Skip to content

סליחה, כפרה

17 בספטמבר 2010

אני קוראת בימים אלה את Eating Animals של ג'ונתן ספרן פויר ולא יכולה להפסיק לחשוב על תרנגולות. אפילו בתור צמחונית אדוקה וותיקה הוא הצליח להפוך לי את הקרביים. בהשראתו כתבתי טור ליום הכיפורים שפורסם ב-nrg. בדרך כלל אני לא מביאה לכאן טורים שלי ממקומות אחרים, אבל זה התאים לי. גמר חתימה טובה

כל התמונות ברשומה צולמה על ידי ארגון Farm Sanctuary  הפועל למען בעלי החיים המתועשים

שלום לך תרנגולת אנונימית בלול הסוללה. מה שלומך? את בטח מרגישה זוועה, שאלתי רק בשביל הנימוס. בעצם אני לא ממש מבדילה בינך לבין ההיא שמשמאל או מימין, מתחתייך או מעליך. רציתי לבקש ממך, וגם מהן, סליחה על כל ביצת סוללה שאי פעם אכלתי. יש סיכוי שתמחלו לי לפני שתובלו אל השחיטה הגואלת?

 שלום לך תרנגול חסר זהות בלול הפיטום. מה המצב? בטח קצת צפוף ומחניק לך, גם האוכל לא משהו והורמונים זה לא ממש גורמה, אני יודעת. שאלתי רק בגלל שככה לימדו אותי לנהל שיחת חולין. רציתי לבקש ממך, כנציג אחיך השחוטים והנידונים לשחיטה, סליחה על כל פולקע, כנף, ושניצל שאכלתי לפני שהפכתי צמחונית. יכול להיות שתסלח לי לפני מסע הייסורים האחרון?

 שלום לך תרנגולת כפרות. מה נשמע, כפרה? מתכוננת לבחילות ולסחרחורת שצפויים לך לכבוד יום הכיפורים? בתור יהודיה כשרה, רציתי להתנצל בפנייך על החוויות שמתכננים עבורך אחי היהודים ביום הכי קדוש בלוח השנה שלנו. יש מצב לכפרה?

 אני יודעת שאין סוסים שמדברים עברית או תרנגולות שקוראות את nrg. אבל מעבר לפרטים הטכניים השוליים האלה, יום הכיפורים, שתכף ישליט את דממתו המבורכת על פני הארץ, גורם לי לתהות על הקשר הבלתי נמנע שלי עם התרנגולות, על מהותה של הסליחה ועל עניינים שבין אדם לחברו לעומת עניינים שבין אדם למקום.

בלי אשליות: אין שום קשר בין התרנגולות והפרות בפרסומות ועל אריזות הבשר, החלב והביצים לבין המציאות

 1. אלוהי כל החברים כולם

חז"ל אמרו: "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר. עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר…"

 האם אפשר בכלל להפריד בין עבירות של אדם כלפי חברו לבין עברות של אדם כלפי המקום? אם ניעזר לרגע בלוגיקה פשוטה, נראה שעבירות של בין אדם לבין חברו הן קבוצה מוכלת בעבירות של בין אדם לבין המקום, זאת בהנחה שכולנו יצירי האלוהים או, למי שמעדיף, שהכול הוא אחד ואחד הוא הכול. במילים אחרות, אם פגעתי בחברי, חטאתי לא רק לו אלא גם לפני האל.

 2. החטאים של אלי ישי – עלי!

לסוגיה הקודמת מצטרף סיבוך נוסף – בתפילת הווידוי של יום הכיפורים אומרים המתפללים:

 "עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאנֶס וּבְרָצון: וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּאִמּוּץ הַלֵּב: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בִּבְלִי דָעַת: וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּבִטּוּי שְׂפָתָיִם: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגָלוּי וּבַסָּתֶר: וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּגִלּוּי עֲרָיות: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה: וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדַעַת וּבְמִרְמָה: עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהַרְהור הַלֵּב: וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּהונָאַת רֵעַ…"

 וכך זה נמשך ונמשך, והמילים תמיד אומרות בלשון רבים "על חטא שחטאנו לפניך" ולא "על חטא שחטאתי לפניך". האם זה אומר שאני לוקחת על אחריותי גם את חטאיהם של אחרים? האמת היא שיש בזה משהו נאצל. אני מוכנה לקחת אחריות על דברים רעים שנעשו אולי בגלל שאני ועוד כמה אחרים לא השתתפנו במספיק הפגנות ופעולות מחאה נגד דברים שאנו מגדירים כעוול. אילו היינו מתאמצים קצת יותר, היינו יכולים, אולי, לשפר במקצת את מצב העולם וגם לחסוך מעושי הרע את החטאים שנזקפים לחובתם: עינוי חתולים במעבדות אוניברסיטת בן גוריון, רדיפת ילדי העובדים הזרים, חלוקה מבישה של תמלוגי הגז, השבי האינסופי של גלעד שליט ועוד ועוד. (מצד שני, ועם כל הכבוד לאחדות הגדולה, אני לא מוכנה להתנצל על השטיקים של אלי ישי שגוברים על כל המחאות, או על השפכים שמפעל תלמה מזרים לים).

 3. רשימת הסליחות המוגבלת שלי

והנה עוד סוגיית סליחות: אנחנו מבקשים סליחה מאלה שהבנו שפגענו בהם. יש לנו רשימה פחות או יותר קבועה של סוגי פגיעות שעליהם אנחנו מוכנים להתנצל: פה עלבון אישי, שם התעלמות ממצוקה, אולי איזה שקר פה ושם, התקמצנות קטנה, רכילות מרושעת. אבל מי יבקש סליחה מאלה שנפגעו ממעשים שעשינו שאינם נכללים ברשימה? אולי דווקא החטאים שאיננו מכירים בהם כחטאים הם הגרועים מכולם. אני פונה אליכם בפנייה נרגשת: אם מישהו נפגע מכך שלא קראתי הארי פוטר מעולם, שאינני חובבת גלידה או לובשת בגדים צהובים, אנא ידעו אותי. אולי אפשר לעשות משהו בעניין הזה.

 4. לסמן וי ולשכוח

בהקשר לסוגיה מס' 3, מתגנב לליבי החשש (או התקווה) שכשאנחנו מגדירים לעצמנו ממי ועל מה לבקש סליחה, אנחנו סולחים בעיקר לעצמנו. הנה עשיתי את זה, התנצלתי. עכשיו אני יכולה לסלוח לעצמי על זה שלא הייתי נחמדה לזולת, גם אם ה"בסדר, אני סולח לך" שאותו זולת מלמל נאמר בעיקר בשביל הנימוס או פשוט כדי שאניח לו כבר לנפשו.

קץ לילדות שחלפה כך פתאום: האפרוחים לפיטום הונדסו כך שתוך 42 ימים יהיו כבר מספיק גדולים לשחיטה

 5. ובחזרה אל התרנגולות

ראש השנה בכל התרבויות הוא הזדמנות לקבל החלטות משמעותיות שיהפכו אותנו לאנשים טובים קצת יותר משהיינו. אלה יכולות להיות החלטות רוחניות, כאלה שקשורות לעולם המחשבה והרגש, אבל הן יכולות להיות גם מעשיות, מה שאומר שהן לא רוחניות פחות אלא כוללות גם צד פרקטי. לתרנגולות, עד כמה שאני יכולה להבין חיה עם מוח של ציפור, לא אכפת אם אנחנו מצטערים על מה שאנחנו עושים להן ב-50 השנים האחרונות. לא מעניין אותן אם אנחנו מזדעזעים עד עמקי נשמתנו מהנדסה גנטית ומהאבסה בתרופות, הורמונים וכימיקלים. לא מזיז להן את קצה הכרבולת המודעות שלנו לתנאי השינוע המחרידים שבין הלול לבין המשחטה. מעניין אותן אם כואב, צפוף, מדכא ומחניק. אתם כבר יודעים לאן לקחת את זה מכאן.

מודעות פרסומת
11 תגובות
  1. בתור אוכל בשר אני אומר את זה. כתבה מרשימה ונוגעת לקרביים…
    בהזדמנות זאת אולי תצפי בוידאו שלי שנקרא "אני רעב"
    http://wp.me/pVUrw-4y

    • הי דני,
      ראיתי את הווידיאו עכשיו. הוא חזק מאוד ומהמקום שבו אתה נמצא צריך הרבה אומץ כדי לעשות אותו.
      אני חושבת שדווקא האנשים שאוכלים בשר ומגישים בשר לאחרים צריכים להיאבק למען תנאים הומניים לחיות המתועשות. כל עוד זה נשאר ככה, החיות סובלות כמובן, אבל אנשים ממשיכים להכניס אל הגוף שלהם בשר מלא כאב, חולה, מהונדס גנטית, רווי תרופות והורמונים (שבאופן ישיר שום אדם לא היה לוקח אותן ללא מרשם), מואבס באוכל מזוהם ומעובד באופן שעוד מוסיף זיהום על הזיהום.

  2. זוועתי העניין הזה עם התרנגולות. כרגיל, את כתבת פה רציני ויפה, ואני הבאתי אצלי בבלוג את הצד הקליל יותר. אבל המסר אותו מסר: די.

  3. מאוד חזק. ואני, כצמחונית, מצטרפת לבקשת הסליחה הזו.
    אין כל הצדקה לדבר הזה.
    ישנו רק קריטריון אחד, אותו אמר גרמי בנתהאם: "השאלה כלל אינה "האם הם [בעלי החיים] מסוגלים לשקול בדעתם?" או "האם הם מסוגלים לדבר? אלא "האם הם מסוגלים לסבול?".
    ואגב מוח של ציפור – מסתבר ש"מוח ציפור" הוא מחמאה, מכיוון שרבות מהן יש להן יכולות חשיבה מפותחות מאוד, ולחלקן, כמו עורבים, יש יכולת גם לייחוס כוונות לאחר.

    שתהייה שנה טובה, ולא רק לבני האדם.

  4. חזק ומעולה, כתוב מצויין, מצטרף למחמאות

  5. גלית, מיצית את זה יפה לשתי אותיות. די. באמת די כבר.
    נינה, תודה על הציטוט של בנתהאם. וזה באמת לא משנה אם החיה אינטליגנטית פחות או יותר.
    תודה, שרון

  6. הי שחר,
    אני מצטרפת לכל האמירות,
    לאמירת ה:די, ולשבחים לרשומה.
    מצחיק, אני בדיוק עובדת על משהו דומה,
    ואעלה אותו ביום הצימחונות…
    תודה.

    • מונקה, תודה.
      כמה שיותר פוסטים נגד התעשייה הזאת, יותר טוב.
      זה כבר הרבה מעבר לצמחונות.

  7. יום כיפורים כבר ממש מאחורינו.
    למקימי ומתחזקי לולי הסוללה לא תהיה מחילה. המראות האלה בדיוק מדגימים כמה זה נורא.

    • יש כל כך הרבה דברים בלתי נסלחים בתעשיית החיות.
      הבעיה שהשותפים המשמעותיים הם הצרכנים שפשוט לא יודעים מה קורה. אחרת זה לא היה ככה. צריך לדבר על הדברים האלה וכמה שיותר

Trackbacks & Pingbacks

  1. אז תגיד לי, מה נעשה עם כל הקקי הזה? « רב פעמית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: