Skip to content

צאו לי מהכיס, תיכנסו לי לכיסון

18 בפברואר 2013

הימים שקדמו לבחירות גרמו לי – וזאת לא מטפורה, הגזמה או תוספת ספרותית – להתעורר בלילה באימה בשל החשש לגורלי. אני אישה, חילונית, תושבת הקו הירוק, מעשירון לא משהו, בלי דרכון זר. עם כל הנתונים האלה אני אמורה להתפרנס גם אחרי שהמע"מ-דלק-מים ואלוהי הביבי-יודע-מה-עוד יתייקרו. שוב. כשהאימה לא הרפתה ממני גם בשעות היום, נעזרתי בתרופה הכי פשוטה והכי זולה (זול זה חשוב! עוד נחזור לעניין הזה) שאני מכירה: יצאתי החוצה. האוויר החופשי מאוורר מעט את המוח ואת החרדות ואפשר לשטוף את העיניים בירוק של החורף.

s

הירוק-ירוק הזה הוא לא רק מראה משובב נפש, אלא גם הזדמנות לעקוף את כל מי ששולח ידיים לכיס שלי. במרבדי העשבים של החורף מתבלטת החלמית (המוכרת גם בשמה הערבי חוביזה). כל עוד לא הפריטו את עשבי הבר, כל עוד לא חייבים לדווח על איסופם למס הכנסה, כל עוד עידן עופר לא חוצץ בינם לביני, אפשר לבצור חלמית בחינם ולעשות איתה כל מה שעושים עם תרד, רק בזול יותר. צריך לבחור שטח שלא רוסס ולקטוף. עדיף להשתמש בעלים הצעירים, אבל זה לא הכרחי. כדאי להיות נחמדים לצמח ולא לכסח את כולו כדי שיוכל לסיים את מחזור החיים שלו.

אני ממליצה לקטוף כמות גדולה ולהקפיא חלק מהעלים לימים קשים. את החלק שמיועד להקפאה שוטפים היטב וסוחטים לפני שמאפסנים במקרר. אחר כך אפשר להוסיף את העלים הקפואים ישר לתוך סיר המרק או התבשיל. בגלל השינוי שגורמת ההקפאה, עלי החלמית יזדקקו לזמן בישול קצר מאוד. העלים הטריים מחזיקים מעמד לפחות שבוע במקרר ואותם שוטפים וסוחטים לפני הבישול.

החלמית, אגב, היא קרובת משפחה של הבמיה, הכותנה, ההיביסקוס, פרח החוטמית שמקשט את גבעות ארצנו בגבעולו הגבוה ובפרחיו הוורודים באביב ושל פרי הדוריאן שנודע בריחו האגרסיבי ובקליפתו האופנתית מכוסת הניטים. בחמולה המפוארת הזאת החלמית היא הנגישה ביותר. חוץ מהמתכון שמוצע כאן, אפשר גם להכין ממולאים מהעלים של החלמית, להוסיף אותם למרק ירקות או להכין תבשיל עם בצקניות ובצל מטוגן כפי שנהוג במטבח הערבי.

s1

כיסוני חלמית מבושלים או אפויים עם מטבל סלק
אחרי שתכינו את הכיסונים, תוכלו להחליט אם לבשל אותם כמו קרעפלך, דים סאם, רביולי וכדומה, או דווקא לאפות בתנור ולקבל בורקיטס קטנים וחמודים. את הגרסה האפויה אני מגישה עם מטבל טחינה-סלק, שיחד עם הירוק של החלמית יותר צבעוניות משמחת.

החומרים ל-35 כיסונים
למלית:
1 כף שמן זית, אפשר גם יותר
1 בצל, קצוץ
8 או יותר פטריות שמפיניון (לא הכרחי)
עלי חלמית שטופים, מיובשים וקצוצים בכמות שתמלא מסננת פסטה
מלח ופלפל
לכיסונים:
3 כוסות קמח חיטה מלא
כורכום בשביל הצבע (לא הכרחי)
¼ כפית מלח
½1 כוסות מים
3 כפות שמן זית

למטבל סלק
1 סלק בינוני, מגורר
1 כפית מיץ לימון
קמצוץ מלח גס
3 כפות טחינה גולמית
מים לפי הצורך

ההכנה
1. מניחים בסיר שמן זית ובצל ומטגנים. כשהבצל מתחיל להזהיב, מוסיפים את הפטריות. לאחר שהפטריות שינו צבע, מוסיפים את החלמית. אל תיבהלו אם אין מקום בסיר – העלים מתכווצים במהירות ואפשר להכניס חופן אחרי חופן.
2. נותנים לתערובת להתבשל במיץ שהפרישה החלמית. כשהתערובת רותחת, מנמיכים את הלהבה ומבשלים כמה דקות עד לריכוך. מסירים מהאש ומצננים מעט.
3. בזמן שהמלית מתבשלת, מכינים את הבצק לכיסונים: מערבבים בקערה קמח, מלח וכורכום. מוסיפים את שמן הזית. תוך כדי לישה מוסיפים את המים עד לקבלת בצק רך, גמיש, לא דביק ונוח לעבודה.
4. מכינים את הכיסונים. אפשר לרדד את הבצק בעזרת מערוך ולקרוץ עיגולים בעזרת מקוד או כוס. לדעתי נוח יותר לעבוד עם הידיים: בוצעים חתיכת בצק בגודל של דובדבן ופותחים אותה על כף היד עד לקבלת עלה דק ככל הניתן. מניחים בערך כפית מהתערובת במרכז יריעת הבצק, סוגרים לצורה של צדף ומהדקים את הקצוות. אפשר לעשות כיסונים אחידים ואלגנטיים ולסגור עם מזלג, או קצת יותר פראיים. אני מעדיפה את האפשרות השנייה מטעמי עצלות.
5. מכאן יש שתי אפשרויות: לבשל את הכיסונים במים כדי להוסיף למרק או לאפות אותם בתנור לקבלת מעין בורקיטס קטנים.
בישול: מרתיחים מים מומלחים. כשהמים רותחים, מכניסים פנימה את הכיסונים. כשהמים רותחים מחדש, מנמיכים את הלהבה לעוצמה בינונית. תוך זמן קצר הכיסונים יצופו, ואז מבשלים אותם 15 עד 20 דקות נוספות. אפשר גם להכניס את הכיסונים ישר למרק כ-15 עד 20 דקות לפני שהוא מוכן.
אפייה: מחממים תנור לחום הגבוה ביותר. מברישים תבנית בשמן זית ומניחים עליה את הכיסונים. זמן האפייה הוא כ-12 עד 15 דקות, תלוי בתנור. מוציאים את הכיסונים כשהם מתחילים להשתזף.
גיוונים: אפשר להחליף את החלמית בעלי תרד או במנגולד. אם משתמשים במנגולד, יש להיפטר מהחלק הסיבי של העלים ולקצוץ דק את החלק הלבן.

הכנת מטבל סלק להגשה עם הכיסונים האפויים: מוסיפים לסלק המגורר מיץ לימון ומלח ומשהים לכמה דקות כדי לתת לסלק "להתבשל" ולהגיר נוזלים. מוסיפים את הטחינה ומערבבים. מוסיפים מים לפי הצורך עד קבלת המרקם הרצוי.
גיוונים: אם אתם רוצים להשקיע, החליפו את הטחינה בחמאת שקדים. תקבלו מטבל בצבע ורוד זוהר וטעם מעודן, מתקתק ומדהים.

מודעות פרסומת
להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: