Skip to content

גואקמולי. טוב יותר מאקמולי

18 במרץ 2015

כאן זה לא מקסיקו. במובנים מסוימים חבל, כי ככל שאני חושבת על זה יותר, אני מגלה שהדברים שאני הכי אוהבת לאכול מגיעים מהחלק ההוא של העולם – עגבניות, תפוחי אדמה, תירס, שעועית ושוקולד. כאן זה לא מקסיקו, אבל טכנולוגיות חקלאיות אפשרו לשני יבולים, שבעבר לא נפגשו מטעמי עונתיות, להתמזג זה עם זה במטבח. אני מדברת על עגבניה ואבוקדו, האבא והאמא של הגואקמולי.

2015-03-18_13-14-34_817יש לגואקמולי רק שני חסרונות: הוא לא פוטוגני וצריך לאכול אותו מיד לאחר ההכנה, שזה אולי יתרון, בעצם

שניהם נהדרים בנפרד, אבל כשהם הופכים זה את לגואקמולי – עפים ניצוצות! זאת לא הפעם הראשונה שאני כותבת על המאכל הטעים הזה כאן. למעשה הוא הופיע כבר בשתי גרסאות שונות ברשימת הממרחים וברשומה שהוקדשה לג'יימי אוליבר (שממש בקרוב אקדיש לו רשומה נפרדת עם חדשות טובות לטבעונים). בכל זאת רציתי לנצל את הרגע האחרון שבו עדיין יש אצל הירקן אבוקדואים טעימים – בחלק הזה של השנה הם מסוג הס – ועגבניות האשכול כבר מתוקות, בשלות ומקסימות.

2015-03-18_13-02-27_590החומרים שמהם עשויה האהבה

המרכיבים של הגואקמולי שלי סטנדרטיים לגמרי. החידוש היחידי הוא שאני טוחנת אותם בבלנדר. זה לוקח את הגואקמולי למקומות נפלאים. אני לא רוצה להיסחף להתייפטות, אבל בממרח המתקבל יש את הרוך המלטף של האבוקדו, החמצמצות-מתקתקות של העגבניה, העקיצה הפיקנטית של הבצל האדום והפלפלון החריף והבושם של מיץ הלימון והכוסברה. ההכנה לוקחת שתי דקות ולא חייבים להגיש את המנה עם נאצ'וס. מקלות של גזר, מלפפון ופלפל עובדים עם זה נהדר וגם פרוסת לחם מרוחה בפלא תגרום לכם לחייך.

2015-03-18_13-11-11_261V15 לגואקמולי

צריך
1 אבוקדו גדול (כמו אטינגר או פוארטה) או 2 אבוקדו קטנים (כמו הס), בשלים אך בהירים מבפנים
1 עגבניית אשכול קטנה ומתוקה
1 פרוסה דקיקה של בצל אדום
חתיכה קטנה של פלפלון חריף, ללא גרעינים
1 גבעול כוסברה או יותר לפי הטעם (שונאי הכוסברה יכולים לוותר עליה)
1 כפית מיץ לימון טרי. אפשר גם מיץ תפוז או קלמנטינה
קומץ מלח גס או מלח טוב אחר

ההכנה
מקלפים את האבוקדו ומגלענים אותו. חותכים גס את העגבניה. שמים אותם בבלנדר יחד עם יתר המרכיבים וטוחנים עד לקבלת עיסה חלקה ואחידה.

עוד משהו על אבוקדו. אני אוהבת לטייל במטעים שבהם מגדלים אותו בגלל שהם מתאפיינים בנוכחות מצומצמת של תכשירי הדברה, מה שלמרבה הצער אי אפשר להגיד עדיין על פרדסים ומטעי נשירים. חלק מהתודה על כך אנחנו חייבים לחרקים ידידותיים לחקלאות, כמו צרעות, שמחליפים את קוטלי המזיקים הכימיים. האבוקדו אמנם אינו בן המקום, אבל במטעים צומחים צמחי בר ארצישראליים (וגם חמציצים) והטיול בהם הוא כמעט כמו טיול ביער – לח, מוצל, קריר וירוק מאוד. אז גם בגלל זה אני אוהבת כל-כך את הפרי הזה.

2015-03-14_16-54-42_447

מודעות פרסומת
2 תגובות
  1. מקסים מרחוק ;) כלומר דמיינתי אכילת גוואקמולי והסתפקתי בזה.

Trackbacks & Pingbacks

  1. אוטפם, הגרסה ההודית לפנקייק טבעוני | רב פעמית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: