Skip to content

האחות השלישית: איך מכינים קציצות פולנטה ושעועית

24 בנובמבר 2012

לא מזמן, כשהכנתי כאן מנת דלעת, סיפרתי שאנשי אירקווי ילידי אמריקה האמינו שהדלעת, התירס והשעועית הם שלוש אחיות שלא ניתן להפריד ביניהן והן יכולות לגדול ולשגשג רק כשהן נמצאות יחד. שלושתן ניתנו לבני האדם כמתנה מ"הרוח הגדולה" ועל כל אחת מהן שומרת רוח-אחות אחרת. מילאתי את חובתי כלפי האחות הכתומה, גם שעועית כבר נרקחה כאן לא פעם, עכשיו הגיע תורה של האחות השלישית – התירס.

מוזר שרק עכשיו נזכרתי בדגן המקסים הזה, לא רק בגלל שהוא אחד הצמחים האהובים עלי, אלא גם בגלל שהוא מוברג עמוק אל תוך חיים של כולנו, כולל אלה שלא אוהבים אותו (יש מישהו כזה?) תוך מאות בודדות של שנים מאז הפלישה הלבנה לאמריקה, התירס כבש את העולם וקשה לדמיין את החיים במערב בלעדיו. חוץ מקלחי תירס טריים, תירס קפוא ותירס משומר, התירס הוא מרכיב מרכזי בתעשיית המזון המעובד, ומופיע במוצרים כקורנפלור או כסירופ תירס עתיר קלוריות. הקרניבורים צורכים אותו גם מייד שנייה, מפני שהוא מוגש באופן קבוע בתערובת המזון לחיות המגודלות למאכל אדם. תירס מצוי אפילו במזון של כלבים וחתולים. אם למרות הכול אתם לא אוכלים תירס, אתם יכולים לאכול מתוך תירס: יש כלים חד פעמיים מתכלים העשויים מהצמח המופלא, והם ההמשך המודרני לנוהג האמריקאי המסורתי לעטוף מזון בעלי תירס.

כצפוי, אגדות ופולקלור שקשורים בתירס מצויים בשפע ביבשת הולדתו, למשל, אם אומרים לכם בג'ורג'יה "העורבים בשדה התירס!", זה סימן שהגיע זמן לקום. מקורה של קריאת ההשכמה בסיפור על צמד איכרים שהחליט לישון עד מאוחר ביום ראשון. בבוקר עדת עורבים פלשה אל השדה. התרנגול ותרנגול ההודו קראו בכל הכוח לאיכר והאיכרה להתעורר כדי שיצילו את התירס ממקורותיהם של העורבים, אבל השניים העדיפו להמשיך לנמנם. כשקמו, כבר לא היה תירס בשדה. זהו כמובן פולקלור לבן שמטרתו להזהיר את חובבי השינה מהתחמקות מביקור בכנסייה ביום החופשי בשבוע. סיפורים עתיקים הרבה יותר על מוצאו של התירס הם חלק ממסורות עמי הילידים השונים, כמו הצ'רוקי, הסו, האפצ'י והאירקווי וגם מתרבויות דרום אמריקאיות. הנה אחד מהם של אנשי אבנאקי, שחיו באזור ניו אינגלנד של היום. האגדה מספרת גם איך האדם גילה את האש ואת חקלאות ה"כרות-ושרוף" המסורתית.
"לפני שנים רבות, כשראשוני האנשים רק נוצרו, אדם אחד חי לבדו. הוא לא הכיר את האש, לכן התקיים על שורשים, קליפות עצים ואגוזים. הוא היה בודד מאוד וגם מאס כבר בחיפוש שורשים. תאבונו אבד ובמשך כמה ימים שכב וחלם תחת השמש. כשהתעורר, ראה מישהו עומד לידו ובהתחלה נבהל מאוד. אבל כאשר שמע את הקול הזר, לבו נמלא שמחה והוא הביט מעלה. לעיניו נגלתה אישה יפה עם שיער ארוך ובהיר. 'בואי אלי,' הוא לחש. אבל האישה לא התקרבה ורק התרחקה ממנו ככל שניסה להגיע אליה. אז האיש שר לה על בדידותו והתחנן שלא תעזוב אותו. לבסוף האישה היפה נעתרה ואמרה, 'אם תעשה בדיוק מה שאגיד, אהיה איתך.'
האיש הבטיח להישמע לה. היא הובילה אותו למקום מכוסה עשב יבש מאוד. 'עכשיו קח שני ענפים יבשים,' היא הורתה לו, 'וחכך אותם זה בזה במהירות בתוך העשב.' מייד עלה ניצוץ, העשב בער, ובמהירות של חץ שלוח, השטח כולו נשרף. האישה אמרה אז: 'כשתשקע השמש, אחוז בשערי וגרור אותי על פני האדמה השרופה.' בהתחלה האיש סירב, אבל האישה הבטיחה: 'בכל מקום שעליו תגרור אותי, משהו דמוי עשב ינבוט, ואתה תראה משהו דומה לשיער צץ בין העלים. במהרה יהיו זרעים מוכנים עבורך.' האיש מילא את הוראותיה של האישה היפה. היום, כשהאנשים מבחינים במשי על גבעולי התירס, הם יודעים שהאישה היפה לא שכחה אותם."

מבלי להיות אבנאקי, צ'ירוקי או אירקווי, לקחתי שתיים מהאחיות, תירס ושעועית, והכנתי קציצות טבעוניות, פריכות ושמחות.

קציצות פולנטה ושעועית

החומרים לכ-25 קציצות
½2 כוסות מים
1 כוס קמח תירס גס (לא קורנפלור, אלא זה שנראה כמו גרגרים צהובים ועושים איתו פולנטה או ממליגה)
1 כוס שעועית מבושלת
2 כפות שמן זית
2 כפות עשבים קצוצים (כוסברה, פטרוזיליה, בצל ירוק או כל תערובת אחרת)
מלח, פלפל וכמון לתיבול
2 כפות קמח מלא
שמן לטיגון

ההכנה
מרתיחים את המים בסיר. כשהם רותחים, שופכים בהדרגה את הפולנטה פנימה ומערבבים כל הזמן. מנמיכים את האש ובוחשים עוד דקה בערך עד לקבלת תערובת סמיכה. מסירים מהאש, מוסיפים את שמן הזית, השעועית והעשבים וטוחנים בבלנדר מוט כשהתערובת עדיין חמה. מוסיפים את הקמח, מערבבים ומתבלים לפי הטעם.
מכניסים את התערובת למקרר לצינון.
מחממים שמן במחבת. מהתערובת הקרה צרים קציצות פחוסות בעזרת כפות הידיים או בשתי כפות ומטגנים. כששולי הקציצה מזהיבים, הופכים ומטגנים אותה על הצד השני. הקציצה מוכנה להיפוך כשהיא עולה בקלות על כף הטיגון.
צריכות להתקבל קציצות שחמחמות, פריכות מאוד מבחוץ ורכות בפנים. מספיגים את השמן ומגישים מייד.

גיוונים: במקום השעועית אפשר להשתמש בכל סוגי הקטניות הגדולות. מי שרוצה להימנע מטיגון יכול ליצוק את התערובת לתבנית משומנת קלות ולאפות בגריל שחומם ל-200 מעלות.

הסולמות
הזנה: 8. שילוב של דגנים וקטניות הוא משביע וטוב, אבל הטיגון מפחית מהערך הבריאותי. סופרי הקלוריות יכולים להשתמש באופציית התנור (ראו גיוונים).
ידידותיות לסביבה: 8. את הפולנטה, השעועית והעשבים אפשר לקנות בתפזורת, השמן עדיין תקוע בבקבוק פלסטיק חד פעמי. לא הצלחתי למצוא תחליף הולם לנייר סופג שיושלך אחר כבוד לקומפוסט. לכל החיות שלום.
ידידותיות למשתמש: 8. הביצוע פשוט, אבל צריך גם לבשל בנפרד את הפולנטה והשעועית וגם לטגן את הקציצות אחרי כן.
הדאווין: 8. למרות שהן טעימות מאוד, הקציצות לא מתהדרות במראה מרשים, אבל כשתגידו ממה הן עשויות, יש סיכוי טוב שתעוררו התפעלות.
זיל הזול: 9. כל הסיפור יעלה לכם כמה שקלים.

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-15 בספטמבר, 2010

Advertisements
6 תגובות
  1. הי שחר, לתשומת לבך – אתמול באיזור השעה 22:00, קיבלתי מהאתר שלך 65 ! – שישים וחמישה מיילים – הודעות על רשומות חדשות, כל אחת מתכון אחר. נינה רמון

  2. הי נינה,
    אני יודעת. הוספתי לבלוג קטגוריה חדשה והעליתי בבת אחת עשרות רשומות.
    אני מצטערת על ההטרדה, לא ידעתי איך לווסת את זה

  3. יאמי! נראה ממש טעים ובריא. אין ספק שהאינדיאנים ידעו דבר או שניים על האדמה מאות אם לא אלפי שנים לפני האדם הלבן. הם בטוח הבינו באוכל בריא, כפי שמוכיחים מרכיבי המתכון המעולה הזה.

  4. ליאור permalink

    נראה מעולה. לא כתבת באיזה שלב מוסיפים את השעועית ומה עושים איתה – טוחנים? רק מערבבים עם יתר התערובת?

    • הי ליאור, תודה שהערת את תשומת לבי. תיקנתי במתכון. טוחנים את השעועית עם שאר המרכיבים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: