Skip to content

ארכיטקטורע וארכיטקטורה

29 בספטמבר 2010

ארכיטקטורה עובדת עם הטבע. ארכיטקטורע הופכת את הטבע למטרד ואפילו לסכנה

ארכיטקטורע

בגדול אני לגמרי בעד בנייה לגובה וכמה שיותר לכיוון העננים. נכון, זה מאוד לא כפרי וסותר לחלוטין את הדימוי הרומנטי והתמים של בית עם גג רעפים אדום, ארובה, שני עצים בחצר (אחד מהם ברוש) וחתול על אדן החלון. אבל אנחנו חיים בעולם הולך ומצטופף ובנייה לגובה היא הסיכוי היחידי שיישארו לנו שטחים פתוחים.

עם זאת, לא ברור לי למה מתכנני המגדלים מתעקשים לעטוף אותם במעטפות זכוכית מסנוורות. קירות הזכוכית מאלצים את האנשים בפנים לחיות באופן קבוע עם מזגן, ואת האנשים מבחוץ להתמודד עם מפגעי מיקרו אקלים שהמגדלים יוצרים בשל החזר קרני השמש. אם אתם עומדים מערבית למגדל כזה אחר הצהריים, השמש תכה בכם משני כיוונים. אולי לזה התכוון המשורר באלף שמשות זוהרות, תחושה שיצא לי לחוות אחר צהריים אחד בשיקגו.

מתכנני מגדל MGM's Vdara בלס וגאס הגדילו לעשות ויצרו מבנה שחיפוי המראות שלו ממקד קרן שמש קטלנית שיכולה לגרום לכוויות על העור, חריכה של שיער והמסת שקיות פלסטיק.

דרך בוינג בוינג

ארכיטקטורה

בהודו, לעומת זאת, אפשר למצוא גשרים להולכי רגל שעשויים מצמחים חיים. הגשרים תוכננו ו"נבנו" 15-10 שנים מראש, ומה שמדהים ומקסים זה שהם רק הולכים ומתחזקים עם הזמן, זאת בניגוד לכל מבנה אחר. אנשי War-Khasis מצפון-מזרח הודו מקימים אותם כבר 500 שנים (ישנם גשרים בני 500) על ידי יצירת תשתית קורות עץ שעליה משתרגים שורשי עצים חיים. הגשרים האלה יכולים להגיע לאורך של 300 מטרים ומאפשרים להולכי רגל לחצות בבטחה נהרות ומעוקים.

דרך Tree Hugger

Advertisements
9 תגובות
  1. מה שהבאת מהודו נהדר. טבעי, חכם, נכון.
    אהבתי גם את כותרת הפוסט.
    לגבי המגדלים את כמובן צודקת, אין ברירה, במיוחד בארץ, זה חוסך שטחים, שאמורים להישאר ירוקים ופתוחים, למרות שזה לא מדוייק, גם זה, ואונסים אחר כך גם אותם.
    יש כיום מגדלים חכמים, ירוקים, שלמשל הבריטים מומחים בהם, אדריכל כמו נורמן פוסטר לדוגמא, כמו ריצ'ארד רוג'רס, שבהם יש תכנון חכם, מערכות מתוחכמות, כך שהחום עולה למעלה ומתנדף בקיץ, נשאר בחורף, השמש הישירה גם היא תחת שליטה, יש פחות או אין בכלל מיזוג אוויר, הכיוונים נכונים, תכנון מבריק. כך שלא כל המגדלים לוקים. אבל זה נכון שבארץ למשל זו די שערוריה כל הזכוכית הזו, לכאן זה פחות מתאים, במיוחד אם הבניין אינו חכם, וכאן מעטים הדברים שמתוכננים חכם.

  2. אני רוצה גשר כזה
    מעל איבן גבירול,
    אפשר? בבקשה…
    תודה.

  3. אני משלימה לאחור חסרים.

    בגדול את צודקת לגבי יתרונות הבניה לגובה. היא כמובן מאפשרת להפגין בגדול יוהרה ואגוצנטריות חסרת התחשבות כפי שהראית.
    הגשרים האלה בהודו- זה מדהים ומרגש.

  4. מונקה, אין לי קשרים בעיריית תל אביב, אבל אפשר לנסות. שכנעי את מי שצריך שהתלאביבים החדשים, אלה שרוכשים דירות במגדלים וגרים בהן חודש בשנה, יאהבו את זה

    מחסנאית, הודו תמיד הייתה מקור השראה גדול. עכשיו גם בארכיטקטורה

  5. הי שחר,
    אני מניח, כי רוב הבניינים הנבנים בארץ יוצאים מנקודת הנחה שעליהם לעמוד באיזה רף בטיחותי-תקני (אם זה בנין יוקרתי, אז הוא צריך להיות מאובזר בכך וכך חידושים ואופנות)
    ולהיניב רווח מקסימלי למוכרים.
    אני לא רואה דרך בו יהיה ניתן להעביר את את התאגידים הגדולים למחשבה ירוקה מהותית, שתגרום להם לאבד מעט רווח והון.
    זה דומה בעיניי לכך שבעולם העתיק, במיוחד באימפריה הרומית, הונחה כמה וכמה פעמים לפני קיסרים שונים, תכנית להקים עיר לפילוסופים, שישוכנו בהּ חכמים ממדינות שונות ומלאומים שוני והיא תהיה מרכז אינטלקטואלי עולמי ייחודי.
    ההצעות האלה נפלו בשעתו פעם אחר פעם, ועיר כזאת, למיטב הידיעה לא הוקמה מעולם.

    • הי שועי.
      אם לא חשיבה ירוקה, אז תקנים ירוקים. ושיהיה גם מישהו שאוכף אותם.

  6. הי, הגשר בהודו מקסים, אבל לאן נעלמת? להודו?
    :)

    • הלוואי הלוואי שהייתי בהודו.
      הייתי כאן, עסוקה, עייפה וחסרת השראה ואני מתגעגעת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: