Skip to content

ההיסטוריה הססגונית של הגזר

21 ביוני 2010

אני בטוחה שכשאומרים לכם "ירק כתום", אתם ישר חושבים על גזר, למרות שגם הבטטה, הדלעת וחלק מהפלפלים אינם פחות כתומים ממנו. למעשה, במקור הגזר המתורבת, זה שמקושר לסבא אליעזר, ארנבים ופרצופים של אנשי שלג, הוא סגול בכלל. לא סתם סגול, ממש deep purple.

גם אני, למרות שנתקלתי ברמזים, אף פעם לא ערערתי על כתומותו של הגזר. הרמז הראשון הופיע בספר בישול צמחוני מאוסטרליה שתורגם לעברית, אבל כנראה ללא התאמה למטבח הישראלי. במתכון למרק קוסקוס נכלל ברשימת המצרכים "גזר לבן". חשבתי שהכוונה לשורש פטרוזיליה. כשהגעתי להודו לראשונה, מייד הבחנתי בכך שהגזרים אדומים הרבה יותר מאשר כתומים (וגם טעימים הרבה יותר מהגזרים שלנו). אחת המילים הבודדות שאני מסוגלת לבטא בטיבטית היא לאוּ-מאוּ, גזר. מילים רבות בטיבטית מורכבות מצירופי הברות, כשלכל הברה משמעות מילולית משלה וביחד הן יוצרות מושג חדש. חילזון, למשל, זה נפּטוּ-בוּ. נפטו – נזלת; בו – חרק. מה קיבלנו? "חרק הנזלת", כלומר חילזון, על שום הריר שהוא משאיר אחריו. ולעניינינו, לאו-מאו זה "שורש אדום", לא כתום.

לא מצאתי תמונה של טיבטי עם לאו-מאו, אבל אם אתם במקרה בלדאק מתישהו, אל תחמיצו את הגזרים שעבים כירך של תינוק בריא (צילום: Jonathan Boeke) 

לפני כמה ימים עלעלתי באתר בוינג בוינג וראיתי את התמונה שלמעלה, שמייד עוררה את סקרנותי. נכתב שם משהו על כך שההולנדים הם האחראים לצבעו הכתום של הגזר. מי שקרא את הבוטניקה של התשוקה (מומלץ!) יודע שההולנדים מצטיינים במניפולציות על צבעים של גידולים חקלאיים – הם עשו את זה יופי עם הצבעונים. חפירה וירטואלית לימדה אותי שהגזר התרבותי לא התפתח מגזר הבר, ושניהם מתקיימים זה לצד זה עד היום. ההיסטוריה של הגזר התרבותי די מעורפלת, ואין ממצאים ארכיאולוגים שמעידים עם טיפוחו על ידי אבותינו. על גזר הבר ידוע שהוא שימש כצמח מרפא. מה שכן ברור, זה שהגזר התרבותי החל את דרכו מתישהו לפני המאה העשירית לספירה באזור אפגניסטן וצבעו היה סגול או צהוב. הערבים הביאו אותו מערבה במאה העשירית, ואז כבר ניתן היה להשיג אותו גם בצבע אדום. כנראה שמתישהו במאה ה-17 חקלאים הולנדים עשו הצלבות בין זנים שונים ויצרו את הגזר הכתום, כהוקרה לבית המלוכה ההולנדי, שכתום הוא הצבע שלו (אם כי יש עדויות לגזרים כתומים באירופה גם 200 שנים לפני כן).

סליחה, לא יכולתי להתאפק (צילום: Max Westby)

מסקנה, למי שחייב פאנצ'ליין: גם בצבעי ירקות מעורבת פוליטיקה, אז תחשבו על זה לפני שאתם מבקשים מיצגזר מגזר סגול בבית של יוצאי חומש.

מודעות פרסומת
10 תגובות
  1. zanahoria
    גזר בספרדית המילה הראשונה שלמדתי
    לא זוכר למה…

    לגבי הבוטניקה של התשוקה
    אכן אוכל וסקס הולכים ביחד
    גם בזה וגם בזה כל החושים עובדים יחד

  2. וואו, היתי בטוחה שכתום זה שם נרדף לגזר, כמו לתפוז, והקארוטין שאומרים שהוא בריא כל כך נולד בתוך הגזר.

    בסופר השכנותי (זה שבצד הצפוני, לא הדרומי) מוכרים לעתים גזרים סגולים ולבנים שנראים תמיד זנים אקזוטיים והנה מתברר שהם דווקא המקוריים. ללבן יש טעם מאד שונה.
    מכל מקום הגזרים מצטלמים מאד יפה. יש מקומות שמוכרים אותם בצרורות ועם העלים הירוקים, ואז הם נראים יפים במיוחד כמו בתמונה שהעלית. מעניין עם העלים אכילים.

    הגזרים גדלים לפעמים בשובבות אירוטית. אחלה גברים.

  3. ועוד משהו על הגזר – הידעתם שהאמונה שאכילת גזר תורמת לראיה היא תוצאה של תרגיל של המודיעין הבריטי במלחמת העולם השניה?

    http://www.snopes.com/food/ingredient/carrots.asp

  4. אסף, לא קראתי את הספר באנגלית, אבל פרנסיפ זה בכלל סוג של צנונית. אם זה תורגם כגזר לבן, אז יוסטון וכו'.
    שלומי כפרות, בבוטניקה של התשוקה מדברים על ארבע תשוקות שאף אחת מהן אינה סקס (אלא מתיקות, שליטה, סוטול ואסתטיקה). בכל מקרה, אתה צודק.
    מחסנאית, לא יצא לי לראות בארץ גזר בצבע אחר חוץ מכתום. איזה כיף לך שיש לך ליד הבית. גם אני מחבבת ירקות עם העלים וכשאפשר אני קונה אותם ככה – עגבניות עם עוקצים, צנוניות עם עלים ותירס במעטפתו המקורית ולא במגשיות הקלקר המנויילנות.
    חנן, תודה על המידע. אחלה סיפור

  5. איזה קטע!

    עכשיו עשית לי חשק לטעום גזר סגול ולבן אבל מעולם לא ראיתי כאלה שלא מבעד למסך או דפים או משהו בלתי אכיל כזה…

  6. פוסט מגניב. ירקות וצבעים, מניפולציות, אמת ושקרים. גם הצילומים יפים- מעגל הצבעים, הבודהא הירוק והזין בסוף…
    הקישור של חנן אחלה, לא יאומן שכל זה שקר אחד קטן

  7. טלי, גם לי לא יצא, אבל תבררי עם המחסנאית איפה הירקן שלה, היא אומרת שאצלו יש.
    שרון, מסכימה איתך. אני, אגבף עדות חיה לכך שגזר לא עוזר לראייה

  8. גזרים בצבעים לא שגרתיים, פירות משונים עם צורות מיוחדות כמו כוכבים ובצבעים זרחניים , פלחי פומלות פשוטי קליפתם הדקה, אפרסקים לא בעונה ומגשי פירות בהזמנה לפי צבע המפות, בגדי המארחת או קבוצת הכדורגל האהודה וגחמות אחרות – כל אלה יש בסופר בקצה האחד של השכונה. הכל נורא נורא יקר. אנחנו קוראים לו הסופר של העשירים. לפעמים אני מתפתה ומנסה משהו חדש. אבל זה לא הירקן שלי. יש בשוק קטן בקצה הדרומי ( תמיד העניים גרים בצד הדרומי?) ירקות שפויים, אבל לא כל כך מיוחדים. אצל הירקן האורגני יש רק יבולי העונה.
    אבל – אני זוכרת שראיתי גזרים לבנים גם בסופרמרקט של אחת הרשתות הגדולות.

  9. נו, את לוקחת אליפות עם התמונה האחרונה ;)

    ובלי קשר נהניתי מהפוסט, ומהגזרים הצבעוניים להפליא.

  10. מחסנאית, הירקן של העשירים נשמע מעבדה. הכי טוב בדרום.
    גלית, תודה. בקרוב מתכון לקציצות גזר שיפותח על בסיס קציצות הגזר והסלרי של אמא שלי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: