Skip to content

טבעונות – דוח מצב (לא משהו)

16 באוגוסט 2014

אני יודעת שהפוסט הזה ירגיז אנשים מסוימים באותה מידה שאני בטוחה שהוא יעורר הזדהות באחרים. בכמה מילים: מתחיל להישבר לי מהטבעונות ואני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד דאגה לגורלן של החיות, מצד שני התחושה שזה לא עובד מספיק טוב בשבילי, מצד שלישי אין עם מי לדבר בלי לחטוף על הראש

בתחילת 2010 היה לי טור בישול טבעוני במעריב, בזמן שמדורי בישול ואוכל טבעוניים עדיין לא ממש נראו כאן, בערך שנה לפני הפצעתו של יורופסקי. שנה אחרי זה, בהיותי בהיריון, הרגשתי שאני לא מסוגלת לאכול יותר ביצים ובזאת הושלם סופית המעבר מצמחונות ארוכת שנים לתזונה על טהרת הצומח. קרה מדי פעם ש"מעדתי" אל הצמחונות – לא ברמה של להכין חביתה או להזמין עוגת גבינה בבית קפה, אבל כן הרשיתי לעצמי הקלות מחוץ לבית, בעיקר בתקופה שבה הינקתי ופשוט הייתי רעבה כל הזמן. כשהשאלה הייתה האם להתחרפן מרעב או להזמין כריך צמחוני, בדרך כלל בחרתי באפשרות מספר 2. מהסיבות האלה הגדרתי את עצמי כ-95% טבעונית. מדובר בטבעונות מטעמי מצפון, שנבעה מתוך צער בעלי חיים, סיבות אקולוגיות והמודעות לתרומה של צריכת מזון מהחי לרעב העולמי. יש גם סיבות "רוחניות" יותר, אבל אשאיר אותן מחוץ לדיון כרגע.

ריג'להפחמימות וקטניות #1

בבית אני מבשלת ואוכלת אוכל טבעוני בלבד, וכיוון שאני עובדת מהבית, מדובר ברוב המוחלט של הארוחות והפסקות הקפה שלי. הסידור הזה משחרר אותי מהתלות שבהיצע הטבעוני הדל בבתי אוכל או מהגבלה עצמית לבתי אוכל טבעוניים בלבד. אגב, מתוך השבעה שדגמתי בארץ, רק באחד גם האוכל וגם השירות היו טובים מאוד. בשניים שני המדדים היו מחורבנים, והיתר נפלו באחד המדדים או היו בינוניים בואכה בינוניים-מינוס בשניהם. העבודה והאכילה בבית אמורות להיות מצב אידיאלי, רק ש:

  • סויה לא בריאה לי. לא מדובר על הוויכוח הישן האם הפיטואסטרוגנים שבסויה מסוכנים לציבור או לא, אלא בעניין אישי. סאייטן לא טעים לי, מסיבות אקולוגיות ומתוך ניסיון לאכול בריא אני נמנעת ממזון מתועש, את הקינואה אני מעדיפה להשאיר לבוליביאנים והפרואנים ההרריים שטירוף הקינואה במערב פשוט גנב להם את הלחם מהסל. המשמעות היא שכדי לצרוך חלבון אני תלויה בעיקר בקטניות (אני יודעת, גם סויה היא קטנית). ועכשיו, עם יד על הבטן – כמה עדשים ושעועית אפשר לאכול?
  • חלופות כמו פטריות ואצות אני אוכלת כמובן, אבל א. מדובר במוצרים יקרים שאני לא יכולה לבסס עליהם את התפריט שלי; ב. הם כל-כך ארוזים, שאולי לא אכלתי תרנגולת, אבל חנקתי דולפין וגדעתי יער גשם עם הניילון.
  • כיוון שקטניות לא עושות את העבודה מספיק טוב בשבילי, אני מוצאת את עצמי מסתמכת יותר ויותר על פחמימות – בעיקר דגנים – כדי לשבוע, עם כל הכבוד לירקות וטחינה. זה מחמיר בעיקר בקיץ כשאין סבלנות לבישולים. במצב אידיאלי הייתי מסתמכת על סלטים ומוקפצים, אבל לכי תקפיצי פול או שעועית ברבוניה.
  • יש לי בת. הנושא של ילדים טבעונים די מושתק, אפילו בסביבות הטבעוניסטיות הקולניות ביותר. מתוך עשרות הטבעונים שחברים שלי בפייסבוק, יש בין אחת לשלוש שמספרות בפירוט על גידול ילדים טבעונים. כשהם יונקים – אין בעיה. כשהם קטנים – אפשר להסתדר. אבל מה עושים כשהילדה הולכת לגן? מה לגבי מצב, כמו שלי, שבו אמא ואבא חיים בנפרד ואבא לא טבעוני ולא צמחוני? מה לגבי ביקורים אצל חברים? אין לי שום כוונה לתת לבת שלי הנחיות לא להתכבד במה שמוצע לה אצל חברים או לברר ממה האוכל עשוי והאם אמא מרשה. הבת הספציפית שלי אוהבת – כן, כן – קוטג' ועוף, מודיעה לי מדי פעם שהיא לא אוהבת ירקות, ומצהירה "בגן אני אוהבת טחינה, בבית לא!" אז בבית היא אוכלת את האוכל הטבעוני שאני מכינה לה, אבל מדובר רק בחלק מהארוחות שהיא מקבלת במהלך השבוע.
  • אין טבעונים בסביבה שלי. יש כמה וכמה אנשים שהפחיתו מאוד את צריכת המזון מהחי, אבל טבעונים – גורנישט. מתחיל להימאס לי לאכול סלטים ואורז בארוחות משפחתיות, להרגיש לא נוח ברוב בתי הקפה או להתנצל בפני עצמי ובפני משטרת המזון הפייסבוקית, שכאילו מרחפת תמיד מעל, כשאני אוכלת בחו"ל או בחוץ כריך שנמרח בחמאה.
  • הכי גרוע: נדפקו לי הזיכרון והמרץ. אני עדיין לא יודעת אם זה קשור רק לאוכל, אבל נראה לי שיש סיבה לחשוש.

דהלפחמימות וקטניות #2

במצב אידיאלי הייתי יכולה אולי למצוא את התמיכה והטיפים בקבוצות טבעוניות ברשתות החברתיות, אבל גיליתי שאני עוזבת אותן אחת אחרי השנייה כי:

  • לעתים נוצר הרושם שהגורם המאחד בהן הוא שנאת "קרניסטים" (מילת גנאי על משקל שוביניסטים שמתארת את צמחונים ואוכלי בשר) יותר מאהבת בעלי חיים. חשתי אווירה מתלהמת, ראיית עולם דיכוטומית וילדותית וקושי לחבר בין זה שכן, אתם לגמרי צודקים בנוגע למצבם החמור של בעלי החיים, אבל מה לעשות – הצלחת היא מקום אינטימי, ואנשים לא כל-כך ששים להקשיב לאנשים אחרים שקוראים להם "רוצחים".
  • הנהייה אחרי תחיליפי בשר, ביצים ומוצרי חלב טבעוניים, תוך התעקשות להתעלם מההשלכות הסביבתיות. באחת מקבוצות המתכונים למשל, היה אפשר לדבר על כל דבר שקשור באוכל ובטבעונות, חוץ מלתמוה על ההתלהבות ממוצרים מתועשים. כשהייתי מצייצת על זה משהו, מיד היו קמים להשתיק אותי, מה שגרם לי לחשוד שאולי למנהלי הקבוצות יש קומבינות בחברות כמו "טבע דלי".
  • התרוצצו שם עצות תזונתיות לא אחראיות, שהושפרצו ממקלדות של אנשים שעברו לתזונה טבעונית לפני מקסימום שנה, כשבגופם טרם נוצרו חוסרים של ברזל ו-B12, לא היניקו מעולם, לא גידלו ילדים, לא אירחו את המשפחה לארוחת ערב ומעולם לא בדקו את "העובדות" מבית מדרשו של יורופסקי, מה שמביא אותי לבעיה הבאה:
  • כמויות מטורפות של Bad Science, בעיקר שכתוב האבולוציה והתעלמות מהעובדה הפשוטה שאין עדויות לקיומה של תרבות אנושים ארוכת שנים שהייתה טבעונית. החבר'ה מתעלמים גם מכך שבאזורים צחיחים וקרים אי אפשר לשרוד ללא מזון מהחי, אלא אם מתבססים על מזון מתועש או כזה שמגיע מרחוק. חסרה גם התייחסות רצינית לכך שהנזקים הבריאותיים שנקשרים לאכילת מזון מהחי בדרך כלל חופפים לאכילת ג'אנק ולא לאכילה מוגבלת של מוצרים בטוחים ונקיים מהחי. בכל מקרה, זאת טעות טקטית לדבר על ההיבט הבריאותי כשהגורם החשוב לטבעונות הוא צב"ח. הצווחנים סתם מרימים פעם אחר פעם להנחתה ומספקים למתנגדים הרבה חומר להטיח בהם בחזרה.
  • הדתיות. בשבילי טבעונות היא האסטרטגיה הטובה ביותר הקיימת כרגע למניעת סבל מבעלי חיים. היא לא מטרה בפני עצמה. אין מבחינתי שום "דרגות קדושה" על פי משך הטבעונות, מידת הטוהרה הטבעונית, מעבר לטבעונאות או "התקדמות" לתזונת 80/10/10/ . דבילי בעיניי ולחלוטין לא מקיים, לזרוק לפח מזון שקנית בתום לב כי גילית בדיעבד שהוא מכיל רכיב כלשהו מהחי. לא לקנות אותו יותר – מובן לגמרי, אבל לזרוק רק מטעמי כשרות? גם לא מובן לי איך כמה מהאנשים שצועקים הכי חזק שחלב זה אונס ממליצים על מוצרי סויה של חברות כמו תנובה ושטראוס, שמה שהן עושות לסביבה, לצרכנים ולחלק מהעובדים שלהן רחוק מאוד מלהיות מוסרי.
  • השפה. מצבן של חיות המשק קשה מספיק. הגיוס של מושגים מהשואה ומהעבריינות המינית מעורר בי צמרמורת והוא בעיניי זילות של האונס ושל השואה.
  • הניגוד המחריד בין אדישות או שנאה למצבם של בני אנוש (בעזה למשל) לבין חמלה כלפי בעלי-חיים. אני משערת שרוב הטבעונים אינם כאלה, אבל התופעה קיימת.
  • יש עוד לא מעט דברים נוספים שמפריעים לא בשיח הטבעוני ומרחיקים אותי מהזדהות עם התנועה. מבחינתי הם מסתכמים במשהו כמו יותר מדי גארי יורופסקי, פחות מדי ג'ונתן ספרן פויר.

גריסים עם ירוקיםפחמימות וקטניות #3

אז לאן אני לוקחת את זה מכאן? אין לי תשובה מלאה. כמו בתחילת הדרך גם עכשיו אני חושבת שצריך לעודד אנשים לצרוך פחות מזון מהחי אבל לא להציב את האולטימטום של או טבעונות או כלום. לא מעט טבעונים מוצהרים מספרים לי מדי פעם שהם מזייפים. הם כמובן לא יודו בזה בגלוי, כי מי רוצה שיעשו בו לינץ' פייסבוקי. יש כאלה שמרשים לעצמם דבש, אחרים טועמים מהחי כשהם יושבים עם חברים, יש אנשים שאצלם לחלב בקפה טרם נמצאה חלופה טבעונית, יש מי שטבעוני בבית וצמחוני או אוכל-כל בחוץ. אני חושבת שההקלות האלה בסגר חיוביות כי הן מאפשרות לכמעטבעונים להמשיך לתרום את חלקם לצמצום צריכת המוצרים מהחי.
כתרומה למאמץ אני אמשיך לפרסם מתכונים טבעוניים שמשתדלים גם להיות ידידותיים לסביבה. אני לא יודעת מה אעשה עם התפריט שלי. קשה לי לדמיין את עצמי נוגעת בבשר או מתחילה פתאום לאכול חביתה וקוטג'. התמונות הקשות מהחוות נמצאות תמיד בתודעה, אבל אני אצטרך למצוא פיתרון יצירתי כלשהו.

חצילים עגבניות תרד פקאןפחמימות ו… היי, אין כאן קטניות!

Advertisements
132 תגובות
  1. קרן שלום permalink

    שלום. אני מזדהה איתך.
    אני מגדירה את עצמי צמחונית הממעטת במוצרי חלב ומרבה בפירות, ירקות וקיטניות.
    יש לי בת בת שלוש וחצי. בגלל חוסר הידיעה בבטחה שהתזונה הטבעונית היא הבריאה מכולן, היא (וגם אני לפעמים) אוכלת ביצי חופש וקצת יוגורט כבשים לפעמים.
    אני נמנעת ממזון מתועש, מבשלת כמעט כל יום ולא אוכלות ממתקים בבית.
    אצל חברות ו/או משפחה אני לא מגבילה אותה.

    אני חושבת שבנושא אין שחור ולבן. את צריכה למצוא את הצלחת שלך.

    בהצלחה.

    • לא, אין שחור לבן. אני חושבת שזאת הנקודה הכי חשובה. אם כולם יעשו (באמת) כל מה שהם יכולים לעשות בגבולות השפיות כדי לצמצם צריכת מזון מהחי ומזון מתועש, פחות חיות יסבלו והעולם יהיה נקי יותר

  2. שחר יקרה, מכירה היטב את ההתלבטויות האלה. חווה אותן על בשרי. נכון, ככל הנראה תמיד צרכנו גם מזון מן החי. הבעיה היא היחס הנורא לבעלי החיים בתעשיות הבשר והחלב. עצם המושג "תעשייה" מזעזע, אבל הוא מתאר היטב את היחס הזה.
    אני מניחה שזה היה נראה אחרת לפני המהפכה התעשייתית, כי אז לפחות לבעלי החיים לא נגרם סבל כזה נורא עד ש-. וגם ייצור מוצרי חלב היה שונה, מאותה הסיבה: יחס הוגן לפרה ולעז. אבל בעידן הגלובלי והתאוותני הזה אין מה לדבר על משקים קטנים שמספקים תצרוכת מקומית בלבד, וכו'.
    גם הטבעונות, כפי שכתבת, בעייתית, כי הרבה מזה מתועש, על כל המשתמע מכך.
    כשלעצמי, אני נמנעת ממוצרי חלב ובשר, אבל כן קונה ביצים עם התווייה של ביצי חופש, ואני מקווה שאכן אלו תרנגולות שמתרוצצות חופשי [גם לא על מצע, אלא חופשי על האדמה], ולעיתים רחוקות אוכלת צדפות, או דג [לא טונה, שנמצאת בסכנת הכחדה, וגם לא נסיכת הנילוס, בגלל הסיפור של אגם ויקטוריה].
    הלוואי והייתי מוצאת כאן משק חלב קטן שמייצר בכמות קטנה, לא מסחרית, שמאפשרת יחס וטיפול טוב לחיות. פעם היה כזה בעמק איילון, והיינו נוסעים וקונים שם חמאה 90% וכאלה. שם הפרות היניקו את העגלים שלהן, והיה חלב ומוצריו גם עבורינו, בכמות קטנה. אבל גם זה נעלם.
    גם אני לא בעד שחור/לב צדקני. זה רק מקומם אנשים.
    בספר שכתבתי על היחס שלנו לכדור הארץ השתדלתי לא להיכנס להטפות, אלא לנסות במתינות לפקוח עיניים. ולשמחתי כמה אנשים כתבו לי שדווקא בגלל זה הם הפסיקו לאכול בשר. אבל הדרך למציאת שביל הזהב עוד רחוקה, לצערי.

    • נינה, מסכימה עם כל מה שכתבת. בנוגע לחוות – אם תהיה תנועה מסיבית של צמצום צריכת מזון מהחי ואנשים יהיו מוכנים לשלם יותר על מעט הבשר / ביצים / חלב שהם צורכים, החוות יוכלו להשתנות ולהיות הומאניות יותר. אני מאמינה שזה אפשרי

    • לאה permalink

      יש למאיר צזיקי משק כזה. רק מציינת :)

  3. שלום שחר,
    חשוב להקשיב לגוף. אם פתאום מתחשק בטירוף לאכול משהו (אפילו תרנגולת, רחמנא ליצלן) אז יאללה, לאכול. את תגלי שזה קורה לעתים רחוקות בלבד וזה איתות של הגוף שהוא זקוק למשהו אחר. ותגלי גם שזה קורה לעתים רחוקות בלבד…

    • ניצן, זה קשה. לא משנה שבשר משום סוג לא בא לי אף פעם, אבל אם למשל בא לי מוצר חלב, מיד חלק אחר במוח מקרין לי את תמונות הזוועה מהרפתות. אני מסכימה איתך שאם כולם היו פועלים ככה ואוכלים מהחי אבל רק לעתים רחוקות המצב היה הרבה יותר טוב

      • אז תקני מוצרי חלב מ'נאות סמדר' למשל שעדר העזים שלהם חי חיים נפלאים. לשכן שלי (חקלאי אורגני ממושב עופר) יש גם עדר עזים ואני לא מהסס לאכול את היוגורט והגבינות שהוא מייצר כי אני רואה איך חי העדר הזה. ככה חיו פה תמיד, לפני שפרצה התעשייה, ואני לא רואה בזה רע…

  4. tamarnahary permalink

    מסכימה עם כל מילה אמיצה שנכתבה פה, ורובן אמיצות למדי. אני חושבת שתכני הטור הזה צריכים להגיע לאנשים רבים, ושעם האדפטציות המתאימות "הארץ" ישמחו לפרסם

    • הייתי שמחה שמשהו כזה יתפרסם בכלי תקשורץ המונים (אם עדיין יש מושג כזה). כתבתי את זה בין היתר כי יש במדיה גלוריפיקציה של הטבעונות שמנוקדת מדי פעם במאמר אידיוטי של מץנגדים כמו אראל סג"ל או רוגל אלפר

  5. amitaisandy permalink

    מבין. מאוד משתדל לא להיות פנאט עיוור באף תחום וגם בזה. אני פחות או יותר טבעוני כבר כשנה, אבל עדיין סולח לעצמי פה ושם על חטאים. לא עולה על דעתי לזרוק אוכל שהתברר כלא טבעוני במאה אחוז. לא חבר בקהילות טבעוניות בדיוק מהסיבות שציינת.
    מצד שני, אני כן מבשל, אז זה קל יותר. ומהרגע שגיליתי את המתכון לגבינת קשיו-טפיוקה באמת הרגשתי שנפתרה אחרונת הבעיות שלי. כלומר חוץ מאנשובי. למישהו יש מתכון לאנשובי טבעוני?

  6. ניצן, יש בסביבתי מישהו שמגדל עדר עזים קטן, שבו הגדיים יונקים מהאמהות ואין התעללות. זה עדיין לא מושלם כי הזכרים נשלחים בסוף לשחיטה, אבל זה בהחלט נמצא במרחק עצום ממוצרי החלב של תנובה, שטראוס וכו'

    • נכון, שחר, אבל ככה חיו פה מאז ומתמיד… יש לי פה להקת תרנגולות בחצר. כשתרנגולת מחליטה לדגור (ולרוב הן לא דוגרות) אני מניח לה. ואת הביצים שהן מזניחות אנחנו אוכלים. אבל קורה מדי פעם שבוקעים יותר מדי זכרים והם ממש מציקים לבנות. אז במקרה כזה, אני נותן כמה מהם לעובדים התאילנדים.

      • אם העובדים יודעים לשחוט תוך גרימת מינימום סבל, אז אני חושבת שאפשר לחיות (ממ…) עם זה

      • מבין אך לא מסכים permalink

        עוד פעם ה"מאז ומתמיד" הזה.
        למה כשאתם שומעים על רצח ברברי של נער בטיילת באילת אתם מצקצקים בלשונכם במקום לומר "מאז ומתמיד היה רצח"?
        איפה ה"מאז ומתמיד" הזה כששומעים על נערה שנאנסה? הרי אונס ליווה את המין האנושי משחר הימים?
        למה אז זה בסדר לצאת נגד המעשה בזעזוע?
        מאז ומתמיד אינו תירוץ לכלום.
        הנה עצה – בכל פעם שאתם נחלשים, כשהראש אומר "ככה זה היה תמיד / לא צריך להיות דתיים / נו אבל זה רק קצת / אוף אבל זה ממש לא נוח לי כרגע", חישבו לעצמכם האם אותן מחשבות היו רצות בראשכם כאשר היה מדובר בבן משפחה שגורלו היה תלוי ברגע החולשה שלכם? אולי חבר קרוב? בן זוג?
        האם גם אז הבחירה לא היתה שחור או לבן?

  7. קרן permalink

    כיף לקרא אותך
    בתור טבעונית כל חיי…כארבעה עשורים, התחלתי סופסוף להינות מעצם העובדה שקיימת מודעות ופתאום צצות מנות טבעוניות במסעדות וכו' רק שלעיתים אני מרגישה שכולם חוששים מסביבי, המודעות יצרה חרדה כאילו שאם עומד מולך טבעוני תיכף הוא ישמיע לך הרצאה צדקנית וטהרנית. אז הנה עוד סיבה מדוע מותר לך לחטא פה ושם, לא הצטרפת לכת אלא בחרת בדרך חיים לא נצלנית ואם לעיתים מתחשקת לך פשטדה עם ביצים, ביג דיל. אפרופו ביצים: כפי שכתבו כאן בקשר לעיזים וכבשים, אצל אבא שלי למשל התרנגולות בגן עדן בחצר, מפזרות ביצים, מה רע?

    • תודה, קרן. בשונה מהטענות שנשמעות בדרך כלל ע"י טבעונים, אני חושבת שבסדר לקחת חלק מהביצים של התרנגולות, כל עוד נותנים להן תנאי מחייה טובים. ספרן פויר מגדיר אץ זה בספר "לאכול בעלי חיים" בתור "עסקה הוגנת".

  8. מבינה אותך מאוד. אני בשלב דומה ואולי מעט יותר מרחיק לכת. לא אכלתי בשר, מוצרי חלב ועוף במשך יותר משלוש שנים, והמעטתי מאוד בביצים (ולפעמים דגים). הרגשתי מצוין גם גופנית וגם "נפשית". בשבועות האחרונים חל שינוי והיום התפריט שלי נראה אחרת לגמרי. הגוף חזר לדרוש את מנת החלבון מן החי שלו.

    אז כן, אנשים יעקמו את האף (מה לעשות, שיעקמו, הם לא חברים אישיים שלי וההפסד לא גדול). כשכתבתי לפני חצי שנה בערך שאכלתי קציצות, חטפתי לינץ' פייסבוק רציני. זה גרם לי לחוות אישית את ההתלהמות הטבעונית בצורה די מגוחכת, ובעקבות זאת הפינה החמה שהיתה לי אל רוב החבר'ה האלה התקררה לגמרי. אני צופה שתוך שנה- שנתיים יישארו רק מעטים מהטבעונים החדשים (אלה שצפו בסרט אחד ושינו 80% מהתפריט שלהם בן יום.

    • אביבית, אני חושבת שאני זוכרת את הפוסט על הקציצות :) ושוב, גם הדברים שאמרת כאן מחדדים את הקטע של הטבעונות הישראלית: ההבדל בין שעה אחת של צפייה ביורופסקי האינטליגנט אך המתלהם אחושילינג, לבין הקדשת כמה שעות של קריאה והרהור בספר של ספרן פויר, שיש בו חמלה גם לבני אדם, כולל אלה שמולקים ראשי תרנגולות במשחטות

  9. הדס permalink

    מרתק לקרוא אותך ולמצוא במילים שלך שפיות בתוך שלל המילים הקיצוניות והקשות שנאמרות בגנות אוכלי הבשר. אני לא צמחונית וודאי לא טבעונית אבל מעכשיו בהחלט אהיה מודעת יותר בזכותך. תודה

  10. תרבות אכילה permalink

    אני מאוד מבינה אותך.
    כמישהי שניסתה פעמיים להיות טבעונית והייתה פעילה בפורומים טבעוניים אני מאוד מכירה את ה"נזפנות" והקיצוניות של החברים בהם וגם את הקושי לשמור על תפריט טבעוני 100%.
    אתמול נודע לי שבגלל בעיה בבלוטת התריס אני מנועה מלאכול סויה ומוצריה. זו תחושה קשה כי הסתמכתי די הרבה על מוצרי הסויה וגם אני מואסת בעדשים ושעועית די מהר.
    כרגע אני לא טבעונית ולא צמחונית, ומה שמתסכל אותי הוא שאין כמעט מענה לאנשים שאוכלים מהחי אבל רוצים לוודא שהחיות שהם אוכלים או מוצריהן קיבלו יחס הוגן והולם.
    אני משתדלת לאכול כמה שפחות מהחי אבל זה לא פשוט ואני מקווה שעם הזמן אצליח ובמקביל תקומנה אפשרויות מוסריות יותר לצריכת מזון מהחי.

    • תודה, נעמה. גם לי יש את אותו עניין עם הבלוטה, מה שמקשה מאוד על הטבעונות. אגב, זאת בעיה ממש נפוצה שלא כולם מודעים לה. אני חושבת שכל אחד מאתנו צריך לחקור מה נכון לו לאכול ואיך הוא יכול לעשות את זה תוך מינימום פגיעה בחיות ובסביבה, ולא להיות מושפע מדי מהקולות המלחיציפם שעולים מהקבוצות האלה.

      • ... permalink

        מעניין היתה לי תת פעילות של הבלוטה. המשכתי לאכול סויה (לא אמרו לי על זה כלום) ובעצת תזונאית טבעונית הפסקתי לקחת את התרופות. וואלה כבר שנתיים עושה בדיקות דם אין כלום. מזל ששמעתי לה אחרת הייתי מפתחת תלות בתרופה. האנדקרינולוגית והרופאת משפחה אמרו שזו מחלה כרונית לכול החיים. לא שאני אומרת שלהפסיק לקחת תרופות זה הפתרון, אבל יש מסקנות להעסיק מהסיפור הזה שלא תמיד רופאים צודקים.

      • נועה permalink

        זו מחלה כרונית לכל החיים. אבל זה בא והולך. היה לי יתר פעילות, ואחר כך שנתיים בלי כלום, ואחר כך תת פעילות, ואחר כך כדורים כל משך ההריון כדי לא לפגוע בעוברית, ואחר כך הפסקתי על דעת עצמי, והיום טפו טפו הכל בסדר.
        מה שלכל החיים בזה, שכל החיים תצטרכי לבדוק את העניין. אבל זה לא ביג דיל. בדיקות דם את עושה, כטבעונית? בקשי מהרופאה, כשעושים אותן, גם לבדוק את ה-TSH. אם הכל תקין – סלאמאת. לא הכל תקין – תחשבי מה עושים (אם אין תסמינים, לא חייבים לטפל). הדבר היחיד הוא, שבהריון, במיוחד, חייבים להשמר. אם את לא רוצה גמדים מפגרים בתור ילדים, הכוונה (מכירה את כל האגדות על כפר שלם של מטומטמים? אז יש להן בסיס היסטורי, ושורשו – פחות מדי יוד).

  11. ורד טטנבוים permalink

    שלום,
    אני טבעונית שנה וקצת.
    קראתי את הטור בנשימה אחת והנהנתי לעצמי.
    אני כל כך מסכימה עם מה שכתבת.
    אני בחרתי לא לאכול כלום מן החי ובינתיים מסתדרת מצויין. הרבה ירקות ירוקים קטניות ופחמימות מלאות. אני גם לא טורחת לעדכן שאני טבעונית כשאני מתארחת אצל אנשים חדשים. תמיד יש מה לאכול מקסימות אוכלים מעט (רווח נקי לדיאטה).
    חטאים קטנים של חטיפים מתועשים כמו תפוצ׳יפס, לא יכולה בלעדיו… יש ונראה לי שיהיו תמיד. ובעניין תחליפי חלב, גבינה ובשר: אני לא מחפשת. הפסקתי לאכול בשר כי לא טוב לי עם זה אז מה הקטע לחפש תחליף…
    מתגעגעת לטעם של שני דברים בלבד: גבנ״צ וביצה (שבטוח שאין סיכוי שאוכל כי בגלל הביצים הפכתי לטבעונית מלכתחילה)
    אני בבית מבשלת לחמישה אוכלי בשר בוגרים. שני חיילים, שני תיכוניסטים ובעל אחד.
    מכינה עוף ובולונז בעיקר. קציצות כבר לא.
    כשאני מכינה משהו טבעוני שהם מוכנים לטעום זו חגיגה אבל צריך גם מנה בשרית…
    רציתי להגיד לך שאשמח להתכתב איתך בלי התלהמות ובלי קיצוניות. אשמח לשמוע ממך עצות ולשתף אותך בתגליותי.

    • ורד, תודה על התגובה המקסימה. את יכולה להיות איתי בקשר בפייסבוק (שחר שילוח) או לכתוב לי ל: sh.shiloh בג'ימייל קום

  12. מבינה אותך מאוד. הפלירט שלי עם הטבעונות אמנם היה קצר בהרבה משלך, והיום אני משתדלת עד כמה שאפשר להימנע ממוצרים מהחי, אבל לפעמים זה פשוט בלתי אפשרי. מסכימה איתך מאוד בנוגע לשיח האלים סביב העניין הזה. מה עושים? כל אחד והפשרות שלו. את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד חוץ מלעצמך. אגב, אחד הדברים שהקשו עלי מאוד היה העובדה שבאיזה שהוא שלב פיתחתי תגובה חריפה מאוד מאוד לאגוזי קשיו, לוז, פיסטוק ופקאן. אז מה נשאר לנשנש? שקדים זה יופי, אבל לא מספיק. אגוזי מלך טעים רק בסלט. רק על דבר אחד אני משתדלת לשמור וזה הימנעות ממוצרי חלב. אלה באמת לא נכונים לנו אבולוציונית, עד כמה שאני מבינה, ונזקם עולה על תועלתם. ואפילו פה אני מזייפת פה ושם. שיהיה לך בהצלחה עם כל מה שתבחרי.

    • וואי, בלי אגוזים זה קשה. אני עדיין לא יודעת מה אעשה, אבל בטוחה שאזייף עד שאבין מה הזיוף שאני יכולה לחיות איתו בשלום

  13. יקירתי, כבר אמרתי לך פעם שאני אוהב אותך?
    צריך אומץ וכנות בלתי רגילה כדי לשחרר פוסט כזה בתוך השיח הטבעוני-לוחמני שמתנהל היום בישראל (בעצם, יש שיח שאינו לוחמני בישראל?), ועל כך נתונה לך אהבתי והערכתי.

    לדעתי, אם יורשה לי לקרוא בין השורות, מה שאת מתארת זו לא מצוקה של טבעונית ש״איבדה את הדרך״ – זו מצוקתו וזעקתו של האדם המודרני באשר הוא, שנותק לחלוטין משטחי המחיה הטבעיים שלו, לכוד בתוך סביבה רעילה והרסנית, ומכלה את ימיו על רצפות בטון ואספלט במקום על האדמה.
    יהיו הכוונות שלנו טובות ככל שיהיו, זה כמעט בלתי אפשרי בימינו לאכול טבעי (לא בהכרח טבעוני!), בריא, עונתי ואקולוגי. גם הירקות והפירות העונתיים שלנו, נארזים בקרטונים ובפלסטיק ועושים לעתים דרך ארוכה במשאיות מזהמות על גבי כבישי אספלט שחורצים את הארץ ומנתקים בעלי חיים ממקורות המזון שלהם. אין לזה סוף. אתה יכול להיות הטבעוני המודע והרגיש והמשכיל ביותר, ועדיין לא תצליח לנהל חיים ברי-קיימא.

    ״מצחיק״ אותי שאנשים אומרים, שטבעונים חייבים להיות מודעים היטב למה שהם אוכלים ולוודא שהם מקבלים כל מה שהגוף שלהם זקוק לו. ואני שואל – זה לא נכון לגבי כולם? טבעונים, צמחונים או אוכלי-כל – יש באמת מישהו היום בעולם שאוכל ״נכון״? אם לשפוט לפי העלייה בתחלואה בסרטן, מחלות לב, סוכרת והשמנת יתר – כנראה שלא.
    מדוע כל מכרסם, ציפור, קוף, טורף, חרק או דג על פני כדור הארץ יודע מתוך אינסטינקט בדיוק מה וכמה לאכול, ולעולם אינו סובל מסרטן, מחלות לב, השמנת יתר, סוכרת ושאר רעות חולות שהתזונה המודרנית המיטה עלינו, בעוד המין התבוני ביותר (לכאורה) על הפלנטה מרעיל את עצמו למוות? ברור שאנחנו עושים משהו לא בסדר. טבעונות, לדעתי, היא צעד בכיוון הנכון. אבל כרגע היא עדיין מייצרת התנגדות ואנטגוניזם, בין היתר מהסיבות שפירטת בפוסט שלך. וכאמור, היא קשה ליישום פשוט משטם שאין לנו מושג מה ״נכון״ לאכול ומתי.

    אני לא כל כך אופטימי. אם תשאלי אותי, לא רחוק היום שבו המערכת האקולוגית של כדור הארץ פשוט תקיא מתוכה את הווירוס הזה שהתנחל בתוכה וקורא לעצמו ״המין התבוני ביותר״ – אם יהיה זה האבולה, או שפעת-על כזאת או אחרת שתעשה את העבודה, היום כבר אין לי בכלל ספק שזה יגיע מתישהו. גם בגלל זה די נמאס לי מהוויכוחים, הדיונים, הקבוצות והבלוגים וכל שאר הנסיונות לחנך את המין האנושי ולהעלות אותו על הפסים הנכונים. לדעתי זה אבוד.

    • איז'ו יקר, מה שאני מתארת זה סוג של מצוקה, אבל ככל שהתרבו התגובות כאן ובפייסבוק, הבנתי שזאת לא מצוקה של אובדן דרך אלא תפיסה מוטעית שיש משהו בעייתי בלהתגמש. קלטתי שהשיח הטבעוני האלים, אפילו ששלפתי את עצמי מתוכו, ממשיך להשמיע קולות בתוך הראש שלי. אני חושבת שזה באג של קיבוצניקית.
      אני חושבת שטבעונות שמתעלמת מהסביבה או ממצוקות של בני אדם, כולל אלה שעובדים בתעשיית הבשר, היא טבעונות מטומטמת ולא אפקטיבית מספיק. האם הפלנטה תקיא אותנו מתוכה? בהחלט אפשרות. קצת מפחיד אותי לחשוב על זה. מעדיפה להתרכז בזמן שנשאר לנו כאן ולראות איך אפשר לשפר אותו

  14. שלחתי לך הודעה בפייסבוק, בבקשה בדקי בתיקיית other

  15. אורן permalink

    שכנעת אותי, אז יצרתי קבוצת פייסבוק לטבעונים לא מתלהמים, מקווה שהיא תוכל לעזור לך
    https://www.facebook.com/groups/642643019182152/

    • אורן, היזמה ברוכה. קצת מפריע לי שבחרת בתיאור הקבוצה להשתמש במילה קרניסטים, שבז'רגון הטבעוני היא כינוי גנאי (בכל זאת, מקביל לשוביניסטים) ושאלה המכונים קרניסטים בד"כ לא מכירים

      • אורן permalink

        אשמח לפתוח על זה דיון בקבוצה, אבל אני לא מרגיש ש"קרניסטים" הוא כינוי גנאי, הוא פשוט כינוי מדויק יותר מאוכלי-בשר

  16. אורן, איך מושג שמקביל לשוביניזם, גזענות, סקסיזם, גילנות וכו' יכול להיות לא כינוי גנאי? מה גם שפעמים רבות משתמשים בו במידה לא מבוטלת של בוז. הוא משמש לא רק לסימון אוכלי-בשר אלא גם לצמחונים (מושא לעג חביב במיוחד על חלק מהקהילה). אפשר להשתמש ב"אומניבורים וצמחונים" או ב"אוכלי-כל וצמחונים"

    • אורן permalink

      אני לא חושב שזה מקביל ל"סקסיזם" ו"גזענות". זה פשוט ההפך מטבעונות. לא יודע אם את מכירה את ההרצאה הנהדרת של מלאני ג'וי שבה היא הציעה את המושג הזה:

      אבל הרעיון הוא פשוט לתת שם לאידיאולוגיה של לאכול בשר. אם מישהו תומך באכילת בשר, לא רואה למה שזה יעליב אותו לקרוא לזה בשם.
      אבל ברוח הקבוצה במקום לפתוח וויכוחים על האם מילים מסוימות הן הוגנות ("זה לא אונס!" "זה שואה!" וכו') או לא, אני משנה את תיאור הקבוצה.

      • אורן, אני מכירה את ההרצאה ולכן אני חושבת מה שאני חושבת וגם הסברתי בתגובתי הקודמת מה הבעיה. מה גם שהמונח לא מדויק כי הוא מתייחס גם לצמחונים שאינם צורכים בשר (carne). בכל מקרה שינית, אז זה בסדר ואנחנו לא חייבים להסכים

      • אורי permalink

        לא מבין את ההגדרות האלו האדם הוא אומניבור שהגדרתו הביולוגית היא אוכל כל… כל שימוש בשם אחר מיועד כהקנטה ותו לא….

      • אורן permalink

        אורי – ממליץ לך לראות את ההרצאה להסבר המפורט
        אבל הנקודה בביטוי "קרניסט" היא שהיא מבטאת בחירה ואידיאולוגיה. בלי להיכנס להגדרות ביולוגיות, כמובן שלא תקרא לצמחוני "הרביבור", המילה "צמחוני" מבטאת את זה שאתה בוחר לעשות משהו, ואידיאולוגיה מאחורי זה שמצדיקה את הבחירה הזו. באותו המובן "קרניזם" זה האידיאולוגיה שמצדיקה אכילת בשר.
        לכן מי שמצדיק אכילת בשר, מי שתומך בזה, מכל סיבה שהיא, נראה קרניסט, ואני לא חושב שיש בזה משהו מעליב אם אתה חושב שזו בחירה מוצדקת.

      • אורי permalink

        הצמחוניים החליטו לבדל את עצמם מהחברה ובחרו לעצמם את הכינוי כנ"ל הטבעוניים שהחליטו להתבדל גם מהצמחוניים
        אוכלי הכל לא ביקשו כינוי והשימוש בכינוי אכן מעליב כי הוא בא לבדל אותם מהחברה לכן לא משנה כמה אני מאמין בצדקת הדרך שלי אין שום סיבה להשתמש בכינוי הזה שניתן ע"י הפלג שדווקא כן החליט לבדל את עצמו מהחברה.
        לכן לא מקובל עלי הכינוי הזה… אולי ממחר נקרא לכל האנשים שיש להם עיניים כחולות מגהטרונים ונחליט שזה מייצג אידיאולוגיה של בחירה לא לשים עדשות מגע חומות כדי להסוות את הצבע הזה….

      • יהונתן permalink

        אתה יכול לתת לזה מליון שמות, אבל בסופו של יום משתמשים בזה בתור מילת גנאי.
        בדיוק כמו ש"ניגר" התחיל בתור מילה ניטרלית, נראה אותך קורא בשם הזה לאדם כהה עור וטוען שזה בסה"כ מילת תיאור.
        אגב, כשאני קראתי לטבעוני "טבעונורקס", על משקל טבעוני ואורקסיס (תיאבון בלטינית) הוא לא בדיוק לקח את זה בקלות למרות שזה מתאר יותר טוב אדם שאוכל אוכל טבעוני מאשר "טבעוני" שנשמע יותר כמו אדם שמחובר לטבע.

        רק אומר.

  17. חייבת להתייחס לצד הויזואלי: התמונות ממש מגרות.

  18. התחלתי להגיב בפייסבוק אבל החלטתי לכתוב פה במקום:
    פוסט מעניין לאללה. נראה לי שחלק ממה שאת נוגעת בו זה שבניגוד למה שרופאים ותזונאים נהגו לומר לנו בעבר- אוכל זה לא רק ערימה של פחמימות, פרוטאינים וויטמינים. להגיד שארוחת השבת שלי היא סך כל הפרוטיאינים שבה זה בערך כמו להגיד שאמא היא תרכובת פחמנית: זה נכון ברמה מסוימת, אבל זה כל כך משטח את המציאות ומתעלם מהעיקר שזה נעשה ריק לגמרי.
    טבעונות יכולה להיות בדיוק חלק מהשינוי של השיח הזה, כי היא אומרת לנו שאוכל זה גם הרבה החלטות שלנו לגבי סביבה ובעלי חיים ואפשר דרך האוכל להתמודד עם חלק מהסוגיות האלה. זה ממש חשוב, אבל זה לא עומד לבדו בעולם, בדיוק כמו שפחמימות וויטמינים לא מסבירים את כל עניין האוכל. השאלות על הסביבה ועל החברה ממש חשובות: האם אנחנו מבשלים בבית או אוכלים בחוץ? כמה מעובד האוכל שלנו? מי אוכל איתנו? איזה קהילות ומסורות אנחנו מנתקים מהחיים שלנו אם אנחנו בוחרים לאכול טבעוני? קראתי לא מזמן שיש לכל אדם "זיכרון טעם", בדומה לזיכרון שלנו לחוויות אחרות. אם גדלנו בבית שאוכלים בו בעיקר מזון מהחי ואנחנו בוחרים לאכול רק טבעוני, אנחנו נפרדים מחלק מזכרונות הילדות שלנו.
    (זה לא חייב, אגב, להיות טראגי וזו כמובן לא סיבה לא לאכול טבעוני, כולנו ממשיכים עם חלק מהמסורות של ההורים שלנו ולא ממשיכים עם חלק מהן, אבל כן נראה לי ששיח כנה על טבעונות צריך לדבר גם על הפרידה הזו ממסורות קולינאריות ומהיסטוריה משפחתית, ולעיתים גם ניכור מהמשפחה ומהקהילה עצמה).
    נראה לי שהפוסט הזה נוגע בהמון מהדברים הבעייתיים כיום בשיח על טבעונות, שהוא באמת לא מושלם כמו שתיארת טוב. אני לא חברה בקבוצות טבעונות ברשת ולכן לא כל כך מכירה את העולם הזה, אבל בגדול אני שמחה שאנשים מדברים על טבעונות כי כשהדיבור הזה נעשה נכון הוא דווקא מסוגל להרחיב, ולא לצמצם, את הדיון שלנו במלא משמעות האוכל בחיים. באופן אידיאלי כתיבה על טבעונות דווקא תביא ליותר כתיבה על אוכל מהונדס, זכויות עובדים בתעשיית המזון, ירקות מקומיים, וכמובן חשיבותם של המסורת, המדינה והחברה בהקשר של אוכל (וגם האהבה והזכרונות).
    ולגבי עצות רפואיות מההמונים- אני דווקא די בעד. קודם כל כי יש המון תרופות סבתא מצוינות שפשוט עוברות בין אנשים ועוזרות לכולנו מאוד בחיים, גם אם הן עברו כשמועה ולא כדבר הכי מבוסס. בסך הכל גם רפואה (למרות מה שהיינו רוצים לחשוב) זה לא איזה תחום מדע מדויק שכבר הבינו בו הכל, אז יש מקום לקרוא ולהתעניין. צריך קצת להיזהר באיך שקוראים את זה, אבל אני שמחה שאני יכולה לשבת שלוש שעות עם גוגל ולהבין כמה דברים בסיסיים על תזונה ועל מאיפה הגיע האוכל לסופר מרקט שלי. זה לא תמיד מידע שקל למצוא. ידע שמופץ באינטרנט זה דבר די נפלא, אם יודעים להיזהר ממנו, ובסך הכל משם אנחנו גם בדרך כלל לומדות על כל הבעיות עם המשקים. זה לא ש"תנובה" מפרסמת את המידע הזה באתר שלה…

    • הי עלמה. תודה רבה על התגובה. אני מסכימה עם כל מה שכתבת. נגעת בהרבה דברים שלא התייחסתי אליהם בפוסט כי אני משתדלת לא לכתוב פוסטים ארוכים מדי או כי לא חשבתי עליהם בעצמי. ההיפרדות מהטעמים של הבית למשל הוא משהו שאני חווה כל הזמן. בין הבחירות הסותרות שצריך לעשות מי שרוצה לאכול "מוסרי" יש גם את זאת: מצד אחד השאיפה לא לפגוע ומצד שני הרצון לשמר מסורות, בעיקר כאלה של עשייה עצמית. את צודקת בזה שהאינטרנט הוא כלי מצוין להעברת מידע שלא יגיע אלינו דרך כלי תקשורת ממוסדים, אבל קשה לדעת מה לבחור. תרופת סבתא באמת יכולה להועיל, אבל ייעוץ תזונתי ממישהו שלפני יומיים עדיין אכל במקדונלדס וההשכלה הרלוונטית שלו לא עוברת את השלוש יחידות ביולוגיה בבגרות – זה כבר סיפור אחר. מה שיכול לשפר את המצב הוא פשוט להכניס עוד קולות לשיח, כך שכל אחד מאתנו יוכל לזהות על מי הוא סומך והבחירה תתרחב אל מעבר לאסכולת יורופסקי

      • כן אני מבינה את העניין סביב עצות בריאותיות שמרחפות באוויר, זה באמת מתסכל, אבל הפן החיובי של זה כמו שאמרתי הוא שאנשים מספרים לך קצת מהניסיון שלהם וזה יכול לעזור, ובעיקר שגם הרפואה רחוקה מאוד מאוד מלהיות מושלמת (למשל רופאים בארה"ב המליצו עד ממש לא מזמן על שתיית חלב כל יום בכמויות גדולות, שזה ידוע כיום כדבר די לא בריא. או המלצות על מוצרי חלב דלי שומן, שהיום רופאים מזהירים מהם).
        אגב שווה לך אולי לחפש- אני אוהבת את המאמרים של כרם אביטל, תזונאית קלינית וטבעונית שכתבה סדרת כתבות במאקו אני חושבת. אלו בד"כ מאמרים די מעמיקים עם הרבה מידע.

      • הקטע הוא שאני קצת נרתעת מלקבל עצות על סמך ניסיון של אנשים עמוסי אג'נדה. אף טבעוני פעיל לא יגיד לך שהוא מרגיש רע יותר מאז שהפסיק, למשל, עם הביצים. באתרי המדיה פחות או יותר הפסיקו לשלם לכותבים, כך שטורים שם לא שונים בהרבה מפוסט בפייסבוק. צריך ממש לעקוב אחרי מישהו כדי לגעת שהוא אמין. אבל אני אחפש את המאמרים של כרם אביטל.

  19. עוז permalink

    מוזמנת להצרף לקבוצה בפייסבוק של פליאו
    תזונה טובה, בריאה, ומנסה להביא למינימום פגיעה בבעלי החיים והסביבה
    חפשי והצטרפי
    פליאו הגרסה הלא מצונזרת
    כנל לגבי כל השאר

    • הי עוז, מאז שפורסם הפוסט קיבלתי באמת כמה תגובות שהציעו לי לנסות את הפליאו. ממה שהתרשמתי עד עכשיו יש שם דגש רב מדי על מזון מהחי וזה לא משהו שאני יכולה להסתדר איתו. אבל אני בטוח אנסה ללמוד משהו גם מהזרם הזה

      • עוז permalink

        קודם כל
        שמח לשמוע
        ובואי תצטרפי
        זה לא עולה כסף :)
        דבר שני, שאפילו גם אותי מפתיע, יש הרבה צמחוניים בקבוצה
        ואפילו כמה טבעוניים
        יש הרבה מה ללמוד מפליאו לגבי תזונה ואורך חיים, דברים כמו פעילות גופנית, איכות החיים, שינה וכו'
        בהחלט תוכלי ללמוד ולראות דברים שונים
        לדעתי שווה לך להצטרף
        ולגבי לאכול הרבה מן החיי
        זאת כבר בחירה שלך אם כן לאכול או לא וכמה

  20. מיכל permalink

    שלום שחר,
    לפעמים נדמה לי שכל הטבעונים קיצוניים זאת על סמך הקבוצות להטפת טבעונות בפייסבוק… טוב לשמוע שיש עוד מישהי ולפי התגובות כאן עוד הרבה כאלה שחושבים כמוני שזה בסדר פה ושם "לחטוא" בהזמנת מנה צמחונית מחוץ לבית, ולאכול כפית דבש כשכואב הגרון ואם כולם היו מצמצמים ולו במעט את צריכת המזון מהחי, מצבם של בע"ח היה משתפר ומכאן גם מצב כדוה"א.
    תודה על כתיבתך המעודדת כמו תמיד לחשיבה ביקורתית ויצירתית :)

    • מיכל, תודה. ניסיתי לא פעם להגיד שהרבה יותר יעיל לשכנע 100 אנשים לאכול פחות מהחי מאשר לגרום לשניים מתוך המאה להפוך לטבעונים. הטבעוניסטים לא קיבלו את זה. אבל מסתבר שזה כן קורה מתחת לפני השטח.

  21. אבנר permalink

    שחר שלום, יש לי הרושם שמאוד יעזור לך לקרוא חומר של בחורה מבריקה בשם דניס מינגר, בעברה טבעונית. לא מוטה לשום צד ההתיחסויות שלה מדעיות לגמרי. תוכלי ללמוד ממנה בבלוג שלה :http://rawfoodsos.com/ , כמו כן כתבה ספר מצויין , יש גם גירסת קינדל : http://www.amazon.com/Death-Food-Pyramid-Denise-Minger-ebook/dp/B00HFKX24Y/ref=sr_1_1_title_0_main?s=books&ie=UTF8&qid=1408359769&sr=1-1

    נדמה לי שמצאי שם תשובות להרבה מההתחבטויות שלך. בהצלחה.

  22. יעדה permalink

    מבינה אותך, אבל האופן שבו את כותבת מעיד בעיקר עלייך ולא על הטבעונות. אולי המניעים שלך לטבעונות לא היו נכונים, זכותך לחזור אל הצמחונות, אבל אל תאשימי תנועה כזאת או אחרת בזה שלך לא עובד. או שלא עובד לך לאכול קטניות.
    בכל מקרה,
    אחלה קונפשן. מקווה שאת מרגישה עכשיו יותר טוב עם עצמך.

    • שלום יעדה, אני אענה על אף הנימה המזלזלת של דברייך. האמת שחיכיתי לתגובה כזאת. המניעים שלי לטבעונות, כמו שכתבתי, הם בעיקר צער בעלי חיים. מה זה מניעים לא נכונים? לא האשמתי אף אחד בזה שלי זה לא עובד. הפרדתי בצורה ברורה בין הקושי האישי שלי לבין ביקורת על התנועה הטבעונית. אם התנועה הטבעונית (או החלקים הקולניים והמתנשאים שבה) היו קשובים יותר לקשיים ולקולות לא טהרניים, היה אולי קל יותר להתמודד. התגובות הרבות שקיבלתי כאן ובפייסבוק מעידות שכנראה יש משהו בדברי. תודה לך, אני מרגישה טוב עם עצמי.

      • יעדה permalink

        ריבוי תגובות? וואו.
        אם ריבוי התגובות הוא שמעיד שיש משהו בדברייך, אז סליחה שהתערבתי בדיון.

      • יעדה permalink

        ואינני מזלזלת בך,
        אני מעריכה מי שמסכן את שלוות נפשו לטובת הציבור.
        הטון המתוסכל הוא כי אני חוששת שאני נוכחת לראות שאולי כל זה היה מה שהכי חששנו ממנו
        טרנד נוצץ.

      • טוב, לפחות עכשיו אפשר לדבר איתך. לי ברור היה מההתחלה שזה טרנד. השינוי היה מהיר מדי. כל כך הרבה אנשים, שהספיקה להם שעה אחת של יורופסקי, פתאום הופכים לתנועה כל כך מורגשת – זה לא משהו שיש לו פוטנציאל לחיים ארוכים. אבל אין סיבה שמגמת הפחתת צריכת המזון מהחי לא תימשך ושהמודעות לבעיית החוות המתועשות לא תתחזק. הטון כנראה ישתנה

  23. אורית permalink

    מזדהה עד כאב עד המילה האחרונה ממש.
    לא יודעת מה יהיה עם התזונה שלי. בני (התינוק) אוכל עוף, דגים וביצים בבית כאילו אין מקור אחר לחלבון, ועל עצמי אני יודעת שסבלתי בהריון הקודם מרמת חלבונים כ"כ ירודה עד שראו זאת בבדיקות הדם שלי…. להניק בכלל לא הצלחתי ( החלב היה דל מאד והילד לא עלה במשקל) יתכן שמאותה סיבה…
    גם לי קשה מאד עם מזון מתועש, נראה לי הזוי לאכול גלוטן נקי כשכל העולם מטיף נגד וגם לי יש הרגשה שטופו יש לו טעם של סמרטוטים… משתדלת לאכול קטניות לרוב אבל גם מתוכן אני מודה שאני לא משתגעת על חצי בערך (עדשים רק בצורות מסוימות ושעועית כמעט בכלל לא) וכמה אפשר לחיות על חומוס פול ותורמוס…?
    והכי מטריד זה שאסור לדבר על זה.
    וזה לא שהולכת לחזור לאכול סטייקים. רק שממש לא ברור לי מה הפתרון הנכון לכל זה…

    • היי אורית, אז זהו, שמותר לדבר על זה. פשוט יש אנשים שאיתם עדיף לא לדבר (כמו יעדה בתגובה מעלייך). אני חושבת שצריך להשלים עם העובדה שטבעונות היא פיתרון אידיאלי וכל מי שמצליח להגשים אותו תוך מינימום התפשרויות בריאותיות, סביבתיות, צרכניות ואתיות – כפיים. באמת. עבור כל היתר המשימה היא למצוא את הדרך שעונה בצורה הטובה ביותר על כל אלה וכמובן על נושא צער בעלי חיים.

  24. תרגום בשבילך, יעדה: ריבוי התגובות *המזדהות*. את לא צריכה להתנצל על השתתפותך בדיון, להפך – את מדגימה חלק מהדברים שדיברתי עליהם.

    • יעדה permalink

      "תרגום בשבילך"?
      אוקיי. זה ממש רמה גבוהה של דיון מה שהולך פה.

  25. גם לצמחונים נדפק הזיכרון… אז לא בטוח שמעבר לצמחונות ישפר את מצבך במובן הזה. אני כמובן מבכרת צמחונות על טבעונות, אבל מבינה את ההתלבטות. זה כאילו לוותר לעצמך עכשיו.

    • זה לא ממש לוותר לעצמי, כי לא מדובר באימון למרתון או משהו. הקושי הוא בידיעה שאני אצטרך לאכול דברים שאני לא שלמה איתם ומצטרפים לוויתורים אחרים, לא דווקא בעניין הטבעונות, שקיימים ממילא

  26. יופי של פוסט. העלת כאן נקודות חשובות מאוד.
    אני אומניבורית אבל הפחתתי בצורה משמעותית את צריכת המזונות מהחי בזמן האחרון.
    אני לא חושבת שאני אי פעם אוכל להיות טבעונית, ביחוד לא עכשיו כשאני בהריון והגוף שלי פשוט דורש מזונות מסוימים (במשך תקופה די ארוכה נמנעתי ממוצרי חלב אבל כרגע ממש אין מצב).

    כמו בהרבה תחומים אני חושבת שהפיתרון לטווח הרחוק הוא לחנך לצריכה של פחות מזונות מהחי ויותר מהצומח והכל תוך כדי הקשבה לגוף ולצרכים האישיים של כל אחת ואחד. הפנטיות לא תעבוד פה, היחוד לא כשמדובר בנושא כל כך אישי וטעון רגשית כמו אוכל.

    • מסכימה מאוד. כמה שפחות מזון מהחי, אבל גם כמה שפחות מתועש, ארוז, מיובא וכו'. זה מאוד מאתגר, כמעט בלתי אפשרי, אבל לשפר בהרבה – כמעט כל אחד יכול

  27. כמעטבעונות טובה בעיני , אפילו נפלאה. הלוואי שכולם היו כמעטבעונים! אגב, זה מושג גאוני שאני הולכת לאמץ, האם את המצאת אותו? נפלא!

    על החתום : כמעטבעונית שעדיין אוכלת מידי פעם דגים , דבש וקונה עדיין לקורסים שלי עוגות שמכילות ביצים.

    נ.ב. אני מסכימה איתך שחלק מהפעילים הטבעונים נוטים לקיצוניות ולראייה ילדותית, את ממש לא חייבת להם הסברים..

    נ.ב. אני מאמינה שהקשבה לגוף היא המפתח. אם הגוף שלך מבקש ממך מידי פעם משהו מן החי- תני לו, ונקי מתוכך כל אשמה או אי נוחות בקשר לכך.

    • הי גל, כן. המצאתי את כמעטבעונים לצורך הפוסט (אבל אולי המילה בשימוש במקומות אחרים במקביל. היא נראית לי כל כך מתבקשת). אני חושבת לא רק שלא חייבים להקשיב לקולות התוקפניים, אלא ממש לטובת בעלי החיים עדיף שלא. כשבנאדם רואה שהמטרה הניצבת מולו היא בלתי אפשרית, הוא יוותר על כל החבילה, וכך כולם יוצאים מופסדים. כמו שאמרת, צריך להקשיב לגוף. צריך גם להקשיב ללב ולמוח ולמצוא את הדרך

  28. קראתי עד הסוף ומאד אהבתי את הכתיבה והגישה. בהצלחה.

  29. חמוטל permalink

    אני מסכימה שקבוצות הפייסבוק השונות נהפכו למעיקות כי מיעוט של קיצונים שלא ממש בודק את העובדות שלו ונע כמו עדר בורים נשמע בהן דיי בעצמה. הפתרון שלי הוא להיות חברה בקבוצות האלו אבל לא להיכנס אליהן באופן קבוע, רק אם אני צריכה מהן משהו מסוים. ככה נמנעים מתסכול ועצבים מיותרים מקריאה של שטויות שאנשים כותבים. לעניין הבריאותי – יש בסיס לטענה שטבעונות בריאה יותר מתזונה מהחי, גם ללא קשר לג'אנק. למרות שכנראה שגם אכילה מאוד מעטה של מזון מהחי לא תפגע בך בריאותית. השורה התחתונה והעיקרית בדיון הבריאותי היא – שניתן לנהל אורך חיים בריא לחלוטין ללא מזון מהחי, וכיוון שניתן ויש לזה השפעות חיוביות בתחומים אחרים אז זה גם מתבקש. לגבי הקושי בתזונה לעצמך- חשבת להתייעץ עם תזונאית? אולי היא תוכל למצוא לך פתרונות נוספים לעניין החלבון למשל? שימי לב שנהוג הרבה פעמים לשים דגש מיותר על חלבון כשבפועל דרושה לנו צריכה יומית דיי נמוכה. אישית יצא לי לא מעט למלא את הדרישה היומית לחלבון גם ללא מוצרי סויה. אבל הכי טוב זה להתייעץ עם תזונאית ולהרכיב לך תפריט שיתאים לך אישית. לגבי הילדה – אני לא הולכת להכתיב לך איך לגדל אותה ואם החלטת לאפשר לה לאכול מן החי במקומות שמחוץ לבית זו החלטה לגיטימית, אבל זה בהכרח אומר שאת צריכה להתמודד עם זה שהיא מתייחסת אל מוצרים מהחי כמזון, גם בבית שלך. ממליצה לך לשבת ולנסות להסביר לה למה את בוחרת שלא לאכול מן החי ולמה אצלך בבית זה ככה. כמו כן את יכולה להעזר גם כן בתזונאית ובבלוגי הבישול השונים ברשת כדי למצוא לה מאכלים נוספים שהיא תאהב. לסיכום לדעתי עדיף שתרשי לעצמך לחרוג פה ושום (כמובן שעדיף שלא בעיקרון אבל הכוונה היא אם את מרגישה שזה מקשה עלייך) מאשר שתגיעי לנקודת שבר לגמרי. ושוב, אל תיכנסי באופן קבוע לכל הדיונים בקבוצות בפייסבוק -זה סתם יגרום לעצבים מיותרים. מקווה שעזרתי.

    • חמוטל permalink

      ולגבי זיכרון וכו'- את בטוחה שאין לך מחסור בויטמינים או מינרלים חיוניים? הרבה פעמים בעיות כאלו קשורות לזה. אם כי יכולות גם להיות קשורות לגיל. תוסף בי12 הוא חשוב גם למי שמשתדל להימנע ממזון מתועש ותוספים כיוון שהוא כמעט ואינו נמצא במזון שלנו כיום וחוסר בו עלול לגרום נזק גם לטווח הארוך. דרך אגב הוא מומלץ לא רק לצמחונים/טבעונים אלא לכלל האוכלוסיה.

      • הי חמוטל, אני כבר לא נכנסת לשום קבוצה של טבעונים, בדיוק מהסיבות שהסכמנו עליהן. מתכונים אני מוצאת בבלוגים, בעיקר מחו"ל או מטבענת מתכונים צמחוניים. כל מה שקשור לייעוץ בענייני תזונה ובריאות החלטתי להגביל לאנשים עם תעודות בלבד, עם עדיפות לפרו-טבעונות, ואני פועלת בעניין.
        הבת שלי עדיין לא בת שלוש. מוקדם לי מדי לשתף אותה בזוועות של תעשיית המזון מהחי ואני גם לא רוצה לגרום לה לחשוב שמי שאוכל מוצרים מהחי הוא רשע, כי מדובר פחות או יותר בכל מי שהיא מכירה. אני כן מחנכת אותה לכבד חיות ולאהוב אותן. היא מאכילה חתולים ויודעת שאני לא מרשה לדרוך על נמלים וכדומה. היא מתחילה להבין מה זורקים לקומפוסט ומה לא. זה מספיק לשלב הזה לדעתי.

  30. אינדי permalink

    היי :)

    זה באמת נכון שהקבוצות בפייסבוק גרועות מאוד בתור קבוצות תמיכה
    יש גם כמות אדירה של מיס-אינפורמציה שמסתובבת בכלל בעולם סביב תזונה ואצל טבעונים זה אפילו יותר גרוע
    אנשים שלא יודעים דבר וחצי דבר על ההמלצות והצרכים המבוססים על מדע הולכים ומסבירים למה כל מיני שיטות כמו 8/1/1 ורואו-פוד וללא גלוטן פותרות את כל הבעיות

    יש היום כבר המון תזונאיות שמתמחות בטבעונות. אם יש לך בעיה כלשהי הדבר הראשון שאת צריכה לעשות זה ללכת, לקבל גם תמיכה נפשית ועידוד וגם בדיקה עצות ושיפורים.
    ואם כבר הולכים לפייסבוק לקבל עצות, אז לא בקבוצות כלליות ולא בקבוצות שמבוססות על איזה ספר שמישהו כתב. תזונאיות עושות תואר של איזה 4 שנים. יש גם קבוצה של טבעונים בריאותיסטים מדעיים שיש שם תזונאיות שעונות מדי פעם

    אבל מה שנשמע לי הכי בעייתי זה שבעצם חסרה לך תמיכה אמיתית
    לכולם הרי יש בעיות, זה לא משהו מיוחד לטבעונות
    יש קבוצה בפייסבוק של הורים טבעונים, אבל אני לא יודע אם היא פעילה או כמה היא עוזרת

    אנחנו לא כל כך טובים בליצור חברויות חדשות אחרי גיל מסויים, אבל אני בטוח שיש עוד הרבה א/נשים במצב שלך ובראש שלך שאפשר לקבוע איתן לדבר על החיים כטבעונים בסקייפ או בטלפון פעם בשבועיים לא? רק צריך לחפש

    אידיאלית גם לגור ליד טבעונים אחרים, אבל זה כל כך הרבה יותר מסובך….

  31. אינדי permalink

    נ.ב. בעיות זכרון יכולות להיות קשורות למחסור בבי 12 או למחסור באומגה 3
    (אפשר להזמין מחו"ל תוסף אומגה 3 DHA טבעוני)

    אם התוספים לא עוזרים, לדעתי כנראה שזה לא קשור לתזונה :)

  32. הי אינדי,
    כמו שכתבתי קודם, אני מתכננת לקבל ייעוץ מתזונאית מקצועית. גם כאן (וגם בפייסבוק) יש אנשים טובים עם כוונות טובות, אבל בריאות זה עניין רציני. גם אני חטאתי בעבר במתן עצות לאנשים שאני מכירה ובלי הכשרה מתאימה. אני לא עושה את זה יותר, משני הכיוונים. אני גם לא מתכננת לחולל מהפך כולל בחיים שלי בשביל הטבעונות, אלא פשוט להיות הכי טבעונית שאני יכולה בתנאים הקיימים. יש כל כך הרבה דברים חשובים להתעסק בהם, פוליטיים, חברתיים, סביבתיים… הטבעונות היא רק חלק ממכלול.

  33. אהבתי את הגישה השקולה והבוגרת שלך.
    אני לא טבעונית או צמחונית, וכל נסיון שלי בכיוון כשל כי קשה לי מאוד להגביל את עצמי מבחינת היצע מזון. אני כן שמחה להרחיב את רפרטואר המתכונים הטבעוני שלי, עם זאת.
    מה שבעיקר חורה לי בכל הנוגע לטבעונות הוא, כפי שאמרת, השיח האלים והבוטה. רק היום מישהי בפייסבוק קראה לגבינה "אונס" ו"מוגלה" (גם חלב אם זה מוגלה?), ואחרת הודיעה לי שאני לא פמיניסטית כי אני מנצלת נקבות ממין ביולוגי אחר. יש הרגשה שאם אני לא טבעונית, אז אין לי זכות להיות פמיניסטית, שמאלנית, נגד גזענות, בעד זכויות אדם ומה לא. קשה לי עם זה.

    • תודה עדי, כן, בקצוות היותר מטורללים של הטבעונות יש כל מיני סתירות מוזרות. למשל, אנשים שמאמינים שטבעונות היא טבעית לאדם ובמקביל מאכילים את גם הכלב שלהם במזון מהצומח. אני חושבת עם זאת שהרוב הרבה יותר רגוע, הגיוני ונעים, אבל תמיד שומעים יותר את העצבניים שצועקים חזק. לא רק בטבעונות כמובן.

  34. ... permalink

    תראי אני מבינה אותך. זה לא קל. מנסיון שלי עם התייעצות, חלק מגעילים אליך וחלק באמת עוזרים ומבינים ולא מעבירים ביקורת. חברה שלי באתגר 22 והיא אומרת שמאוד מבינים שם ולא פנאטים. היא גם לא אוהבת פאנטים.
    בפטריות אין יותר מדיי ניילון, לא יותר מהשקית או קופסה שקונים בה עוף.
    אם אכפת לך מחיות תנסי לאט לאט בקצב שלך ותתייעצי במי שלא תוקף אותך ומתייחס אליך יפה.

    • הי …, אני כבר אחרי יותר מארבע שנים של טבעונות, כך שאתגר 22 ולנסות לאט לאט כבר לא רלוונטי בשבילי. זאת הנקודה – לא תמיד מה שקל בהתחלה ממשיך להיות קל בהמשך כי יש תהליכים שקורים בגוף ואנו מרגישים אותם רק אחרי תקופה ארוכה. בנוגע לניילון – ביחס לכמות המזון, יש בפטריות הרבה יותר ניילון מאשר בעוף, אבל לא זה עניין, כי אין לי שום כוונה לאכול עוף. בעיניי טבעונות היא חלק מקיימות וחשוב לי לזהם כמה שפחות, אף כי ברור לי שאי אפשר להימנע מזה לחלוטין. אכפת לי מחיות מאוד ואכפת לי מהסביבה לא פחות ואני מוצאתת עכשיו מקורות ידע שאינם מוגבלים לתנועה הטבעונית אבל כן יכולים להתחבר למניעים שלי

  35. מבין אך לא מסכים permalink

    היי שחר,
    אתחיל ואומר שמבין לחלוטין לליבך ואומר זאת בכנות מלאה.
    חלק ממה שאת אומרת נכון והדילמה ניכרת אך חלקים אחרים הם לא רלוונטיים בצורה מוזרה ועליהם ארצה לעמוד.
    * אין טבעונים בסביבה שלי – מצב לא פשוט ועם זאת, לא חושב שזה משהו שיכול להניא אותך מלפעול בהתאם לערכים שלך.
    * מה לעשות שהצלחת היא מקום אינטימי – גם חדר המיטות הוא מקום אנטימי, ואם בימינו מתבצע בו אונס – האשם יכנס לכלא, כך צריך להיום גם בנוגע לצלחת.
    * עצות תזונתיות לא אחראיות בקבוצות בפייסבוק – ברוכה הבאה לאינטרנט, עצות אחיתופל יש בכל מקום ובשפע, ואגב עצות אחיתופל, כשקופת החולים שלך ממליצה לך להאכיל את הילדים שלך בשלושה מוצרי חלב ביום, העצות בקבוצה באינטרנט הם אחרונת הבעיות שלך.
    * כמויות של Bad Science – את באמת משווה את זה למצב הרגיל באוכלוסיה בו
    הידע התזונתי של האדם הממוצע מסתכם בפרסומות של תנובה ומקדונלדס?
    * השפה וזילות השואה – כנראה שאת לא מודעת מספיק למצב, מכיוון ואם היית – היית יודעת שלהזכיר את שואת היהודים בהקשר לשואת בעלי החיים היא זילות כלפיי חייהן של החיות ולא להפך.
    אמנם בני אדם קרובים יותר לליבנו אך גם כך – להשוות את מותם של שישה, שמונה, עשרה מיליון בני אדם למותם השנתי!! של מאות מיליוני בעליי חיים? זאת אחרי מציאות בלתי נסבלת של שנים ועשרות שנים בפחד, סבל וכאב שלא ברא השטן?
    הזילות היא לא בצד הטבעוני שחר.
    * הניגוד בין היחס לבני אדם לבין לבין חמלה כלפי בעלי-חיים – בקרב הטבעונים בממוצע ישנו אחוז גבוהה בהרבה של אנשים המקריבים את זמנם גם לתרומה לרווחתם של בני אדם בדרך זו או אחרת מאשר בקרב אוכלוסיה ממוצעת אחרת, מוזמנת לבדוק העניין.
    * שאר מיני דברים שמפריעים לך בשיח הטבעוני – לא חושב שיש קשר בין ההזדהות שלך עם השיח הטבעוני לבין האם כדאי לפי הערכים שלך או לא.
    לצורך העניין השיח הפמיניסטי לעיתים קרובות מטריד אותי ואיני מסכים עימו אך אין בזאת ולו קמצוץ שיפריע לי להיות פמיניסט מלא בעצמי.
    * העדפת תחליפי בשר תוך התעלמות מהנזק הסביבתי – גם את וגם אני יודעים שיצרוך טבעוני כמה תחליפים שיצרוך, גם אם מאד ירצה לעולם לא יוכל להגיע למחצית מהפגיעה לה גורם מקבילו הקרניסט.
    * נדפק לי הזכרון והמרץ – ספק גדול שמדובר בטבעונות אך פני לתזונאית בכל מקרה.

    סוף דבר – נשמע שאת יודעת בדיוק מה נכון בשבילך ומה לא אך מנסה בכח ליצור איזשהו תחום אפור לא קיים בעניין שיקל עלייך ויצדיק את הבריחה לאורח החיים הקודם מדי פעם בצורה זו או אחרת.
    הדבר מובן, כולנו בני אדם והנוחות שלנו לעיתים חשובה לנו יותר מכל דבר אחר.
    ברגעיי חולשה – ממליץ פשוט לשים עצמך בנעליה של חיה בתעשיה, כשעושים את ההשוואה הרחמים העצמיים מהר מאד נעלמים ואתה מבין שהכל פשוט מחוויר אל מול האבסורד המטורף שנקרא החיים שלהם.
    זו הסיבה שלי אין שום חרטות או לבטים ואף הקשיים שלי כמעט ולא קיימים בעניין.
    אני לא עושה לאחרים מה שלא הייתי רוצה שיעשו לי, כל קושי רק מחזק אותי, אני משתדל לעשות רק טוב ועד כה – רק טוב קורה לי.

    • היי מבין אך לא מסכים (היה נחמד אם היית מפרסם שם, שלפחות משהו אחד אדע עליך בהשוואה לכל מה שאתה יודע עלי, אבל ניחא). אנסה לענות לכל הנקודות שהתייחסת אליהן.
      * אין טבעונים בסביבתי – ברור שזאת לא סיבה לפעול בניגוד לערכים שלי, רק ציינתי את זה כגורם מקשה. אין מה לעשות – קל יותר להיות טבעוני כשאת רווקה, צעירה, בריאה, בלי ילדים שחיה בתל-אביב ומוקפת בטבעונים ובשירותים ידידותיים לטבעונים.
      * אין קשר בין חדר מיטות לבין אונס, וההשוואה הזאת בעייתית מאוד בעיני. בכל מקרה נושא האינטימיות שבצלחת מנסה להמחיש שלפעמים עדיף להיות גם חכם ולא רק צודק. אם רוצים לשכנע אנשים לעשות שינוי רדיקלי בחיים שלהם, כדאי לעשות את זה בצורה שלא תרתיע ותדחה אותם, גם אם זה ייקח קצת יותר זמן.
      * מדע רע – זה שבפרסומות ובטיפים של קופת חולים יש מיס-אינפורמציה ודיס-אינפורמציה לא משנה בהרבה את המדע הרע בשיח הטבעוני. אנשים צריכים לקחת אחריות ולהימנע ממתן עצות תזונתיות לאנשים שהם לא מכירים, בעיקר אם אין להם הכשרה מתאימה. לתת לבנאדם עצות שיכולות להזיק לו כדי לצרף עוד טבעוני אחד לשורות – לא רעיון טוב, וממילא גם לא משהו יעיל לאורך זמן.
      * השפה וזילות השואה. סליחה, לא שכנעת אותי. מכל מיני סיבות, אקדמיות ואחרות, הידע שלי על השואה רב מהממוצע וזאת במקביל להיכרות די קרובה עם תעשיית המזון מהחי (בצעירותי עבדתי ברפת ובלול). המגדלים והיצרנים אינם מנסים להשמיד שום גזע, להשפיל אותו או לגרום לו סבל. המצב המחריד של החיות במשקים הוא תוצר לוואי, לא מטרה. הוא יכול להיות אחרת, וזה תלוי בהפחתת צריכת המזון מהחי. רפתנים ולולנים הם לא נאצים ולא אנסים. אבל גם אם אתה חושב שכן, לקרוא להם ככה לא יקדם את הטבעונות במילימטר, רק להפך. אני מקשיבה לשני הצדדים וככה אני חושבת.
      * בהחלט ייתכן שבין הטבעונים יש אחוז גבוה של פעילים חברתיים והומניטריים, מעולם לא אמרתי שלא. אבל לא יכולתי להתעלם מיותר ממקרה אחד או שניים או שלושה של טבעונים שקראו להשמדת אוכלוסייה אנושית או התבטאו בצורה שונאת-אדם אחרת. אבל זאת באמת לא הנקודה.
      * דברים אחרים שמפריעים לי בשיח הטבעוני – אני לא מזדהה עם השיח (הדומיננטי), אבל זה ממש ממש לא אומר שאני מתנגדת לטבעונות.
      *תחליפים ופגיעה בסביבה – התרוץ ששמעתי מיליון פעם ש"בשר מזהם יותר" לא מספיק טוב. טבעוני שאכפת לו מחיות, לא רק בלול, ברפת ובדיר, צריך למצוא את הדרך לצמצם פגיעה בכמה שפחות בע"ח ולא רק לסמן וי על אי צריכת מזון מהחי.
      *נדפקו לי הזיכרון והמרץ – ממש כמוני אתה לא יודע ממה זה נגרם.
      אני לא מרחמת על עצמי ולא מחפשת תרוצים לחזור לאורח החיים הקודם שלי. אם הייתי רוצה לאכול סטייקים לא הייתי כותבת על זה פוסט. כן קיים תחום אפור לדעתי ואני חושבת שחבל מאוד שמי שבאמת אכפת לו מרווחת בעלי החיים – ולא מטבעונות לשם עצמה – מתעלם ממנו. יש המון המון גורמים שמקשים על הטבעונות, שהחשובים בהם הם מגבלות תזונתיות וצרכים בריאותיים וגם נגישות למוצרים ולשירותים. כשמציירים תמונה של הכול או כלום, מרחיקים מהשיח אנשים שיכולים ורוצים לצמצם את צריכת המזון מהחי בחייהם. אני לא אומרת את זה רק על סמך החוויה שלי, אלא על סמך הרבה מאוד תגובות שאני מקבלת כל הזמן ובעיקר אחרי הפוסט הזה, מאנשים שאני מכירה אישית ומכאלה שהגיעו דרך הרשתות החברתיות. הם לא טהרנים, אבל הם גם לא רוצחים, אנסים, נאצים או סתם רשעים. חבל להפסיד אותם

  36. טבעוניT permalink

    פשוט תשני טקטיקה :-)
    אני מגדירה את עצמי כ"טבעונית מטעמי בריאות ולא מטעמי פנאטיות". אבל זה סתם בשביל הקוריוז, אחרי שהפסקתי לצרוך מוצרים מהחיי בגלל הפאן הבריאותי, התרחקתי מהמקום הזה האוכל-כל, באופן טבעי יותר ויותר הבנתי את כל עניין הניצול של בע"ח והזעזוע גדול, ממקום נקי יותר קל להרהר במידע הזה שהוא אינו קל לעיכול כשזו תזונתך העיקרית.
    אבל, בגלל שמכרי יודעים שאני טבעונית מטעמי בריאות, אני תמיד מכריזה שאם יציאו לי לטעום עוגת יומולדת חלבית או עם ביצים – אני אטעם, ואם יהיה לי טעים אני אוכל פרוסה קטנה. כי שוב, המטרה שלי היא שהמזון ביום-יום יהיה מזון בריא ומבחינתי הוא צריך להיות טבעוני. ולכן זה לא סותר את העובדה שאם אני טועמת משהו גם ככה לא בריא כמשהו חד פעמי אין שום בעיה שיהיה "לא כשר לטבעונים".
    אני יודעת לומר לך שההתעסקות שלי בטבעונות גרמה לקולגות שעובדים איתי להתחיל לחשוב על הדברים, הם לא טבעונים אבל בהחלט מודעים לעניין ויש שאפילו שנעים לכיוון.. (אחת הפכה צמחונית) אני גם תמיד אומרת שלא חייבים שחור או לבן, אפילו אם יחליטו לאט לאט על יום-יומיים בשבוע שהם אוכלים טבעוני זה גם המון.
    בעיקר מה ששכנע זה אוכל טעים שאני מכינה ומביאה לעבודה והם טועמים ומפרגנים ומבינים שטבעונות יכולה להיות ממש ממש טעימה..
    ואגב, אין שום בעיה עם פחמימות, יש כל כך הרבה צורות להן, חלקן ממש איכותיות כמו דייסות שיבולת שועל, לחמים מקמחים מלאים וטובים, פסטות מאורז וכו'..
    אחרי שנתיים של טבעונות עשיתי בדיקות דם והתוצאות יצאו מצויינות עד כדי שהרופאה שלי התלהבה, כשהיא עצמה אינה טבעונית (אני בת 40, לא רזה בכלל ועם גנטיקה די לא טובה משני ההורים)
    תעשי מה שטוב לך, תשאירי את התגים והתוויות בבית, תחיי את מה שנכון לך.
    שתהיה שנה טובה ובריאה :-)

    • הי טבעוניT. אני לא אוהבת להדביק לעצמי כותרות ותוויות. זה אף פעם לא מצליח כי החיים מורכבים מדי בשביל זה. לאוכל יש צד בריאותי, רגשי, חברתי, מסורתי ועוד. לא תמיד אפשר להוציא את המיטב מכל הצדדים האלה כאשר נצמדים למשטר תזונתי מסוים ונוקשה. בגלל זה אני חושבת שטוב בשבילי לראות בטבעונות קו מנחה ומחייב, אבל בלי לחשוש לקריסה של העולם או לקריסה מוסרית שלי אם אחרוג ממנו במצבים מסוימים

  37. תהילה permalink

    שחר יקרה. אהבתי את הכתבה. ממש קראתי הכל :) לדעתי נטייה לטבעונות היא מספיק טובה. כמו שאמרתי בעבר, אני לא בעד קיצוניות לשום כיוון.. נשיקות.

    • הי תהילה. בעיני להיות 100% טבעונית זה לא קיצוני, כל עוד באמת טוב לך. מה שכן קיצוני זה חוסר יכולת לקבל מי שלא מתנהג בדיוק כמוך, מה שיכול להגיע אצל המופרעים באמת לאיחולי אונס ומוות.

  38. alonp permalink

    הי
    לגבי מתכונים לילדים, נתקלתי עכשיו בפרויקט הזה וחשבתי עליך, זה יכול להיות ספר מעניין ומועיל.
    http://m.headstart.co.il/#/main?id=11652

    • תודה,אלון. ספרי בישול טבעוניים הם דבר מבורך. אני חושבת שהאתגר בגידול ילדים טבעונים (ואני מודה שאני לא מתמודדת איתו) הוא פחות הבישול והתזונה ויותר החיים בחברה שרובה לא טבעונית ולא צמחונית. לאסור על הילד לאכול את עוגת היומולדת? לצייד אותו ברשימת הדברים שאסור/מותר לאכול אצל חברים? מה לגבי ארוחות בגן? כ זה מעבר צורך הסביר למה אצלנו לא אוכלים בשר, ביצים וחלב בלי לגרום לו לחשוב שאנשים אחרים מהמשפחה המורחבת ומהסביבה הקרובה הם רשעים.

      • alonp permalink

        צודקת לגמרי, אין ספק.

  39. נועה permalink

    שחר, תודה רבה על הפוסט הזה. בהחלט קול שלא נשמע בהרבה מקומות. מזדהה איתך במאה אחוז (אף על פי שנשמע שאת הרבה יותר מודעת-אקולוגית ממני). גם אני כמעטבעונית בסביבה לא טבעונית, ואמנם בני המשפחה והחברים מנסים לפרגן אבל אני בעצמי לא מצליחה להיות 100% טבעונית.
    אני חושבת שהתחום האפור הזה הוא מ-א-ו-ד חשוב. הרבה יותר מציאותי לשאוף לעולם שבו אנשים יפחיתו משמעותית את צריכת המוצרים מהחי, עד כדי כך שהתעשייה תשתנה בהתאם ובעלי החיים האומללים אולי יזכו לפחות לתנאים טובים יותר ולהרבעה מלאכותית פחותה יותר, מאשר לשאוף לעולם 100% טבעוני. לכן, אם יש לי חברים שמתעניינים בטבעונות ובכל מה שקשור אליה אבל פוחדים מהקיצוניות שבעניין, אני תמיד מעודדת אותם להתחיל בהפחתה – הדרגתית, משמעותית, מה שהם מסוגלים. ולדעתי זה התחום האפור הזה. אני נמצאת בו, ומוצאת דרך לחיות עם עצמי בשלום בו. איך? אני פשוט מקבלת את זה שזה שאני צורכת מדי פעם מוצרים מן החי הופך אותי לאדם פחות טוב ממה שהייתי רוצה להיות. כן, אני לא הבן אדם שהייתי רוצה להיות באופן אידאלי. אבל אם זה או זה או להיות אומללה, מנודה או חלילה חולה או מדוכאת (ואני בחודש שישי אז בכלל העניינים מורכבים), אז אני אצטרך להסתפק בלהיות בן אדם פחות טוב ממה שאני רוצה להיות. לא לכל אחד תעצומות הנפש הנדרשות להיות אידאליסט.

    ויש לי הערה אחת לגבי הטענה שלטבעונים יש יותר אמפתיה לבעלי חיים מאשר לבני אדם: אני חייבת להודות שככל שאני חושבת על זה, אני לא חושבת שיש משהו לא בסדר עם זה. מותר לרחם על בעלי חיים יותר מאשר על בני אדם. ולא כי אני מכמתת את הסבל שלהם לעומת הסבל של אוכלוסיה אנושית כלשהי בהיסטוריה.
    אם מסתכלים על העולם שלנו במבט-על ומבט על-היסטורי, על המינים השונים שהתפתחו בו, לא היה מין שעשה כל כך רע לעולם ולשאר הבריאה כמו בני האדם. אין אף חיה אחרת שיש בה את הזדון, האגוצנטריות, המיליטנטיות וההתנשאות (עאלק "נזר הבריאה") שיש באדם. אנחנו הכרנו לעולם את כל הרעות החולות שאנחנו מתלוננים עליהן. לעומת זאת, בעלי החיים פה רק כדי לחיות את חייהם בשקט – לאכול, להתרבות, לשרוד. הם יותר חפים מפשע מכל אדם באשר הוא, והם פי כמה וכמה יותר חסרי אונים מול המוח המפותח של האדם. אפשר להשוות אותם לתינוקות בני יומם – רכים, תמימים, חסרי אונים, חפים מכל פשע. לכן, מנקודת המבט הגלובלית הזו, פגיעה בהם מרגישה לי כמו עוול הרבה יותר גדול מפגיעה בבני אדם אחרים, שמולם "שדה המשחק" הוא שווה.

    • הי נועה, אין לי בעיה עם זה שיש אנשים שיש להם יותר אמפתיה לבע"ח מאשר לבני אדם, פשוט צורם לי הפער בין חמלה עצומה לבע"ח מול אדישות כלפי בני אדם שמצויים בסבל קשה ובסכנת חיים. אני מקווה שמדובר במקרים נדירים בלבד, ולמען האמת אני חושבת שמי שכביכול חומל על בע"ח ולא מוטרד מעוולות כנגד בני אדם, אז החמלה שלו מזויפת. אני אישית מרגישה שיש לי אחריות רבה יותר כלפי אחי בני האדם, ואם למשל יש לי תקציב שנתי של זמן או כסף לתמיכה בארגונים, אעדיף כאלה שמסייעים לבני אדם, אבל זה עניין של בחירה והוא לא נותן לי עליונות מוסרית על אנשים שמתנדבים באס או אס חיות למשל.

  40. noa permalink

    את מעלה טיעונים על מנת לשכנע את עצמך שזה בסדר מדי פעם לצרוך מוצרים מהחי. אם לך זה בסדר – אז זה בסדר, ואם כל הכבוד לטבעונים בארץ, וגם אני ביניהם וגם אני עוד לפני שמישהו כאן בכלל ידע מה זה – לצערי הרב, לא ניתן להתנזר מכל מוצר שכך או אחרת פגע בבעלי חיים, זה בלתי אפשרי בעולם המתועש שבו אנחנו חיים.
    מצד אחד – אינך רואה עצמך אוכל מוצרים מן החי, ומן הצד השני – לא יכולה להימנע מכך -אז כמו שציינתי בהתחלה, אם את חיה בשלום עם עצמך בבחירה הזו, זה בסדר. מבחינתי, חיי בעלי החיים חשובים לי יותר ממה שיש לי בצלחת. בן זוגי ושאר ביני המשפחה אינם טבעונים ומבחינתי זה בסדר, בדיוק אתמול יצאתי מקבוצה בגלל פוסט שאני חושבת שאין לו מקום, לא בקבוצה טבעונית ולא בכלל – אמרו לי שלא כך הדבר – אז בחרתי לא לשתף פעולה עם הקבוצה הזו. תעשי מה שטוב לך – אבל לנסות לעלות טיעונים שזה בסדר, כי גם ככה העולם לא מושלם ולנסות לקבל תמיכה/חיזוקים ו/או שמי ששלם עם הטבעונות שלו ומוכן לשלם את המאמץ הכרוך בכך יילך בדרכך – נראה לי מוגזם.

    • הי נועה, הטיעונים שהעליתי הם לא כדי לשכנע את עצמי (אני משערת שנוצר רושם כזה כי היו עוד כאלה שאמרו את זה). אני את עצמי כבר שכנעתי ורציתי לשתף בזה. האמת שבין היתר בשביל לשמוע את התגובות המעניינות.
      אני לא בטוחה שהבנתי את כוונתך במשפט האחרון. האם לא הייתי אמורה לכתוב את הפוסט? אשמח אם תסבירי

      • noa permalink

        תראי שחר, גם אני לא אוהבת את האלימות המילולית ואת חוסר הגמישות של הטבעונים, אני לא מציגה עצמי כטבעונית, לא נמנעת מלהגיע לאירועים חברתיים שמוגשים שם מאכלים מן החי, בחרתי במודע, כשכבר הייתי טבעונית בן זוג לא טבעוני ולעיתים אף מכינה למשפחה אוכל לא טבעוני. יחד עם זאת, אני גם מודעת לכך שבגלולות שאני נוטלת יש לקטוז ושישנם מוצרים נוספים ו/או חברות שאני קונה את מוצריהן שהן לא טהורות מבחינת הדרך שבה בחרתי, אני מגדלת כלבה שהיא רחוקה מלהיות טבעונית – כך שגם אני כמוך – עושה את המקסימום שאני יכולה לעשות במסגרת המגבלות (ויש הרבה) הקיימות. כשאת פותחת ואומרת שהפכת לטבעונית בגלל הסבל של בעלי החיים – קשה לי להבין את הדילמה שלך. גם אני טוענת שאם כבר לצרוך מן החי שלפחות תנאי המחייה שלהם, כל זמן שהם חיים – צריכים להיות ראויים. אבל בעלי החיים, בניגוד למה שכל החברות מנסות לשדר לנו, הם לא מוצר, הם לא נועדו לכך שננצל אותם רק כי הם שם ורק כי זה קל ונוח וזמין. אני מברכת כל צימצום של צריכת מוצרים מהחי (אצלנו בבית שותים רק חלב סויה למשל – כי כולם אוהבים את זה ומעדיפים את זה מחלב רגיל). כפי שציינתי בתגובה הקודמת – ההנאה הרגעית שלי ממאכל כזה או אחר לא מצדיקה בשום שלב את הסבל של בעלי החיים האומללים האלו. אני מבינה שאת עוברת תהליך עם עצמך, מבחינתי, זה ממש לא חייב להיות זבנג וגמרנו כל אחד צריך לעבור את התהליך הזה עם עצמו ולהגיע לשלמות ולהבנה בדרך שלו (כי רק ככה זה יכול להחזיק מעמד לנצח…). במחשבה שניה, אני שמחה שפרסמת את הפוסט הזה, גיליתי הרבה טבעונים שדומים לי בגישה ובחשיבה, אני פשוט חושבת שאת לא צריכה להתנצל ולמצוא הוכחות למה כן או לא – פשוט תלכי עם הלב שלך, עם התחושות שלך, עם מה שנכון לך – אם כרגע זה קשה מדי, אז לאט לאט. אף אחד לא עומד לך עם גרזן מעל הראש, לא זוכרת מי מכאן ציין כי יש הרבה טבעוניים שמדי פעם מזייפים רק לא מספרים כדי לא להיות תחת מתקפה – אל תספרו, זו בחירה שלכם, ככל שהביקוש למוצרים מהחי ירד – כך החברות הגדולות יבינו שאין להן ברירה אלא לייצר מזון מחומרים אחרים – זו המטרה שלי כטבעונית. ולסיכום – תהיה שלמה עם עצמך, ויותר מזה – תהיה מודעת למצב ותעשי מה שאת יכולה על מנת שבעלי החיים ימנעו מסבל לא מוצדק, זה מה שהכי הכי חשוב. בהצלחה

      • אז בקיצור, נועה, אין בינינו חילוקי דעות. אני חושבת שמצוין שיש טבעונים כמוך שלא מתבדלים מאנשים שאוכלים אחרת. זאת דרך מצוינת להעביר רעיונות הלאה, בטח אפקטיבית יותר מאלימות מילולית והתנשאות

  41. שני permalink

    בינה את הקשיים שלך. אין שחור ולבן. גם אני מגדירה את עצמי 95% טבעונית בדיוק מהסיבה שאם מישהו הכין לי עוגה במיוחד ולא ידע שאני טבעונית, אקח פרוסה ולא אעליב אותו. גם לי מציקות ההתלהמויות והטבעונות הלוחמנית כי הן מרחיקות מתעניינים מאיתנו וגורמות לאנטגוניזם, הקיצוניות גרועה בכל תחום. גם לי מציק שאנשים מדברים על "הפרשות" של חיות, זה מגעיל, כשאין שום דבר מגעיל בחלב של פרה ובביצה של התרנגולת בשביל החיות עצמן. כמו שחלב האם שלי לא מגעיל. אני חיה במשפחה מעורבת וזה לא קל. ויחד עם הכל אני חושבת שעשיתי החלטה טובה בריאותית ומוסרית, ולא מתחרטת על כך עם כל הקושי. אני גם מאמינה שכל אחד צריך לבחור מה שמתאים לו, גם אם הוא בוחר בטבעונות חלקית, זה יתרום לו וגם לבע"ח.

    • תודה, שני. הקטע עם ההפרשות הוא לא רק מגעיל, אלא גם לא מדויק. חלב הוא לא מוגלה, ביצה היא לא מחזור של תרנגולת, והמדע הרע הזה לא תורם בכלל למאמץ להגן על החיות במשקים.

  42. היי שחר, וואו, קלעת בול ! תומכת בחום בחברה שמקבלת את כל גווני הקשת ומקווה שיתנו לי לחיות בשלי. בתור אחת שמגדירה את עצמה היום "על גבול הטבעונות" מה שמצליח להשתיק הרבה רעש אם אני מעיזה לטעום משהו עם גבינה או משהו שבטל בשישים כשאני רעבה כבר ולא בא לי לבחור רק סלט חסה מתוך מבחר של 500 מאכלים שפרוסים על השולחן וכולם לא "כשרים" .
    עדיין מנסה להבין מה עושים עם הילדים, בעיקר כשבגן נותנים לתינוקי קוטג' ואז אומרים לי "אבל הוא אוהב את זה…" , מה עושים כדי להגדיל את המבחר ועוד תהיות לכאן ולכאן.

    • הי, שמירה, תודה.
      הילדים זה באנת אתגר גדול ולכן לדעתי גם הרבה אנשים שבולטים בתחום לא מדברים עליו כל כך הרבה. אבל כן אפשר להסביר לילדים למה אנחנו בוחרים מה שאנחנו בוחרים ולקוות שיבינו.

  43. לינה permalink

    מצב בני אנוש בעזה? נרצחה פה תינוקות בת 3 חודשים לפני שבוע למה את לא דואגת למצב בני האנוש בישראל?

    • שלום לינה. הפוסט נכתב זמן קצר אחרי שנהרגו בעזה כ-500 ילדים ולפני רצח התינוקת, שגם הוא מעציב אותיי מאוד. אני לא מתכוונת להתנצל בפנייך או בפני אף אחד אחר על צער בשל אובדן חיים, גם אם מדובר בחיי בני אדם שאינם יהודים או ישראלים. גם התרנגולים שאני נמנעת מאכילתם לא עברו ברית מילה

  44. אירית permalink

    ממליצה לך בחום לגשת לנטורופתית להסדרת תפריט.אולי תגלי שאת לא זקוקה לכל כך הרבה חלבונים, אגוזים זה טעים ומלא חלבונים.
    כל הנשים שאני מכירה(טבעוניות/קרניסטיות) שילדו והניקו איבדו חלק נכבד מהמוח, עצוב אבל נכון ואני מניחה שעם הזמן והשלמת שעות שינה בעתיד המצב ישתפר אבל לא לגמרי.
    שולחת חיבוק נשמע לא פשוט בכלל

    • הי אירית,
      אני מתכוונת להיפגש עם דיאטנית טבעונית. אני בהחלט מקווה שהקפדה ע שינה תסדר את העניינים. עברו כמה שבועות טובים מאז כתיבת הפוסט והבנתי שהזיכרון (כנראה) לא קשור לאוכל.

  45. שחר יקרה, כשאת בוחרת בטבעונות (או כמעטבעונות, או חציבעונות), את לא מצטרפת לדת או כת, זו בחירה אישית ואינטימית שלך מול הצלחת שלך, מול רשימת הקניות שלך, מול ההזמנה שלך בבית הקפה. את לא חייבת להיות חברה בשום קבוצה כדי לקבל החלטה כזו, ואין סיבה שהתנהגות שלא מוצאת חן בעיניך של טבעונים כאלה או אחרים, תשפיע על הצלחת שלך.
    מאחלת לך עוד הרבה שנים של בריאות, אוכל טבעים ומצפון נקי. ענת

    • הי ענת,
      אוכל הוא גם עניין חברתי ורגשי. ברור שקבוצה שאני לא מזדהה איתה אינה אמורה להשפיע על הצלחת שלי ובכל מקרה הבחריות והאחריות הן עלי ושלי בלבד., אני רק חושבת שאם היו מסביב אנשים שאפשר לחלוק איתם מוטיבציות ודילמות היחה יותר קל. יש כאלה שלא זקוקים לזה ואולי פשוט להם יותר.

  46. ארז permalink

    שחר,
    הטור שלך הוא נווה מדבר של שפיות בים של טבעונות ממה שנראה כמו כל הסיבות הלא נכונות (להיות שייך לתנועה, להרגיש יותר טוב מאחרים, לתת לגיטימציה לשנאת הזולת, להצדיק התעסקות אובססיבית במזון). במילים שלך ניכרת אהבת החי לסוגיו, גם להומו ספיאנס, כתבת ברגישות והדברים שלך עודדו אותי. אני מעריך אותך על היושרה והקול הצלול. תודה.

    ומהדברים האישיים להגיגים טכניים על העתיד:
    כמדען שקורא לא מעט על מגמות העתיד, לדעתי העתיד הקרוב יציע אפשרויות תזונה שלא ידענו קודם. צמחים מהונדסים גנטית בחלבונים וחומרים אחרים שידענו עד עתה רק מן החי, וחשוב מכך, בשר שגודל מתרביות תאים שיהפוך למוצרים שאף בע"ח לא גודל בסבל וקיפד את חייו בכדי ליצור אותם. זה אינו מדע בדיוני אלא תהליך שקורה לנגד עיננו. צמחונים וטבעונים יצטרכו להכריע האם הם מתנגדים לטעמו וערכו הבריאותי של בשר או נגד מקורו בגוף שפעם הרגיש סבל, ואם סבל הוא הגורם להמנעותם, יוכלו לאכול המבורגר כמו כולם. גם אם המבורגר אינו משאת נפשך אלא מצמצום הסבל בעולם (ואני מצדיע לך על העשייה הלא פשוטה ומתן דוגמא לאחרים ממקום כה נקי) שקלי את התרחיש כי לא ירחק היום ומרבית הקרניבורים בעולם יאכלו בשר מעבדה במקום בשר ממקור חייתי. זה לא יבוא מאהבה חלילה, הוא יהיה כלכלי יותר לייצור וגם בריא יותר לצריכה מהבשר המקובל כיום (שהרי נכניס ונוציא ממנו מה שנרצה בהנדסה מכוונת). אני מניח שאת מתחלחלת מן החזון זה, אך שקלי את הירידה התלולה בפגיעה בחי. אכילת סטייק מפרה תחשב למוצר יוקרה עת יתמעטו הרפתות. יתכן שבעתיד יביטו על הימים האלה של טבעונות כעל תופעה היסטורית מעניינת, בחירה אידאולוגית יפה בימים בהם לא היתה חלופה טכנולוגית הולמת.

    • הי ארז, תודה על הדברים שכתבת. אגב, אני לא מתחלחלת מהרעיון של המבורגר מתרבית. אני לא בטוחה שזה יגרה אותי, אבל לפחות כרעיון זה נשמע לי ממש בסדר. אגב, בישראל מתבצע מחקר ופיתוח של שימוש בחרקים ל-food ול-feed. אני חושבת שזה כיוון שיכול להיות חלופה מצוינת למשק החי הנוכחי, בתנאי כמובן שגידול החרקם לא יהיה כרוך בסבל ובזיהום מטורף.
      במה אתה עוסק כמדען?

      • ארז permalink

        שמחתי לשמוע שבשר מתרבית מתקבל על הדעת מבחינתך באופן אידאולוגי (גם אם לא תבחרי בכך אישית). זה יהיה ככול הנראה לא רק הומאני אלא גם ללא פגיעה סביבתית ומזין יותר. אחד הישומים עליהם מדובר הוא שילוב היצור של בשר מתרבית עם הטכנולוגיה המתפתחת של מדפסות תלת-מימד אשר תופסת תאוצה וכבר יש סנוניות ראשונות כמו חברת הסטארטאפ modern meadow.

        ההתנגדות לחקלאות מהונדסת גנטית יצאה מפרופורציה ויש בה קוים ברורים של הפחדה וטכנופוביה לשמה. זה לא שאין נושאים סביבתיים עם פוטנציאל בעייתי (הנושא התזונתי דווקא נראה לי בטוח מאד), אך לא משהו שמצדיק שלילה מוחלטת של התחום. גם משם אנו עשויים לראות תזונה חדשה.

        את רעיון השימוש בחרקים מעובדים למזון לא הכרתי. אם יש לך קישור, אשמח לקרוא.
        אני בספק אם אנשים במערב יבחרו באופציה כזו (בכל זאת יש גועל מעוגן תרבותית מחרקים ובפרט בהקשר למפגש שלהם עם המזון שלנו), אך אולי בהקשר של הזנת בע"ח. כמובן שזה לא יהיה רלוונטי לשומרי הכשרות שביננו היות וחרקים אאל"ט אסורים לפי היהדות למאכל אפילו יותר מחזיר.

        אני עוסק בביולוגיה וכן חוקר לא מעט מגמות של טכנולוגיה עתידית.

        ולסיום משהו מחוייך על תרבות הדיון האינטרנטית מ"ארץ נהדרת". אחד מהטובים שלהם : )

    • הי ארז,
      אני יכולה להבין את ההתנגדות לחקלאות מהונדסת גנטית. קודם כל, ממש ברמת תחושת הבטן, יש משהו מפחיד ב-playing god הזה. מעטה הסודיות שעוטף את החברות שעוסקות בכך רק תורם לפחד. שנית, ההתנגדות אינה רק לפרקטיקה עצמה אלא גם להתנהלות של ה-חברה בתחום, מונסנטו, שפשוט הרסה חיים של חקלאים במדינות רבות. אני פתוחה ללמוד עוד על העניין הזה, אבל חייבת להודות שממש אתמול נשמטה לי הלסת כשישבתי בהרצאה של מישהו שעוסק בהנדסה ביו-סביבתית, והוא הזכיר כאנקדוטה דג סלמון שפיתח, שהממדים שלו גדולים פי ארבעה משל סלמון רגיל והוא גם מגיע לבגרות פי ארבעה מהר יותר. לנוכח מה שידוע על הסבל והתחלואה של תרנגולות שעברו מניפולציות בסגנון הזה, אני חייבת להגיד שדי נבהלתי, למרות שאני יכולה להבין את ההיגיון מאחורי הסיפור הזה. בנוגע לחרקים, ראיינתי מישהו שעוסק בכך כחלק מכתבה נרחבת יותר על יישום הידע שלו באנטמולוגיה. על הנושא הזה הוא לא יכל להרחיב את הדיבור הרבה מעבר למה שכתבי כאן, אבל הוא אמר שאין בהכרח בעיה של כשרות – לא ב-feed ואול גם לא ב-food כי כידוע בשנות ה-50 יוצאי תימן ואולי גם יוצאי מדינות אחרות אכלו ארבה כשהיו מתקפות של החרק בארץ. כשהכתבה תתפרסם אביא אותה גם לכאן
      הסרטון מארץ נהדרת הוא פשוט בול. כבר ראיתי מזמן :)

      • ארז permalink

        מונסנטו גם לא מרווה אותי נחת ויש מה לא לאהוב בהתנהלות שלהם.
        עיקר ה"תרומה" שלהם ליבולים מהונדסים הוא למיטב ידיעתי עמידות לחומר ההדברה הסופר-חזק שלהם, ה-"Roundup" אותו הם מוכרים לצד הזרעים המהונדסים ומפזרים בכמויות נדיבות שמרעילות את הקרקע.

        עם זאת, אין בהתנהלות של מונסנטו בכדי לפסול את תחום החקלאות המהונדסת כולו.
        הפוטנציאל שלו אפילו לא התחיל להיות מיושם לטובה. ראי למשל את סיפור ה-Golden rice שיכל להציל מליוני ילדים מעיוורון ע"י הוספת ויטמין A שחסר בתזונה במזרח הרחוק. טכנולוגית זה עובד ובגלל לחץ טכנופובי (לשמל של גופים כמו גרינפיס שמאד הקצין) זה נעצר על חשבון בריאותם של מי שיכלו להנות מכך. וזו רק דוגמא "קטנה" לסוג הפלאות שהנדסה גנטית יכולה לחולל לתזונה שלנו. אחד היתרונות של הנדסה גנטית על פני השבחה גנטית (שזה איך החקלאות עובדת משחר האנשות), הוא שבהשבחה תכונות מושבחות על חשבון תכונות אחרות ולכן אנו מקבלים פירות יפים עם חיי מדף ארוכים על חשבון ירידה באיכות הטעם והריח. בהנדסה גנטית לעומת זאת ניתן להוסיף תכונות רצויות ללא לגרוע מתכונות קיימות. בנוסף, ניתן "לייבא" תכונות שלא ניתן להשביח אליהן, כמו למשל להנדס את הערכים הרפואיים תזונתיים היחודיים של שום לתוך תפו"א, או את החריפות של הפלפל החריף לתוך עגבניה (ובכך לקבל עגבניית סלסה). אבל לא צריך לעצור שם, אם הסביבה חשובה לך, למה שנשרוף דלקים מזהמים בכדי ליצור חשמל יקר שיאיר את הרחובות באמצעות פנסים, כשאפשר להנדס שדרות של עצי אלון עם יכולת הארה של גחליליות, שיאירו באופן נקי וקסום את הרחובות. אלא שזה לא קסם, זה יתכן אם נאפשר.

        באשר ל"לשחק את אלוהים", זה טיעון רגשי יותר מערכי, אך אני בהחלט יכול להבין אותו. העובדה היא שזה המצב כבר כיום ובמעבדות בכל העולם עושים דברים שאנשים לא מעלים על דעתם שניתן, פשוט כי לא כולם מעודכנים עד כמה כלים מדעיים שונים התקדמו ברנסנס הטכנולוגי של תקופתנו.

        העדה התימנית אוכלים סוג מאד מסויים של ארבה, ורק אותו. לא חרקים אחרים. שאר העדות בספק גם לגבי ארבה. ההצעה אם כך היא שנגדל אולמות של ארבה אותם נגרוס לכדי מזון? אנו מסוגלים כבר לטוב מכך לדעתי. אני גם לא רואה איך זה מתיישב עם אידאלים טבעוניים.

      • כאמור, אני לא שוללת הנדסה גנטית, אבל חושבת שצריך להיזהר איתה, מאוד, ולפקח טוב טוב ומקרוב על חברות מסחריות שמשווקות GMO's, לא רק ברמת המוצרים ובדיקות הבטיחות, אלא גם בהתנהלות. אני לא יודעת איך מגדלים חרקים למאכל, אני כן יודעת שזאת תעשייה משגשת בסין, בעיקר לצורך הכנת תרופות או תוספי תזונה. ברור שאכילת חרקים אינה טבעונית, אבל מבחינתי השאלה היא האם ניתן לייצר מזון עם הרבה פחות סבל וזיהום או לא ולא האם האוכל "כשר" מבחינה טבעונית.

  47. הילה permalink

    הי שחר,
    מזדהה עם רוב הדברים שכתבת, ושמחה על הדיון שהתפתח פה. כמה מחשבות:
    א. קטניות – אולי שווה לפתוח על זה דיון ב"בישול טבעוני" או ב"מתכונים טבעוניים", נראה לי שגיוון בהכנתן יכול לעזור לך. חוץ מתבשילים וקציצות, אפשר גם לנסות לשנות קצת את מבנה הצלחת המסורתית – נניח במקום מצע פחמימתי (אורז / פירה) להכין מצע קטנייתי. לדוגמא, פירה שעועית לבנה – אפשר לטחון אותה עם עגבניות טריות, מיץ לימון ושמן זית לקבלת פירה ורדרד ואוורירי. אפשר גם להכין ממרח קטניות לסנדוויץ' (ממרח שעועית, ערמונים ושמן זית למשל). וחוץ מזה, בוודאי שאפשר להקפיץ קטניות! אם תבשלי גרגרי חומוס במים, תוכלי לשמור בקופסא במקרר/במקפיא ולהוסיף לירקות מוקפצים (נניח ברוקולי, עגבניות מיובשות, קישואים ושום מוקפצים בשמן זית עם חומוס).
    ב. טבעונים – אני תמיד מזכירה לעצמי שאני מקדמת טבעונות ולא טבעונים. ממליצה גם לך על ההבחנה הזו. טבעונים הם בני אדם (על פגמיהם ומעלותיהם), טבעונות היא מערכת ערכים, דרך חיים.
    ג. עבורי, לפחות, התווית של "טבעונית" היא לא חסרת משמעות אלא הצהרה ערכית, שחשובה גם כדי להפיץ את הערכים הללו וגם כדי למזער אי-הבנות ביני לבין סביבתי (לא באמת מפריע לדודה שלי להוציא את הביצה מסלט האבוקדו – הגדרה ברורה, עם חיוך, מונעת אי-נעימויות).
    ד. פייסבוק – אם טבעונים הם 4-5% מהאוכלוסיה, לפי הסקרים האחרונים, המעט שפעילים בפייסבוק הם מיעוט זעיר מהטבעונים. אז לקחת אותם בפרופורציה. לצערי, תרבות הדיון בישראל, ובמיוחד באינטרנט, היא מתלהמת – וזה בכל התחומים, לא רק על טבעונות.
    ה. קהילה ותמיכה – "אתגר 22" נוצר לא רק כדי לספק הדרכה וייעוץ, אלא גם כדי לספק מרחב מוגן וחיובי לדיון. יכול להיות שכדאי לך להצטרף – אם לא כדי ללמוד, אז לפחות כדי לחלוק מניסיונך ולהכיר טבעונים שמשאירים טעם טוב.
    ו. דיסאינפורמציה ופסאודו-מדע – גם את זה יש לא רק בטבעונות, ולמרות שטבעונים חוטאים בזה, הם לפחות מודעים יותר לתזונה מאשר האוכלוסיה הכללית, שואלים שאלות ומחפשים מידע. יש הרבה לאן להשתפר, כמובן.
    ז. תחליפים – גם אני לא משתמשת בהם, אבל שמחה על קיומם, כי קשה לשנות הרגלים ובפרט הרגלי תזונה, ואלה "גלגלי עזר" עבור טבעונים חדשים.
    ח. ילדים – בהחלט אתגר, ובסופו של דבר זה תלוי בהם. אם מסבירים להם מה זה טבעונות ולמה זה טוב, והם בוחרים אחרת, אין הרבה מה לעשות. אם את לא מכירה את קבוצת "הורים טבעונים", שווה להכיר.
    ט. חמלה לבני-אדם – כשמאלנית עוכרת ופמיניסטית, אני דווקא שמחה לפגוש טבעונים ימנים. אחרת הייתי מדברת רק עם עצמי (ועם עוד שלושה אנשים בערך, שלא את כולם אני מחבבת), וזה משעמם ומתסכל. זה נחמד למצוא קווים אידיאולוגיים משותפים גם עם אנשים שונים ממני. נותן תקווה לאפשרות של שינוי חברתי.

    רשימת דיאטניות קליניות מוסמכות שמבינות בטבעונות:
    http://veg.anonymous.org.il/dietitian-list

    • הי הילה, אני מסכימה כמעט עם כל מילה ממה שכתבת וגם נהניתי לקרוא. כמה התייחסויות: סעיף א' – בדיוק השבוע הכנתי פירה משעועית בובעס :) עדיין, יש גבול לכמה קטניות אפשר לאכול (אפקט החממה, אם את יודעת למה אני מתכוונת). ח' – אכן, אבל בגילים הצעירים ילדים עדיין לא יכולים להבין את הרעיון של טבעונות, בין היתר כי הם עדיין לא מבינים מה זה מוות. אני מאוד נזהרת מהפיכת נושא האוכל לסוגיה כבדה מדי כי בימינו הפרעות אכילה הן בעיה חמורה למדי. אולי לא כמו סבל חיות המשק, אבל בכל זאת ויש קשר שאי אפשר לזלזל בו בין משטרי תזונה "רציונליים" לבין הפרעות אכילה וזה מפחיד אותי מאוד. ט – אני לא שוללת אנשים בעלי דעות ימניות ולא מנסה להתרחק מהם, אבל אנשים ששמחים לנוכח הרג ילדים או קוראים "למחוק" אנשים – זה הקו האדום שלי ולצערי נתקלתי בו כמה פעמים.
      תודה על רשימת הדיאטניות. ברשותך, אפיץ אותה בהזדמנות

  48. טבעונית permalink

    אני טבעונית ואין לי בעיה עם זה. לא מבינה את האי נוחות שלך מההתנהלות ברשתות החברתיות. את בוחרת להיכנס אליהן. תבחרי לא להיכנס. ואז לא יפריע לך מי אומר מה ולמה או בשביל מה. אני לא מסיירת שם ולא חסר לי בחיים התקשרות עם עוד טבעונים. לדעתי לא נכון לבטל את המימד הבריאותי בנוגע לטבעונות כי הוא מאוד חשוב, בעיקר לאוכלוסיות מחלימות או חולות. בלי קשר לנאמר מאחלת לך למצוא את שביל הזהב שלך במציאות המשתנה של החחים.

  49. היי שחר, אני מאוד מזדהה אתך, במיוחד עם מה שכתבת – שלא תמיד יש עם מי לדבר על הנושא.
    אני טבעונית שנתיים וחצי, בעלי לא טבעוני או צמחוני אך מאוד תומך – ועדיין לאחרונה מאוד קשה לי. כשהתחלתי טבעונות לא ירדתי אוטומטית במשקל כמו שאמרו לי, לא ירדתי אפילו קילו בשנה הראשונה של הטבעונות ואכלתי ממש טוב ובריא. אז נכנסתי לשומרי משקל.
    אני שנה וחצי בדיאטה, ירדתי 12 קילו, עליתי חזרה 3 ואני תמיד במחשבה על כל מה שאני אוכלת מבחינה בריאותית, מוסרית ומבחינת דיאטה. וזה מתיש. האוכל מקבל אשמה, בין אם הוא טבעוני או לא. יש פשוט יותר מדי עיסוק באוכל. בתזונה מושלמת, באכילה מוסרית מושלמת.
    וכשקשה לי לאזן את התזונה, אני בורחת לפחמימות ופחות חלבונים – כי כמה עדשים ושעועית כבר אפשר לאכול?

    אז הורדתי את האדיקות ל 90 אחוזים…והבנתי שאולי בהגדרה אני נחשבת צמחונית, גם אם אני לא קונה מוצרי חלב וביצים לבית בינתיים.
    וקשה לדבר על זה כי הטבעונות הפכה לזהות ותו תקן של מוסריות

    עדיף להוריד את האדיקות כדי לשמור על אורח חיים צמחוני/טבעוני כללי וזה בסדר.
    מתינות מאוד חסרה בעולם הטבעוני
    ולדעתי אם כל אחד פשוט יעשה את המיטב שלו, גם אם לא יעמוד בתקן של "טבעוני"
    העולם כבר יהיה מקום יותר טוב.

    • הי בטי, כשחיים בעידן שבו אנשים מגדירים את עצמם דרך מה שהם אוכלים, כבר אי אפשר סתם פשוט לאכול. כשזאת גם דיאטת הרזיה, גם תזונה מוסרית וגם רוצים להיות בריאים, זה אפילו מסובך יותר. לי קל הרבה יותר מאז שהזזתי מהתודעה שלי את העליונות המוסרית שחלק מהטבעונים מנכסים לעצמם. הגדרתי לעצמי שאני 90% לפחות טבעונית וזה מה שעוזר לי להמשיך. אני חושבת שזה גם מה שרבים אחרים עושים, פשוט לא מדברים על זה

  50. אולגה permalink

    קודם כל הכבוד! גם אני בדיוק כך. אני לא יכולה לאכול מזון מחיי בגלל המצפון כי מצפון לא נותן. אני מבינה עד כמה זה רע כל מה שקורה בתחם. אבל מצד שני אני שנתיים סובלת כי מרגישה שחסר לי כלומר, הגוף דורש. אילו הייתי יכולה לגור בחווה ולגדל בעצמי תרנגולות ולוודא והם לא סובלים ולהחזיק פרה …… אבל אין אשפרות כזאת. אבל עוד פעם תודה וכל הכבוד אני בדיוק באותו מצב .

    • תודה, אולגה. אני חושבת שהרעיון הוא לעשות את המקסימום עד הקו שבו באמת (אבל באמת) אי אפשר, ואם חורגים מדי פעם אז להרגיש רגשות אשם

  51. נוי חן permalink

    היי, רק רציתי להגיד שאני נורא מזדהה איתך ואני כל כך שמחה שמישהו כתב על הנושא הזה באינטרנט איכשהו, כי כמו שאמרת- חוטפים משני הכיוונים כשאומרים כשקשה עם טבעונות. המשפחה שלי אומרת לחזור לאכול בשר, הקהילות הטבעוניות יגנו אותי.
    אני חושבת שזו דילמה שבין הגוף ללב, למוסר. המוסר והשכל אומרים- לא לאכול את זה ולא לתרום לתעשייה מזעזעת וחסרת לב. הגוף אומר- אכלתי את זה כל החיים שלי, ואני צריך את המוצרים האלו כדי להתקיים.
    השאלה- למי מקשיבים?
    בינתיים המוסר שלי מנצח, אבל אני באמת מרגישה שקשה לי להתרכז לעתים, אולי יותר עייפה, הזיכרון אולי טיפה נשחק. הגוף שלי רוצה לאכול את הבשר, הגבינה, החביתה, אבל הלב, המצפון וההגיון לא נותנים לו. זה דבר שבאמת קשה לשאת אותו, במיוחד כשכל הסביבה שלי אוכלת מוצרים כאלו יום-יום.
    אני טבעונית כבר שנה וחצי, ולפני כמה ימים אכלתי קצת טונה כי הרגשתי שהגוף שלי היה צריך את זה. וזה היה בסדר. אני שוקלת להכניס לתזונה שלי קצת מזון מהחי יותר, אולי באמת לצמצם קצת חוסרים שאני עוד לא יודעת שיש לי, או בשביל לתת לגוף לנוח. אבל עדיין, עוף ממש קשה לי לאכול ואפילו להסתכל על זה, כי אני פשוט רואה את הגוף של התרנגולת. המבורגר, לעומת זאת, זה משהו שכן בא לי ואין לו צורה של הבשר עצמו של הפרה. ויש לי חשק לזה, ולגבינה בולגרית. ולעוד קצת דברים.
    אולי אני אאמץ את מה שאמרת, בבית אהיה טבעונית 85% ובחוץ קצת פחות.
    והמוסר והמצפון והקהילות הטבעוניות כל הזמן יושבות לי על הראש, כל הזמן. מה יקרה אם??
    אבל אני חייבת להקשיב לגוף. אם אני לא אטפל נכון בגוף שלי ואביא לו את מה שהוא צריך, מי יעשה את זה במקומי?
    לסיכום, אני מודה לך ששיתפת את הכתבה הזו. זה כל כך עזר לי. אני שמחה לדעת שיש עוד טבעונים שמרגישים כמוני, הרי אנחנו מתחבאים, לא רצים לספר בקהילות הטבעוניות כמה שטוב לנו.
    אמשיך להתלבט מה לעשות ואם אצטרך עזרה, אקרא את הכתבה.
    תודה :)

    • הי נוי, התגובה שלך שמחה אותי מאוד. זה בעצם פוסט ישן שלא מפסיק להיות רלוונטי מבחינתי. יש המון אנשים שמרגישים כמונו, הם פשוט לא יכתבו את זה באף רשת חברתית, אבל כן ידברו על זה עם אנשים שמסוגלים להגיד קצת יותר מ"בשר זה רצח". אני חושבת שכדאי לך להקשיב ללב שלך ולגוף שלך ולעשות את השקלול. עזבי את הקהילות של הטבעונים. לא נראה לי שהן מייצגות. אלה שמשמיעים קול הם האנשים הדוגמטיים וחסרי הסובלנות, אנשים שמפרסמים פוסטים של שמחה לאיד כשרפתן נהרג או משהו כזה. אין לי שום דבר נגד אנשים שהם 100% טבעונים בלי אף נפילה, בטח שאין לי שום דבר נגד מי שמבקר את תעשיית הבשר, אבל צריך לדעת למי להקשיב. בסופו של דבר, אם רוב בני האדם יצמצמו את צריכת המזון מהחי שלהם בכמה עשרות אחוזים העולם ייראה טוב יותר והחיות יהיו שמחות יותר

  52. יפעת permalink

    אני לא יודעת אם את עדיין טבעונית אבל נשמע מהדברים שיש בך משהו ששואף לטוטאליות. ואני בתור 90% טבעונית גם כן, לאמא לבן שנה וחצי- גם כן 90%, אני לא מקשה על עצמי כי בזמננו אי אפשר לעשות את זה מושלם. גמני בבית ואני מבשלת טבעוני ופעם ב.. גם משרבבת משהו חלבי לאוכל. אבל בגן, יונתן גונב מצלחות של אחרים עוף. וזה אחרי שאני שולחת לו לגן את ה "עוף" שלו. אז למדתי לקבל שכל יום אני עושה מה שאני יכולה הכי טוב שאני יכולה. תחיי את ה יכול ו מסוגל שלך. וזהו, זה בסדר כי זה הכי טוב שאת יכולה עכשיו !

    • דווקא אין בי שאיפה לטוטאליות, זה יותר ניסיון מתמשך למצוא את הדרך. מצד אחד אני ממש לא חושבת שטבעונות זה דבר טבעי ושקל לגדל ילדים טבעונים, מצד שני הטבעונות היא דרך מצוינת למנוע סבל של בע"ח ולצמצם נזק לסביבה. סביב הדברים האלה אני מחפשת את עצמי

Trackbacks & Pingbacks

  1. האתגר: ממרחים | רב פעמית
  2. אמא טבעונית, אמא תחמנית | רב פעמית
  3. מוס? פודינג? מעדן? קינוח שוקולדי טבעוני בגביע | רב פעמית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: