Skip to content

יש לי ארבע חיות מחמד, שתיים מתוכן חתולים,

13 באפריל 2010

השתיים האחרות פסיפלורות.

בקיץ שעבר הזדחלתי אל מחוץ לפתח הבית רק אחרי שהשמש שקעה. החום הזה לא בא לי טוב וממילא לא היה לי איפה להחנות את עצמי תחת כיפת השמים בהיעדרה של מרפסת. כל זה השתנה בתהליך הדרגתי, שהתחיל לאחר שהזמנתי את המסגר להקים סככה מעל האין-מרפסת. הוא בנה מצינורות ברזל סככה שנסמכת על שני מוטות אנכיים מצד אחד וקיר מהצד השני. בין שתי קורות האורך הולחמו שלושה מרישים – וזהו. לא הזמנתי קירוי.

לפני שהמסגר הלך, הוא השאיר לי מתנה סליל חוט ברזל. בערבים הבאים, כאשת עכביש, הייתי עסוקה בטוויית רשת רנדומלית בין הקורות למרישים, הכנה למטפסים. עמדתי על כיסא מתחת לסככה הערומה, מתחתי, ליפפתי וקשרתי. קצת נחתכו לי האצבעות, קצת נתפס הצוואר, אבל בסך הכל היה כיף. כשהרשת הייתה מוכנה, קניתי שני שיחי פסיפלורה וגפן אחת. שתלתי וחיכיתי. היום, תשעה חודשים לאחר מכן, הגפן עדיין לא הגיעה לגובה הברך שלי (שזה לא הרבה בכלל), הפסיפלורות לעומת זאת, זה סיפור אחר.

כשיושבים בשקט ליד פסיפלורות אפשר לשמוע אותן גדלות. גם לראות אפשר. כל בוקר יצאתי אל האין-מרפסת לבחון את ההתפתחויות. זה היה מדהים, הרגשתי כאילו אני מגדלת צמח תבוני. הפסיפלורות נראו כמו חיות שזוחלות קדימה. הן שלחו זרועות ירוקות שגיששו באוויר למצוא משהו להיאחז בו. כשמצאו, בדרך כלל היו אלה חוטי ברזל שמתחתי עבורן, הן התלפפו סביבן כשהעלים מזדקרים למעלה ככנפיים, והמשיכו להתקדם אל יעד שרק הן יודעות מהו. פסיפלורה א' בחרה באסטרטגיה רוחבית, ובמקום לצמוח לגובה התפתחה לרוחב ויצרה מסך ביני לבין היש-מרפסת של השכנים. פסיפלורה ב' היא טיפוס ליניארי, ולכן התקדמה בנחישות כלפי מעלה, עד שהגיעה לקורה וממנה המשיכה להשתרג הלאה. היום רשת חוטי הברזל שטוויתי בקיץ שעבר מכוסה בענפים ובעלים של שתי הפסיפלורות (פסי ופלורה, בשבילכם).

 

הפסיפלורות מחזירות אהבה. הצל שיצרו מאפשר לצמחים האחרים שלי לגדול בלי למות בצמא (הרבה מים הם לא רואים ממני). היערה, למשל, עושה חיים. שתלתי אותה לפני די הרבה זמן בכד גדול, לא כי היא יפה במיוחד, אלא בגלל שאני מתה על הריח שהיא מפיצה בקיץ. רק מה, הגברת סירבה לצמוח – עד שהגיעו פסי ופלורה. בימים אלה היא משגשגת ואפילו מתחרה איתן ומטפסת גם היא דרך חוטי הברזל אל הסככה. פרחים צהובים ולבנים כבר מקשטים אותה ומאתגרים את היסמין מהעציץ השכן. אוזן הפיל מוחאת כפיים ירוקות וגדולות, הנענע נשארת בחיים גם אם לא משקים אותה כל יום, וצמחים שאני לא יודעת איך קוראים להם עושים קולות של יער גמדי.

לפני זמן קצר גיליתי שגם פסי ופלורה זיכו אותי בפרחים. פרחי פסיפלורה הן יצירת טבע מרתקת במיוחד, ובעוד זמן מה אפנק את עצמי בכמה דקות של בהייה אוטיסטית בפרחים הסגולים-לבנים. אצטרך לעשות זאת תוך עמידה על כיסא.

מודעות פרסומת
19 תגובות
  1. תשמעי נהניתי מאוד מהפוסט ומהצלחת הגידולים, אבל איפה החתולים המובטחים??? לא יפה! ;)

  2. אוי. גם אני שומעת את הפסיפלורה שלי צומחת. הפרח של הפסיפלורה כה מקסים. את יודעת שאפשר לעשות גדר חיה גם מדלועים , במיוחד מאיזה מין של קישוא ענק כזה ששכחתי מה שמו. כך אומר הירקן. גם את החמניות אפשר לשמוע צומחות, והן גם אוהבות לשוחח. עוד מעט אני אעלה תמונה שלהן אצלי באתר. אולי.

  3. "מרישים" מלה נורא יפה.
    וגם לי יש ארבע. שניים מתוכם כלבים, אחד חתול ושניים אוגרים.
    אבל הם של הבת שלי בעצם
    רק את הצבאים שאני פוגש בבקר כשאני רוכב על האופניים שלי אני מחשיב כשלי.

  4. פוסט יפה ובנוי מעולה. קונסטרוקציית המרפסת שלו. הקונסטרוקציה העדינה אחר כך שלך. ההחלטה על הפסיפלורות והתיאור מאז ועד היום. לא ידעתי שהן צומחות כה מהר ומועילות כל כך. נהדר. גם הצילומים.

  5. לגלית, המחסנאית, גלעד ושרון

    גלית, אני יכולה לברבר עד אין סוף על החתולים שלי, אני פשוט עוצרת את עצמי (יש כבר פוסטים עליהם). בכל מקרה, יש לך ד"ש חם מסקינר וזיגמונד.

    מחסנאית, אני חושבת שאת מדברת על ליפה. הוא מטפס מדהים, אבל עונתי וכמובן, מפיקים ממנו ליפות מעולות לרחצה ולשטיפת כלים. שתלתי כמה בסביבה בגננות גרילה ואני ממתינה לתוצאות.

    גלעד, ספרתי אצלך חמישה. האם חל מיזוג בין כלב לאוגר?

    שרון, חבל לך על הזמן. מאז שיש לי את פסי ופלורה החיים נהיו אפילו עוד יותר מעניינים.

  6. הפסיפלורה היא חיית מחמד מקסימה ביותר
    אבל היא גם חיית פרא הזקוקה לאילוף קפדני
    כי יש לה נטיה להתחרפן ולהשתלט, ראי הוזהרת…
    אני כמובן צוחקת אבל גם קצת לא. תשגיחי.
    מיכל

    • את צודקת, ירח כתום. אני מרסנת את הפסיפלורה ולא מרשה לה להתפשט למקומות לא לה.

  7. יואב permalink

    לפסיפלורה קוראים בעברית 'שעונית'. כשרואים את הפרח אפשר להבין למה.

  8. פסיפלורה זה אכן פרח התשוקה,
    Passiflora edulis
    (Passion Fruit)
    ממש שם של סרט של אלמודובר…

  9. הי שחר,
    השיח בינך ובין ירח כתום (הלא היא מיכל) קצת הזכיר לי את הסרט 'חנות קטנה ומשגעת'
    עם הצמח הקניבל.
    לא מבין בפסיפלורות, אבל לאור התועלוֹת והצל המיטיב שהן מעניקות, כנראה שלא בצמח כזה מדובר.
    (אייכשהו גל קינוחי הפסיפלורות של לפני כמה שנים פסח עליי לחלוטין, וגם היום איני משוכנע האם אדע לזהות פסיפלורה, ללא מגדיר צמחים).
    ובכלל, דומה שצומח אצלך גן יפני קטן.

    • שועי, הנה מדריך לזיהוי פסיפלורה:
      השיח דומה לזחל ירוק עם מספר בלתי מוגבל של רגליים (קנוקנות) וכנפיים (עלים)
      הפרח דומה לשעון פסיכדלי
      הפרי דומה לביצה שעוברת מירוק לארגמן
      הציפה נראית כמו זרמת חייזרים

  10. מותק של פוסט, את יכולה למסור לפסי ופלורה ד"ש מאחותן החיפאית בעצם היא שלושה שתילים אבל איכשהו נחשבת כ"הפסיפלורה", שמטפסת על קיר הבית מבחוץ וגם מנהלת רומן סוער עם עץ זית קשיש.

    חכי ותראי איזה יופי של פירות הן יתנו לך (-:

    • ד"ש נמסר. פסי ופלורה כבר חונטות פירות, אבל אני לא מתה על הטעם שלהם. הם יועברו לשכן שנותן אבוקדואים

  11. גם אני לא מחובבי אכילת פסיפלורה כמו שהיא (למעט באפריקה, שם הטעם שלה היה מתוק יותר), אבל השיח שמטפס בחצרי שלי מנוצל לא מעט – נסי להכניס פסיפלורה אחת לשייק מנגו-אננס או מנגו-בננה (עם הגרעינים, הם פשוט נגרסים). היא נותנת קונטרה מעניינת לטעם המתוק של פירות אחרים.

    • נשמע טוב, אבל לא מחובבי השייקים, מעדיפה לאכול פירות שלמים. אולי אני אנסה אותה במרינדה

Trackbacks & Pingbacks

  1. מרפסת קיץ על חוד חרב (פוסט מצולם) « רב פעמית
  2. האסתטיקה של האנטי אסתטיקה « רב פעמית
  3. זבל יקר שלי « רב פעמית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: