Skip to content

מעבר לגבעה: גבעות כתומות אפויות

7 בדצמבר 2012

כל צהריים אני מכניסה לסיר קטן כמה חתיכות של ירק, כמה גרגרי דגן, מוסיפה עלים ירוקים, מבשלת עד עילפון, מועכת במרץ, משדרגת עם טחינה ומגישה את העיסה לבתי התינוקת. לפעמים אני מוסיפה פנימה מרכיבים שהיא לעולם לא תקבל בארוחות הצהריים העתידיות בפעוטון: פשתן טחון, זרעי צ'יה, אגוזים מבושלים ומרוסקים או גרגרי חומוס מקולפים. לפעמים העיסה ירוקה, לפעמים כתומה, צהובה או סגולה, אבל אף פעם אין בזה מלח, תבלינים, טיגונים, רטבים או שמן.

s

כדי לחלוק עם הצאצאית כמה שיותר חוויות אני מקפידה לטעום את המזון המעוך, שכמוהו לא הייתי אוכלת בשום מצב אחר, והאמת? על אף היעדר התיבול הוא לא רע בכלל. הארוחות של הילדה הן ההשראה למתכון שבהמשך, אבל קודם – קצת היסטוריה.

בכל תרבות הכינו לתינוקות אוכל מיוחד שהתלווה לחלב האם שהם ינקו. המרכיבים הושפעו מהגידולים המקומיים ומאמונות הקשורות למזונות מבורכים. מזון תינוקות מלאכותי הופיע לראשונה באירופה בתקופת המהפכה התעשייתית. אז התחילו הימים שבהם אמהות כבר לא יכלו להקדיש את כל זמנן לביתן ולילדיהן, גם לא להנקה. לאחר שנמצא קשר בין חלב פרה מזוהם לבין תמותת תינוקות, יוצרו לראשונה הפורמולות ששימשו כתחליף לחלב אם. ההמלצות כמה פורמולה לתת ובאיזו תדירות השתנו כל הזמן עם אבדן הספונטניות של השד.
המזון המוצק לפעוטות הופיע בשנות ה-20' של המאה הקודמת וכלל תערובות מוכנות של דגנים, פירות וירקות. הפרסומות לקידומו של המזון המוכן היללו אותו כמוצר נוחות. חברות המזון רכבו על רעיונות שקשורים במודרניות ובמדעיות, שהפכו לכאורה את האוכל הביתי לנחות לעומת המתחרה המתועש והמתוחכם. לקח זמן עד שהצרכנים השתכנעו ונדרשה לכך מלאכת שיווק אגרסיבית למדי ואולי גם אי אילו פיתויים נכלוליים – כמה מאכלים שנחשבים היום לממתק שווקו לראשונה כמזון בריאות לתינוקות, ביניהם פודינג שוקולד.

מכיוון ששורות אלה נכתבות בין הנקה להנקה ובין ריסוק גזר למעיכת קישוא, אני יודעת שאפשר וכדאי לדבוק באוכל מתוצרת בית (לא רק לתינוקות). זה זול יותר, אקולוגי יותר, מאפשר אין-ספור שילובים ואתם יודעים בדיוק מה יש בפנים. החטיף שהכנתי הפעם הוא לא אוכל לתינוקות, אבל הבת שלי נהנתה מאוד להחזיק אותו ביד, למרוח ממנו על עצמה וגם לאכול חלק ניכר ממנו.

s1

s2

גבעות כתומות אפויות

זה מתכון שמתאים לאירוח, מוצג קצת חריג במדור העממיקו הזה. כתמיד הוא פשוט להכנה, עם רשימת מרכיבים קצרה ומקום לאלתורים ושינויים. המתכון עלול להרתיע אנשים מסוימים בגלל שיש בו שני שלבי אפייה ושלב אחד של בישול. אפשר לחסוך אפייה אחת אם משתמשים בפטריות במקום בחצילים. המתנזרים מחצילים מתבקשים להישאר איתנו, כי יש להם חלופות מצוינות. את הבסיסים ואת המחית אפשר להכין מראש ולחבר יחד לאפייה לפני ההגשה.

מרכיבים
1 חציל גדול (לא בלאדי), חתוך לפרוסות בעובי של כ-1 ס"מ. אם אתם לא מאוהבי החצילים, ראו גיוונים.
שמן זית להברשה
מעט מלח גס (לא הכרחי)
1 דלורית בינונית, קלופה, מנוקה וחתוכה לקוביות גדולות
1 בטטה בינונית, קלופה וחתוכה לקוביות גדולות. ניתן להחליף בתפוח אדמה כשהבטטה לא בעונה
1 חופן עלי בזיליקום, קצוצים דק מאוד
כ-¼ כוס טחינה גולמית
מלח

ההכנה
1. מברישים את פרוסות החציל במעט שמן זית, מניחים על הרשת של התנור וזורים מעט מלח גס (ההמלחה אינה הכרחית). מכניסים לגריל שחומם מראש ל-180 מעלות. אחרי שצד אחד של הפרוסות השתזף, הופכים וקולים גם את הצד השני. מצננים.
2. בינתיים מכניסים את קוביות הדלורית והבטטה לסיר, מכסים במים ומבשלים עד לריכוך. מסננים ושומרים מעט מים בצד.
3. מועכים את הדלורית והבטטה למחית. מוסיפים בהדרגה את הטחינה עד לקבלת מרקם סמיך. לא כדאי להפריז עם הטחינה כדי שטעמה לא ישתלט. מאזנים עם מי הבישול אם יש צורך. מוסיפים עלי בזיליקום ומלח. מצננים.
4. מעבירים את המחית לשק זילוף. אם אין, משתמשים בשקית פלסטיק נקייה שחתכתם את אחת הפינות שלה (ושתסלח לי הקרמה על העוון האקולוגי הזה). יוצרים תלולית על גבי פרוסות החציל.
5. מחממים תנור במצב אפייה ל-200 מעלות ואופים את החטיפים בחלקו העליון, כ-20 דקות, עד שהמחית מתייצבת ומקבלת כמה נמשים חומים למעלה.
6. מגישים פושר או בטמפרטורת החדר, לא לוהט מהתנור וגם לא אחרי שהות במקרר.
גיוונים: מי שלא אוהב חצילים יכול להשתמש בפרוסות תפוחי אדמה או בטטה. אפשר ומומלץ להשתמש בכובעי פטריות. את הפטריות לא צריך לאפות מראש אלא רק לשמן מעט את התבנית לפני האפייה עם המחית. את הבזיליקום אפשר להחליף בתימין. את הטחינה ניתן להמיר בחמאת שקדים או בחמאת בוטנים שתיתן לכל העסק טוויסט.

הסולמות
הזנה: 9. כל המרכיבים בריאים וטובים, מתאימים לנמנעים מגלוטן ומסוכר. הבטטה והטחינה גם עשירות בסידן ובסיבים, אבל המנה לא מתפקדת כארוחה בפני עצמה.
ידידותיות לסביבה: 9. את כל המוצרים ניתן לקנות בתפזורת ולהשאיר מאחור כמעט אפס פסולת. האפייה מורידה קצת את הציון, נזכיר רק שהיא קצרה.
ידידותיות למשתמש: 7. ריבוי השלבים מוריד ניקוד, אבל ההכנה אינה מסובכת.
הדאווין: 9. מנת אירוח או לא מנת אירוח?

 

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-21 באוגוסט, 2012

מודעות פרסומת
להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: