Skip to content

אמת בפרסום: שילמת קיבלת התקף לב

4 במרץ 2013

באמצע פברואר השנה, ג'ון אלמן, איש בראשית שנות ה-50 של חייו, נכנס למסעדה החביבה עליו, The Heart Attack Grill ("גריל התקף לב") בלאס וגאס, הזמין את המנה הכפולה, קיבל התקף לב ונפטר בדרכו לבית החולים.

אלמן אינו הראשון שלבו הפסיק לתפקד במזללת ההמבורגרים הפופולארית – הדובר הקודם, איש עצום ממדים, נפטר אף הוא מהתקף לב ובשנה שעברה כבר התחוללו בין כתליה שני אירועים קרדיולוגיים שבהם לקו סועדים. בפתח המסעדה, אגב, מופיעה באותיות קידוש לבנה הזהרה הקובעת שהמזון המוגש בה מסוכן לבריאות. למעשה "בריאות" היא המוטיב החוזר במסעדת הקונצפט הזאת: המלצריות לבושות כאחיות במדים מהסוג הנחשב סקסי – עמוקי מחשוף וקצרי חצאית, כל אורח מקבל בתור סינור חלוק מנותחים הנרכס מאחור ואנשים המזמינים את המנה המרובעת מוסעים בתום הארוחה החוצה על כיסא גלגלים על ידי אחת "האחיות". בעל העסק מעדיף לקרוא למוסד הקולינרי שהקים "מרפאה" ולא "מסעדה". תכף נגיע אליו.

alleman

ג'ון אלמן. במשך שנה וחצי אכל יום-יום בגריל התקף לב. התמונה לא צולמה בבית חולים אלא במסעדה, שם מחלקים לאורחים חלוקי מנותחים המשמשים כסינרים (התמונה מתוך אתר המסעדה)

כצפוי, המקרה של אלמן הקפיץ את כלי התקשורת באמריקה וכולם ביקשו מבעל המסעדה, שיש לה גם סניף בדאלאס, להגיב. האיש, אדם בשם ג'ון באסו המכנה את עצמו דוקטור באסו וטוען שהוא המבורגרולוג, שמח להתראיין וגם לפני המקרה המצער הרבה להופיע בטלוויזיה. הוא יושב מול המצלמה, תמיד לבוש בחלוק רופאים לבן וסטטוסקופ תלוי על צווארו, ושוטח פעם אחר פעם את ההצדקות שלו לכך שאין לו כל כוונה לסגור את המוסד הקטלני שהוא מנהל או לשנות בו את התפריט. לדעתי שני הטיעונים הראשונים סותרים זה את זה ואילו השלישי הוא קשקוש (לשיפוטכם):
1. המסעדה מציפה את בעיית ההתמכרות לאוכל באמריקה;
2. עיקרון הבחירה החופשית הוא מאבני היסוד של הדמוקרטיה האמריקאית ובאסו אינו מכריח איש לאכול במסעדה ואף מציין מפורשות שהיא מסוכנת. עוד באותו סעיף: מסעדות כמו גריל התקף לב הן תגובת מחאה כנגד "משטרת האוכל" שחודרת יותר מדי לחייהם הפרטיים של האמריקאים;
3. ההמבורגרים והמזון המהיר בכלל הם חלק מתרבות האמריקאית, מורשת אתנית ומבוססים על מתכונים שהועברו מדור לדור.
כמה מהמראיינים ששוחחו עם באסו היו תקיפים וטענו שמלבד אחריות אישית קיים גם מושג האחריות התאגידית, ובהתייחסם לטיעון הראשון אמרו שלאחר שהנקודה הובהרה, אולי כדאי להפסיק לסכן חיי אדם, שהרי איש לא היה פותח תחנה לחלוקת הרואין כדי להמחיש את הסכנה שבסמים קשים. אולם, רוב המראיינים שוחחו עם באסו בטון מתרפס וכמה מהם אף אמרו שאינם יכולים לחכות כבר לרגע שבו יטעמו מההמבורגרים שלו (שתמיד מגיעים עם רצועות בייקון וגבינה מותכת בתוספת צ'יפס שטוגן בשומן מהחי). היו גם כאלה ששיבחו את באסו על כך שבהשוואה לרשתות כמו מקדונלד'ס וטאקו בל, אצלו לפחות נוהגים בכנות ומצהירים שהמזון מסוכן.

באסו, רהוט ושליו, מיתמם בהתמדה מול שאלות התקשורת. בעצם ניהול המסעדה הבוטה ברמת הציניות שלו רק מזכה אותו בהמון חשיפה ופרסום. הטריק הציני ביותר ב-Heart Attack Grill, לפחות בעיניי, הוא שאורחים ששוקלים 160 ק"ג ומעלה מקבלים את ארוחותיהם בחינם. אלה ארוחות שעשויות להגיע ל-10,000 קלוריות. זה נשמע כמו פרק במשפחת סימפסון, אבל זה אמיתי.
נקודה חשובה מאוד שלא נתקלתי בה באף אחד מהראיונות היא, שההזהרה מראש, שמשמשת ככיסוי התחת של באסו, היא בעצם הכלי השיווקי היעיל ביותר שלו. יש אנשים שאוהבים להמר, להסתכן, ללכת על הקצה. בגלל זה קיימים ענפי ספורט אקסטרים וערים כמו לאס וגאס.

attackההמבורגרים במסעדה מכונים ניתוח מעקפים. מי שמזמין את המנה המרובעת שבתמונה, מוסע בתום הארוחה החוצה על כיסא גלגלים (התמונה מאתר המסעדה)

בראיון שהתקיים לאחר פטירתו של אלמן היה רגע אחד נוגע ללב. באסו סיפר שהמסעדה הייתה בעצם הבית של אלמן. הוא הגיע לשם בכל יום, לא רק בשביל האוכל, אלא בעיקר בשביל היחס החם של הצוות. למעשה אלמן מינה את עצמו לדוברה של המסעדה והתנדב לעודד אנשים להיכנס לאכול בה. במהלך הראיון באסו הציג למצלמה שקית פלסטיק כחולה וסיפר שהיא מכילה את כל חפציו של אלמן. האחיות (הפעם אלה האמיתיות מבית החולים) לא מצאו למי למסור את העיזבון, באסו סיפר, אז הן הפקידו אותו בידיו. באסו, אגב, היה לצדו של אלמן בבית החולים עד קביעת מותו.

כשצופים בבאסו רואים אדם שמרחף בקלילות מעל הקווים המפרידים בין דעתן מוזר בעל מחשבה חופשית לבין איש מצחיק שלא באמת לוקח את עצמו ברצינות. התהייה על קנקנו של באסו מעוררת בלבול ואפילו מבדרת. ברור לחלוטין שהתדמית הזאת נבנתה באופן מודע, כנראה בעזרתם של יועצי תקשורת. הם בטח גם אלה שהציעו לו להופיע לאחד הראיונות לצדה של מלצרית אפרו-אמריקאית. האותנטיות המעושה של איש העסקים הקר הזה מבחילה לפחות כמו המנות שמוגשות בגריל התקף לב.

< >

מודעות פרסומת
One Comment

Trackbacks & Pingbacks

  1. על קולה ודמוקרטיה | רב פעמית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: