פיה, הוראות הכנה (וגם: ילדים הם גשר אל עצמנו שנתן לנו הזמן)

הפוסט הזה היה צריך להתפרסם לפני פורים, כדי שאנשים, שכמוני רוצים להיות הכי Makers שאפשר, יוכלו להשתמש בו. אבל היי, גם בשנה הבאה יהיה פורים, בהנחה שאיראן לא תשמיד אותנו כמובן. בסוף החלק של הפיה, לגמרי באותו עניין, המשך קצר לפוסט הקודם שעסק בזמן, בכמה שאין ממנו מספיק ובדרכים להתמודד עם הצרה הזאת.

אז ככה תוכלו לעשות פיה תוצרת בית בלי הרבה מאמץ, חומרים מיוחדים או מיומנויות נדירות. בימים המוזרים האלה, בתקופה הזאת, הכה דלה בתמימות, פיות היו יכולות להועיל לנו קצת. לא? החומרים עלו לי כ-60 ש"ח (לא כולל ספריי שקיבלתי ממה שנשאר אצל חברה וחוט ברזל שהיה בבית). אם יש לכם מכונת תפירה (לי אין בינתיים), ערב או שניים יספיקו להשלמת הפרויקט. מתחילים במדידת הילד/ה מקו הכתפיים עד הקרסוליים או עד המקום שבו רוצים שהשמלה תסתיים. נקרא לגודל הזה א"י (אורך ילד/ה).

תחפושת ב-60 ש"ח + הסיפוק שבלעשות את זה לבד

צריך
בד (בחנויות הבדים אפשר למצוא לפני פורים בדים זולים שנועדו להכנת תחפושות) באורך א"י * 2
טול באורך א"י * 2
סרט קישוט צבעוני באורך 40 ס"מ (לא סרט אלכסון)
גומי צבעוני ברוחב 5 ס"מ, באורך היקף המותניים של הילד/ה
3 קרסים (כמו של חזייה)
פאייטים או חרוזים
לכנפיים:
חוט ברזל עבה באורך 2 מ' בערך
גרביון ניילון בהיר במידה גדולה
ספריי כסף
עוד פאייטים
גומי עגול באורך 1 מ' בערך (בהתאם למידות הילד/ה)

הצמידים הם תוספת של הדוגמנית

ההכנה
השמלה:
מקפלים את הבד לשניים לאורכו. על הקפל, באמצע, חותכים פתח לראש. עושים את אותו הדבר עם הטול.
חותכים את הסרט הצבעוני לשניים.
מניחים את הבד והטול פרושים זה על זה ומכווצים את הכתפיים באמצעות קשירת הסרטים הצבעוניים.
תופרים את צדי הבד זה לזה ולא שוכחים להשאיר פתחים לידיים. הטול נשאר חופשי. בשלב הזה כבר יש שמלה לבישה, ונשאר רק לתפור מכפלות (לא חובה עם נורא ממהרים) ולקשט.
תופרים את הקרסים לקצות סרט הגומי הרחב, וכך בעצם יוצרים חגורה שנרכסת מאחור. החגורה נחגרת מעל המותניים ומצמידה את השמלה הרחבה-יחסית לגוף. כדאי למדוד את השמלה עם החגורה לפני שתופרים את הפאייטים כדי לא לתפור אותם במקומות שמוסתרים על-ידי החגורה.
הכנפיים:
יוצרים בחוט הברזל ארבע לולאות ומעצבים אותן בצורת כנפיים, כך ששני קצות החוט נפגשים בצומת שבין ארבע הכנפיים.
גוזרים את הגרביון: תחילה גוזרים את הרגליים מהחלק של המכנסיים. כל רגל חותכים לשני חלקים. החלק התחתון מיועד לכנף תחתונה צרה והעליון לכנף עליונה עגולה.
חותכים את החלק של האצבעות, קושרים את קצה הגרביון בחוט, הופכים ומלבישים על הכנף התחתונה. חוזרים על הפעולה עם הכנף התחתונה השנייה.
תופרים וסוגרים את קצה הגרביון שמיועד לכנף העליונה. הופכים ומלבישים על הכנף. חוזרים על הפעולה עם הכנף העליונה השנייה.
בעזרת חוט ומחט מותחים את הגרביונים שעל הכנפיים ותופרים אותם אל מרכז הכנפיים. לא נורא אם זה לא נראה משלם, לשם כך נועד השלב הבא.
מגלגלים את חלק המכנסיים של הגרביון לצורת נקניק, או בעצם ג'חנון. מחזקים בכמה תפרים. מלבישים את הג'חנון סביב הצומת של הכנפיים.
צובעים את הכנפיים בספריי כסף ומקשטים בפאייטים.
מודדים את הכנפיים וקושרים כתפיות גומי באורך המתאים.

אלתורים: את סרט הגומי הרחב אפשר להחליף ברצועת בד או תחרה רחבה שתיקשר מאחור. במקום אפשר לרקום על הכנפיים והטול פרחים, פרפרים, כוכבים וכדומה מלבד או מכל חומר אחר. אם אתם מוצאים גרביון בצבע המתאים, אז נחסכת מכם כמובן פעולת הצביעה.

 

ילדים הם גשר אל עצמנו שנתן לנו הזמן

אם אתם הורים, גידול ילדים הוא אחד הסעיפים הגדולים ברשימת המשימות הבלתי נגמרת. הוא סעיף חשוב ומאתגר, שמצריך מחשבה, ריכוז ותשומת לב. אבל בניגוד לסעיפים אחרים, כמו עבודה או סידורים, הוא הזדמנות כן להתחבר לקהילה, לחקור את הסביבה הקרובה, לעבוד עם הידיים, ליצור ולעשות עוד כמה דברים שאורח החיים התזזיתי אינו מאפשר או אינו מאפשר לכאורה. לפני שהפכתי לאם לא תפרתי תחפושות, למשל. לא השתתפתי באירועים ציבוריים, לא עשיתי ניסיונות בהנבטת זרעים מהמזווה עד שהם הופכים לצמח קטן, לא אפיתי חלות ביס ולא נסעתי ללטף סוסים במושב הסמוך. כאמא יש לי פחות זמן פנוי, אבל סעיף ההורות בלו"ז גורם לי לעשות דברים שלא קשורים ללימודים, עבודה, סידורים וכל היתר.