Skip to content

תאנים, תרנגולות וכפרות

23 בספטמבר 2012

קיבלתי היום חדשות חיוביות ממערכת nrg, שלפיהן אפשר לחזור לצמחוניישן, טור האוכל הטבעוני שלי. צילומי לחם התאנים כבר היו מוכנים, המתכון כבר היה כתוב, ומה שנותר לי לעשות היה תחקיר תאנים קטן. עץ התאנה מרתק מכל זווית שנתבונן בו: הוא חיה מוזרה מבחינה בוטנית, יש לו תכונות רפואיות ייחודיות, הוא מקור שופע למיתוסים, סיפורים ומשלים והוא גם תרם לשפה העברית שלל שמות עצם ושמות פועל שמתייחסים רק אליו.

 לחם תאנים (צילום: ש.ש)

לפני שנגיע לסיפורים שמתלבשים יופי על הימים האלה בשנה, הנה חידון קטן. האם אתם יודעים מה פירושן של המילים האלה? (התשובות מופיעות בסוף הרשומה)

  1. סיטוף
  2. ארייה
  3. כלכלות
  4. פגה, בוחל, צמל
  5. גרוגרות, דבלים, קציעות

תאנה חנטה פגיה והנשר היגע

ועכשיו הסיפור, או בעצם שלושה סיפורים, על רבי יוסי בַנָּאָה, "הצדיק הלבן" מצפת, שכנראה היה טיפוס טיפוס. ברובע היהודי העתיק בצפת נמצא בית כנסת הקרוי על שמו של הרב בן המאה השלישית. בתוך המבנה מצוי קברו של רבי יוסי ובחצר – עץ תאנה עתיק. וכך מספרים זקני צפת:

רבי יוסי היה אז מה שבוודאי היה מכונה היום אקטיביסט. חורף אחד עזב את עירו צפת והלך לתקן חורבות בתי כנסת בירושלים. רבי יוסי הותיר בצפת עם בנו בחברת פועליו. כשהגיעה שעת האוכל, הפועלים הרעבים ביקשו את מזונם והבן הנבוך מצא את עצמו ללא אוכל וללא כסף לקנות ארוחת צהריים. הצעיר פנה אל עץ התאנה וביקש ממנה "תאנה! תאנה! הוציאי פירותייך ויאכלו פועלי אבא!" התאנה שמעה לבנו של הצדיק והפכה מיד את פגותיה לבכורות – הפירות הראשונים שמבשילים בדרך כלל באביב. הפועלים אכלו לשובע.

כאשר שב רבי יוסי מירושלים, סיפר לו בנו את המעשה, שהיה בעצם נס. אך האב, במקום להתפעל, אמר: "בני, אתה הטרחת את הקדוש-ברוך-הוא להוציא מהתאנה פירות שלא בזמנם, לכן תיאסף שלא בזמנך". למחרת מת הבן.

בעיני זה סיפור איום שמתקשר לדברים הכי מכוערים שקורים פה.

פגות (צילום: David Jones, flickr)

הנה עוד סיפור על רבי יוסי. בימי השלטון התורכי, מושל צפת התאכזר ליהודי העיר. המושל גילה שלקראת יום הכיפורים היהודים קונים תרנגולות למטרת מנהג הכפרות, ומשתדלים למצוא את התרנגולות הצחורות ביותר, שאותן כנראה החבר הדמיוני מהשמים מחבב במיוחד. המושל, שאהב להציק ליהודים, ציווה עליהם לברך על תרנגולות שחורות, ויתרה מזאת – הוא הודיע שמי שיפר את הצו יוצא להורג בתלייה. היהודים קנו תרנגולות שחורות ויצאו להתייעץ עם רבה של צפת. הרב יעץ להם להשתטח על קברו של רבי יוסי.

היהודים התחננו בתפילותיהם וביקשו מהצדיק המת שיהיה להם סנגור של מעלה וידאג שיכופר להם על חטא התרנגולות השחורות. כששבו הבכיינים לבתיהם, הם הופתעו למצוא שם במקומות העופות שחורי הנוצה תרנגולות צחות כשלג, וזאת כמובן בזכות נס שחולל רבי יוסי, נס שזיכה אותו בכינוי "הצדיק הלבן".

הסיפור הזה בעייתי בכל כך הרבה מובנים, שאפילו אין טעם להתחיל לחפור בו, אבל אם רוצים לגזור ממנו משהו פרקטי, בעיני יהיה זה הדבר הבא: על מנת להביא את הקץ על המנהג האכזרי של שימוש בתרנגולות לכפרות, אין שום טעם שהפעילים להגנת זכויות בעלי החיים יפנו אל הציבור הדתי. האורתודוכסיה היהודית-ישראלית לא רואה את האנשים הטובים האלה ממטר. השינוי צריך להיות דרך אנשי דת מובילים ולא הייתי מחכה שהם ייכנסו לקבר.

אולי תסובבו את זה מעל הראש ביום כיפור? זה לא ילשלש (צילום: ImipolexG, flickr)

כמעט לפני סיום, סיפור אחרון על הרבי (שנקרא גם רבי יוסי דמן יוקרת). את הסיפור בחרתי להעתיק כלשונו מאתר "טיולי". שימו לב למשפט הסוגר.

מסופר על רבי יוסי דמן יוקרת, שהייתה לו בת יפה באמת, ומושלמת בחכמה, ולרוב יופייה נמנעה מלצאת לרחוב, שלא יכשלו בה בני אדם, באחד הימים חזר רבי יוסי מבית המדרש, והנה הוא רואה איזה אדם עומד מאחורי הגדר ומסתכל לתוך הבית, שאלו רבי יוסי מה מעשיך, ומה אתה מחפש? ענהו אותו אדם, אם בת יפה יש לך, והיא אינה מראה את עצמה, גם לא נוכל לראותה בעצמנו? מיד נכנס רבי יוסי לביתו, ואמר לבתו: "כיון שאת מצערת את הבריות ביופייך מוטב שתשובי לעפרך", ומיד נפטרה בתו של רבי יוסי. עד כדי כך הגיעה קדושת רבותינו וצניעות משפחותיהם, כדי שלא להחטיא אחרים.

לקינוח – קצת בוטניקה. התאנים שאנחנו אוכלים אינן פירות, אלא תפרחת. משטח התפרחת סוגר על עצמו בצורה של כדור ובשר התאנה שאנו אוכלים הוא למעשה הרבה פרחים קטנים. צורת תפרחת זו אופיינית לצמחים נוספים מאותה המשפחה – הפיקוסים למיניהם, השקמים ותותי העץ. דרך הפתח הקטן שבבסיס התאנה נכנסות צרעות התאנה ומטילות את ביציהן בפנים. צאצאי הצרעה מתפתחים בתוך התאנה במקביל להבשלתה. כל זה קורה בפגות של העץ הזכרי. כשהצרעות שבגרו מפלסות דרכן החוצה, הן נושאות איתן אבקה ומביאות אותה לעץ הנקבה. בתוף התאנה הנקבית הן אינן יכולות להטיל ביצים בגלל מבנה הפרח, אן מבצעות האבקה. התאנים שהואבקו מתפתחות ל"פירות" עם זרעים שבתוכם לא מתפתחות צרעות.

———————————–

תשובות לחידה:

1. חיתוך או ניקוב הפגות לזירוז ההבשלה

2. קטיף תאנים

3. סלים לאיסוף תאנים

4. שלושת שלבי ההבשלה של הפגה: בוסר, בשלות, בשלות יתר

5. תאנים שלמות מיובשות, תאנים מיובשות על חוט, תאנים קצוצות ומיובשות בגוש

Advertisements
10 תגובות
  1. אוי ואבוי, איזה סיפורים מחרידים.

    (מעבר לטעם הנפלא של הפירות ולמרקם הדמיוני שלהם ולמגע המיוחד של העלים יש לעצי תאנה ריח נפלא שמקשה להינתק מסביבתם)
    שנה טובה ותאנה לך ולכל אהובייך.

  2. חדשות טובות ממעריב זה טוב. לחם התאנים הזה נראה מצויין ואני לא נופל מתאנים, אבל הן דבר מיוחד מאוד, ארץ ישראלי מאוד. סבא שלי היה קורא להן בשם הערבי. מה שמרית כתבה- סיפורים נוראיים. שנה טובה לשתיכן. לכולכן. שרון

  3. אלה באמת סיפורים נוראים והחלק הקשה הוא שרבי יוסי בעצם גיבור. מבית הכנסת שלו בצפת יוצאת תהלוכה עם ספר תורה עתיק בהילולות של הר מירון ואני משערת שממשיכים להשתטח על קברו. אחרי זה לכו תדברו על הומניזם בסיסי – להאכיל פועלים רעבים, להשאיר בחורות יפות בחיים ולא להתעלל בתרנגולות. אבל ננסה להישאר אופטימיים –
    שנה טובה ומתוקה, מרית!
    שנה טובה וטעימה, שרון!

  4. במשך שנים סברתי (ולא הייתי לבד בעניין הזה) ששלמה ארצי שר "תאנה חנקה פגיה", וראיתי בזה אפילו מין מטאפורה למיתוס העקידה שכולנו, אכן, עקודים אליו. מהסיפורים על רבי יוסי אני מבין שהתאנה לא נפלה רחוק כל כך מן העץ ובאמת, הטירוף הזה של פיליסייד (http://en.wikipedia.org/wiki/Filicide) נטוע עמוק באדמת ארץ ישראל.

    • תאנה חנקה פגיה זה מעולה. תגיד, זה לא אמור להיות "פגותיה"?
      לא הכרתי את המינוח פיליסייד שמצטרף לרשימה הארוכה של הסיידים. תודה שהרחבת את אוצר המילים שלי. עכשיו אני יודעת שהמושג אינפנטיסייד (שהוא בעיקר פימייל אינפנטיסייד) הוא רק תת-קטגוריה. וכן, זה כנראה חלק מהתרבות שלנו.

  5. הסיפורים איומים למדי. החבר'ה האלה ממש אין להם אלוהים….. (-:

  6. Naama permalink

    "החבר הדמיוני מהשמיים". אהבתי :-)
    חוצמזה למדתי הרבה. תודה!

  7. אין כמו תאנים. כל כך אוהבת למרות האסוציאציה כאן לסיפורים האיומים אצלי . במיכל על הגג גדל עץ קטן שנותן פירות נפלאים (אם כי מעטים) וזה עוד יתרון של תאנה – גדל בכלל לא רע בחקלאות עירונית. הלחם נראה נפלא והחדשות ממעריב משמחות. גם למדתי משהו ( על הצרעות וההאבקה). בהיקשר הזה – יש לך מושג למה בשנים האחרונות כבר אין כמעט תולעים בתוך התאנים? פעם זה היה קצת קשה – לחצות את התאנה לפני שאוכלים ולגלות שהיא אכולה מבפנים ומטייל לו שם זחל. במה זה מלא עכשיו במקום הזחלים?

  8. נעמה, אם את בפייסבוק, אני ממליצה לך על הדף "יהוה" :)
    מחסנאית, לא יודעת למה אין תולעים, או בעצם רימות, בתוך התאנים. את מדברת על תאנים קנויות? כי בתאנים הנקביות לא אמורות להיות רימות.
    תוך כדי כתיבה גיליתי שהתאנים הן כר פורה ללמידה וגילויים. ממש עולם שלם לשוני, תרבותי, בוטני וזואולוגי. אם אני לא טועה, ג'וליאן לנון עשה סרט דוקומנטרי שמתמקד כולו בעץ תאנה אחד. אני צריכה לחפש את זה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: