Skip to content

עוגיות חופש

30 בנובמבר 2012

עוגייה. קפסולה מרוכזת של מתיקות, ולמרות שנשבעתי לעצמי לא להשתמש במילים האלה כשאני כותבת על אוכל – גם של פינוק ונחמה. לא רק ילדים, גם מבוגרים שאינם מכורים למתוק מתקשים לסרב למשהו הקטן שליד הקפה, לפקעת הפחמימות הפריכה או הנימוחה שמתערבלת בפה עם המשקה החם.  לא מפתיע שמדפי המרכולים מציעים עשרות, אולי אפילו מאות, סוגים של עוגיות וביסקוויטים. המארזים הזולים יותר ימצאו את דרכם אל פינות הקפה במקומות העבודה, וייטבלו בספלי נס קפה זול בשעות המשבר של אמצע היום. הסוגים המשובחים יותר, אלה עם התוספות האמיתיות של שקדים, שוקולד וחמאה, ילכו איתנו הביתה ויאפשרו לנו ולבאי ביתנו להפוך לעוגיפלצת בלתי מזיקה לפחות לכמה דקות.

s

העוגיות הראשונות כורסמו בפרס של המאה השביעית לספירה, אחת הארצות הראשונות שבהן גידלו קני סוכר. רקיקים נזכרים בתנ"ך, אבל משמעותם שם היא פיתה דקה (אם כי מי יודע, אולי הם גלגלו תמרים ודבש בתוך הרקיקים שלהם).
העוגיות המודרניות הראשונות נוצרו כנראה במקרה, כשאופים רצו לבדוק את הטמפרטורה של תנור האפייה שלהם לפני שיכניסו אליו עוגה גדולה. הם השתמשו במנות קטנות של בצק או בלילה, ולימים עוגות הבדיקה האלה קיבלו את השם koekje, שפירושו בהולנדית הוא "עוגה קטנה". המהגרים ההולנדים הם האחראים להפצת העוגיות בארצות הברית. הבריטים ראו כי טוב, הביאו את ה- cookiesאיתם אל המולדת הישנה, קראו להם biscuits והפכו אותן לחלק בלתי נפרד מטקסי התה שלהם. היום האמריקאים צורכים יותר משני מיליארד עוגיות בשנה.
סוג העוגיות החביב עליהם, וגם עלינו, הוא כמובן עוגיות השוקולד צ'יפס. לפי המעשייה, מתישהו בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לבעלת אכסניה ממסצ'וסטס, אישה בשם רות ווייקפילד, אזלו האגוזים בזמן שאפתה עוגיות. היא לא התבלבלה והחליפה אותם בשבבים מטבלת שוקולד. רות הייתה אופה מדופלמת והקינוחים שלה משכו נוסעים רבים לאכסניה על הדרך שבין בוסטון וניו בדפורד, אבל האלתור הספונטני הפתיע גם אותה. היא חשבה שהשוקולד יימס וייספג בבצק, אבל השבבים נותרו שלמים וקיבלו מרקם קרמי נעים. העוגיות, הפכו עד מהרה ללהיט באכסניה של משפחת ווייקפילד והמתכון פורסם בעיתוני ניו אינגלנד. מכירות השוקולד ה"מתוק-למחצה" של נסטלה שבו השתמשה רות לעוגיות הרקיעו שחקים. בהמשך חברת נסטלה החלה לשווק את גרסתה המתועשת לעוגיות ממסצ'וסטס שנקראה The Toll House Cookie על שם האכסניה שבה נולדו.

מכיוון שהעוגיות הן אוכל אצבעות שלא צריך ללכלך כלים בשביל ליהנות ממנו או להצטייד במכלים מיוחדים כדי לקחת אותו ממקום למקום, האורחים של רות ווייקפילד יכלו לטמון בתרמיל שקיק בד (שקיות הניילון המשוקצות עדיין לא היו אז בנמצא) מלא בעוגיות ולצאת לדרך בידיעה שמשהו טוב מצפה להם ולא משנה איפה תהיה התחנה הבאה. היום אנחנו יודעים שאפשר להחליף את האגוזים בשוקולד, את השוקולד בבוטנים, את הבוטנים בקוקוס וכן הלאה. התוצאה הסופית תהיה תמיד קטנה וטעימה.

s1

עוגיות דמוקרטיות

קל ונעים להכין עוגיות בבית במקום לקנות את הגרסה המתועשת. פעם זאת הייתה פעילות ביתית קלאסית של אמא או סבתא עם הילדים, כי גם ידיים קטנות יודעות לעצב את המאפים, להניח אותם על התבנית, לקשט באגוז או לפזר קינמון מלמעלה. הכי כיף לאחסן אותן בקופסת פח או בצנצנת על המדף במטבח ולהתייחס אליהן כאל מטמון פרטי.
גם בגרסה הטבעונית לא מדובר במזון בריאות – לקערת קינואה עם נבטים יש יותר מה להציע לגוף שלכם – אבל מנות צנועות של מתיקות מומלצות לכל מי שבשבילו אוכל הוא לא רק צורך גופני אלא גם הנאת חולין פשוטה.
המתכון הזה הוא בעיקר בסיס לשינויים. התוספות שמקשטות ומעשירות את העוגיות יכולות להשתנות לפי הטעם, התקציב והמצאי במטבח, וזה למעשה מה שמוסיף לניקוד הירוק שלהן. העוגיות בצילום קיבלו תערובת של אגוזי מלך, שקדים, פיסטוקים ושוקולד מריר. אם יש בקהל היעד ילדים קטנים עדיף להשתמש בשוקולד או בפירות יבשים, אם אפשר אורגניים.

חומרים ל-30 עוגיות בערך
1 כוסות קמח מלא
½ כוס שיבולת שועל טחונה
קורט מלח
1 כפית שטוחה אבקת אפייה
1 כפית שטוחה סודה לשתייה
½ כוס סוכר חום
½ כוס או קצת יותר תוספות, שיכולות להיות צימוקים, שוקולד מריר, אגוזים וגרעינים למיניהם, קוקוס, פירות יבשים – גרוסים או קצוצים דק מאוד
3 כפות גדושות חמאת שקדים
1 תפוח מרוסק
מעט שמן לשימון התבנית

ההכנה
1. מערבבים בקערה קמח, שיבולת שועל, אבקת אפייה, סודה לשתייה ומלח. מוסיפים את הסוכר והתוספות ומערבבים שוב.
2. מוסיפים את התפוח המרוסק ואת חמאת השקדים ומעבדים לבצק. צריך להתקבל בצק קשה ולא דביק. כדאי, אך לא הכרחי, להכניס את הבצק למקרר למשך שעה לפני יצירת העוגיות.
3. משמנים תבנית במעט שמן.
4. לוקחים פיסת בצק בערך בגודל של אגוז פקאן, יוצרים ממנה עוגייה שטוחה ומניחים בתבנית. חוזרים על הפעולה עד שנגמר הבצק.
5. מחממים תנור ל-200 מעלות צלזיוס ואופים כ-20-15 דקות עד שהעוגיות משחימות מעט.

גיוונים: אפשר להמיר את שיבולת השועל בקמח מלא ואת חמאת השקדים בשמן קוקוס.

הסולמות
הזנה: 8. הסיבים התזונתיים והמינרלים שנמצאים בקמח המלא ובאגוזים אינם נהרסים בחימום, אבל חלק מהוויטמינים כן. אין שום סיבה להתייחס לעוגיות כאל מנה בארוחה אלא כתחליף טעים ובריא יותר לעוגיות הסטנדרטיות, בעיקר אלה המתועשות עם שומני הטראנס והכימיקלים.
ידידותיות לסביבה: 8. הפסולת הלא מתכלה היחידה שהעוגיות משאירות אחריהן היא נייר האלומיניום מעטיפת השוקולד, וגם בו לא חייבים להשתמש. את רוב המוצרים אפשר לקנות בתפזורות או באריזות ידידותיות. זמן האפייה קצר. כתמיד, אין במתכון מוצרים מהחי.
ידידותיות למשתמש: 9. זה קל ומי שחושש מאפייה יכול לעשות סטאז' על המתכון הזה.
הדאווין: 8. מאפה ביתי תמיד מעורר שמחה, גם כשהוא פשוט.
זיל הזול: 8. חמאת השקדים לא זולה. מה שישנה את העלות הוא סוג התוספים שתבחרו להכניס לעוגיות. תמיד אפשר לנצל שאריות מהצנצנות במטבח.

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-8 בפברואר, 2011

Advertisements
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: