Skip to content

מה עושה חבורת עזים ביום העצמאות?

20 באפריל 2010

 לא שזה קשור לתזונה, אבל מטח הזיקוקים הראשון הזכיר לי שעם עובדות לא מתווכחים ושנגזר עלי להתמודד עם היום הזה – חג הקורבן החילוני שלנו.

(לא היה הולם יותר לקרוא ליום העצמאות יום צה"ל בהתחשב ביח"צנות אגרסיבית של הצבא שאותה צריך לספוג בכל שנה?).

 בכל אופן, אחרי המטח הראשון כינסתי את עצמי ואת שני חתוליי בסלון והסברתי להם ולי שצפוי לכולנו לילה קשה, רצוף הדי נפץ, ואחריו יום מאתגר שבו הם ואני – כל אחד באופן אחר – ניאלץ להתמודד עם ריח המנגלים. בצהריי יום העצמאות/יום השואה של הפרות/חג צה"ל/ איד אל אטרף קיבצתי בצל קורתי ופסיפלורותיי כמה חברים צמחוניים במידה זו אחרת לעל-האש נטול בשר. החלופה הייתה להסתגר בבית ולהגיף חלונות, לא שזה היה עוזר. נהנינו מארוחה די דשנה שהייתה כמעט טבעונית.

לכבוד החג חרגתי ממנהגיי ורכשתי נקניקיות סויה. אחרי שקראתי מה הן מכילות, ביקשתי מעצמי סליחה וטמנתי אותן בסל הקניות בלוויית תחושת אי נוחות קלה (הנקניקיות הן הסיבה שהארוחה הייתה רק כמעט טבעונית – הן מכילות ביצים. פוסט על מה בדיוק יש בהן יגיע בהמשך). בנוסף הצטיידתי באביזרי מינגול אחרים: רשת צלייה וחפיסת שיפודי עץ.

 הבערת המנגל לא הייתה פשוטה. לא היה בחבורה את ההוא עם חריץ הישבן והכרס השעירה שייעודו בעולם הוא להדליק, לנפנף ולהפוך קבבים. במהלך הניסיונות הלא מוצלחים לייצר גחלים שרפנו את כל הניירת שהצטברה אצלי בסל הנייר במשך חודש שלם מבלי לקבל אוד עשן אחד. בסוף מישהי נקטה יוזמה, ניגשה לשכן, מנגליסט מקצוען שניצב נינוח מעל הגריל שלו וצלה ארוחה בנון שלנטיות. היא הביאה ממנו גושי דלק מוצק לבנים, מסתבר שקורים לזה זיפו, והבעיה נפטרה. האש בערה בתוך הכיור ששימש אותי למדורת יום ההולדת ונשאר במקומו לאחר שהוכיח עד כמה הוא מועיל.

 

אז מה אוכלת בכלים רב-פעמיים חבורת עזים בחגיגות הבשר הלאומיות? תבשיל של כרישה, שומר וגזר, סלט מש עם טופו ועשבים, סלט ירקות, צ'פאטי, חומוס, "חומוס" מעדשים אדומים, סלט פסטה, אורז עם פירות יבשים, זיתים שחורים, גלידה מחלב סויה ותות, עוגיות טבעוניות. על המנגל ניצלו הנקניקיות ששופדו על קיסמי עץ, תירסים וחציל. שתינו מים, יינות לבנים, מיץ מרכז רימונים טבעי ותה קינמון ופירות יער.

 

עכשיו אני צריכה לחשוב מה לעשות בחג השבועות חוץ מלרחם על פרות, וחוץ מלתהות, מה לעזאזל אנחנו אמורים להסיק מזה שמחלבת יטבתה החלה לשווק מוצר חדש: חלב טבעי. האם זוהי הודאה שהחלב הרגיל הוא לא באמת חלב?

 

עוגיות טבעוניות מהירות במיוחד:

 חומרים

1.5 כוסות קמח מלא

קורט מלח

1 כפית שטוחה אבקת אפייה

1 כפית שטוחה סודה לשתייה

חצי כוס סוכר חום

1 תפוח מגורר

2 כפות גדושות חמאת שקדים

 

הכנה

מערבבים קמח, מלח, א. אפייה וסודה לשתייה. מוסיפים סוכר ושוב מערבבים. מוסיפים את יתר החומרים ולשים עד לקבלת כדור בצק יבש יחסית.

מגלגלים כדורים בערך בגודל של אגוז ואז פוחסים אותם ומסדרים על תבנית. אפשר לקשט באגוזים, צימוקים או שבבי שוקולד מריר.

אופים ב-200 מעלות עד להזהבה. אני אפיתי בטעות במצב גריל ויצא יופי.

Advertisements
10 תגובות
  1. הזיקוקים והמנגל. הסיוט של יום העצמאות.
    בדיוק כתבתי היום על הנקניקיות הטבעוניות ועל ההסגר שלי עם נונה.

    http://hamachsan.wordpress.com/2010/04/20/%D7%91%D7%A8-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%AA/

    לפעמים הסברים לא עוזרים. אתמול בעת מתקפת הזיקוקים פתחתי לה מוזיקה בעוצמה גדולה (מהמחשב של ה bbc3 . היא אוהבת את זה)
    ולשבועות – אולי יהיה לי מתכון להכנת גבינה טבעונית. עוגות גבינה מטופו רך יוצאות נפלא אם כי לא בהכרח בריאות, ואם יהיו לך עוד רעיונות אני ועוד אחדים מאד נשמח.

    • לצערי אני לא חזקה בענייני טופו, כי לא מומלץ לי לאכול ממנו הרבה. אולי אני אנסה להכין מלבי מחלב קוקוס לשבועות.

  2. שחר
    נקרא טעים המטעמים שהכנתם.
    אבל דווקא מה שתפם את עיניי
    היה השורה לגבי ההוא עם החריץ בישבן והכרס השעירה

    אז ככה
    אם אצלכם בחבורה אין אחד כזה
    אזי או שאת מסתובבת עם צעירים בני שמונה עשרה
    או שלצחמונים טבעונים אין כרס.

    די משעשע

    אצלנו בני הארבעים פלוס
    נפנפסו בכייף בלי חריץ ובלי כרס
    מכיוון שאנחנו שומרים על עצמנו
    עושים ספורט ועובדים על שרירי הבטן
    לגבי האש: אותה אנחנו יודעים להדליק מכיוון שאבותינו
    הדליקו מדורות ואצלנו זה בגנים.

    אבל הכי חמור זה האוזון
    שרפתם כל כך הרבה נייר
    שנראה לי שהגדלתם את החור
    פויה!!!

    :)

    • הלוואי שהייתי מסתובבת עם בני 18… בעניין האוזון אתה צודק. קצת קשה לי לוותר על אש כי אני די פירומנית, אבל אני עושה את זה לעתים רחוקות. כנראה רחוקות מדי עד כדי אובדן מורשת האבות

  3. נשמע מגרה מאוד. אף שאני דווקא אוכלת בשר, אני די סולדת מעל האש. אבל ירקות על האש זה כבר דבר אחר.

    ובעניין ההוא עם הכרס – אירחנו בשנה שעברה חברים בחצר שלנו ודווקא הממנגל הראשי היה בחור רזה באופן קיצוני. :-)

  4. הדמות עם חריץ הישבן היא טיפוס שחוזר בספרי הילדים של מאיר שליו. בדרך כלל קוראים לו הדוד יעקב.

    • למה וככה permalink

      אבל לפחות הייתה אחת נטולת חריץ בכרס שהביאה את הזיפ מהשכן שאוהב לכסח את הדשא שקורא לזיגמונד בלה…:-)

  5. בתור צמחונית גם אני לא מתה על חג "על האש" הזה
    הפתרון שלך נשמע לי מאוד מוצלח
    ותירס על הגריל זו פשוט המצאה גאונית

    בעניין העוגיות, סליחה על ה-איזו מילה שתרצי-, הן לא קצת פושטיות מדי?

    • הן אכן פושטיות. אבל הן בסיס לשדרוגים. אפשר להוסיף להן אגוזים, פירות יבשים, שוקולד, קוקוס…

Trackbacks & Pingbacks

  1. משהו על צימוקים ומתכון משופר לעוגיות בלגן טבעוניות « רב פעמית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: