Skip to content

לצאת מהסופר, להיכנס למשפחה

18 בדצמבר 2013

הרשתות השתלטו על המרחב הציבורי, אבל זה לא אומר שאני חייבת לאפשר להן להשתלט לי גם על החיים הפרטיים. יש משהו כל כך מכאני, מדכא ומסרס בביקור בקניון, ברשתות הקפה הממותגות, בסופרים, בכל הרשתות האחרות. לא נחלצתי מהן לגמרי, יש כמה מוצרים בודדים שאני קונה בסופרפארם, כי פשוט אין אותם בבית המרקחת הפרטי. אני חושבת שלפחות שנתיים לא ביקרתי בסופר "רגיל". פעם הייתי הולכת לעדן פעם בכמה שבועות, עכשיו גם לשם אני מגיעה אולי פעמיים בשנה, מסתובבת כמו עכברה מסוממת בין המדפים, קונה דברים יקרים מיותרים ונותנת לגרין ווש להטביע אותי. יש גם מעידות אחרות, אבל בגדול, אני כבר לא לכודה ברשת.

amirאמיר מ"צנוברים" בויצמן 87, כפר סבא. תבלינים, יבשים, אקזוטיקה ווייב שכונתי חיובי

ההימנעות מרשתות חשובה לא רק בגלל הצורך לחזק עסקים מקומיים ולתרום לפיזור צודק יותר של הכסף, שגם ככה מוזרם לנוחי דנקנרים למיניהם ששולטים בחיים שלנו, אלא גם כי זאת חוויה הרבה יותר נעימה. כשקונים תבלינים בחנות של אמיר, יודעים שאין שם קופאיות מדוכאות שמביאות הביתה משכורת מינימום ומנכ"ל שמרוויח מאות אחוזים יותר. יש שם משפחה עם פנים ושמות וחיבור לעיר ולשכונה. אפשר להזמין דברים שרוצים ולשאול שאלות על אוכל את מהגרי העבודה שמגיעים לשם כדי לקנות את המוצרים שאמיר מביא להם במיוחד (פלטנו, יוקה, תבלינים שאין בסופר וגם אין להם שמות בעברית).

yusefיוסף מדגמן חציל בלדי

יוסף הירקן לימד אותי את השמות בערבית של רוב הפירות והירקות, עכשיו רק צריך ללמוד לדבר. יוסף הוא גם האיש שעשה לי היכרות עם הפריקה, שאני כל כך אוהבת לבשל, והוא ואשתו הם החאג'ים היחידים שיצא לי להכיר ולשמוע מהם חוויות מהעלייה לרגל למכה. אם חסרים כמה שקלים במזומן, אין שום בעיה – צריך רק לזכור להשלים בביקור הבא. אותו דבר אצל סאלח, שטוחן את הקפה שלי. אצל סאלח גם יש מלוכיה, זיתים ממרוקו, חלווה משכם, ריח חזק של הל ואנשים סופר נחמדים שתמיד יש לי איתם שיחות עומק על כלים חד-פעמיים ושקיות. אצל השכן של סאלח אפשר לקנות ספרי בישול מלבנון. נסו את זה בסטימצקי.

salehסאלח טוחן קפה ואני טוחנת לו בשכל. קליית העיר, בכניסה הדרומית לטירה, מול תחנת הדלק "פז". מומלץ לבקר גם בחנות כלי הבית הסמוכה

הבגדים הכי מוצלחים שלי, אלה ששואלים אותי עליהם "מאיפה?", הם תמיד מחנויות יד שנייה, ורובם מ"אופציה" בהוד השרון. אופציה היא אחד המקומות שהכי כיף לנבור בהם, וכשאת הולכת הביתה עם ג'ינס וסוודר שביחד עלו לך אולי 50 שקלים, אז הכיף גדול אפילו יותר.

raheliרחלי מ"אופציה" בסוקולוב 13, הוד השרון. המקום לחיטוט ומציאות שוות

אני לא מצליחה לגייס את כל הבגדים שאני צריכה מחנויות יד שנייה ולפעמים רוכשת בחנויות רגילות. החנות של שי היא אחת כזאת. היא אמנם ממוקמת בקניון, אבל היא לא שייכת לרשת ויצאו לי ממנה מכנסיים שיש לי איתם סיפור אהבה, וחשוב יותר – מצאתי קרובי משפחה אבודים. בפעם הראשונה שהייתי בחנות של שי איכשהו התפתחה בינינו שיחה די ארוכה על פוליטיקה, כסף וגמילה מחיתולים. די הופתעתי שיש לי כל כך הרבה במשותף עם בחור צעיר ודתי שעובד בחנות בגדים. בערך יומיים אחרי זה, כשהוצאתי את המכנסיים מהתיק, נפלה איתם גם החשבונית ועליה ראיתי את שמו של בעל החנות – שי שילוח. אצלנו במשפחה יודעים שכל מי שהוא שילוח מקורי הוא קרוב שלנו. התקשרתי למספר שהיה מודפס על החשבונית, דיברתי עם שי וגילינו שהוא בן דוד מדרגה רביעית של הבת שלי, זה אומר שאבא של סבא שלו ואבא של סבא שלה (כלומר סבא שלי, משה שילוח) היו בני-דודים, רחוק כל כך וקרוב כל כך, בדמשק של תחילת המאה שעברה. מאז, בכל פעם שאני בסביבה, אני קופצת להגיד שלום ובינתיים גם פגשתי את אבא של שי, שהוא בן דוד שלישי שלי, שסיפר לי דברים מרתקים שלא ידעתי על השבט שלנו. אני לא חושבת שזה היה יכול לקרות לי בקסטרו, גם אם לא מן הנמנע שקרובים אבודים שלי עובדים שם.

shai copyשי מ-ZooYork בקניון ערים בכפר סבא. יש שם בגדים שווים גם אם אתם לא מהמשפחה

לוקח זמן להתרגל לצאת מהסופר, מהרשת ומהקניון, בעיקר כשסדר היום דחוס וכאשר המבצעים מפתים. זה לא כל כך פשוט בעיקר בפריפריה, שבה כל בדל קפה שכונתי מוקף בארומה, קפה-קפה וג'ו. אבל זה שווה את זה. זאת עשייה שיש לה משמעות חברתית ופוליטית, ולמרבה המזל היא גם נעימה למדי.

אם אתם חיפאים, זאת הרשימה של נעמה סובול מהעיר התחתית שלכם

מודעות פרסומת
16 תגובות
  1. פוסט חשוב, אנושי, מדויק ויפה, מזדהה לגמרי עם המסר
    שרון

  2. מקסים! גם לי יש את העסקים הקבועים שאני תמיד באה אליהם בחיפה הרחוקה וגם אני כתבתי עליהם בבלוג שלי. אין כמו מערכת יחסים קבועה עם האנשים שמאכילים אותך, משקים אותך ומלבישים אותך. מרגיש קצת כמו הורים ומשפחה :)

  3. תהילה permalink

    לגמרי.

  4. דודי permalink

    רשימה יפה. תודה.

    התגובה הראשונה עוררה אותי לחשוב שהיה יכול להיות מעניין לרכז כמה רשימות כאלה, מערים שונות, במקום אחד.

    (לי לצערי אין יותר מה לתרום…).

  5. שחר, תודה. שמחה שאהבת :-)

    דודי – מסכימה איתך לגמרי. אני מצידי אשמח לפרסם את הרשימה אם שחר תהיה מעוניינת :-)

  6. תודה תהילה,
    רעיון טוב דודי, אבל איך מאתרים אותן?

  7. שחר,
    אני מכירה בחור מברלין שכותב על מקומות קטנים ומיוחדים בברלין, ולפני שהוא עבר לשם, הוא גם עשה את זה בתל אביב. הוא לא בדיוק כותב על מקומות לקניות, אלא יותר על מסעדות, פאבים ומקומות מיוחדים – אבל הרוח אותה רוח.
    הנה פוסט לדוגמה:

    http://www.neiman.co.il/2007/09/275

    חוץ מזה, יש כאן פוסט של "לא סוגרת את הפה" על מתחם לוינסקי עם חנויות ומקומות לאכול שנשמע מתאים:

    http://saloona.co.il/losogeretape/?p=3629

    • טוב, יש פה דילמה מבחינתי. מצד אחד אני הכי בעד המקומות האלה, מצד שני הבלוג שלי טבעוני. אבל היי, מה דעתך על ריכוז של לינקים אצלך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: