Skip to content

הדבר הירוק שהכי מפחיד אותי

23 באוגוסט 2010

בדרך כלל אני שמחה על כל שינוי צרכני שנוטה לכיוון הירוק, אבל יש אחד שיהיה לי קשה להתרגל אליו: ספרים דיגיטליים

היה שלום, זנבזיף (צילום מויקישיתוף)

מה אניח על המדפים בסלון?

האם הספריות וחנויות הספרים יעלמו מהעולם?

מה אוכל להשאיל ולשאול לחברים ומהם?

איפה יסתתרו הזנבזיפים של הבית?

(דרך TreeHugger)

ספרים עשויים מנייר, נייר עשוי מעצים, גם אם הוא ממוחזר. ספרים דיגיטליים לא תופסים מקום, לא מפעילים מכונות דפוס, לא צריך לארוז אותם, לשלוח, לזרוק, לאבד. הם לא מתבלים ולא נקרעים ולא נפגמים בתהליך הייצור. הם כל כך הגיוניים, שזה פשוט נורא.

האמן והמעצב הקנדי Rodney LaTourelle ושותפו ליצירה הארכיטקט Thilo Folkerts מראים לעולם איזה עתיד צפוי לספרים הישנים שלנו. ל'טורל ופוקרט (אני לא בטוחה שזה התעתיק הנכון) הקימו מיצב אמנותי מ-40,000 ספרים בשטח מיוער באזור סיינט לורנס בקוויבק שבקנדה. הם קוראים ליצירה שלהם Jardin de la Conaissance, גן הידע.

בין הספרים הם הניחו נבגים של פטריות מאכל מסוגים שונים, שניזונות מהקומפוסט שנוצר תוך התפרקות הספרים. עד שהספרים והאדמה יעשו את "כי ממני באת ואלי תשוב," המבקרים ב"גן הידע" יוכלו לשבת, להתפרקד ולחסות בצלם של עשרות אלפי הספרים, וגם לקרוא בהם.

(דרך TreeHugger)

האין זה מקום נפלא לצילומי הבלוג של שלומי יוסף?

Advertisements

From → אמת הספר

20 תגובות
  1. אני מרגישה בדיוק כמוך לגבי ספרים דיגיטליים, זה ירוק אבל איפה הנשמה?

    אני לא מאמינה שהספרים באמת ייעלמו.

    וספרי היער הזה דווקא מעוררים בי חלחלה, כמו גיא הריגה של ספרים…

  2. איש התרנגולת האיום permalink

    יש סיבות מצוינות לעבור לספרים דיגיטליים, אבל סוגיית העצים היא לא אחת מהן. אם מחר יפסיקו לייצר ספרים מנייר, מספר העצים יקטן, לא יגדל. ב-1995 למשל, 87% מהעצים ששומשו בתעשיית הדפוס ננטעו מראש לשם כך. מכאן שחיסול דאז של תעשיית הדפוס היה מיירט 87 עצים על כל 13 שהיו ניצלים. בהתאמה, במדינות לא עניות יש מגמה של גידול במספר העצים ובשטחים מיוערים הנמשכת כבר מזה עשרות שנים.

    בקיצור, הסנטימנט שלך לספרים עם ריח לא עומד במתח עם האהדה האוטומטית שלך ל-"שינוי צרכני שנוטה לכיוון הירוק".

  3. כולנו הרגשנו ככה גם עם המעבר מתקליטים לקלטות ואז לתקליטורים. (אותה המוזיקה, אבל מה עם העטיפה? מה אני אעשה עם האוסף שכבר יש לי? ההקלטה לא נשמעת בדיוק אותו הדבר וכו' וכו') בסופו של דבר, המדיה לא מתה לגמרי ויש עדיין אנשים שקונים תקליטים ודיסקים, גם אני קונה עדיין קצת דיסקים, אבל רוב המוזיקה שלי נמצאת במחשב.

    אני לא חושבת שספרים יעלמו לחלוטין, אבל נראה לי שכולנו יכולים לצמצם קצת את האוספים שלנו, ולפחות את הספרים שאנחנו לא מתכננים לאסוף באהבה, לקרוא במדיה דיגיטלית.

    • bingo.
      שום דבר לא יעיף ממני את אוסף הספרים החשובים/אהובים. אבל למה לחסל עצים כדי שיהיה לי על מה לקרוא ספרי מתח? או עיתונים?

    • ובינתיים, את הספרים שאנחנו לא מתכוונים לאסוף, אפשר פשוט להשאיל מהספרייה הציבורית (למעשה, אצלי הדרך הפוכה – קודם כל אני משאילה את הספר מהספריה, ורק אם אני מרגישה צורך שאיננו ניתן לשליטה שהספר יהיה *שלי*, אני קונה אותו. זה מקל לא רק על מעברי דירה וניקוי אבק, אלא גם, ובעיקר, בצורה משמעותית על הכיס).

      • גם אני משתדלת לא לקנות, חדשים, אבל הספרים מצטברים. חלקם מתנות, חלקם מהעבודה, חלקם מחנויות יד שנייה, חלקם נמצאו זרוקים. המשימה היא להיות מסוגלת להגיד להם שלום ולתרום לספריות או למכור לחנויות יד שנייה. אני מתקשה בזה.

      • לשאול! לשאול מהספרייה הציבורית! מה יהיה איתי.

  4. תודה על המחשבה עלי :)
    הייתי שואל את הפטרייה איזה ספר את מפרקת?
    האם את מפרקת כל יום ספר?
    וכו' וכו'

  5. טלי, האסוציאציה של גיא ההריגה היא יהודית לגמרי. טוב שלא שרפו שם כלום.
    איש תרנגולות, מגמת שיקום היערות מוכרת לי, ועדיין, ספרים עשויים מעץ ומעוד כמה דברים אחרים, בזמן שספר אלקטרוני עשוי כמעט מכלום (אני לא מדברת על המכשיר, כי הוא בגדר ספרייה).
    איה ושונרא, מסכימה איתכן (שונרא את את או הוא?)
    שלומי, שמחתי. ואני תוהה, האם הפטרייה מעדיפה ספרות מקור או מתורגמת?

  6. אוי שחר, אני ניצבת עכשיו מול ערימות דומות…
    בבית שלי. אני מאוד מקווה ששום פטריה לא תתנחל ביניהם.
    כל כך קשה לי להפרד מספרים בכלל,
    ומכאלה ספציפים בפרט.
    ושלי? אני לא יכולה להעלות בדעתי שיהיה דיגיטלי.
    בררר…

  7. לא ידעתי שזנבזיף יכול להיראות חמוד. הוא ממש לא כזה כשהוא מתנחל לי בספרים.

    אני דוקא מוכנה לקבל ספריה אלקטרונית למרות הקשר העז (עז מידי אפילו) לספרים שלי (שהעלו את תעריך הסבלות בהמון המון כשעברתי דירה). הבעיה העיקרית שלי היא נוחות הדפדוף ומראה העין בקריאה במכשיר אלקטרוני. אין עדיין משהו שמחליף ספר. על המישוש אני מוכנה לותר.
    האם ייצור מכשירים ומטענים ובטריות באמת יותר ירוק?

  8. אנחנו (עדיין) לא רגילים לכל הדיגיטיזם. לאט לאט נוסיף נשמה לדיגי

  9. אני חצוי בעניין הזה. המיצב מעניין אגב.
    מצד אחד, האהבה לספרים כמו שהם, יופי הכריכות והעיצובים, הגדלים, הסקרנות, ההתרשמות מספריות ביתיות וכ"ו. מצד שני, הכובד, המאסה, האבק, הנפח שזה תופס, האגירה הלא לגמרי רצוייה, כבד על הראש, כל זה, למרות התרבות, הספרות, היופי והרגש.
    אני חושב שכבר גם התרגלתי לקרוא גם ברשת, גם על צגים.
    אני מניח שיהיה לנו גם וגם, אנחנו נישאר גם עם הספרים וגם עם הצגים.
    לגבי החרק, אין לי שום סנטימנטים אליו…

  10. הפרויקט מקסים, באמת. תודה שהבאת אותו כאן.

    אבל אין מצב שאני עוברת לדיגיטליים. אני כל כך אוהבת להרגיש את הספר ביד…

  11. מונקה, גם אני בכל פעם שעברתי דירה תהיתי איך צברתי את המאסה הזאת. ארגזי הספרים הם תמיד הכי כבדים. אני לא חושבת שפטריות מתנחלות בקלות בספרייה ביתית.

    מחסנאית, אני חושבת שעד כמה המכשיר ירוק תלויה בכמות הספרים שהאדם קונה. למי שקורא ספר בשנה זה בטח פחות מוצדק מאשר למי שקורא ספר בשבוע. זאת בהנחה כמובן שהמכשירים האלה לא יהיו משהו כמעו חד פעמי כמו הטלפונים הניידים.

    דני, אני מקווה שאתה צודק. צריל להתרגל

    שרון, אני לא יכולה לקרוא טקסטים ארוכים מצג המחשב (אם תהית למה הטקסטים כאן קצרים כמעט תמיד). ולמרות שהספר האלקטרוני חיובי בעיניי, אני אתבאס לקרוא מצג במיטה.

    גלית, כן נראה לי שאת חלק מהרוב כאן.

  12. כבעלת קורא דיגיטלי, אני חייבת להתערב בדיון.
    נשמע שאתן נגד משהו שלא התנסתן בו באמת. תהליך הקריאה, הוא אותו תהליך קריאה וגם ההתרגשות מהסיפור היא אותה התרגשות.
    תקחו קורא ספרים דיגיטלית לשבוע ואז תביעו דעה. שום דבר בחווית הקריאה לא הולך לאיבוד.
    להיפך….

    • אני חושבת שהחשש הוא לא מהקורא הדיגיטלי אלא מהפרידה מהספרים "הגשמיים"

  13. עוד נקודה: קל לראות בספרים דיגיטלים חסרי קיום ממשי מבחינה אקולוגית, אבל הפעילות האינטרנטית השונה אינה וירטואלית לגמרי – היא מצריכה חוות שרתים זוללות אנרגיה ומייצרות קרינה, ייצור מכשירים לקריאת ספרים/קבצי מוזיקה וכו'.

    הרעיון של מיצג הספרים המתפרקים מקסים בעיניי. משום מה הוא הזכיר לי פרק של "דוקטור הו" על ספרייה בכוכב מרוחק, שנבנתה על פלנטה שלמה, שהיתה בעבר מיוערת, וכעת היצורים הקטנים (והמפחידים) שחיו בעבר על יערותיה מתחבאים בין דפי ספריה באומרם "אלו הם היערות שלנו".

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: