Skip to content

עוד לא ראינו דם (פוסט פַּרוֶה)

26 בספטמבר 2011

 לפני שאני אגיד את מה שיש לי, אני אגיד עוד משהו שיש לי: אני חושבת שלהיות טבעוני זה אחלה. לגמרי. אבל.

 טאקו טבעוני וצבעוני (צילום: SweetOnVeg, flickr)

ועכשיו, עיקרן תחילה. יש לי המון חברים טבעונים, רובם חברים מהפייסבוק. למרות שאני שייכת למשוכנעים ממילא, בזכותם אני נחשפת לשלל קמפיינים שקוראים בדרכים כאלה ואחרות להפסיק את ניצול בעלי החיים ואת ההתעללות בהם. מאחורי הקריאות אפשר בקלות רבה לזהות תסכול וכאב אמיתיים שמתעוררים לנוכח מצבן המחריד של חיות המשק וגם של בעלי חיים אחרים – ביבשה, בים, ברחוב ובמכלאות העירוניות. כל זה יפה וטוב (הקמפיינים, כן? לא ההתעללות).

מה שבכל זאת עושה לי קצת לא נעים במוח הן כותרות המשנה. במקרים רבים הדרך לגייס טבעונים חדשים היא באמצעות המסר המקומם שכל הקרניבורים, ואפילו הצמחונים, הם יצורים אכזריים, אטומים, נטולי חמלה, שכל מה שמעניין אותם בחייהם ההדוניסטיים זה אנטרקוט במקרה הטוב ופוא גרא במקרה הרע. לא נעצתי שיניים בשום יצור חי-לשעבר כבר עשור וחצי בערך, ועדיין הדרך הזאת מרגיזה ומעציבה אותי.

נזיד אזוקי וסלרי (צילום: joanamendes, flickr)

לא רק ששהגישה השיפוטית הזאת לא נכונה, היא גם לא תורמת כלום לרווחתם של בעלי החיים. היא מעוררת אנטגוניזם, גורמת לצד השני להיאטם או להגיד לעצמו שאין סיכוי שמעכשיו ועד עולם הוא מוותר על יגורט, אז למה בכלל לנסות.

העולם לא יהפוך בן ליל לטבעוני. גם לא תוך שנה וגם לא תוך עשור. אכילת מוצרים מהחי היא לא תוצר של התאכזרות כמו שאנשים מסוימים מנסים להציג אותה. היא תוצר של תרבות, של צרכים תזונתיים, של תנאים אקלימיים וגם של חוסר ידע.

רק ב-60-50 השנים האחרונות נכנסו לתמונה החוות המתועשות. השינוי הזה הפך את הבשר למוצר שמאחוריו יש סבל איום, סכנות בריאותיות, ניצול של בני אדם ולא רק של חיות, פגיעה עצומה בסביבה ושקרים. מנקודת מבט היסטורית מדובר בתופעה צעירה מאוד ואין סיבה להתפלא או לכעוס על כך שטרם התפתחה בעולם מסורת של קולינריה טבעונית. כמו צ'ולנט צמחוני, דברים טובים מתבשלים לאט.

בניגוד לקו המחשבה שאני מזהה בקרב כמה מחברי הטבעונים, אני לא חושבת שאכילת מוצרים מהחי היא בהכרח רוע צרוף. אם בנאדם מגדל בחצר שלו תרנגולות, עזים או אפילו חמורים מצדי, מספק להם מזון, הגנה ותנאי מחייה הומאניים, הוא לא הופך למפלצת צמאת חלב ודם אם הוא משתמש במידתיות בחלב ובביצים שלהם ואפילו אוכל מהם מדי פעם, בתנאי שמדובר בשחיטה הומאנית. אם לומר זאת במילים של ג'ונתן ספרן פויר (שכתב את "לאכול בעלי חיים" המעולה, מעולה, מעולה), מדובר בעסקה הוגנת.

שיפודי טופו מגרים, אך לא מומלצים לכולם (צילום: suzettesuzette, flickr)

מכיוון שלרובנו אין חצר שאפשר לגדל בה בעלי חיים, המצב הקרוב ביותר לכך הוא לאכול פחות מוצרים מהחי ובכסף שנחסך לשלם יותר, אבל לא לעתים קרובות, תמורת מוצרים שגדלו בתנאים כאלה. אם כולם יאכלו פחות בשר, חלב וביצים, לא יהיה צורך בחוות המתועשות. מבחינה סביבתית, אני גם לא בטוחה שזה גרוע יותר מלנסוע לאיזה עדן טבע מרקט ולקנות מוצרי סויה, טופו וסאיטן מתועשים ארוזים בפלסטיק וקרטון (אפילו שהאליל התורן, ובצדק, גרי יורופסקי, אוהב אותם מאוד). ואם כבר סביבה, ההעדפה הסופר חשובה בעיניי למזון עונתי, מקומי ומעסקים קטנים לא תמיד מקלה על בניית תפריט טבעוני מגוון ובריא.

הטבעונים הלוחמניים מתארים תמונה צרה וחד צדדית שבה יש רק שתי אפשרויות: או שאתה טבעוני או שאתה מניאק. כן, גם אתם, צמחונים אוכלי פיצה מרושעים שכמותכם. הם מתעלמים מכך שיש אנשים שמסיבות גופניות שונות מנועים מאכילת מוצרי סויה ובכך רוב המתכונים החלבוניים הטבעוניים הופכים לא רלוונטיים עבורם (אני אחת כזאת). הם שוכחים שיש אנשים שאינם מעכלים היטב קטניות, אלרגים או רגישים לגלוטן, בוטנים, סויה, ירקות ופירות מסוימים. לדוגמה, נטורופתים ממליצים לאנשים עם תת-פעילות של בלוטת התריס, תופעה נפוצה מאוד, להימנע מכל מוצרי הסויה – שזה אומר טופו, טמפה, מיסו, רוטב סויה, אדממה ועוד המון – ובנוסף גם להשתדל להתרחק ממשפחת המצליבים, שנמנים עליה בערך חצי מהירקות והירוקים שעולים על שולחננו, ומעוד כמה דברים.

לקינוח: בראוני. בלי חמאה, בלי ביצים (צילום: jasonlam, flickr)

יש אנשים, נחמדים לגמרי, שלועסים בשתיקה את הפולקע של ארוחת השבת מתוך כבוד לאמא.

יש כאלה שנמצאים רוב היום מחוץ לבית ונאלצים לאכול את רוב הארוחות שלהם בחוץ, ועם כל הכבוד לחומוס ולפלאפל, לפעמים בא לאכול בצהריים משהו שפחות מאתגר את המערכת.

יש אנשים שנאלצים מסיבות שונות ומשונות לאכול את הארוחות שלהם בחדרי אוכל מוסדיים ולא בא להם להרגיש יותר רעים מגבלס בגלל שהם התפתו לפשטידת קישואים שמכילה ביצה.

אני מכירה טבעונים, ממש לא רעים יותר מגבלס, שלא מכניסים הביתה מוצרים מהחי, אבל כשהם יושבים עם חברים בבית קפה או לארוחה הם לא חוקרים את בעל הבית אם יש בעוגיות שלו שמן או חמאה, רחמנא ליצלן. מי שרוצה לספר לחברים אוכלי הבשר שלו כמה הפרות סובלות, צריך גם לבלות איתם מדי פעם ולא רק לשגר לעברם מסרים מבעיתים דרך הפייסבוק או לשחק אותה צדיק יותר מגנדהי כשהוא בסביבתם.

 צריך להמשיך לקדם תזונה מהצומח וצריך להמשיך לדבר על נזקי תעשיית המזון מהחי. אבל בעיניי יעיל הרבה יותר להציע להפחית את צריכת המוצרים מהחי לטובת מזון מהצומח, בלי להעביר את המסר "אתה חרא ואני קדוש, כי אתה קרינבור או צמחוני ואני טבעוני."

מודעות פרסומת
14 תגובות
  1. שי permalink

    אהבתי
    (בלי להרשם בשום מקום)

  2. מארסניק1 permalink

    נתקלתי אתמול בטקסט על צמחונות שכתוב בצורה מאוד רהוטה, וחשבתי שזה מאוד רלוונטי גם לפוסט שכתבת:

    http://www.haaretz.co.il/articles-and-opinions/1.1216381

    יש לי המון דברים לאמר על מה שכתבת (בתור טבעונית)
    אבל האם זה מוזר בעינייך שאדם דתי שמקפיד על כשרות לא יבדוק כשרות כשהוא יושב לקפה עם חברים? רחמנא ליצלן

    אני הרגשתי כאן מסר בין השורות ש"טבועונות אדוקה היא קיצונית" או "המסר של הטבעונים/הדרך שבה הם מעבירים אותו היא קיצונית"
    בנוגע לראשון- הרעיון שאסור להתעלל, להרביץ, לשחוט, וכו' יצורים אחרים, הוא רעיון קיצוני?
    לבן אדם שמודע כבר לכל זוועות התעשיה, זה נשמע לי בפירוש "קיצוני" מצידו לצרוך את המוצרים האלה מדיי פעם, אין שום פרה או עגל או תרנגולת, שמדיי פעם זה בסדר לאכול אותן, או את ההפרשות שלהן, זה שלא אוכלים בעל חיים מסוים, לא משנה לבעל חיים אחר
    או לפחות- ברגע שאתה מאמין שזה לא בסדר לאכול את כל הפרות, ואת כל התרנגולות, ואת כל ההפרשות שלהן, אז לעשות לעצמך הנחות מדיי פעם ביודעין? איך זה מסתדר?
    (אני לא מדברת על "נפילות" וכו', דברים כאלה קוראים לכולנו, אבל זה באותה מידה שבן אדם שנגמל מעישון יתפתה מדיי פעם לסיגריה, מאשר שהוא יגיד לעצמו "זה קיצוני מדיי" אני מעשן בכל פעם שאני יוצא עם חברים.)
    אין אמצא בין "לאנוס" או לא "לאנוס", אין "אנס חברתי" כזה שאונס רק כשהוא עם חברים שלו, למשל, המונח הזה לא יתפס על ידינו כלגיטימי, אבל מישהו שמגדיר את עצמו כטבעוני ומתנגד להתעללות בבעלי חיים, אבל עושה לעצמו הנחות בקפה של צביה כל יום ג' בשבוע, בעוד שאני רגשית אולי איכשהו יכולה להבין את זה- אני חושבת שאנחנו כ"תנועה" או משהו כזה, לא יכולים לתת לגיטימציה או "הכרה" בזה, כי זה בעצם בא על חשבון ההכרה בזכותם של בעלי החיים לחיים. והמסר הזה אסור שיכופף.

    מי אוכל סויה?!?! :) אפשר בכיף להסתדר בלי! :)

    על השאלה "למה זה ככה" והאם אנשים הם טובים או רעים או מרובעים מטבעם, קטונתי מלענות
    אבל תסכימי איתי- שבנוגע לרוב המוחלט של האנשים- הבחירה הזו היא נטו של נוחות על חשבון חיים של אחרים
    היום, יותר קל להיות טבעוני מאי פעם. וזה באמת באמת כיף

  3. מארסניק, המסר הוא לא שאין צורך להקפיד. מה שאני מבקרת זה את הגישה המאוד תוקפנית ובהלתי מתפשרת שאני כל הזמן נתקלת בה.
    רציך להחליט אם רוצים להיות צודקים או חכמים. אם המטרה היא להפחית כמה שיותר סבל של בע"ח (יש אנשים שנראה כאילו המטרה שלהם היא האדרה עצמית ע"י גינוי האחר), אז צריך לעודד אנשים לצרוך פחות מוצרים מהחי, להציע חלופות ולהראות שטבעונות היא לא סגפנות. ברגע שמשרטטים קו שמפריד בין טובים לרעים, מבטלים את כל הסיכויים להקשבה. מבחינתי עדיף ש-100 אנשים יצמצמו את צריכת הביצים שלהם, לדוגמה, מאשר שבן אדם אחד יהפוך לטבעוני בבת אחת בגלל רגשי אשם שכמה אנשים הצליחו לעורר בו

  4. ולחשוב שבעיני אוכלי הבשר, צמחונים וטבעונים זה כמעט אותו דבר :)

    מסכימה לגמרי עם כל מה שכתבת, והולכת לברר את עניין בלוטת התריס. כי בדיוק יש לי טופו במקרר והשיפודים נראים נהדר…

  5. מסכימה בהחלט. את מוזמנת לקרוא את הפוסט שלי בנושא קשור…
    http://thelategloomer.wordpress.com/2011/08/31/yourofsky/

  6. גלית, ספרי מי גילית.
    סליפ, קראתי והגבתי. חושבת כמוך שאין שחור לבן, בטח שלא בתחומים האלה

  7. dussa permalink

    אהבתי מאוד את הכתיבה שלח. ואת אורח המחשבה.
    אבל לא ציינת בכלל דבר ורבע לגבי הצד הבריאותי של הטבעונות. ויש כזה.
    אבל כן, כל שינויי גדול מתחיל בצעד קטן.

  8. יניב permalink

    פוסט מצוין, תודה רבה שחר!

  9. תודה, יניב ודוסה. דוסה, לא נכנסתי לצד הבריאותי כי: 1. השיח שאליו כוון הפוסט מתמקד ברווחת בעלי החיים; 2. זה נושא רחב, יש לא מעט מחלוקות לגביו, ואני, עפעס, אוהבת לכתוב פוסטים קצרים :)

  10. תודה על הפוסט:}
    בעיני ראוי שכל אחד יהייה עסוק בצלחתו הוא מבלי להטיף מוסר לסביבה.
    הביקורות שאת מצביעה עליהם יוצרות אנטגוניזם מיותר.
    צמחונית.

    • בן permalink

      נכון.
      ראוי שכל אחד יסתגר בחדר מיטותיו, מבלי להטיף מוסר.
      הביקורת על מעשי יוצרת אנטיגוניזם מיותר.
      בני סלע.

  11. וזה גם יותר בריא לאכול פחות מן החי…
    http://camoni.xnet.co.il/index.php?idr=400&p=484
    שנה טובה ומבורכת, דינה

  12. הי חנה'לה. העניין הוא שזה קצת טריקי. מצד אחד אוכל זה באמת הדבר הכי אינטימי שיש (כמעט). מצד שני, מי שתורם לתעשיית הבשר משפיע על כולנו בגלל הפגיעה בסביבה וחוץ מזה מבחינה מוסרית יש לנו אחריות כלפי בעלי החיים שסובלים סבל רב.

    דינה, תודה על הקישור.

    שנה טובה!

  13. לחיות לפי הערכים שלך גם כשאתה רעב permalink

    אהבתי את ההתחלה של הפוסט, באמת, אבל אני לא יכול להתאפק מלומר שהמשכו הוא לא פחות מדוחה (ואני מקווה שלא תקחי את זה אישי, זה מתייחס למהות הדברים).

    אשמח אם תוכלי להסביר מה בדיוק הומאני בלקיחת החיים מייצור שרוצה לחיות, אחרי שבניגוד לרצונו אבל אפשר לומר אפילו בטוב ליבו סיפק לך במידתיות חלב וביצים?
    נחזור על שאלה שגארי ורבים אחרים מציגים בהקשר הזה – האם יש דבר כמו אונס הומאני (אולי אונס עם סם אונס, שהרי הנאנסת לא זוכרת הרבה מהטראומה אח"כ)? רצח הומאני של בני אדם (ביריה לראש מאחורי הבן אדם, כדי שלא ידע מאיפה זה בא לו)?

    האם באמת אי אפשר לדבר עם אותה אמא שמתוך "כבוד" לועסים בשבילה את הפולקע, ולכבד אותה ב1001 דרכים אחרות, מבלי לרמוס את זכותם של בעלי חיים לחיות (או יותר נכון לא להגיע כלל לעולם של סבל שמצפה להם)?

    ממתי פלאפל וחומוס מאתגרים את המערכת? ואת הרי יודעת מצוין שעם טיפה הגדלת ראש וחילופי דברים עם המלצר אפשר להוציא מנות יפות מאוד כמעט בכל מסעדה – במקום לטאטא את הערכים שלך מתחת לשטיח רק כדי לחסוך כמה דקות בדרך לביס.

    עם כמה שאני שמח ומעריך טבעונים כמוך שמקדמים לייף סטייל טבעוני ומראים לקהל שאפשר לעשות את זה אחרת, חורה לי ומעציב אותי שבשם הקונפורמיות אנשים שוכחים שבסוף היום מדובר כאן בהרבה יותר ממוצר שמונח פשוט על מדף בסופר, אלא כל פעם מחדש מה שעומד על הכף בעצם זה חיים של חיה אינדיבידואלית כלשהי שיכולנו ללטף, להביט לה בעיניים להתפחלץ מהחמידות שלה ולא להבין איך אנשים מסוגלים לשים לה סכין על הגרון ולחתוך.

    ואני לא מדבר בכלל על הנזק העקיף שאת עושה כאשר בפעם הבאה חברת בשר כלשהי תפרסם כמעט בשבועה שהחיות שלה נשחטות שחיטה הומאנית, והקרניסט הממוצע שיקנה את זה בסופר ירגיש מה-זה טוב עם עצמו, כמעט אפילו פעיל אמיתי לזכויות בעלי חיים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: