Skip to content

כמה דברים קטנים (או: שוב נהייתי אודטה)

6 באוגוסט 2015

חם. ולח. ומגעיל. ועצוב. כבר אין לי מילים ונגמרו לי דמעות העצב, האימה והזעם על לכתם של עלי דוואבשה ושירה בנקי, על חוסר הרצון של השלטון לקחת אחריות על ההתססה, על המוות שימשיך להכות בכולנו – בילדים שקוראים להם עלי, בילדות שקוראים להן שירה, ביהודים בערבים, בקטנים ובגדולים, בכל מי שאין לו כסף ומעמד שמצדיק חגורת מאבטחים. אין לי נחמה להציע. רק אוכל.

pas1

איך עושים פנקייק בננה כשאין בננות?
קיץ. קשה למצוא בננות ואלו שיש יקרות ולא טעימות כל-כך. אם המאגר במקפיא נגמר, עוברים לתכנית ב': פנקייק בננה מתפוח. מחליפים את הבננה שבמתכון בתפוח מתוק אחד + שתי כפיות עמילן תירס או עמילן תפוחי אדמה. ממשיכים כרגיל.

pan

ירקות קרועים
אין לכם סכין שף? יש אבל לא בא לכם עליו? Throw Down the Sword. דרך מרעננת להכין סלטים או תבשילים מירקות היא לקרוע אותם. למה? הקריעה יוצרת שטח פנים גדול יותר בהשוואה לקיצוץ בסכין, מה שתורם מאוד לשחרור טעמים וספיגתם, יש פחות כלים לשטוף, יותר מעניין בשיניים ומעט הומור נכנס למנה. מה קורעים ואיך:
ירקות עליים – אין בעיה, רובנו עושים את זה ממילא עם החסה
עשבי תיבול – כלעיל ואפשר גם למולל
בצל – מפרידים לגלדים ושוברים כל גלד בעזרת האצבעות
פלפלים ופטריות – קורעים בקלות
מלפפונים, קישואים וירקות קשים אחרים – שוברים. אפשר לחתוך למקלות ואז לשבור
שום ועגבניות שרי – מועכים
זה מתאים לתבשילים "גדולים" לאירוח שלא חייב להיות מפונפן, למרקים, למתכונים שאינם מצריכים דיוק בכמויות, מרקם אחיד וקיצוץ דק.

torn

סלט פסטה לימוני-נענעי עם אפונה, אגוזי מלך והמלצה
הכנתי את זה למסיבת הסיום בגן של הצאצאית. רק ההורים אכלו. נראה אתכם מתחרים בעוגת שוקולד עם סוכריות צבעוניות ובורקסים בכל הצורות המוכרות למדע הגאומטריה.
מבשלים פסטה (אני השתמשתי בפנה חיטה מלאה)
בנפרד מבשלים גם אפונה, אבל לא יותר מדי זמן
קולים אגוזי מלך על מחבת יבשה ואז טוחנים לפירורים במטחנה האהובה עליכם
מ
כניסים לבלנדר מיץ לימון, גרידת לימון (לא, זאת לא העונה, אבל אני הקפאתי כמה לימקוואטים מבעוד מועד בחורף), שמן זית, נענע, מלח גס ופלפל שחור גרוס טרי. אפשר גם שום אם רוצים, אבל בבקשה – לא יותר מדי. טוחנים.
מוסיפים את הרוטב לפסטה בתנועת חפיפה. לא צריך הרבה אלא רק שכבה דקה שתעטוף את האטריות. מוסיפים את האפונה. את פירורי האגוזים מוסיפים לפני ההגשה בנדיבות.
ההמלצה: אני עדיין בשלב הניסיונות בהכנת עאלק-מוצרלה מקשיו ואין לי שום כוונה לקנות את המוצרים היקרים והמוזרים דמויי הגבינה. פירורי אגוזי המלך הקלויים הם הדבר הכי טעים שמוכר לי לפיזור על פסטה טבעונית ומנות אחרות. אפשר גם להכניס אותם לכדורי שוקולד טבעוניים או לצפות בהם אותם.

pas

ריג'לה – סיפור הצלחה של חקלאית כושלת
אני מנסה, מנסה ממש ובאמת לגדל כוסברה ופטרוזיליה באדניות שלי. ההצלחה, איך לומר? מתונה מאוד. אבל ללא שום מאמץ מצדי, צומחת לפלא באדניות שלי ריג'לה (רגלת הגינה). היא עסיסית, היא טעימה, היא מזינה. פשוט קוטפים ומוסיפים לאוכל. בתבשילים היא כמעט לא מורגשת בטעם ובמאכלים נאים היא תוספת מבורכת לארסנל הירוקים שדי לא מתפקד בקיץ.

rij

אפרופו חקלאית כושלת, בהדברה ביולוגית דווקא הולך לי לא רע. תראו:

moses

wasp

האמת שהצרעה המזרחית אכן טיפלה (כנראה) בכנימות על החציל, אבל מושית השש באה לאכול כנימות שתקפו את בן הדוד הלא רצוי בעציץ של החציל – ענבי שועל. האם יש צורך לציין שהן הגיעו מיזמתן?

חריף
תאכלו חריף. זה אמנם מחמם, אבל זה גם מסיח את הדעת.

thursday

מודעות פרסומת
4 תגובות
  1. אני בעד הקריעה. קצת יותר קשה לי עם החריף :)

  2. יואב permalink

    לריג'לה (רגלה בעברית) יש גם פרחים מאד צבעוניים ויפים שמשמחים במיוחד בגלל שהם בין היחידים שמופיעים בקיץ

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: