Skip to content

בא לי טאלי: ארוחת טאלי מלאה בשעה

14 בדצמבר 2012

אחת השאלות הנפוצות שאני שומעת מאוכלי בשר היא "מה אתם אוכלים למנה עיקרית?" אני חייבת להודות שזו שאלה טובה. על השאלה הטובה הזאת התלבשו יצרני חיקויי הבשר שמציעים שניצלים, סטייקים, המבורגרים וכדומה מהצומח, שאותם אפשר לאכול עם אורז, פירה וירקות בצד. זוהי שיטה פופולרית להיות בלי בשר ולהרגיש עם. אבל מי אמר שצריך בכלל מנה עיקרית?

sצילום: יסמין נבט

"שולחן האורז" (Rijsttafel) הוא מושג שהנחילו ההולנדים לאחר שכבשו את אינדונזיה. זוהי ארוחה שבמרכזה הר אורז וסביבו קערות רבות עם מבחר של תבשילים, מתבלים, ממרחים, ירקות ותבלינים. בסעודות חגיגיות במיוחד גם האורז יוצע במגוון אופני הכנה.
גם בלי לקרוא לזה ריכסטאפל, שולחן האורז הוא הצורה שבה מוגשות ארוחות ברחבי אסיה. כל סועד מרפד את פנכתו בדגן המשביע ומוסיף למעלה משלל המאכלים האחרים של אותו היום. שולחנות האורז אינם טבעוניים על פי רוב, אבל הקונספט מתאים מאוד לטבעונים ולצמחונים. מוסיפים לאורז (שיכול להיות מוחלף גם בקוסקוס, גריסים, פתיתים, דוחן, קינואה וכדומה) תבשיל קטניות סמיך, ירקות מבושלים, משהו מוקפץ, משהו חי, אולי גם איזה רוטב חרפרף או מתקתק ושוכחים לגמרי מארוחות של ראשונה-עיקרית-תוספות שממלאות את הכיור ביותר מדי כלים מלוכלכים.

הדוגמה הכי מוכרת בישראל לשולחן אורז היא הטאלי ההודי. פירוש המילה טאלי הוא "ארוחה". טאלי בסיסי יכלול אורז או צ'פאטי או את שניהם, דהל – שם קיבוצי לתבשיל עדשים, וסאבז'י – שם קיבוצי לתבשיל ירקות. טאלי אמיתי אוכלים ביד ימין חשופה או בכף, פעמים רבות מתוך מגש נירוסטה עגול מחולק למדורים. יש הרבה צורות לטאלי והמטבח ההודי מגוון ועשיר כפי שאפשר לצפות ממדינה רחבת ידיים ומרובת שפות, אמונות וסוגי אקלים. אבל אפשר לומר באופן כללי שהבשלנים ההודים אינם מקמצים בתבלינים ולכן הרבה פעמים לצד צלחת הטאלי מוגשים ירקות חתוכים או יוגורט לכיבוי השריפה שבפה.

הטאלי המהיר ביותר בעולם

הכנתי הפעם טאלי, אבל לא אמיתי. לא נצמדתי למתכונים מקוריים אלא רק לרעיון: ארוחה שבה אורז, תבשיל עדשים ותבשיל ירקות. את הטאלי הזה אפשר להכין תוך שעה. מתחילים עם האורז שאינו דורש כמעט שום התעסקות, ובזמן שהוא מתבשל מכינים את הדהל והסאבז'י, שגם הם פשוטים למדי. חוץ מחיתוך הירקות לסאבז'י כמעט אין עבודה. תוך שעה תהיה לכם ארוחה מלאה לארבעה. תוסיפו כמה ירקות חתוכים בצד – והסתדרתם.

s1צילום: יסמין נבט

אורז

המרכיבים
2 כוסות אורז חום עגול
2 כפות שמן
3 כוסות מים
2 כפיות מיץ לימון טרי
מלח

ההכנה
1. שוטפים את האורז במים ומסננים. אם אין זמן לתת לו להתייבש, מספיגים קלות במגבת.
2. מחממים שמן במחבת, מוסיפים את האורז ומטגנים במשך דקה בערך.
3. מוסיפים מים, מיץ לימון ומלח ומרתיחים. כשתכולת הסיר מגיעה לרתיחה מלאה, מעבירים ללהבה הקטנה ביותר, בוחשים פעם אחת ומכסים.
4. מבשלים כ-50 דקות ומשאירים את הסיר מכוסה חמש דקות נוספות לאחר כיבוי האש. זמן הבישול עשוי להשתנות מעט בהתאם לגודל הסיר ועוצמת האש.
גיוונים: מי שאינו רוצה לטגן, יכול לדלג על שלב הטיגון ולהוסיף את השמן לסיר יחד עם המים, הלימון והמלח. אפשר כמובן להכין כל אורז או דגן אחר.

s2צילום: יסמין נבט

דהל

המרכיבים
2 כוסות עדשים אדומות, עדיף שלמות
1 גזר, מגורר
עגבנייה גדולה, טרייה ובשלה מאוד, מרוסקת
1 שן שום, פרוסה (זאת כמות מעודנת למדי, אפשר יותר לפי הטעם)
3 כוסות מים
שמן זית לפי הטעם
מלח, כמון, כורכום, פפריקה מתוקה או מעושנת
כוסברה קצוצה

ההכנה
1. שוטפים את העדשים במים זורמים (אפשר להשתמש במים האלה להשקיית צמחי הבית).
2. מניחים את העדשים בסיר יחד עם הגזר, העגבנייה, השום והמים. מרתיחים, מנמיכים את האש ומכסים.
3. מבשלים כ-15-10 דקות עד לריכוך העדשים. אם התבשיל דליל מדי אפשר לבשל עוד כמה דקות או להוסיף כפית פשתן טחון.
4. מורידים את הסיר מהאש ומוסיפים שמן זית, תבלינים וכוסברה.
גיוונים: אפשר להשתמש גם בעדשים מסוגים אחרים, אך זמן הבישול יתארך, כי עדשים אדומות מתבשלות מהר יותר מהסוגים האחרים. את העגבנייה והגזר המרוסקים אפשר להוסיף עם תום הבישול. אפשר לוותר על העגבנייה ולהוסיף במקומה כמה טיפות של מיץ לימון.

s3צילום: יסמין נבט

סאבז'י דלעת וקישוא

בחרתי בדלעת וקישוא כי הם ירקות עונתיים וקלילים שמתאימים לקיץ, אפשר להוסיף או להחליף אותם בירקות אחרים בהתאם לעונה ולטעם.

המרכיבים
2 כפות שמן
תבלין קארי
זרעי כוסברה כתושים
זרעי חרדל כתושים (לא הכרחי)
4-3 כוסות דלעת חתוכה לקוביות בגודל של 1 ס"מ
4-3 כוסות קישואים חתוכים לקוביות בגודל של 1 ס"מ
2 שיני שום פרוסות. אפשר יותר
½-⅔ כוס חלב קוקוס
מלח

ההכנה
1. מניחים בסיר שמן, קארי, זרעי כוסברה וזרעי חרדל ומחממים את השמן. כשהוא מתחיל לבעבע, מטים את הסיר כך שתיווצר שלולית של שמן ותבלינים ונשארים ככה כדקה. הטכניקה של טיגון תבלינים בשמן או בגהי (חמאה מזוקקת) נפוצה במטבח ההודי ועוזרת לשחרור הארומה מהתבלינים. כדי מצד אחד לא להשתמש בכמויות שמן עצומות כמו ההודים ומצד שני לאפשר לתבלינים להיטגן בלי להישרף, מטים את הסיר ונותנים לשמן להיקוות באחד הצדדים ולעשות את פעולתו.
2. מוסיפים לסיר את הירקות והשום ומקפיצים-מאדים אותם בשמן המתובל.
3. אחרי שהירקות השתזפו מעט מוסיפים את חלב הקוקוס והמלח, מכסים ומנמיכים את האש. אין צורך להוסיף מים – הירקות מתבשלים במיצים של עצמם ובחלב הקוקוס.

הסולמות
הזנה: 10. דגן מלא, קטניות, ירקות מבושלים. תוסיפו כמה ירקות טריים או פרי לקינוח ואתם לא צריכים שום דבר נוסף.
ידידותיות לסביבה: 9. חוץ מאת חלב הקוקוס אפשר לקנות את הכול בתפזורת, הירקות עונתיים ומקומיים, אין שימוש בחשמל אלא רק בגז. אין מוצרים מהחי.
ידידותיות למשתמש: 10. אפילו לבחוש כמעט שלא צריך.
הדאווין: 7. צבעוני וטעים, אבל מאוד לא מתוחכם.
זיל הזול: 10. כל המרכיבים, פרט לכמות קטנה של חלב קוקוס, זולים וזמינים.

פורסם לראשונה באתר "מעריב" ב-21 ביוני, 2012

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: