… וחיות אחרות

המתנגדים לשימוש ב-GMOs מואשמים הרבה פעמים בבורות, באקו-פשיזם, בהתעלמות מהפוטנציאל החיובי של ההנדסה הגנטית שעשויה להגדיל את כמות היבולים בשטח נתון, לצמצם שימוש בחומרי הדברה ובכלל לשפר מוצרים חקלאיים פשוט על ידי חיבור הטוב (הגנטי) שבכל העולמות. הפוסט הזה לא עוסק בשאלה האם מניפולציות על סליל הדנ"א הן דבר טוב או רע לכשעצמו, אלא בסוגיות אחרות שקשורות להנדסה גנטית.

דנ"א. I'm lovin' it (התמונה מ-fastcoexist.com)

כבר מזמן רציתי לכתוב על נושא ה-GMOs (אורגניזמים מהונדסים גנטית), וכנראה החרם הגלוי של ניל יאנג על רשת סטארבקס שעושה כותרות לאחרונה, הוא שדחף אותי להרהר בקול רם. יאנג הוא אקטיביסט עקבי, לא כזה שמתגייס מדי פעם לטובת פרויקט כזה או אחר, תורם כסף, מצטלם קצת (רצוי עם ילדים או עם אנשים בעלי עור כהה יותר משלו), מתראיין קצת וחוזר לענייניו. יאנג מעורב באופן קבוע בנושאים של צדק חברתי וסביבתי ולכן אפשר להניח שהיציאה שלו נגד סטארבקס היא לא גחמה (תקשיבו לאלבום שלו Greendale ותבינו).

ניל יאנג מחפש מקום חדש לקנות בו לאטה

ב-9 בנובמבר יאנג כתב באתר שלו: "להתראות סטארבקס!!! נהגתי לעמוד בכל יום בתור כדי לקבל את הלאטה שלי, אבל אתמול הייתה הפעם האחרונה. סטארבקס חברו למונסנטו כדי לתבוע את מדינת ורמונט ולעצור סימון נכון של מוצרי מזון בתוויות (…) בסטארבקס לא חושבים שיש לכם זכות לדעת מה יש בקפה שלכם, אז הם חברו למונסנטו כד לתבוע את המדינה האמריקאית הקטנה ורמונט כדי למנוע מכם לגלות."

קצת רקע
הנדסה גנטית: השבחה גנטית היא פרקטיקה חקלאית עתיקת יומין, שבה חקלאים מכליאים זה עם זה אורגניזמים שיש להם מאפיינים רצויים (למשל עגבניה מתוקה במיוחד עם עגבניה עמידה במיוחד לפגעי מזג אוויר). בהנדסה גנטית, להבדיל, האדם שותל בדנ"א של אורגניזם מסוים גן של אורגניזם אחר לגמרי, למשל גן של מדוזה זרחנית שהושתל בדנ"א של ארנבת כדי ליצור ארנבת זרחנית ירוקה. זה סיפור אמיתי. הארנבת הוזמנה ממעבדה על ידי האמן הברזילאי אדוארדו קאץ'.
על מונסנטו: מבחינת היקף הפעילות, חברת מונסנטו ל-GMOs היא מה שקוקה-קולה למשקאות הקלים, ואף יותר מזה. היא מעוררת התנגדות מכמה סיבות חשובות, מעבר לשאלה המוסרית/בטיחותית האם נכון לשחק בדנ"א של אורגניזמים:

• היא מייצרת רעלים – שמעתם על ראונד-אפ? זה שלה.
• "ניגוד" אינטרסים – היא מייצרת צמחים שעמידים לראונד-אפ.
• היא משעבדת חקלאים – חקלאים שרכשו זרעים של מונסנטו לא יכלו להפיק מהצמחים את דור הגידולים הבא והפכו תלויים בחברה. רבים מהם לא עמדו בתשלום. בכמה ממדינות העולם השלישי כניסתה של מונסנטו לשוק הביאה לפשיטות רגל וגלי התאבדויות של חקלאים.
• הזרעים של מונסנטו הם פטנט רשום – והחברה מגישה תביעות נגד מי שלדעתה מפר את הפטנט. כלומר, אם השכן שלך קנה זרעי מונסטו ובמקרה צמח אצלך בחצר תפוח אדמה מהונדס – את בצרות. צריך לקבל רישיון כדי לגדל צמחים של מונסנטו (מומלץ מאוד לקרוא על הפרתקאותיו של מייקל פולן עם תפוח האדמה שהונדס עבור תעשיית המזון המהיר – או באופן ספציפי יותר: מקדונלד'ס – בספר "הבוטניקה של התאווה")
• מונסנטו חברה במועדון ההון-שלטון, ואם לדייק, אז: ההון-שלטון-אסון (אקולוגי).

כדי ללמוד עוד על החברה, מומלץ להיכנס לכאן.

הקשר לסטארבקס: בסטארבקס מגישים חלב סויה. 94% מיבולי הסויה בארצות הברית מכילים GMOs. מדינת ורמונט היא הראשונה בארה"ב שעבר בה חוק המחייב לציין על תוויות מזון האם המוצר מכיל GMOs. חברת מונסנטו הגישה תביעה במטרה לבטל את החוק לפני מועד כניסתו לתוקף ב-1 ביולי, 2016. סטארבקס נחשדת כתומכת בתביעה בגלל השימוש הנרחב בסויה ברשת, אך טוענת שאין בכך אמת.

בחזרה לוורמונט. אם הכול טוב כל-כך ב-GMOs, למה במונסנטו נבהלים כל-כך מסימון בתוויות? הסודיות הזאת ליוותה גם את חדירת התאגיד לישראל, כשבמאי השנה סירב המדען הראשי, שעובד אצל שר הכלכלה בנט, לחשוף את הסכם שיתוף הפעולה של המדינה עם מונסנטו. האם החשאיות קשורה לשחיתות או לסכנות אפשריות לבריאות הציבור ולרווחת החקלאים? יכול להיות שאי שם חברה להנדסה גנטית עושה דברים נפלאים, אבל כשמונסנטו היא הפנים של התעשייה הזאת, ההתנגדויות ימשיכו, וקל להבין למה.

משהו קצת אחר. ישבתי בהרצאה בבית הספר פורטר ללימודי סביבה, שבה תיאר המרצה, שהוא מהנדס ביוטכנולוגי, ביו-רפואי וסביבתי, דג סלמון שפיתח. הדג המהונדס גנטית מגיע למשקל גדול פי ארבעה מדג סלמון רגיל, והוא גם "מבשיל" פי ארבעה מהר יותר. הרעיון הוא למצוא מענה להידלדלות אוכלוסיית הסלמון בעולם, שנובעת מהביקוש הרב לבשרו. כבר העליתי כאן פעם את שאלת הפרה או התרנגולת: עבור כמות נתונה של בשר, מה עדיף – לקחת מעט חיים של יצורים מפותחים יחסית שכנראה סובלים יותר (פרות), או הרבה חיים של יצורים פשוטים יחסית שכנראה סובלים פחות (תרנגולות)? אז בנוגע לדג, מה עדיף – להרוג מעט דגים מהונדסים גנטית, או הרבה דגים רגילים, מה שיקרב את הדגם המקורי לסכנת הכחדה? שתי השאלות האלה מבוססות על ההנחה שהאנושות תמשיך בעתיד הקרוב לצרוך בשר ולכן, בזמן שמעגל הטבעונות מתרחב בהדרגה, כדאי למצוא דרכים לצמצם את הסבל של חיות המשק (זאת לא המלצה לאכול בשר).

קאץ' והארנבת (?) שלו, אלבה

ואם כבר הולכים אל תרגיל מחשבתי, אז הנה עוד אחד. כבר שמענו על זה שמפותח "בשר מבחנה" שאולי יאפשר יום אחד לאכול רקמות מהחי, רק בלי שאף חיה תהיה מעורבת בתהליך. כמה אחוז מהדנ"א צריך להיות מקורי כדי שפרה תמשיך להיקרא פרה? ומאיזה שיעור ומטה היא מותרת לאכילה גם לטבעונים?