Skip to content

בננהרמה: עוגת בננה-מייפל

7 בדצמבר 2012

על פי ממצאים ארכיאולוגיים מפפואה גינאה החדשה, בני אדם מגדלים בננות כבר לפחות 7,000 שנה, אבל הבננות הראשונות הגיעו למערב רק לפני 120 שנה. ב-1871 יזם אמריקאי בשם הנרי מיגס יזם הקמת מסילת רכבת שתחצה את יערות הגשם של קוסטה ריקה. אחיינו וממשיכו בעסקים, מיינור קית', סוחר פירות שכנראה ניחש עד כמה החבר'ה בבית יאהבו את הפרי הצהוב המעוקל, הוציא את המיזם אל הפועל וחוץ ממסילת רכבת הוא גם סלל את הדרך להיווצרותן העגומה של רפובליקות הבננה.

s
רבים נהרגו במהלך עבודות הקמת המסילה, אבל קית' היה נחוש לדבוק בתוכניתו העסקית ולשגר את הסחורה צפונה. הוא המשיך בבניית פסי הרכבת וגם שתל לאורכם מטעי בננות. ב-1881 הוא העמיס על הקרונות את אשכולות הפרי, הסיע אותם לים ומשם הבננות שטו לחופי ארצות הברית ולאירופה.
במקביל, הימאי קפטן לורנזו דואו בייקר, לעתיד שותפו לעסקים של קית', גילה "פרי מוזר" בשוק בג'מייקה. הוא קנה 160 אשכולות ונסע איתם בחזרה לניו ג'רסי. בייקר מכר כל אשכול בשני דולר וכך השיק עסק חדש – מתוק, רווחי ובריא.
מאז ה"פרי המוזר" החל לנסוע ולשוט בקצב מסחרר מקולומביה, קוסטה ריקה, קובה, ג'מייקה, ניקרגואה וסנטו דומינגו – תמיד לכיוון צפון, ושינה לעד את אופיין של הארצות האלה ואת חיי תושביהן. בדרך כלל לרעה.

לא רק בפפואה ובמרכז אמריקה שגשגו הבננות הרבה לפני הגעת האדם הלבן. הצמח העשבוני גדל גם באסיה ובאפריקה. ברפואה הסינית משתמשים בבננות להורדת לחץ דם ובאופן מפתיע גם להקלת עצירות מסוגים מסוימים ולריפוי טחורים. במערב לעומת זאת אימצו את הבננה כמזור לילדים חלושים. זמן קצר אחרי שהאמריקאים התאהבו בה, הם סיפקו שתי בננות ביום לילדים במחנות קיץ לחולי שחפת וצפו בהנאה כיצד הדרדקים השדופים חוזרים הביתה עם פנים עגלגלות יותר.
בננה אף נחשבת לאפרודיזיאק, כלומר למאכל מעורר חשק מיני. אולי היא כזאת תודות לתכולה הגבוהה של אשלגן וויטמין B שמצויים בה ותורמים ליצירת הורמונים הן בגוף האישה והן בגוף הגבר, או שאולי זוהי צורתה הפאלית שמציתה את הדמיון.

הארגונומיה של הבננה מושלמת: צבע הקליפה – ירוק, צהוב או חום – מלמד אותנו מה מצב הבשלות. כשהפרי מוכן לאכילה, הוא מתקלף בקלות לשלושה או ארבעה סרטים שחושפים את בשר הבננה בהדרגה ומאפשרים לנו לאכול אותה בלי ללכלך את הידיים. הצורה המוארכת והמעוקלת עושה את הבננה נוחה לאחיזה גם לילדים קטנים.
אולי בגלל כל התכונות האלה אנו בדרך אוכלים את הבננות כמו שהן. בארצות המוצא של הבננה השימושים הקולינריים מגוונים יותר ועיסת בננות היא חלק ממאכלים מתוקים ומלוחים, מטוגנים, צלויים ומבושלים. גם העלה משמש לבישול – גרסה טבעית, בריאה ואקולוגית לרדיד האלומיניום. עלה בננה שעוטף ירקות ותבלינים ונכנס לאש יניב בתום הבישול מנה עסיסית וארומטית. אני מסכימה שהדרך הטובה ביותר לאכול בננות היא במצבן הטבעי, אבל אם התפתיתם לקנות אשכול גדול מדי, יש מה לעשות עם עודף הפירות הבשלים. עוגת בננה, למשל.

s1

עוגת בננה-מייפל

המתכון הזה אומץ מבלוג טבעונות אמריקאי, ובאופן נדיר לא היה צריך לשנות בו כמעט כלום (בדרך כלל הטבעונים האמריקאים מבשלים עם המון מוצרים מתועשים או מרכיבים שלא ניתן להשיג כאן). רק דבר אחד שיניתי – את השם. במקום לקרוא לו מתכון ללחם בננה-מייפל, התעקשתי על עוגה. משום מה יש נטייה לקרוא לכל מאפה מכיל בננות בתבנית אינגליש קייק "לחם בננה", אבל רבותי, התוצר הסופי הוא תמיד מספיק מתוק בשביל להיות עוגה, וגם לא הייתי מנגבת טחינה עם ה"לחם" הזה. שימו לב שהמתכון אינו מכיל שמן וסוכר, חוץ מהעובדה שהוא טבעוני כתמיד. אזהרה: הריח של הבננה והמייפל שעולה מהתנור בזמן האפייה עלול לגרום גם לאנשים מיושבים להתנהגות בלתי רציונלית.

המרכיבים
1 כוס קמח מלא
¾ כוס קמח שיבולת שועל (לא צריך לקנות! טוחנים שיבולת שועל שלמה או קוואקר במטחנת תבלינים. זה זול בהרבה)
2 כפיות אבקת אפייה
½ כפית סודה לשתייה
½ כפית קינמון
½ כפית אגוז מוסקט טחון או מגורר
¼ כפית מלח
1 כוס בננות מעוכות (כ-3 בננות בינוניות)
½כוס סירופ מייפל טבעי
½ כוס חלב צמחי לא ממותק
1 כפית תמצית וניל
חופן נדיב של שוקולד צ'יפס לא חלבי

ההכנה
1. מערבבים בקערה את החומרים היבשים – קמחים, תבלינים, אבקת אפייה וסודה לשתייה.
2. מערבבים בקערה נפרדת את מחית הבננות עם כל החומרים הרטובים, ומוסיפים לקערת היבשים יחד עם השוקולד. מערבבים עד לקבלת עיסה אחידה.
3. יוצקים לתבנית אינגליש קייק ואופים בחום של 175 מעלות.
גיוונים: את הקמח המלא אפשר להמיר בכוס אחת + 3 כפות של קמח כוסמין; במקום שוקולד צ'יפס אפשר להשתמש בשברי שוקולד מריר משובח, ואם רוצים לשדרג את הערכים התזונתיים של העוגה אפשר להמיר את השוקולד באגוזים; במקום מייפל אפשר להשתמש בסילאן טהור או בסירופ אגבה.

הסולמות
הזנה: 7. המונח עוגת בריאות הוא פיקציה, אבל כאן לפחות יש לנו עוגה עם קמחים מלאים, ללא שמן, ללא סוכר קנה ועם הרבה סיבים תזונתיים ואשלגן.
ידידותיות לסביבה: 7. אפשר להכין את המתכון בלי להשאיר הרבה פסולת בלתי מתכלה מאחור, אבל המייפל המיובא והחלב הצמחי בקרטונית מורידים ניקוד.
ידידותיות למשתמש: 10. עוגה בחושה היא מתכון ידידותי לכל מי שחושש מאפייה.
הדאווין: 8. הסעיף הקודם פוגע במדד הדאווין, אבל העובדה שאין כאן סוכר קנה, שמנים או שומנים וכמובן ביצים, היא די מרשימה.
זיל הזול: 8. מייפל אמיתי הוא לא זול וכאן יש כמות נדיבה. שאר המרכיבים אינם יקרים.

 

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-1 בנובמבר, 2011

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: