לכבוד "חג שמחת החלב" העגום, משהו על אוכל ושמחת חיים

את מסעדת "טעם החיים" ברחוב בן יהודה 35 בתל אביב קל להחמיץ אם עוברים במהירות על פניה. אבל אם תעצרו ותיכנסו, תמצאו חלל קטנטן, נקי ומעוצב בפשטות, שמציע אוכל טבעוני טרי, טעים ובמחירים נוחים למדי. המסעדה הלא מיוח"צנת הזאת פועלת בתל אביב כבר יותר מ-20 שנה, מתוכן כשלוש שנים במקום הנוכחי, והיא ממש חלוצה בתחום המזון הטבעוני בארץ. המקום מופעל על ידי קהילת האפריקאים העבריים שדור המייסדים שלה הגיע לכאן מאמריקה בראשית שנות ה-70. אצלם התזונה היא נדבך חשוב בדרך חיים רוחנית, אדוקה וחובקת כל. בפעם הראשונה שהייתי ב"טעם החיים" אכלתי ארוחה של נתחי סאיטן (חלבון חיטה) בטעם ברביקיו, אורז מלא עם ירקות וסלט טרי ברוטב עשבי תיבול. בפעם השנייה ישבתי ליד אותו שולחן עם יוכבד בת-ישראל, האישה שבישלה את ארוחת הערב שלי, ושמעתי קצת יותר על הקהילה הטבעונית והייחודית שאליה היא משתייכת.

 

צילום: Thomas Euler

 ב-1966 מנהיג הקהילה בן עמי בן-ישראל חווה התגלות שבה נאמר לו שהאפרו-אמריקאים צריכים לעזוב את אמריקה ולחפש את השורשים שלהם. "האבות שלנו היו עבדים," מסבירה יוכבד, שעלתה לישראל משיקגו ב-1976. "אבל אם עוקבים אחרי המקורות, רואים שהאפריקאים באו מישראל, כי לפני שנחפרה תעלת סואץ ישראל הייתה מחוברת לאפריקה. 12 השבטים התפזרו וחלקם הגיעו לאפריקה."
 
במובן הזה לקהילת האפריקאים העבריים יש מכנה משותף עם קבוצות עבריות נוספות שקיימות באמריקה. זאת בנוסף לאנשי הרסטפארה המוכרים שמדברים (ושרים) על הקשר ההיסטורי של צאצאי העבדים מאפריקה לבני ישראל. החל במאה ה-15 מיליוני אפריקאים נחטפו ממולדתם ונקרעו באחת משורשיהם, מדתם ומאורחות חייהם. לצאצאיהם שחיים היום באמריקה ובמדינות אחרות אין מושג מה היו שמותיהם האמיתיים, מי היו אבותיהם וכיצד חיו לפני שנשללה מהם זהותם. הרעיון מאחורי עזיבת אמריקה, מסבירה יוכבד, הוא "להתחבר מחדש אל האלוהים שלנו, וזה עניין רוחני יותר מאשר ארצי."
"תראי מה קרה לאנשים שלנו כל השנים." היא אומרת. "הגזענות קיימת כל הזמן. היום זה סוג אחר של גזענות שמופנית כלפי כל האנשים השונים, לא רק כלפי אפרו-אמריקאים. אנחנו נותקנו מהשורשים שלנו. כל האחרים יכולים לחפש את השורשים שלהם, אבל אנחנו, אחרי שנלקחנו מאפריקה, הופשטנו מכל המורשת שלנו."
 

 

צילום: peterastn

 

הקבוצה המקורית שאסף סביבו בן-ישראל כללה 400 אנשים. הם עזבו את אמריקה ונסעו לליבריה כדי להיטהר מהשפעות המערב ולהתחבר מחדש לשורשים. זאת הייתה תחנה  בדרך אל ארץ האבות. במשך השנה וחצי שחיו באפריקה החלה להתרקם דרך החיים שמאפיינת היום את הקהילה. הם עזבו בתים, מכוניות, ומשרות, ונסעו לשם, גברים, נשים וילדים, כאילו שלפניהם מסע קמפינג. לא היה להם מושג מה ממתין להם בליבריה. הם מצאו את עצמם בלב ערבת עשב. המונסון הרס את האוהלים לפני שהספיקו לבנות לעצמם בקתות, נמלים אדומות נשכו ונחשים ארבו בעשב. המקומיים מאוד עזרו לאחים מאמריקה, והקבוצה החלה להקים גינות ולאט לאט לסגל לעצמה את התזונה הטבעית. זה היה תהליך הדרגתי. "אנשים עם תשוקה לבשר היו זקוקים ליותר זמן," יוכבד מסבירה. "המנהיג שלנו אמר שאם כולנו ירוצו באותה מהירות, יהיו כאלה שיירמסו." מחצית מהאנשים נשברו וחזרו לאמריקה, האחרים הגיעו לכאן ובהמשך הצטרפו אליהם קבוצות נוספות.
 
רק בישראל הושלם המעבר לתזונה המוקפדת.
הראשונים הגיעו לכאן ב-1969 ונקלטו יחסית בקלות בערד ובדימונה. מ-1971 המדינה החלה להערים קשיים, כצפוי, שהרי מדובר באנשים לא-יהודים שבולטים בשונותם האתנית ובדרך חיים שנחשדה ככת. היום הם מונים כ-3,000 נפשות, רובם ילדים, וכבר הוכיחו את עצמם כקהילה בריאה, שומרת חוק ומגובשת, שהתפרסמה בעיקר בזכות המוזיקאים שנמנים עליה ומשתתפים בהופעות ובהפקות שונות. הקבוצה מדימונה אפילו הוכרה לאחרונה כקיבוץ לכל דבר.
 
אז מה כוללת התזונה מלבד הימנעות מוחלטת ממוצרים מהחי? שלושה ימים בשבוע אוכלים מזון ללא מלח. מכניסת השבת ועד צאתה צמים צום מלא, מנהג שנקבע בהשראת הרעיון של שנת שמיטה. אחת לשלושה חודשים יש שבוע ללא סוכר ואחריו שבוע שבו אוכלים מזון נא בלבד (פרט ללחם וטופו). כיצד אורח החיים הזה תורם להתקרבות אל האל? הכל מתחיל בבראשית א' כ"ט:  "ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את-כל-עשב זרע זרע אשר על-פני כל-הארץ ואת-כל-העץ אשר-בו פרי-עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה." את הפסוק הזה תמצאו על התפריטים במסעדת "טעם החיים". על פי דרכם של האפריקאים העבריים, הטבעונות היא מילוי של החוק האלוהי הראשון. יוכבד מפרטת: "כל מה שאלוהים ברא, כל מינרל, כל ויטמין, נמצא באדמה. אדם נוצר מהאדמה וככה הוא בונה את גופו – ישירות מהאדמה ולא מיד שנייה על ידי אכילה של פרה. פרה, למשל, אוכלת סויה, ואז אם אוכלים את הפרה מקבלים סויה מיד שנייה. האדם לא אמור לאכול בשר."  היא מסבירה כיצד למרות הציווי האלוהי, התגבשו ביהדות חוקי הכשרות שנותנים אור ירוק לאכילת בשר: "כשאתה עבד אתה אוכל מה שנותנים לך. לכן, כשבני ישראל עזבו את מצרים הייתה להם תשוקה לסיר הבשר ומכאן נוצרו חוקי הכשרות." כשאני קוראת מחדש את המילים האלה של יוכבד, אני מבינה בצורה חדשה את הקשר בין צאצאי העבדים מאפריקה לבין עבדות בני ישראל, ואת החופש שבטבעונות – כשאנחנו מכינים לעצמנו את האוכל מהמוצרים הפשוטים והבסיסיים ביותר, אנחנו משוחררים מנטל הג'אנק פוד ומהתפריט המתועש שמבשלים לנו התאגידים, תפריט שמשפיע לא רק על התזונה, אלא גם על הבריאות, הכיס ואורח החיים בכלל. 

 

צילום: Sharyn Morrow

 הטבעונות של האפריקאים העבריים היא המקבילה לאהימסא, ההימנעות מפגיעה, שמקורה במסורת ההינדואית ושהמשיכה ממנה לג'איניזם ולבודהיזם. כאן היא בגרסתה העברית. "כשאלוהים ברא את השמים ואת הארץ הוא ברא את כל בעלי החיים לפני שברא את האדם," יוכבד מזכירה. "האדם אמור לדאוג לחיות. לא נאמר שהוא צריך להרוג או לאכול אותן, אלא לדאוג למה שאלוהים ברא. כשהורסים הולכים נגד הבורא." מכאן באופן טבעי נולדת אתיקה סביבתנית (לכן מתכווץ לי קצת הלב כשאני רואה בכמה שקיות ניילון משתמשים ב"טעם החיים" לטייק אוויי). "יש תכלית ליערות עם החיות והצמחים שבהם. יש להם כוחות מרפאים. בצמחים יש כל מה שהגוף צריך בשביל להיות מוזן ובריא. אם אנחנו הורסים את האדמה ואת החי, אנחנו הורסים את עצמנו."
 
על כל פנים, טבעונות היא הרבה יותר ממה שמונח על הצלחת בארוחת הצהריים. האפריקאים העבריים לובשים רק בגדים מסיבים טבעיים, מספקים לעצמם שירותי בריאות שמבוססים על רפואת צמחים טבעית, כמעט שאינם נעזרים במערכת הבריאות הממוסדת וגם הלידות נעשות במסגרת הקהילה ולא בבתי חולים. יש להם מסגרת חינוך משל עצמם והנהגה היררכית פטריאכלית המאפשרת לגבר להינשא ליותר מאישה אחת (יש בקהילה יותר נשים מגברים).
 
לי, כצמחונית אדוקה וכטבעונית-כמעט, שמצד אחד רוצה לשמור על דרכי ומצד שני לא מעוניינת לתת לאוכל להפריע לחיי החברה שלי, קל להבין את חשיבות החיים בקהילה ששומרת על אורח חיים כזה. למרות שאצלי שירת העשבים מתנגנת ממקום אתאיסטי דווקא, אני חשה הזדהות גדולה וכבוד לאחים בני ישראל מאפריקה.
 
 
עוד על האפריקאים העבריים אפשר לקרוא כאן.
אתר הקהילה

Advertisements
10 תגובות
  1. שועי permalink

    יפה עמדת על מקומה של דת הרסטפארי בתמונת עולמם של האפריקאים העבריים; דומני, כי אכן מן הטבעונות/צמחונות המאפיינת את הקבוצה הדתית הג'מייקאנית הזאת, והתפשטותה בארה"ב לאור הפצת הרגאיי מקינגסטון אל המערב, הושפעו האפריקאים העבריים.
    רק אומר כי בכתבי הראי"ה קוק נמצא החיבור 'חזון הצימחונות והשלום'. כמו כן, גם הוא וגם הרב הנזיר (הרב דוד כהן) תלמידו הקרוב היו צמחונים.
    מוזר הוא כי רוב ממשיכי דרכם הדוגלים בדרך פוליטית מסויימת, אינם משמיעים קול במאבקים למען הסביבה ולמען הקטנת היקף אכילת הבשר.
    אגב, לעובר ברחובותיה של בני ברק למשל צפויה הפתעה. המון דוכני פלאפל, כמה דוכני פיצה טוסטים וסנדויצים, וכמעט שאין שווארמה ו/או המבורגריות בנמצא, כנראה שגם משום שלפי ההלכה
    אין לשבוע מבשר, ואיו להרבות באכילתו בפרהסיה יותר מדיי, משום שהדבר נחשב לגרגרנות ממש.

  2. עמית permalink

    הוכיחו את עצמם כקהילה בריאה, שומרת חוק ומגובשת?
    http://www.haaretz.com/hasite/spages/1104048.html

  3. אגדשי טופו זה מצויין אבל חוץ מזה לא הייתי מחזיק מעמד יותר מיומיים עם הטבעונות המומלצת ואני מאמין באמת הבריאה מאוד הזו
    אני שוב ושוב חוזר על עצמי- תמיד מרתק כאן, לומדים דברים חדשים ואת מאירה פינות חצי חשוכות או פשוט אחרות ומעניינות, תודה

  4. שועי, אכן אי אפשר להתעלם מהדמיון לרסטאפרה. בקשר ליהדות, כמו שנאמר, חוקי הכשרות אינם המלצה לאכול בשר, אלא מגבלות לאלה שכבר אוכלים אותו. אני מכירה כמובן את חזון הרב קוק המקסים.

    עמית, לינק חשוב שלא נתקלתי בו קודם. ידעתי על הצפיפות, התקציב הנמוך, ריבוי הילדים והפוליגמיה – זה לא סוד והם לא מסתירים את זה. אני מקווה שהמקרים שמתוארים בכתבה הם חריגים.

    שרון, תודה. אל תהפוך לטבעוני, גם לא לצמחוני – לא אם זה גורם לך סבל. זה ממש לא הרעיון. הרעיון הוא לנסות לדלל ולהשאיר רק את הדברים שממש ממש אוהבים (אצלי בסופו של דבר זה הגיע קרוב לאפס מוצרים מהחי). אם כולם יעשו את זה גם הכדור וגם הפרות ירגישו טוב יותר.

  5. אבי פרידנזון permalink

    גם אני כ"כמעט-טבעוני" כמו שהגדרת יפה מוצא שזה אורח חיים מעיק במידה רבה חברתית. שלא לדבר על אינספור הפיתויים מסביב כשחיים בחברה שאוכל בה נתפס ראשית כל כנגזרת של מוצרים מן החי.
    אבל עם כל ההערכה וההבנה שיש בחיים בקהילה עם אורח חיים טבעוני, אי אפשר להתעלם מכך שמדובר כאמור בחברה פטריאכלית שהיא למעשה אכן סוג של כת, כפי שהכתבה הנ"ל מראה.
    זו טבעונות שבאה ממקום מדכא, לא משחרר

  6. אתה צודק בזה שהרבה פעמים השמירה על אורח חיים עם כללים מאוד ברורים גובה מחיר של דיכוי, וזה קטע טריקי, כי לבד קשה הרבה יותר להיות נאמנים לדרך.
    אני עדיין חושבת שבטבעונות יש יסוד משחרר, אם בתוך קבוצה ואם לבד.

  7. על פוסט מקסים ומחכים, ועל ההיכרות עם המסעדה. כצמחונית אדוקה, אשמח מאוד לבקר שם

  8. נהניתי, והחכמתי.

  9. עושה תאבון

  10. תודה. אם כבר לאכול בחוץ (בתנאי שאתם לא מחפשים גורמה), אז אצל אנשים טובים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: