יותר שוקולד, פחות אורנג אוטנים
בין חברת המזון המתועש נסטלה וארגון גרינפיס מעולם לא היה סיפור אהבה. חברת נסטלה קשורה קשר ישיר לצמצום יערות הגשם באינדונזיה. היערות נכרתים על ידי סינאר מאס, ספק שמן הדקלים של נסטלה. שמן דקלים הוא רכיב נפוץ מאוד בתעשיית הממתקים, ועל מנת לספק את הביקוש ההולך וגובר לחומר הגלם הזה, נכרתים שטחי יער ובמקומם נשתלים מטעי דקלים. הנפגעים הישירים מכריתת היערות הם האורנג אוטנים שמאבדים את מקום המחייה שלהם ולכן הופכים לזן נכחד. עד כאן תמצית הסאגה שמתרחשת כבר כמה שנים טובות.
המחאה תפסה תאוצה לאחר שחברת נסטלה צינזרה (אין לי מושג איך) סרטון שארגון גרינפיס העלה ליוטיוב, ובו ביקורת מאוד לא מתנצלת על אחריותה של נסטלה להיכחדות הקופים הג'ינג'ים. זאת הייתה טעות מצדה של נסטלה, מפני שלאותו סרטון היה רייטינג נמוך, 1,000 צפיות בלבד. כתגובה לצנזור נסטלה נאלצים להתמודד כעת עם קמפיין ויראלי ועם סרטון שכבר זכה ל-1.3 מיליון צפיות. בסרטון החדש רואים איך קבוצה גדולה של פעילים מחופשים לאורנג אוטנים פולשים לכנס של בעלי מניות נסטלה.
הסרטון הראשון:
הסרטון השני:
אם זה לא מספיק, הנה עוד כמה סיבות לא לאכול את המוצרים של נסטלה:
1. הם פשוט לא טעימים
2. אם כבר ג'אנק, אז שיהיה ישראלי
3. בגלל 35,000 תינוקות שמתו מרעב בעולם השלישי בשנות ה-70, לאחר שבעזרת קמפיין מאסיבי חברת נסטלה החדירה אליהן תחליף חלב. חלק מהתינוקות מתו מזיהומים בגלל שלהורים לא הייתה גישה למים נקיים להכנת הפורמולה. חלק אחר מת מפני שלאחר תקופת המבצע, ההורים לא יכלו לעמוד במחירי הפורמולה ולא היה להם במה להאכיל את התינוקות וזאת משום שעם הפסקת ההנקה הנשים התייבשו מחלב אם. תנועת boycott nestlè טוענת שהפורמולות עדיין גורמות לתמותת תינוקות בעולם.
עוד על הקמפיין ב-TreeHugger.
רב פעמית 
הייתי פעם בכנס שדן בנושא והמרצה (האירופי) דיבר על הנזק שגורמת תעשית שמן הדקלים, שחלקו הגדול מיוצא לאירופה. בתום ההרצאה קם אינדונזי אחד ונזף במרצה בחדות. אתם באירופה, הוא אמר, כמה ניצלתם את כל מה שיכלתם מהטבע שלכם, הרווחתם הון מכריתה של כמעט כל היערות שלכם ועכשיו יש לכם את החוצפה לומר לנו מה לעשות עם היערות שלנו?!
גם אם האינדונזי צדק, מה יוצא לו מזה? אם הוא לא שייך למעגל הקטן שגורף רווחים, אז גם הוא נפגע מכריתת יערות הגשם. המוצרים שמגודלים על היערות שנכרתו מגיעים ברובם למערב ולא מדובר רק על שמן דקלים
מה זאת אומרת מה יוצא לו מזה? לא קיט-קט.
מדובר בעבודה, כסף – גם אם לא בצורה ישירה, כל התעשיה הזו מפרנסת הרבה אנשים בין אם בשירותים ישירים (פועלים) ובין אם בעקיפין (המנהלים צריכים לישון ולאכול). המדינה מרוויחה ממיסים, פיתוח של דרכי תחבורה, ועוד. את יודעת, האנשים האלה צריכים לעבוד, וכרגע, אין להם הרבה אופציות.
את רואה יערות, ואותו אינדונזי (איש ממשל, אגב), רואה תעסוקה ואפשרות לפיתוח כלכלי של ארצו (הענייה). במילים אחרות, הוא אומר, רוצים קופים? גדלו אתם, העשירים, יערות. לנו אין את הפריבילגיה.
משום מה אין לי אפשרות להגיב לתגובה הקודמת שלך. בכל מקרה ציפיתי לתגובה הזאת. השאלה היא כמה מרוויחים וכמה נפגעים מכריתת היערות וכמה ימשיכו לסבול ממנה בטווח הארוך. האם כל השקעה אירופאית במדינה כמו אינדונזיה משמעותה בהכרח פגיעה בסביבה? אולי דווקא משמירה על הסביבה תמצח לאינדונזיה תועלת?
אולי הפניה תדבר אל רבים יותר אם זה יהיה מטעם גרין פיס ולא מחבקי העצים (ששותפים לקמפיין)
http://www.greenpeace.org/international/campaigns/climate-change/kitkat
שמן דקלים. מטעי דקלים. יש לי פיתרון- שחברת נסטלה יבואו לארץ ויקנו זאת מכאן, יש כאן המון דקלים, במקום לכרות יערות. גם כך הדקלים נפוצים כאן מדי, ולא נותנים צל וגם לא יפים. פעם ראשונה שאני שומע על זה. על כריתת יערות אני יודע, על שמן הדקלים לא. חוץ מזה, כמוך, אני בעד תוצרת הארץ, פיתרון טוב לעניין צריכת הממתקים.
זה רעיון יפה, רק אני לא בטוחה שיש כאן את הדקלים מהסוג הנכון.
על העניין (המחריד!) עם התינוקות ואבקת החלב שמעתי מזמן, על שמן הדקלים לא שמעתי בכלל.
מצד אחד – זה עושה לי תחושה חזקה שאני הולכת להחרים אותם – אני לא שותה קפה ולא אוכלת ממתקים שלהם, למיטב ידיעתי, אבל אשים לב.
מצד שני, קשה לי עם המניפולציה האלימה בסרטון הראשון ועם דרך הפעולה הזאת מהסרטון השני שהיא סוג של טרור.
שורה תחתונה? אין לי, אבל בהחלט לא נוח לי עם זה.מודה.
עניין החלב הוא כבר קלאסיקה של ניצול ולומדים אותו באוניברסיטה בקורסים בסוציולוגיה.
אני לא מסכימה איתך בעניין הטרור. החבר'ה של נסטלה לובשים חליפות והם בטח גם מנומסים למדי, אבל הם הטרוריסטים האמיתיים. הקופים של גרינפיס עשו, בעיניי, מחאה יצירתית עם הומור וללא אלימות
שמן דקלים משמש גם לתעשיית הביודיזל, וזו גם התעשיה שצומחת במהירות הרבה ביותר. האם ידוע לך איזה שיעור מהגידול בשטח המטעים ע"ח יערות גשם הוא של תעשיית הביודיזל ואיזה שייך לתעשיית הממתקים?
ובעניין אחר – אני חושב שההצעה מלמעלה נראית דווקא מאוד רצינית: אם לאזרחי המערב כל כך חשוב להציל אורנג אוטנגים הם יכולים להתכבד ולתרום כספים שבהם יקנו שטחי יער נרחבים ויקימו בהן שמורות. ככה גם האינדונזים ירוויחו וגם המערביים.
לא, אני לא יודעת.
אני מסכימה עם ההערה שלך לגבי היערות. עם מה שנחסוך מהשוקולד נקנה חלקות, ובלי ציניות – זה לא רעיון רע
אני לא חושב שאתם מבינים על מה מדובר. זה לא כסף קטן. תעשיית שמן הדקלים באינדונזיה לבדה (למאכל ולדלק) מגלגלת כ 20 מיליארד דולר בשנה ומעסיקה *מאות אלפי* אנשים.
אם לגרינפיס יש פתרון אלטרנטיבי בסדר גודל הזה, אני בטוח שאנשים ישמחו לשמוע.
עידן-
אני לא יודע איזה פתרון יש לגרינפיס. אם יהיה מי שמוכן לקנות אדמות יער באינדונזיה כדי שיוקמו בהן שמורות והוא יתחרה במחיר שמציעים יזמים שרוצים על אותו השטח לעשות משהו אחר הרי שלא אמורה להיות עם זה שום בעיה לאף אחד. גם אם הם יקנו קופי אורנג אוטנג בעשרות אלפי דולרים כ"א, יביאו אותם לאי בודד שקנו בכספם ויקימו שם פארק זה יכול להיות טוב מאוד. השאלה היא האם הם יצליחו לגייס כסף. אני לא ממש בטוח בקשר לכך. מהיכרותי עם חלק מהארגונים ופעיליהם נוח להם יותר במשבצת המחאה. הרי להתחפש כמו ליצן ולהופיע ביו-טיוב מושך הרבה יותר תשומת לב מאשר לעשות משהו באמת…
אני מסכים איתך לחלוטין. אין לי ספק שגם האינדונזים יעדיפו להיות שומרי יער במקום לקרוע את התחת במטע דקלים. התייחסתי לכוונה לקנות יערות בכסף שיחסך מהשוקולד (!).
פשוט קצת נמאס מהדמגוגיה וההצגה החד מימדית של הבעיה (האמיתית). לא לקנות קיט קט זה לא פיתרון, זה נאיבי במקרה הטוב.
עידן-
הבנתי. זה באמת מטופש…