Skip to content

אביב בחורף: מכינים ספרינג רולס

7 בדצמבר 2012

זוכרים את המסעדות ה"סיניות" של פעם? אלה היו בעצם מסעדות מערביות בהשראת המטבח התאילנדי, שהתייחדו בשילוב מהפכני לאותם ימים: מתוק עם מלוח או חמוץ או חריף בכפיפה אחת, על אותה צלחת! מאפיינים נוספים של אותם איי אקזוטיקה היו מנות בטיגון עמוק, רוטב סויה והיעדרם המוחלט של טחינה וחומוס. היה עוד משהו: בעיצוב הפנים שלט הצבע האדום בתוספת של זהב ושחור, פונטים בסגנון סימניות סיניות קישטו את השלטים ואת התפריטים ועוררו תחושה מדומה של חוצלארץ.

s
כמי שאף פעם לא התלהבה יותר מדי מברווזים ושרימפס בצלחת שלה, אחת המנות ה"סיניות" שזכורות לי מאותם ימים רוויי אדי שמן וניחוחות שימורים הם האגרולס, שהוגשו בחברתו של רוטב ורוד, דביק ומתוק מאוד שנצמד לעורם השמנוני והפריך.

מאז הרבה דברים השתנו בעולם המסעדות הישראלי. בין היתר למדנו להבדיל בין מטבח סיני לתאילנדי ואנחנו כבר יודעים שלא כל מנה עיקרית שיש בה סוכר הגיעה מאסיה – בהחלט ייתכן שהיא באה אלינו היישר מלודז' או מוורשה.
עם זאת, האגרולס והספרינג-רולס מוסיפים לבלבל. גם ספרינג-רולס וגם אגרולס הם שמות שהודבקו על ידי האמריקאים למאכלים אסיאתיים מגולגלים בבצק. בשני המקרים מדובר ביריעת בצק דקה מבלילה שאינה תופחת, החובקת בתוכה מילויים מסוגים שונים. בצק האגרול, שלא כמו הספרינג-רול, מכיל ביצים, ומכאן שמו. הספרינג שבספרינג-רול (אם להאמין לאמריקאים שאמצו את לחיקם את המטבח הסיני עם הגיעם של המהגרים לחופי המערב החל באמצע המאה ה-19, אז נוצר המטבח האמריקאי-סיני) מיוחס לפסטיבל האביב הסיני, אז נהוג לנשנש את המאכל.
למעשה גרסאות שונות של ספרינג-רולס, בשמות שונים כמובן, נאכלות ברחבי אסיה, לא רק בסין ולא רק באביב. הגלילים יכולים להיות מטוגנים בשמן עמוק או במחבת, מאודים או נאים. הספרינג-רולס המאודים קרובים במיוחד למשפחת הדים-סאם. להם ולנאים יש שני יתרונות בולטים על פני אחיהם המטוגנים: הם קלילים ובריאים יותר והם גם הרבה יותר יפים. הבצק השקוף והדק חושף את תכולתם הצבעונית והופך אותם למאכל שמייפה את הצלחת ומצית את התאבון.

s1

גלילי אביב לחורף, ברוטב חמאת בוטנים

גלילי האביב, הספרינג-רולס, האלה חורפיים לא בגלל שהם מאכל מחמם במיוחד – הם לא מתיימרים להתחרות במרקים סמיכים ובנזידים עשירים במקצה העלאת הטמפרטורה – אלא בגלל המרכיבים החורפיים הקלאסיים שבהם: אבוקדו, פרי הדר וירק שורש. ההיצע בסופרים ואצל הירקנים, שכמעט אינו משתנה לאורך השנה, גרם לנו לשכוח מה מבשיל באיזו עונה, אבל הטעם והמחיר יכולים לספק רמזים.

מרכיבים ל-12 יחידות
4 גזרים בינוניים, מקולפים וחתוכים לרצועות ארוכות ודקות ככל האפשר
2 אבוקדו קטנים, קלופים וחתוכים לרצועות
1 קלמנטינה
מלח
12 דפי אורז
צלחת עם מים לטבילת דפי האורז
עלים מכ-4 גבעולי כוסברה או לפי הטעם
גבעולי בצל ירוק דקים או עירית לפי הטעם
שומשום קלוי
לרוטב:
3 כפות גדושות חמאת בוטנים חלקה בטמפרטורת החדר
1 כפית שמן שומשום
1 כף רוטב צ'ילי
מלח או רוטב סויה

ההכנה
1. מטפטפים על רצועות הגזר והאבוקדו מעט מיץ קלמנטינה וזורים מעט מלח.
2. טובלים כל דף אורז במים לכמה שניות, עד שיהיה רך מספיק, כך שניתן לגלגל אותו. נותנים לעודפי המים לטפטף ופורסים בעדינות על מגבת. מסדרים על דף האורז גזר, אבוקדו, כוסברה, בצל ירוק/עירית, כך שקצות הירקות בולטים מעבר לשוליים העליונים של הדף. מפזרים שומשום. מקפלים את השוליים התחתונים של דף האורז ומגלגלים מימין לשמאל או להפך.
3. מאדים את הגלילים בסלסילת דים-סאם או בסיר אידוי (מומלץ לרפד בכמה עלים של כרוב) ל-5 דקות. אפשרות נוספת: לוותר על האידוי ולאכול את הגלילים כמו שהם.
4. הרוטב: מתבלים את חמאת הבוטנים בשמן שומשום, רוטב צ'ילי, ומלח או רוטב סויה (שימו לב שיש חמאות בוטנים שמכילות כבר מלח, לכן כדאי לטעום לפני שממליחים). מדללים במים או במיץ קלמנטינה עד הגעה לסמיכות הרצויה ומתקנים תיבול.

גיוונים: את הגלילים אפשר לאכול חמים בגרסתם המאודה, או בטמפרטורת החדר בגרסתם הנאה. אני אוהבת מאוד את שילוב הטעמים של גזר, כוסברה וחמאת בוטנים ולכן לא הוספתי הרבה מרכיבים אחרים, אבל בהחלט אפשר לצרף לגלילים רצועות טופו, עשבים וירקות מסוגים שונים. מי שנמנע מבוטנים יכול להחליף את חמאת הבוטנים בחמאת קשיו או בחמאת פיסטוק (את כולן אפשר להכין בבית במעבד מזון).

הסולמות
הזנה: 9. הירקות, שהם המרכיב העיקרי, כמעט אינם מאבדים מערכיהם או בכלל תודות לחימום הקצר או היעדרו המוחלט. לדפי האורז יש ערך תזונתי אפסי, חמאת הבוטנים מוסיפה מעט חלבון ושומן.
ידידותיות לסביבה: 8. את הניקוד מורידים דפי האורז הארוזים והמיובאים וגם חמאת הבוטנים הארוזה.
ידידותיות למשתמש: 7. לא מסובך, אבל נדרשת עבודת ידיים עדינה על כל גליל בנפרד.
הדאווין: 9. כי הם צבעוניים, מושקעים ויפים.
זיל הזול: 9. המרכיב העיקרי הוא גידולים עונתיים, מה שמוזיל את העלות.

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-30 בנובמבר, 2011

Advertisements
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: