Skip to content

בלי ראש ובלי זנב: מאפה דלעת לחג

3 בדצמבר 2012

החגים כבר הניחו רגל בדלת ועוד רגע תתחיל קדחת הבישולים הגדולה של השנה. אלה ימים שבהם אוכלים המון. דווקא בגלל כל ארוחות החג והמפגשים המשפחתיים הכה קולינריים, שמהם אי אפשר לחמוק וגם אין טעם לנסות, כדאי לחשוב על ארוחות קלילות, זולות ופשוטות יותר. אבל בטן מלאה וצרבות טורדניות הן לא הסיבה היחידה לנגוס בחג מכיוון קצת שונה: ראש השנה וימי הסליחות הם תקופה שבה בדרך כלל מחליטים החלטות, מאחלים איחולים ומבטיחים הבטחות (בעיקר לעצמנו).

s

שולחן החג של ערב ראש השנה מבטא באופן סמלי וטעים את כל מה שהיינו רוצים שיקרה לנו בשנה החדשה. הוא מלא במאכלים צמחוניים או טבעוניים שעושים נעים בלב ובפה: סלק או עלי סלק (מנגולד) כדי שיסתלקו כל אויבינו, גזר בשביל הגזרות הטובות, חלה עגולה שמסמלת סגירת מעגל, תמרים בשביל שתהיה שנה מתוקה, רימון בשביל שפע המצוות הטובות שנקיים, ולוביה. הלוביה עולה בעיקר על שולחנותיהם של יוצאי עדות ספרד. "לוביה" נשמעת כמו "רוביא" והיא מסמלת את הבקשה שיירבו זכויותינו.
כוכבת נוספת על השולחן היא הדלעת. חוץ מזה שהיא עגולה, יפה ומתוקה, בין הירקות והפירות אף אחד לא יכול להתחרות בה בגודל, ולכן היא סמל של שפע בתרבויות ברחבי העולם, ולא במקרה נאכלת בחג ההודיה. בערבית דלעת נקראת "קרא" מילה שנשמעת כמו "קרע" בעברית, ומכאן הסמליות – בברכת ראש השנה החמישית קוראים: "יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתקרע רע גזר דיננו ויקראו לפניך זכויותינו". תכף יגיע מתכון דלעת.

s1

אבל שנייה. כמו בכל חג, מגוון זואולוגי רחב של חיות חסרות אונים מתמקמות על הצלחות בין הירקות והפירות: דגים וכבשים בשביל הסמליות, תרנגולות ופרות בגלל שהתרגלנו לאכול אותן כל השנה, ובעיקר בחגים. בגלל שלרובנו יש ראש ואין זנב, נפלה בחלקנו הזכות לקבוע מה נאכל. גם בימים שבהם ברור שהשפע מתחלק בצורה מאוד לא הגיונית, עדיין המבחר גדול, גם אם מוותרים על כל מה שהיו לו פעם פרווה, נוצות או קשקשים.
בין שלל האפשרויות להתחיל שנה חדשה ברגל ימין, אפשר גם להחליט לרחם קצת. לחוס על החיות, על עצמנו ועל הסביבה שלנו ההולכת ומזדהמת, כדי לחסוך מקום ברשימת אלה שנצטרך לבקש מהם סליחה ביום הכיפורים של שנת תשע"ג. אם אני לא הצלחתי לשכנע אתכם שלאכול ירקות, פירות, דגנים, קטניות ואגוזים זה הרבה יותר שמח, אולי גרי יורופסקי יצליח.

s2

מאפה ממולא בעשבים ודלעת

הפעם שאלתי מתכון מאורי מאיר צ'יזיק, תזונאי לקט ושף, שדוגל באוכל מקומי ובשימוש לא רק במה שיש בחנויות אלא גם במה שאפשר לאסוף בשטח. יש במנה משהו פראי שאני מחבבת במיוחד, ומכיוון שהמרכיב העיקרי בה הוא דלעת, היא מתאימה לשולחן ראש השנה. באופן מוזר המאפה יצא לי דומה קצת לגפילטע פיש, אבל רק במראה, כמובן, לא בטעם.
עשב הבר שבו השתמשתי הוא רגלת הגינה, "ריג'לה", שאפשר למצוא בקלות בגינות מושקות. מובא כאן המתכון המקורי, אחתורים שלי מפורטים בגיוונים בסופו.

המרכיבים
לבצק:
½ ק"ג קמח מלא אורגני
מים
1 כפית מלח
2 כפות שמן

למילוי:
עשבים וירוקים לפי טעמכם
½ ק"ג דלעת
חופן פטרוזיליה
קורט מלח
קורט פלפל

ההכנה
1.מחממים את התנור לחום הגבוה ביותר.
2. הבצק – שופכים לקערה את הקמח, מוסיפים מים עד שנוצר בצק. אם מרגישים צורך בכמות גדולה יותר – מוסיפים עוד קמח ועוד מים עד שנוצרת כמות גדולה יותר של בצק. מוסיפים כפית מלח ו-2 כפות שמן, ולשים היטב.
3. המילוי – חותכים את הדלעת לקוביות ושמים בבלנדר, מוסיפים פטרוזיליה, קורט מלח וקורט פלפל, טוחנים.
4. תולשים גוש בצק, בערך בגודל של אפרסק, ומרדדים לפיתה. במרכז הפיתה מניחים את העשבים ועליהם כ-3 כפות מרסק הדלעת. סוגרים את הבצק מעל המילוי וחוזרים על הפעולה עם יתרת הבצק.
5. מניחים את המאפים בתבנית ומכניסים לתנור החם. המאפה מוכן מהר מאוד, יש לבדוק אחרי חמש דקות. מוציאים כשמתחיל להשחים.

גיוונים: שומרים בצד שתי כפות מתערובת הדלעת כרוטב להגשה, ובמקומן מוסיפים לתערובת שתי כפות טחינה גולמית. אפשר להוסיף גם אגוזי מלך או פיסטוקים קצוצים. את הפטרוזיליה אפשר להמיר בכל עשב תיבול שאתם אוהבים. את הקמח המלא האורגני אפשר להחליף בקמחים אחרים.

הסולמות
הזנה: 10. הדלעת עשירה במינרלים, כמו אשלגן, ברזל, סידן ומגנזיום, יש בה שפע ויטמינים מקבוצות שונות והרבה מאוד בטא קרוטן. רגלת הגינה היא עשב שמצטיין במיוחד לא רק בוויטמינים ומינרלים אלא מכיל גם חומצה פולית, חלבון ואומגה 3. המתכון כולו עשיר מאוד בסיבים תזונתיים ונטול כולסטרול.
ידידותיות לסביבה: 10. כמעט לא נשארת פסולת מאחור, ומה שכן – לקומפוסט. המתכון על טהרת המרכיבים המקומיים וכולו מהצומח.
ידידותיות למשתמש: 8. המתכון פשוט ומהיר הכנה, אבל בכל זאת נדרשת טחינה והתעסקות עם בצק.
הדאווין: 10-7 זה תלוי עד כמה האורחים שלכם יודעים להעריך בישול מקומי ומנות שלא מסתתרות תחת חזות אלגנטית.
זיל הזול: 10. ככה זה כמבשלים מקומי, צמחוני ופשוט.

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-20 בספטמבר, 2011

Advertisements
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: