Skip to content

חמין וטעים

30 בנובמבר 2012

חמין. מילה נרדפת לארוחת הצהריים של שבת, ובעיקר של שבת בחורף. החמין (או צ'ולנט, טבית, טפינה, דפינה, סכינה וכו' ובלי לקפח אף עדה) הוא האוכל היהודי האולטימטיבי – הוא מאפשר לשומרי השבת ליהנות מארוחת צהריים חמה וטובה אחרי בית הכנסת ויש לו גרסאות ממזרח וממערב, מצפון ומדרום. למרות שהצ'ולנט האשכנזי שונה מהסכינה המרוקאית, החמינים שנוצרו בכל מקום בעולם שבו היו יהודים דומים זה לזה בכך שהם כמעט תמיד מכילים תערובת של תפוחי אדמה ושורשים אחרים, קטניות יבשות, דגנים, מעט בשר וביצים. זהו למעשה אוכל של עניים מפני שמי שכיסיו ריקים יכול להפחית את חלקם של המרכיבים היקרים ולפצות במרכיבים זולים ומשביעים, כמו קציצות משאריות של לחם.

s
אנשים שגדלו בשכונות או בעיירות יהודיות בחוץ לארץ או ביישוב היהודי בארץ ישראל, בימים שבהם עדיין לא היו תנורים חשמליים בבתים, זוכרים את מצעד הסירים למאפייה המקומית ביום שישי. הסירים נטמנו בבטן התנור מסומנים בסרט שנקשר לידית, וניחוח החמין של משפחות העשירים התערבב בניחוחות סיריהם של העניים. מספרים שבמאורעות תרפ"ט, שהחלו ביום שישי ושיאם היה בשבת, סירי החמין הושלכו מידיהם של היהודים הנמלטים, שהיו בדרכם מהמאפייה הביתה לאחר התפילה. חמין התערבב בחמין וזה היה סמל שלכולם גורל אחד.

לנסות לגלות היכן ומתי הומצא החמין זה בערך כמו לגלות איך הומצא הסלט. יש לשער שבכל מקום שבו חיו אנשים שאורחות חייהם דרשו תבשיל פשוט, זול ומשביע, כזה שאפשר לשכוח בתוך קדרה על ערמה רגועה של גחלים, נוצרה גרסה כלשהי של חמין. עם זאת קיימת השערה שלפיה החמין העברי הראשון נוצר אצל בני ישראל במצרים, שהיו זקוקים למזון מחזק ומשביע בשובם מעבודות הפרך שכפו עליהם הפרעונים. במדרשו של רבי עוירא על נשים צדקניות, שהנושא שלו הוא תפקידן של הנשים בגאולת ישראל במצרים ולאו דווקא חמין, יש פן קולינרי: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. בשעה שהולכות לשאוב מים, הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן. ושואבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים. ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים… וכיון שמתעברות באות לבתיהם." אז הנה, מסתבר שלחמין, לא בדיוק מנה מועדפת בדייט בדרך כלל, יש גם צד רומנטי ואפילו מגביר חשק ואון.

s1

חמין טבעוני

גם לעדה הטבעונית מגיע חמין. לא מדובר בתחליף שמנסה בכוח ולשווא להיות הגרסה הצמחית של משהו אחר (כמו שניצל מהצומח או סטייק סאיטן "בטעם בקר"). החמין ממילא עשיר מאוד ואין שום בעיה לוותר על הבשר והביצים שהוא מכיל.
רגע לפני שהחורף נגמר, בישלתי חמין טבעוני. חוץ מסיר מהביל מלא בכל טוב, הרווחתי גם ניחוח עדין ומגרה שמילא את הבית בזמן שהסיר נמנם בתנור. שימו לב לסעיף הגיוונים ותגלו שיכול להיות שברגע זה ממש יש לכם כל מה שצריך בשביל סיר חמין מבעבע.

מצרכים (מתאים לסיר של 3 ליטר)
3 כפות שמן זית
פלפל שחור, קינמון, כורכום, פפריקה מתוקה, 2-1 מסמרי ציפורן או כל תערובת תבלינים אחרת לפי טעמכם
1 בצל
1 שורש פטרוזיליה, קלוף וחתוך לפרוסות
שיני שום לפי הטעם, חצויות
4-3 תפוחי אדמה, קלופים וחתוכים לחצאים או רבעים
4-3 גזרים, קלופים וחתוכים לחצאים או רבעים
4-3 בטטות, קלופות וחתוכות לחצאים או רבעים
½ כוס שעורה (גריסים) או אורז לנמנעים מגלוטן
2 כוסות של תערובת חומוס יבש וסוגים שונים של שעועית יבשה, שהושרו במים ל-12 שעות לפחות (כאן השתמשתי במידות שוות של חומוס, שעועית אדומה ולוביה)
מלח
כף סילאן טהור
1 ליטר מים

ההכנה
1. מניחים בסיר שניתן להכניסו לתנור שמן זית, תבלינים (לא כולל מלח), בצל ושורש פטרוזיליה. מאדים עד שהבצל נהיה שקוף.
2. מוסיפים את הירקות ואת השום ומטגנים כמה שניות תוך כדי ערבוב.
3. מוסיפים קטניות, שעורה, מלח, סילאן ומים. אם יש צורך, מוסיפים מים לכיסוי. מערבבים ומרתיחים.
4. לקראת הרתיחה של הנוזל בסיר, מחממים תנור ל-100 מעלות צלזיוס. לאחר הרתיחה מכסים את הסיר ומכניסים לתנור לשש שעות לפחות.
להגשה מומלץ לאמץ מנהג שמקובל אצל חלק מעדות ספרד – להגיש לצד האוכל המבושל קערה של עלים ירוקים שטופים – פטרוזיליה, ראשד, כוסברה וכו' – לרענון ולתוספת של משהו ירוק, קליל וחי לארוחה.

גיוונים:
אפשר לגוון בקטניות ובדגנים ולהשתמש בחיטה או באורז מכל סוג, שיעשה את המנה מתאימה גם לרגישים לגלוטן. אפשר לשחק עם מינוני השורשים ולהוסיף גם שורש סלרי ולפת, ואפילו שומר. למעשה, כמעט כל ירק שמתאים למרק יכול להצטרף לחמין, בעיקר אם אתם לא בעניין של קלאסיקות ויותר בקטע של ניצול יעיל של כל מה שיש בבית. את הסילאן ניתן להמיר בתמר או שניים, שזיפים מיובשים או חופן צימוקים. מי שאוהב יכול לשלב בחמין נתחי טופו או פתיתי חלבון סויה. יש כאלה שמוסיפים לחמין שלהם אגוזים ואפילו טומנים ג'חנון בתחתית הסיר.

הסולמות
הזנה: 8. שילוב של דגן מלא וקטניות הוא גם משביע וגם מספק חלבון שלם. החלבונים והמינרלים אינם נהרסים בחימום, אבל רוב הוויטמינים כן. לכן מומלץ לאכול ירק חי לצד החמין. אם משתמשים באורז במקום בגריסים, המנה מתאימה גם לחולי צליאק. המנה דלת שומן ונטולת כולסטרול.
ידידותיות לסביבה: 7.5. מצד אחד אפשר להכין את החמין בלי להשאיר מאחור שום פסולת לא מתכלה וכמובן בלי להציק לחיות, מצד שני שש שעות בתנור זה לא עניין של מה בכך.
ידידותיות למשתמש: 9. העבודה פשוטה וזריזה אבל צריך להיערך הרבה זמן מראש גם בגלל השריית הקטניות וכמובן בגלל האשפוז הארוך בתנור.
הדאווין: 8. החמין הוא לא המאכל הכי סקסי בסביבה, מצד שני – מי לא יעריך סיר מהביל וביתי של חמין טוב?
זיל הזול: 10. כל המצרכים זולים וזמינים ואם משהו חסר, אפשר לאלתר.

פורסם לראשונה באתר מעריב ב-23 בפברואר, 2011

Advertisements
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: