Skip to content

ראש גרוב: מחזירים את הכבוד לכרוב

24 בנובמבר 2012

אם בפעם הקודמת קבלתי על קיפוח השסק, הרי שהפעם אני רוצה למחות על העלבת הכרוב. הביטוי הלא מחמיא ראש כרוב הבריג את הירק שלא חטא אל צווארם של רפי השכל, למרות שמדובר בירק מזין וקל לתפעול שמשמש גם כצמח מרפא.

 לא שהייתי מתרפקת על הקולינריה האירית, אבל שם בארצם של הג'ינג'ים עושים כבוד לכרוב, אולי בגלל שהוא אחד ממעט מאוד ירקות שמסכימים לצמוח על האדמה הרטובה תמיד שלהם. אחרי שהקלטים הביאו את הירק אל אדמת אירופה מאסיה, הוא הוכיח סתגלנות ואומץ בחום על ידי המקומיים, עד כדי כך שהוא מיוחס לאירלנד, למרות שכאמור, הוא היגר לשם. בפולקלור האירי הכרובים אמורים לגלות הרבה על עתידם של בני זוג: נערות שעיניהן כוסו יוצאות בזוגות כדי למשוך מהקרקע את הכרוב הראשון שימצאו. אם הרבה אדמה צמודה לשורש, זה אומר שיהיה להן הרבה כסף, ואם רק מעט אדמה – הן כנראה יהיו עניות. טעמו של לב הכרוב מגלה גם הוא האם העתיד של בן הזוג יהיה חמוץ או מתוק.

הגיאוגרף והנוסע היווני בן המאה השנייה פאוסנייס, העריך את הכרוב אפילו עוד יותר, וכתב שהכרובים הראשונים נבטו היכן שטיפות הזיעה של יופיטר נפלו על האדמה.

 הרומאים והיוונים ייחסו לכרוב חשיבות רבה כצמח מרפא. הם חשבו שהירק יכול לרפא כל סוג של מחלה, אך כמובן היה לו מקום של כבוד גם במטבח ולא רק בארון התרופות. המעשייה מספרת שהקיסר קלאודיוס כינס את הסנאט על מנת לדון בשאלה האם יש תבשיל כלשהו שיכול להתעלות על ארוחה של בשר מומלח וכרוב. התשובה הייתה "לא!" רועם.

הפרעונים נהגו לצרוך כמויות גדולות של כרוב (או זן בר כלשהו של הירק העגול שמוכר לנו היום) לפני שפצחו בערבי השתייה שלהם. הם האמינו שאכילת כרוב תאפשר להם לשתות יותר אלכוהול מהרגיל ללא חשש מתופעות הלוואי. עד היום יש המאמינים שכרוב מבושל בחומץ הוא תרופה טבעית להאנג אובר, חמרמרת בשבילכם.

ב-1769 קפטן קוק תועד נשבע בסגולות המרפאות של סאוורקראוט, כרוב כבוש. נאמר על קפטן קוק שהשתמש במאכל כרטיות לפצעים של חייליו במלחמה. הכרוב ככל הנראה מנע מהפצעים להפוך לנמק מזוהם. אכן, ברפואה הטבעית משתמשים בקרוב גם כאמצעי חיצוני למניעת נפיחות (בשורוק, כמובן. לנפיחות בחולם הוא דווקא כן תורם) ולהקלה על גודש בשד אצל נשים מיניקות. מיץ הכרוב נחשב כמקל על כיבי קיבה, ועל הירק עצמו נאמר שהוא מסייע במניעת סרטן, בעיקר סרטן המעי הגס, אולי בגלל שהוא מונע עצירות ומעודד את מערכת החיסון.

 גם מהתרבות המודרנית לא נפקד מקומו של הכרוב. הוא שימש כממלא מקומה של החסידה, וכשילדים שאלו את אבא ואמא מאיפה מגיעים תינוקות לעולם, התשובה שקיבלו הייתה שהתינוקות מופיעים בחלקת הכרוב. באותו הקשר, אגדה אורבנית מספרת שביוזמתם של הנשיא רייגן וחברת הצעצועים קולקו עיצבו את בובות הכרוב, שהיו פופולריות מאוד בשנות ה-80, מכוערות במיוחד בכוונה. הסיבה לכך היא שמדענים בשירות ממשלת ארה"ב חשבו שכך יראו צאצאיהם של מי שיצליחו לשרוד מלחמה גרעינית. על פי האגדה, המטרה הייתה שהילדים של שנות ה-80 יוכלו להתרגל למראה העתידי של המין האנושי. בארצות הברית קראו לבובות האלה The Cabbage Patch Kids, ילדי חלקת הכרוב, כי כאמור, משם באים ילדים לעולם.

 אז אחרי שהיללנו אותו, הגיע הזמן לעשות משהו עם החבר העגלגל הזה. כרוב כבוש מיוחס בדרך כלל לעדות אשכנז, אבל כאן אני מביאה דווקא את הגרסה הים תיכונית שלו, והפעם לא זו המוכרת, שבה שהוא מבלה בחברתם של גזר וכרובית בנוזל מתובל בעמבה. המעדן הנוכחי הוא בעצם מין סלט ארומטי וחמצמץ, שכיף לערבב עם ערימה של אורז או לרענן איתו מנות כבדות וחמות. אפשר להכין אותו בפורמט פשוט או למלא פלפלים בכרוב הקצוץ ולכבוש אותם יחד לקבלת גרסה מקורית במיוחד של פלפל ממולא.

כרוב כבוש עם עשבי תיבול

 המצרכים

1 ראש כרוב בינוני

1 צרור פטרוזיליה

3-2 גבעולי סלרי

6-5 שיני שום

פלפלים קטנים מנוקים מגרעינים

מים, מלח וחומץ (בהתאם לגודל הצנצנת, הסבר בהמשך)

שמן זית לכיסוי

 ההכנה

מוודאים שלא נשארו תינוקות בתוך הכרוב וקוצצים אותו דק. קוצצים גם את העשבים והשום, ומערבבים. דוחסים את התערובת לתוך הפלפלים ומכניסים אותם בזהירות ובצפיפות לצנצנת כבישה גדולה, או שמוותרים על הפלפלים ומכניסים את התערובת ישירות לצנצנת. את הצנצנת ממלאים כמעט עד הסוף בנוזל הכבישה. להכנת נוזל הכבישה מוסיפים לכל כוס מים כפית אחת של מלח ו-¼ כוס חומץ. מכסים את הרווח שנותר עד שפת הכלי בשמן זית. אוטמים היטב את הצנצנת ומשאירים מחוץ למקרר כיומיים עד שהכרוב מוכן. לאחר מכן עדיף לשמור במקרר.

 הסולמות

הזנה: 8. הרכיבים בריאים וטבעיים, והכרוב, פרט לסגולותיו הרפואיות הוא גם מקור טוב לוויטמינים C ו-A ולמינרלים. ברור, עם זאת, שאי אפשר לבסס ארוחה על המעדן הזה.

ידידותיות לסביבה: 10. כל הרכיבים מקומיים והאנרגיה היחידה שנצרכת כאן מגיעה מהשרירים שלנו.

ידידותיות למשתמש: 9. החיסרון הוא שצריך להמתין בסבלנות לתוצאות.

הדאווין: 10-6. תלוי אם תשקיעו בפלפלים או לא.

זיל הזול: 10. כל המרכיבים זולים.

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-2 במאי, 2010

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: