Skip to content

… וחיות אחרות

22 בנובמבר 2014

המתנגדים לשימוש ב-GMOs מואשמים הרבה פעמים בבורות, באקו-פשיזם, בהתעלמות מהפוטנציאל החיובי של ההנדסה הגנטית שעשויה להגדיל את כמות היבולים בשטח נתון, לצמצם שימוש בחומרי הדברה ובכלל לשפר מוצרים חקלאיים פשוט על ידי חיבור הטוב (הגנטי) שבכל העולמות. הפוסט הזה לא עוסק בשאלה האם מניפולציות על סליל הדנ"א הן דבר טוב או רע לכשעצמו, אלא בסוגיות אחרות שקשורות להנדסה גנטית.

3028124-poster-p-dnaדנ"א. I'm lovin' it (התמונה מ-fastcoexist.com)

כבר מזמן רציתי לכתוב על נושא ה-GMOs (אורגניזמים מהונדסים גנטית), וכנראה החרם הגלוי של ניל יאנג על רשת סטארבקס שעושה כותרות לאחרונה, הוא שדחף אותי להרהר בקול רם. יאנג הוא אקטיביסט עקבי, לא כזה שמתגייס מדי פעם לטובת פרויקט כזה או אחר, תורם כסף, מצטלם קצת (רצוי עם ילדים או עם אנשים בעלי עור כהה יותר משלו), מתראיין קצת וחוזר לענייניו. יאנג מעורב באופן קבוע בנושאים של צדק חברתי וסביבתי ולכן אפשר להניח שהיציאה שלו נגד סטארבקס היא לא גחמה (תקשיבו לאלבום שלו Greendale ותבינו).

1476466_846618188711326_4392048566965497669_nניל יאנג מחפש מקום חדש לקנות בו לאטה

ב-9 בנובמבר יאנג כתב באתר שלו: "להתראות סטארבקס!!! נהגתי לעמוד בכל יום בתור כדי לקבל את הלאטה שלי, אבל אתמול הייתה הפעם האחרונה. סטארבקס חברו למונסנטו כדי לתבוע את מדינת ורמונט ולעצור סימון נכון של מוצרי מזון בתוויות (…) בסטארבקס לא חושבים שיש לכם זכות לדעת מה יש בקפה שלכם, אז הם חברו למונסנטו כד לתבוע את המדינה האמריקאית הקטנה ורמונט כדי למנוע מכם לגלות."

קצת רקע
הנדסה גנטית: השבחה גנטית היא פרקטיקה חקלאית עתיקת יומין, שבה חקלאים מכליאים זה עם זה אורגניזמים שיש להם מאפיינים רצויים (למשל עגבניה מתוקה במיוחד עם עגבניה עמידה במיוחד לפגעי מזג אוויר). בהנדסה גנטית, להבדיל, האדם שותל בדנ"א של אורגניזם מסוים גן של אורגניזם אחר לגמרי, למשל גן של מדוזה זרחנית שהושתל בדנ"א של ארנבת כדי ליצור ארנבת זרחנית ירוקה. זה סיפור אמיתי. הארנבת הוזמנה ממעבדה על ידי האמן הברזילאי אדוארדו קאץ'.
על מונסנטו: מבחינת היקף הפעילות, חברת מונסנטו ל-GMOs היא מה שקוקה-קולה למשקאות הקלים, ואף יותר מזה. היא מעוררת התנגדות מכמה סיבות חשובות, מעבר לשאלה המוסרית/בטיחותית האם נכון לשחק בדנ"א של אורגניזמים:

  • היא מייצרת רעלים – שמעתם על ראונד-אפ? זה שלה.
  • "ניגוד" אינטרסים – היא מייצרת צמחים שעמידים לראונד-אפ.
  • היא משעבדת חקלאים – חקלאים שרכשו זרעים של מונסנטו לא יכלו להפיק מהצמחים את דור הגידולים הבא והפכו תלויים בחברה. רבים מהם לא עמדו בתשלום. בכמה ממדינות העולם השלישי כניסתה של מונסנטו לשוק הביאה לפשיטות רגל וגלי התאבדויות של חקלאים.
  • הזרעים של מונסנטו הם פטנט רשום – והחברה מגישה תביעות נגד מי שלדעתה מפר את הפטנט. כלומר, אם השכן שלך קנה זרעי מונסטו ובמקרה צמח אצלך בחצר תפוח אדמה מהונדס – את בצרות. צריך לקבל רישיון כדי לגדל צמחים של מונסנטו (מומלץ מאוד לקרוא על הפרתקאותיו של מייקל פולן עם תפוח האדמה שהונדס עבור תעשיית המזון המהיר – או באופן ספציפי יותר: מקדונלד'ס – בספר "הבוטניקה של התאווה")
  • מונסנטו חברה במועדון ההון-שלטון, ואם לדייק, אז: ההון-שלטון-אסון (אקולוגי).

כדי ללמוד עוד על החברה, מומלץ להיכנס לכאן.

הקשר לסטארבקס: בסטארבקס מגישים חלב סויה. 94% מיבולי הסויה בארצות הברית מכילים GMOs. מדינת ורמונט היא הראשונה בארה"ב שעבר בה חוק המחייב לציין על תוויות מזון האם המוצר מכיל GMOs. חברת מונסנטו הגישה תביעה במטרה לבטל את החוק לפני מועד כניסתו לתוקף ב-1 ביולי, 2016. סטארבקס נחשדת כתומכת בתביעה בגלל השימוש הנרחב בסויה ברשת, אך טוענת שאין בכך אמת.

monsanto-frankenfoods

בחזרה לוורמונט. אם הכול טוב כל-כך ב-GMOs, למה במונסנטו נבהלים כל-כך מסימון בתוויות? הסודיות הזאת ליוותה גם את חדירת התאגיד לישראל, כשבמאי השנה סירב המדען הראשי, שעובד אצל שר הכלכלה בנט, לחשוף את הסכם שיתוף הפעולה של המדינה עם מונסנטו. האם החשאיות קשורה לשחיתות או לסכנות אפשריות לבריאות הציבור ולרווחת החקלאים? יכול להיות שאי שם חברה להנדסה גנטית עושה דברים נפלאים, אבל כשמונסנטו היא הפנים של התעשייה הזאת, ההתנגדויות ימשיכו, וקל להבין למה.

משהו קצת אחר. ישבתי בהרצאה בבית הספר פורטר ללימודי סביבה, שבה תיאר המרצה, שהוא מהנדס ביוטכנולוגי, ביו-רפואי וסביבתי, דג סלמון שפיתח. הדג המהונדס גנטית מגיע למשקל גדול פי ארבעה מדג סלמון רגיל, והוא גם "מבשיל" פי ארבעה מהר יותר. הרעיון הוא למצוא מענה להידלדלות אוכלוסיית הסלמון בעולם, שנובעת מהביקוש הרב לבשרו. כבר העליתי כאן פעם את שאלת הפרה או התרנגולת: עבור כמות נתונה של בשר, מה עדיף – לקחת מעט חיים של יצורים מפותחים יחסית שכנראה סובלים יותר (פרות), או הרבה חיים של יצורים פשוטים יחסית שכנראה סובלים פחות (תרנגולות)? אז בנוגע לדג, מה עדיף – להרוג מעט דגים מהונדסים גנטית, או הרבה דגים רגילים, מה שיקרב את הדגם המקורי לסכנת הכחדה? שתי השאלות האלה מבוססות על ההנחה שהאנושות תמשיך בעתיד הקרוב לצרוך בשר ולכן, בזמן שמעגל הטבעונות מתרחב בהדרגה, כדאי למצוא דרכים לצמצם את הסבל של חיות המשק (זאת לא המלצה לאכול בשר).

41SSCZWKN2Lקאץ' והארנבת (?) שלו, אלבה

ואם כבר הולכים אל תרגיל מחשבתי, אז הנה עוד אחד. כבר שמענו על זה שמפותח "בשר מבחנה" שאולי יאפשר יום אחד לאכול רקמות מהחי, רק בלי שאף חיה תהיה מעורבת בתהליך. כמה אחוז מהדנ"א צריך להיות מקורי כדי שפרה תמשיך להיקרא פרה? ומאיזה שיעור ומטה היא מותרת לאכילה גם לטבעונים?

מודעות פרסומת
17 תגובות
  1. הרצל permalink

    בארה"ב, כבר היום, מזון בעל תווית USDA Organics חייב לא לכלול מרכיבים מהונדסים. זה מצריך קניית מזון אורגני שהוא בדרך כלל יקר יותר אבל לפחות יש מוצא למי שחשוב לו.

    לא התייחסת ל לבעייתיות שבהנדסה גנטית, אבל נדמה לי שמעבר לחוליים האחרים שהזכרת, זה הנושא העיקרי. הנדסה גנטית היא עקבית לתפיסת מציאות שרואה בהתפתחות החיים אוסף של שינוים מקריים שסוננו על ידי הברירה הטבעית.

    הנדסה גנטית בניגוד לזיהום סביבתי אחר שהזמן יכול להקהות את עוקצו, משכפלת את עצמה. אורגניזמים מהונדסים ממשיכים להפיץ את המטען התורשתי שלהם ומזהמים את מכלול החיים על פני כדור הארץ. הנדסה גנטית בניגוד לפרקטיקה החקלאית העתיקה, חוצה גבולות וגורמת לשינויים שלא היו קורים באורח טבעי. מבחינה זו, היא גורמת להשחתה של המטען התורשתי שהתפתח במשך מיליוני ומיליארדי שנים. אבל מי שרואה בהתפתחות אוסף של שינויים מקריים. מי שלא מבין שיש סדר מתחת למה שנראה כבלגן, שיש אחדות מעבר לריבוי ושההתפתחות אינה מקרית, גם לא מבין מה רע בהנדסה גנטית שנעשית מתוך הבנה מאד מוגבלת של תהליכי החיים.

    • הי הרצל. תודה על התגובה. כאמור, הפוסט הזה לא התיימר לדון בשאלה היסודית האם הנדסה גנטית טובה או רעה. מה שכתבת הוא טיעון שנשמע לי חזק ומצטרפים אליו אחרים – משפטיים, פילוסופיים ועוד. לרוע המזל ההנדסה הגנטית כבר נמצאת בכל מקום ולא נראה שאפשר לסובב את הגלגל לאחור ולכן צריך לדבר על איך מתנהגים עם התופעה הזאת

  2. יעל permalink

    א. כדאי רק לציין שכל זן שפותח על ידי חברה (או ממשלה) מוגן על ידי פטנט או זכויות מטפחים. לא רק gmo. זכויות מטפחים נעקפות על ידי כל חברות הזרעים, כולל גם קבוצת מגדלי תפוחים שלא רוצים שלאחרים יהיו את הזנים שהם פיתחו.

    ב. ראונדאפ הוא קוטל עשבים. יחסית לקוטלי עשבים אחרים הוא בעל רמת רעילות נמוכה. זה נכון שהוא פותח במונסנטו, אבל המידע שלך קצת לא מעודכן – הפטנט של מונסנטו פג לפני חמש עשרה שנה וראונדאפ מיוצר בכל העולם.

    ג. הבעייה היא שאנשים לא יודעים איך באמת נעשת חקלאות. האם את בעד לסמן את כל הזנים שעברו השראת מוטציות מלאכותית באמצעות קרינה או חומרים מסרטנים? כי הרבה מהזנים בגידולים אורגניים הם כאלה. בכלל, רוצה לראות חקלאים אורגנים מתקוממים נגד סימון? נסי להציע חובת סימון של חומרי ההדברה שהשתמשו בהם בגידול. אנשים לא ישמחו לראות את כמויות הרוטנון (חומר הדברה אורגני רעיל שכנראה גורם לפרקינסון) בחסה האורגנית שלהם.

    ד. אגב, אין שום מניעה לסמן מוצרים כ gmo-free, ויש הרבה שמסומנים כך. איש לא מתנגד לכך. ההתנגדות היא לחובת הסימון שהיא, אגב, פעולה לוגיסטית לא פשוטה.

    • הי יעל,
      א.נכון וההערה רלוונטית, אבל למונסנטו יצא שם רע כחברה שמשתמשת בזכויות היוצרים ככלי טרור כלכלי. כמו שכתבתי, בכמה מדינות כניסתה לשוק הביאה לגל התאבדויות של חקלאים, שלא ידוע לי על שהייה כמוהו קודם.
      ב. לא כתבתי שהבעלות של מונסנטו על הפטנט של ראונד-אפ תקף. בכל מקרה היא פועלת כבר יותר מחמש שנים ועדיין מייצרת זנים עמידים לרעל שהיא פיתחה. לי זה נשמע צורם, גם אם יש חומרים רעילים יותר מראונד-אפ.
      ג ו-ד. אני לא מעמידה את החקלאות האורגנית כחלופה האידיאלית לחקלאות מבוססת GMOs ולא מדבררת אותה. ידוע לי שנעשה שימוש בחומרים חריפים מאוד ומאושרים גם בחקלאות האורגנית. לדעתי הדרך הנכונה לדעת אם מוצר בטוח למאכל או לא הוא רמת השאריתיות של חומרי ההדברה (מה שלא מספיק טוב כפתרון להשפעת החומרים האלה על הסביבה, אבל זאת כבר שאלה אחרת). השאלה היא אם לאנשים מגיע לדעת מה הם בדיוק אוכלים. אני חושבת שהתשובה חיובית. נניח שסויה מהונדסת גנטית בטוחה לחלוטין, עדיין – אם הציבור דורש לדעת האם יש באוכל שלו GMOs או זנים שעברו מניפולציה כלשהי כפי שתיארת בתגובתך, זכותו לקבל את המידע הזה. פעולה לוגיסטית לא פשוטה? אני בטוחה שאפשא להתגבר עליה כמו שמצייתים היום לדרישה לציין אלרגנים או היתכנות נוכחותם של אלרגנים במזון. אם מדובר במוצרים לא ארוזים, הסימון יכול להיות מוצמד למדף.
      לא היה מזיק גם אם פרטיו של כל מוצר מזון שנכנס לשוק היו מוזנים בבסיס נתונים נגיש שמאפשר לי על ידי הקלדת משהו כמו "שוקולד פרה עלית" לקבל רשימה של מרכיבים ולהחליט אם אני רוצה לקנות אותו או לא. סימון ב-GMO free אינו מספיק. הוא מגלגל את האחריות על יצרנים חפים מפשע. אגב, גם הסימון הזה טורפד על ידי לוביסטים בארצות הברית. כנראה יש למישהו סיבה לרצות להשאיר את הציבור בערפל
      http://www.non-gmoreport.com/articles/millenium/fdadisallowsgmo-freelabel.php

  3. יעל permalink

    א. זה פשוט לא נכון. התאבדיות חקלאים בעולם השלישי, ובעיקר בהודו, נפוצות למדי ללא קשר ל-GMO. מספרן יציב כבר שנים רבות. ראי כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Farmers%27_suicides_in_India.
    זה נכון שלמונסנטו יצא שם רע, אבל הוא לא מגובה בשום דבר. גם פיונייר תובעת מי שהיא חושבת שגונב את הזרעים שלה.

    ב. פיונייר-דופונט (חברה שגדולה פי שניים ממונסנטו) מייצרת כבר שנים גידולים מהונדסים עמידים לקוטל העשבים שלה – ליברטי. הפטנט של מונסנטו לעמידות לראונדאפ פג השנה, ויש כבר חברות זרעים נוספות עם זנים עמידים בקנה. יש גם זנים לא מהונדסים שעמידים לראונדאפ. את יודעת מה יקרה אם מחר מונסנטו תסגור את השערים? כלום. פשוט כלום. פיונייר פשוט תרווויח יותר. ואם פיונייר תעלה באש, סינגנטה תהיה מונופול. זרעים מהונדסים לא יעלמו. בכלל, שאלת את עצמך למה מישהו בכלל קונה את הזרעים האלו? הם עולים יותר מזנים אחרים, כך שהחקלאי צריך להשקיע הרבה כסף.

    ג. האם מגיע לאנשים לדעת מה הם אוכלים? כן, בוודאי. אני בעד סימון הכל. השאלה היא למה דווקא לסמן GMO, שלא הוכח שהוא מזיק, ולא לסמן חומרי הדברה שכן הוכח שהם מזיקים. הרי לסימון עצמו יש משמעות שלילית. אם הייתה הצעה לסימון כל דבר שנגעת בו כ"ננגע על ידי שחר שילוח", היית מתנגדת, לא? זו עובדה נכונה, ו"זכותם של אנשים לדעת", אבל למה דווקא את זה? יש פה התתממות. את חושבת ש GMO הם מסוכנים, ולכן את רוצה סימון ספיצפי שלהם.

    ד. לטעון שהסימון פשוט על האריזה או המדף, זה לא להבין לחלוטין את שוק המזון המודרני. הרי לא מדובר בחסה – אין חסות או מלפפונים מהונדסים. מדובר בגידולי ענק – תירס, סויה, וקנולה. חברה מוכרת קשיו קלוי. היא קונה את הקשיו מיבואן שקונה ממפיצים מקומיים שקונים ממספר גדול של חקלאים ממדינות שונות והתוצרת מתערבבת. את השמן היא קונה מיצרן שמן מקומי, שהוא בתורו רק אורז שמן שהוא קונה מיצרני שמן בכל העולם, שבתורם קונים את הקנולה ממפיצים שונים, ואין להם דרך לדעת אם הקנולה שהם קנו מהונדסת או לא. לרוב, הם אפילו לא יודעים מאיפה היא באה. המגדלים הגדולים באמת הם כבר מזמן לא חקלאים בודדים, אלא חברות ניהול שיושבות בניו יורק ושוכרות את האדמה ממספר גדול של חקלאים (אבל זה כבר סיפור אחר). מה אמור יצרן הקשיו לעשות? האם השמן יוצר מזרעים מהונדסים? אין שום מבחן שיבדיל בין השמנים. אי אפשר בכלל לבדוק את זה.
    זה לא אומר שאי אפשר לסמן, אבל פשוט זה לא. ובינינו, סימון שאי אפשר לבדוק לא שווה שום דבר.
    לשאול מאיפה הגיע התירס להאכיל את הפרה שהפיקה את החלב בשביל הקפה, זה בערך כמו לגשת לתחנת הדלק הקרובה לביתך ולשאול מאיזו באר הפיקו את הנפט ליצירת הדלק במיכל שמילאת.

    אבל על דבר אחד יש הסכמה. קשרי הון-שלטון, שמונסנטו, כמו כל חברות הזרעים והמזון, כמו גם הלובי החקלאי, מנצלים לטובתם ולרעתינו, הן רעה חולה. אבל זה לא "מונסטו השטן" אלא כל החברות. גוגל מוציאה פי 4 על שתדלנות פוליטית מאשר מונסנטו. גם היא לא חושבת עלינו. חברות התרופות, האנרגיה, והכימיה גורמות למונסנטו להראות חסרת משמעות.

    אבל הבעיה היא לא בהון, אלא בשלטון.

    • א. התאבדויות החקלאים שקשורות למונסנטו הן לא מידע שמקורו בוויינט או בוויקיפדיה. אני אישית למדתי עליהן בקורס ממוסד לחלוטין באוניברסיטה ממוסדת לחלוטין. ספר הלימוד עדיין מונח על המדף שלי.
      ב. ייתכן שפיונייר גדולים יותר. אולי גם גרועים יותר. זה לא הופך את מונסנטו לחברה טובה יותר. להפך, זה רק מטריד יותר.
      ג. לסמן GMO כי הציבור דורש. למה להסתיר? אם הכול טוב ובטוח, הרי שלחברות ההנדסה הגנטית אין שום סיבה להתנגד. ההשוואה ל"נגוע על ידי שחר שילוח" לא במקומה, לפחות עד שלאנשים יהיה אינטרס לדעת אם נגעתי או לא באוכל שלהם.
      ד. בנוגע לסימון, כמו שאמרתי, הדוגמה היא אלרגנים שמוכלים או *עשויים להיות שיירים שלהם* במוצר (בהודו יש אפילו סימון שנוגע לביצים כי רבים שם נמנעים מאכילתן מטעמי דת). אני בטוחה שחברה שהצליחה לייצר תפוחי אדמה עמידים בפני מזיקים יכולה לעמוד באתגר הזה.
      מסקרן אותי מאוד לדעת מדוע את יוצאת בנחישות כה רבה להגנת מונסנטו ואשמח לדעת אם יש לך קשר לתחום

      • יעל permalink

        מה הקשר בין היכולת להנדס תפוחי אדמה (פעולה פשוטה,אגב, שתלמיד תיכון יכול לעשות במעבדה מאולתרת בבית הספר), וסימון מוצרים? האחריות על הסימון לא מוטלת על חברת הזרעים, אלא על היצרן הסופי. כפי שהראתי בדוגמא שלי, אין קשר בין סימון אלרגנים (המפעל פשוט לא מעבד אגוזים/ביצים וכו') לבין איתור מקור מהונדס של חומרי הייצור שהיצרן יכול להיות מרוחק ממנו מאוד. לאלרגנים גם יש בדיקות מעבדה שאפשר לעשות, לשמן ממקור מהונדס אין.

        אין לי דבר עם או נגד מונסנטו. יש לי הכרות עם התחום, ועם אנשים שעובדים באגרי-טק (כולל, אבל לא רק, ממונסנטו). הנקודה שלי היא שיש בעייה בחקלאות ובדרך שבה אנו מגדלים מזון. ההעדפה לחקלאי ענק, שימוש היתר בקרקע על מנת להפיק רווחים בטווח הקצר על פני שימור האדמה לטווח הארוך, הסובסידיות בארה"ב ובאירופה שמעוותות את השוק בכל העולם לרעת כולנו והסביבה, ההעדפה של אמצעים כימיים על פתרונות אגרוטכניים, והריכוז ההולך וגובר בכל תחומי הגידול במספר מועט של מונו- ואוליגו-פולים. שום דבר מהדברים האלו לא ישתנה אם נסמן או אפילו נאסור על GMO.

        חבל שיש קבוצה גדולה של אנשים שאכפת להם מהסביבה ובעלי יכולת לפעול והם מפנים את האנרגיה שלהם בכיוון הלא נכון – נגד חברה מסחרית אחת, שמטרתה, כמו כל חברה מסחרית, למקסם רווח. אם היו סובסידיות לגידולים דלים בחומרי הדברה, או למשטרי גידול השומרים על האדמה העילית, אני מבטיחה לך שמונסנטו יהיו הראשונים לפתח זנים מתאימים ולשווק אותם. המחשבה שבמונסנטו יושבים אנשים מרושעים יותר מאלו שיושבים בלובי מגדלי התפוחים היא חד-מימדית וילדותית משהו.
        אנשי מונסנטו לא טובים או רעים יותר מכל חברה גדולה אחרת. גם אם המאבק יצליח, ומונסנטו תסגור את הקווים המהונדסים שלה (ובחלקם זה עבד, לדוגמא, הייתה למונסנטו חיטה מהונדסת שהם הפסיקו לפתח), זה לא ישנה דבר כל עוד האינטרסטים החקלאיים נותרים בעינם. חברות אגרי-טק אחרות, שאת לא מכירה, ימלאו את החלל. הנה, חיטה מהונדסת, למשל, גדלה באוסטרליה, והיא נוצרה בפיתוח ממשלתי לחלוטין.

        על מנת לפתור באמת את הבעיות ביצור המזון יש לפעול כנגד המקור – המונופול של הלובי החקלאי שמעדיף נזק לסביבה תמורת רווחים קצרי מועד, נגד סובסידיות ממשלתיות מזיקות, בעד רגולציה הדוקה יותר על החקלאות, ובעד סובסידיות ממשלתיות מועילות שידחפו את השוק בכיוון חיובי יותר. כרגע המאבק כולו מכוונן כנגד הטפל – טכנולוגיה אחת וחברה אחת, כך שגם אם יצליח, אין סיכוי שמשהו חיובי באמת – מזון טוב יותר לנו ולסביבה – יצמח ממנו.

      • עניין תפוח האדמה המהונדס הוא רק דוגמה. זאת בסך הכול הייתה דרך להגיד שחברות ההנדסה הגנטית מצליחות לעשות דברים מורכבים יותר מסימון. את אומרת שהאחריות מוטלת בעצם על היצרן הסופי – ואין לי ויכוח איתך בעניין הזה – אז מה מקור ההתנגדות? אם הבעיה היא לוגיסטית והיא של מישהו אחר, אז מה הסיבה להתנגדות? הרצון לדעת מה אנחנו אוכלים יכול לנבוע מהמון סיבות, לא רק תזונתיות. אולי לא נראה לי נכון לאכול ירק שחרקים נמנעים ממנו? כן, אני יודעת שיש גם צמחים לא מהונדסים כאלה. אולי יש לי בעיה עם זה מטעמי דת? אולי אני לא סומכת על בדיקות הבטיחות שנעשו עד כה? זה לא משנה.
        אגב, בתגובתך רמזת לעוד בעיה עם מונסנטו (וחברות אחרות) שמטרידה אנשים שמעניין אותם צדק חברתי-סביבתי והוא חברות ענק ששולטות על השוק.
        האנשים שמתנגדים למונסנטו עושים זאת לא רק מטעמי סביבה וסביר להניח שלא רק לשם הם מפנים את כל האנרגיות שלהם. בעיניי עצם השיח סביב החברה הזאת הוא חיובי ויש לו השלכות רחבות יותר, שהדיון בסוגיית ה-GMO הוא רק אחת מהן

    • שם חובה permalink

      אני מתעב מומחים , וסטטיסטיקה יכולה להוכיח שטביעה בכינרת היתה בגובה מים ממוצע של חצי מטר . והסבר למתקשים : כל המהונדסים עםמידים לרעלי המהנדס ,שהרי כל הרעיון הוא למכור קוטלי עשבים / חרקים למי שמשתמש בזרעים .לכן GMO מסומן הוא ,לפחות למי שיודע סימן שהגידול רוסס .התאבדויות בהודו בת'אלפים בעקבות חדירת הזרעים
      ה"משופרים " זה אפילו לא נושא לדיון .זה קורה במספרים עצומים . וסיפור קצר מקנדה " קלאי שמשפחתו מגדלת קינואה עשרות שנים ,סירב לקנות זרעים מהונדסים והמשיך כל שנה להשתמש בזרעים מגידול עצמי .יום אחד ריססו מתחת לעמודי חשמל בשטח שלו ,והסתבר שהצמחים שלו עמידים לריסוס .אני נמנע משמות רק בגלל שאינני זוכר אותם בביטחון .הוגשה נגדו תביעה של גניבת פטנט והוא הורשע . אם יש גאון תומך הנדסה שיוכל להסביר לי ,אלמד לסרוג בעינים עצומות . מה יותר פשוט לסוכן זרעים מהונדסים מלעצור ליד שדה הקינואה ולפזר כמה חופנים של זרעים מהונדסים ,לזהם בהם את היבול המקומי בלי שבעל השטח יודע ?

  4. יעל permalink

    הכנסת אותי לקופסא של ״מגינה על מונסנטו״ ולכן פספסת את מה שאמרתי. לא אכפת לי ממונסנטו. מבחינתי, שיסגרו מחר. זה לא ישנה דבר וחצי דבר.
    את מתעלמת מכך שסימון gmo הוא לא פשוט, הוא עולה כסף – לכולם, גם למי שחושב שזה מיותר והוא לעולם לא יהיה אמין. כמו שניסיתי להסביר, כרגע גידולים אינם מופרדים. את מבקשת מהתעשייה החקלאית ותעשיית המזון להתחיל להפריד בין תוצרות שונות, למנוע ערבוב (אנחנו מדברים על גרגירי תירס, כן?), ולהכניס שגרת בדיקות מול ספקים. זה לא בלתי אפשרי, אבל פשוט זה לא, וזה לא בחינם. כמה זה יעלה, אף אחד לא יודע. ראיתי הערכות שונות, והאמת, זה באמת קשה מאוד להעריך.

    אם יצרן רוצה לעשות את זה, אני בעד. אם זה חשוב לצרכנים שלו, הוא יעשה את זה, ומי שכל כך חשוב לו ״ללא gmo" מסיבות דתיות, ישלם את התוספת. בדיוק כפי שמי רוצה מזון כשר בארה״ב, קונה מיצרנים מסויימים אשר יש להם פיקוח. אבל למה לחייב בחוק את כולם? למה כולם צריכים לממן את הדרישות הדתיות שלך? (בכלל, משעשע שמי שאוכל את הזבל המעובד עמוס הסוכר והמרגרינה בסטארבקס מודאג מgmo).

    • פשוט לא נתקלתי אף פעם במישהו שהגן ככה על מונסנטו, וציינת עוד מלבד הסימון. אני חושבת שיכולים להיות פתרונות לא מאוד מסובכים לסימון, אם כוללים גם מה שחשוד במעורבות עם GMO ונעזרים במאגר מידע פתוח לציבור ולאו דווקא בתוויות. למעשה הייתי שמחה מאוד אם כל יצרן מזון היה מחויב להזין את נתוני המוצרים שלו למאגר מידע כזה שמחייב אותו לספק נתונים מלאים ומדויקים על-פי סטנדרטים ברורים. ברור לי שזה לא יקרה. בטח לא כאן.
      אני גם הופתעתי מזה שניל יאנג נהג לקנות את הלאטה שלו בסטארבקס, אבל גם למי שאוכל ג'אנק יש זכות לדעת מה יש באוכל שלו.

      • יעל permalink

        זכות יש. אבל העניין פה אינה הזכות, אלא חובה. מדוע לחייב לסמן? מי שזה חשוב לו, שיקנה אוכל שמסומן כבר היום כ – non-gmo. לי זה אולי נראה טפשי, ונובע מבורות, אבל זו זכותם של אנשים. שיניחו שמזון שלא מסומן כ non-gmo, מכיל GMO, וחסל. אם לסטארבקס יהיה חשוב לפנות לקהל שלא מעוניין ב GMO, שיוסיפו גם חלב סויה ללא GMO וזהו. ומי שממש חושש, שלא יאכל בסטארבקס.

        את שוב חוזרת על עניין הזכויות, אבל לא הסברת למה *לחייב* לסמן? זה לא כמו אלרגיות, שיש סיכון אמיתי לאנשים. זה אכן קרוב לעניין דתי. לי זה לא חשוב. להרבה אנשים זה לא חשוב, ואני לא רוצה לשלם את התוספת שנדרשת על מנת לממן את הסימון הזה. למה את חושבת שראוי להכריח אותי? למה אני צריכה לממן את החששות שלך? למה לא פשוט להשאיר את זה וולנטרי ולתת לצרכנים וליצרנים לקבוע לעצמם אם הם רוצים לסמן או לא?

    • שם חובה permalink

      שתיקת הכבשים והכובסים ממש מרשימה . לא ההינדוס חשוב אלא צורת הגידול .
      מי שהגידולים שלו מהונדסים גם מרסס אותם , כי הרעיון הבסיסי הוא להוציא מה שיותר תוצרת לדונם ,ולו כדי לכסות את ההוצאות על מחיר זרעים יותר יקרים . בשביל הצרכן ,עצם הסימון אומר – זה רעיל ,מרוסס ומדושן .לכן במדינות שדורשות סימון לא נמכרים חריונים מהונדסים ,
      פשוט אין קונים . אגב ,אכן אין כנראה חברות רעות יותר ממונסנטו וזה דיון שאין לי בו עניין .

  5. קרןקרן permalink

    רק להגיד לך תודה! על כל הפוסטים החכמים
    שלך

  6. להלן עוד קצת מידע על הנושא….
    סכנת המזון המהונדס

    הסכנה במזון המהונדס נוצרת מערבוב של גנים שאינו מתרחש בטבע, בתהליך נלקחים גנים מסוגי חיים שונים לחלוטין כגון חרקים, יונקים, בקטריות, וירוסים ועוד שמעורבבים בתהליכי מעבדה.
    יש עלייה ענקית במחלות הכוללות: סרטן, מחלות אוטאמוניות, מחלות לב, פגיעה באיברים פנימיים, אוטיזם, אסטמה, סכרת, מחלות בדרכי העיכול, מגוון ענק של אלרגיות מסוכנות, ADHD, ADD ועוד.
    הפרופ' הבכיר דן הובר מאוניברסיטתPurdue , פתולוג צמחים, מצוטט בסרט " Genetic Roulette" "הדברים שאנו רואים היום הם לא נורמליים, לא ראינו אותם לפני 30-50 שנים".
    מה השתנה?
    פרופ' ארדן אנדרסון מחבר הספר "REAL MEDICINE REAL HEALTH" אומר על סכנת המזון המהונדס "מהפרספקטיבה הביופיסית, כאשר אנו מסתכלים בחתימתו של הרצף הגנטי המלא- הוא זר, הוא לא קיים בשום מקום בטבע ולכן המערכת החיסונית שלנו, שהיא מערכת חושית אלקטרו-מגנטית מדהימה, בוחנת את הרצף לפניה שאמור להיות מזון והיא מגיבה כך: "לא ראיתי דבר כזה מעולם, זה לא קיים בטבע, זה זר". היא תוקפת ויוצרת תגובה דלקתית ודוחה את הרצף הזה".

    כאשר מדינות רבות באיחוד האירופי מחרימות יצרני מזון מהונדס או מחייבות לציין זאת על המוצרים, מדוע הרוב הגדול בישראל אפילו לא שמע על הנושא?

    אליהו הולי
    מבשרת ציון

    • הי איזאק. תודה על התגובה. לי אישית אין מספיק ידע ביולוגי, ביוכימי וכדומה כדי להעריך את הסיכון שב-GMOs. אבל כאזרחית העולם והמדינה, ברור לי לחלוטין שההתנהלות של מונסנטו מפוקפקת, וזה ממש בלשון המעטה. זכות הציבור לדעת מה יש לו באוכל, מה גדל בשדה ליד הבית שלו ולאילו סיכונים החקלאים בסביבתו נתונים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: