יש משהו באוויר

איש אחד מעשן סיגר, איש אחר מעשן נובלס. שניהם עושים את זה במקום ציבורי. נחשו מי יצטרך להתמודד עם הפקח?

במשך שלוש שנים נאבקו תושבי השרון הצפוני במפגע המפחמות שמזיק לאיכות החיים שלהם ולבריאותם. המפחמות פועלות בשטחי הרשות הפלסטינית וניזונות מגזם שמגיע מישראל. באמצע יוני השנה, בית המשפט פסק לטובת התושבים בעתירה שהוגשה נגד הממשלה. בג"צ קבע כי על הממשלה להקים באופן מידי ועדה בין-משרדית על מנת לפתור ללא דיחוי את מפגע המפחמות ובכלל זה קביעת תקנות למניעת העברת גזם לשטח הרשות הפלסטינית ויצירת אכיפה מוגברת נגד העברת הגזם. בית המשפט אף הורה להקצות לכך תקציבים מתאימים.

מפחמה. תמונה מאתר המאבק בעשן המפחמות

בתי הזיקוק בחיפה הוקמו על-ידי המנדט הבריטי ב-1938. מ-2004 החל תהליך הפרטה של בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד. ב-2007 רכשה החברה לישראל של האחים עופר 46% מהבעלות על בתי הזיקוק. החל משנות ה-90 מתנהלים מאבקים, בעיקר של תושבי חיפה וארגונים ירוקים, נגד זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה. בתי הזיקוק אחראים על מפגעים סביבתיים רבים וביניהם תחלואה גבוהה מאוד – 15% יותר חולי סרטן, יותר מפי 2 חולי אסתמא, פי 3 יותר סובלים ממחלות נשימתיות בכלל (על-פי "מגמה ירוקה"). נוסף על הפגיעה בסביבה, שכוללת זיהום קרקע ומים מתפשט, פליטת גזים רעילים, גזי חממה ומתכות כבדות, בתי הזיקוק מהווים גם סיכון ביטחוני ממשי – רק תדמיינו מה יכול לעשות טיל שנופל שם.

בתי הזיקוק במפרץ חיפה
קרדיט: RonAlmog, (Flickr page) – http://flickr.com/photos/ronalmog/266021597

נחשו איזו משתי התעשיות האלו תיעצר ואיזו תורחב?

אל תבינו אותי לא נכון – מאבק תושבי השרון הצפוני מוצדק לחלוטין. מגיע להם, כמו לכל אחד, לנשום אוויר נקי ולא להיות חשופים באופן קבוע למפגעים. אבל הפער העצום בין הקלות שבה מטופלים מפגעים שמקורם בפרנסת משפחות פלסטינאיות לבין ההתרפסות המתמשכת בפני משפחת עופר, שהנזקים שהיא גורמת עצומים לאין שיעור (הם קיבלו כמה קנסות מגוחכים וחויבו להתקין אי-אילו פילטרים), הוא בלתי נסבל. אני שמחה בשביל תושבי השרון הצפוני שלאף אחת ממשפחות ההון אין קומבינה במפחמות, אחרת הם היו ממשיכים להשתעל, להשתנק ולמות בטרם עת.
במאבק על הרחבת בתי הזיקוק יש חדשות כל הזמן. אפשר לעקוב אחריו כאן.