Skip to content

ראש גזר: קציצות גזר וחומוס לראש השנה

8 בדצמבר 2012

בין שלל המאכלים ומיני הפרי והירק שנחים על שולחן ראש השנה, הגזר הוא היום-יומי והצנוע מכולם. אבל השורש הכתום ונטול האקזוטיקה מתהדר בסיבה כפולה לנוכחותו על הצלחות בערב החג. הסיבה הראשונה היא מילולית: רגע לפני שאוכלים את הצימעס, את סלט הגזר המרוקאי החריף או את ה"גזר חי" (אם אתם שריד נדיר לקיבוצניקים של פעם), נהוג לומר "יהי רצון מלפניך… שתגזור עלינו גזירות טובות". הסיבה השנייה היא חזותית: צבעו הכתום של הגזר מזכיר את צבע הזהב, בעיקר אם פורסים אותו לעיגולי מטבעות, ולכן הוא מסמל שפע ועושר. שפע ועושר הם משהו שאני מרשה לעצמי לנחש שכל בית ישראל יאחלו לעצמם בעוצמה יתרה השנה.

s

חיפשתי סיפורי גזר שיתלוו למתכון הכתמתם שהכנתי ומצאתי משהו אמריקאי-אוניברסלי, לאו דווקא יהודי, שאמנם לא מוציא את הגזר גבר, אבל הוא בכל זאת משל נחמד: "האם את גזר, ביצה או פול קפה?"
אישה צעירה אחת הרגישה שהיא עומדת לכרוע תחת נטל השגרה, ופשוט לא יכולה יותר. אז היא הלכה לבית אמה להוציא קצת קיטור ולספר שהיא על סף ייאוש. האם לקחה את הבת למטבח ושפתה על הכיריים שלושה סירים עם מים. בראשון שמה גזר, בשני ביצה ובשלישי פולי קפה. כעבור כמה דקות היא כיבתה את הלהבות, הוציאה את הגזר מהמים והניחה בקערה ועשתה את אותו הדבר עם הביצה ועם פולי הקפה.
מה את רואה? שאלה האישה המבוגרת את הצעירה. גזר, ביצה וקפה, היא ענתה לה. האם קרבה את בתה אל הקערות וביקשה ממנה לגעת בגזר. היא עשתה זאת וחשה שהוא התרכך. אחר כך האם ביקשה מהבת לשבור את הביצה. היא עשתה זאת, ולאחר שהסירה את הקליפה, אחזה בביצה הקשה. לבסוף האם ביקשה מהבת ללגום מהקפה. הבת לגמה וחייכה בהנאה מהטעם והריח העשירים.
אז מה כל זה אומר, אמא? שאלה הבת. כל אחד מהשלושה האלה היה צריך להתמודד עם אותם תנאים קשים – מים רותחים, האם אמרה. כל אחד מהם הגיב באופן שונה: הגזר נכנס פנימה חזק, קשה ולא מתגמש, אך יצא רך וחלש. הביצה נכנסה למים שבירה, אבל הקליפה החיצונית הדקה הגנה על התוך הנוזלי עד שהתקשח. פולי הקפה הטחונים נכנסו פנימה ושינו את המים עצמם.
איזה מהם הוא את? האישה המבוגרת שאלה את הצעירה. כאשר הקושי מקיש על דלתך, איך את מגיבה? האם את גזר, ביצה או פול של קפה?
האמת? הכי טוב גם, גם וגם – אם למישהו יש מושג איך עושים את זה. בינתיים, אנחנו נישאר עם הגזר המרוכך, שהבישול לא רק ממוסס את קשיחותו, אלא גם מדגיש את המתיקות שלו, מעצים את ריחו הנעים ומחזק את הצבע היפה.

גזר

קציצות גזר וחומוס לראש השנה

זהו מתכון פשוט שיכול להיות חלופה או תוספת למאכלי הגזר המסורתיים של ראש השנה. הטעם של הקציצות מתקתק ומעודן ואפשר בהחלט לוותר על השום, אם רוצים לצמצם אפקטים של פוסט ארוחת חג. אם החגיגיות (קרי, אפקט הדאווין) חשובה לכם, אתם יכולים לצרור שלוש קציצות בגבעול ארוך של עירית ולהגיש כמנה לסועד.

מרכיבים לכ-24 קציצות
8 גזרים בינוניים
2 חופנים נדיבים כוסברה קצוצה
⅔ כוס קמח חומוס
2 שיני שום כתושות
מלח
כמון
זרעי כוסברה כתושים
שמן זית לטיגון

ההכנה
1. מקלפים את הגזרים, חותכים גס ומבשלים במים כ-15 דקות, עד שניתן לנעוץ בהם מזלג אך לפני שהם רכים לגמרי. מסננים, מצננים ושומרים את מי הבישול.
2. מרסקים את הגזרים בעזרת מזלג או פומפייה. צריכות להתקבל כ-3 כוסות דחוסות של גזר מרוסק.
3. מוסיפים לגזר את יתר המרכיבים פרט לשמן הטיגון. מוסיפים בהדרגה כחצי כוס ממי הבישול של הגזר, עד לקבלת עיסה יציבה.
4. מחממים שמן זית במחבת. ליצירת קציצה לוקחים חופן מהעיסה, צרים כדור, משטחים אותו ומטגנים על אש בינונית עד להזהבה משני הצדדים.

הסולמות
הזנה: 8. כל המרכיבים בריאים וטובים, אבל את הגזר גם בישלנו וגם טיגנו. המנה מתאימה גם לנמנעים מגלוטן.
ידידותיות לסביבה: 9. פרט לקמח החומוס, אפשר לקנות את כל המרכיבים בתפזורת. אין שימוש בחשמל והבישול והטיגון קצרים וכתמיד – לא ניצלנו בעלי חיים.
ידידותיות למשתמש: 9. המתכון פשוט מאוד (שימו לב לרשימת המרכיבים הקצרה), אבל הנקודה ירדה כי יש בו גם בישול וגם טיגון.
הדאווין: 7. קציצות הן לא סופלה ולא יעזור כלום.
זיל הזול: 9. המרכיב היקר היחידי הוא קמח החומוס.

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-5 בספטמבר, 2012

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: