Skip to content

דרום בולגריה, סקירה ירוקה

1 באוקטובר 2015

קשה לכתוב על בולגריה. לא כי אין מה, לא כי היה שם רע, חלילה (להפך!), אלא כי הכול היה יפה כל כך, שליו, שופע ירק, נוטף מים, כפרי וציורי, שאני חוששת שכל טקסט שאכתוב יריח כמו פמפלט יחצ"ני בנאלי או מודעת נופשון חלולה. הייתי שם בשבוע האחרון של ספטמבר, ובאמת, היו רגעים שהתבוננתי סביבי וחשתי כאילו אני נמצאת בתוך תמונה קיטשית שקמה לתחייה

kitchהגובלן של סבתא מתעורר לחיים

בתור התחלה, אשים את זה על השולחן: לא חוכמה לכתוב "ביקורת" סביבתית על מקום שטסתי אליו במטוס ושוטטתי בו במכונית. לזכותי ייאמר שבשבת שלפני הטיסה נטעתי עצים. היינו בבולגריה שבוע אחד ובחרנו להתמקד בדרום ההררי. כל מה שנכתב כאן הוא רשמים ממסגרת הזמן המוגבלת, וחשוב גם לציין שאי ידיעת השפה הבולגרית מנעה ממני לקיים שיחות רציניות עם אנשים, לקרוא את השילוט בכניסה לשמורות וכדומה. אז זה מה שאני יכולה לספר במסגרת המגבלות.

forest meלא היו דובים (אם כי הבטיחו), אבל היה המון יער

ירוק
דרום המדינה מיוער מאוד. היינו הרבה בתוך היערות והם נקיים ושמורים. ייאמר לזכות הבולגרים שעל אף שהם טיילים (פגשנו רבים מהם במסלולי ההליכה) השמורות אינן נגועות באזורי פיקניק, ספסלים, שבילי ג'יפים, חניונים, פחי אשפה ומקומות להבערת אש. יש פשוט שבילים מסומנים היטב וזהו. בתחילתו של כל מסלול יש שלט שמציג את מפת השבילים, תמונות של גולות כותרת כמו אגמים, מפלים וכדומה, תמונות של בעלי חיים מקומיים והסברים, שכאמור לא יכולתי לקרוא. אני מאוד מעריכה את גישת המינימום התערבות שמאפשרת חוויה טוטלית של טבע שלי הפרעות קק"ליות. הלוואי עלינו. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכריתת העצים בבולגריה. לא רואים יערות כרותים, אלא מערומי עצים בכל מקום בכפרים ועגלות רתומות לסוסים שנושאות גזעים ממקום למקום. ייתכן שהכריתה מוסדרת ומווסתת, בכל מקרה העשן מתנורי העצים לא ידידותי לסביבה.

permaסככת גידול ירקות קטנה בכפר בהרי רודופי

kiwiבכל מקום יש סוכות גפנים, אבל כאן דווקא צמחה סוכת קיווי

פרמקלצ'ר
אין כמעט חצר, כניסה לבית או מרפסת שאינן מחופות בסוכת גפנים. בעונה הזאת, סוף ספטמבר, אשכולות יפים, שחורים, ירוקים או סגולים, משתלשלים מהגפנים ולענבים יש טעם מעולה (המשך בפרק "אוכל"). חוץ מזה שכיח מאוד לראות גינות ירק קטנות שאחראיות על האספקה הביתית, עצי פרי עמוסים, ערוגות עשבי תבלין ולפעמים גם כוורות, כלוב עם ארנבונים או תרנגולות משוטטות בחצר. כל זה כמובן מעבר לחקלאות המסחרית.

plum asna ruspלקט של ליקוטים בטבע

אוכל
הבולגרים אוהבים מזון מהחי, עם דגש על גבינות. אבל יש פירות וירקות מקסימים בשפע. אם לשפוט על פי המראה והטעם שלהם, אז הם גם בלדי, כלומר hairloom, ולא מרוססים. העגבניות ארגמניות ועסיסיות, זני הפלפלים מרובים, החצילים נראים כמו יצירת אמנות, האפרסקים מצדיקים כרטיס טיסה, האגסים פציחים ונוטפים מיץ והענבים בשרניים ומושלמים, גם עם הגרעינים. חוץ מזה אפשר ללקט לצד הדרך פטל, אסנה (פטל שחור), מין שזיפים קטנטנים שחורים מבחוץ וצהובים מבפנים, ואם אתם חזקים בעשבונאות אז אני מניחה שתוכלו לאסוף וללעוס עוד הרבה דברים אחרים. לצמחונים לקטו-אוביים או אפילו רק לקטו אין שום בעיה להסתדר. אך לטבעונים בולגריה מאתגרת קצת יותר. אם אתם דוברי רוסית או שפה סלאבית אחרת אני מניחה שדי בקלות תוכלו להבין מה מכילה כל מנה ולבקש בלי גבינה, ביצה וכו'. יש פה ושם סלטים על בסיס ירקות בלבד. אגוזים, דגנים מלאים וקטניות באוכל נדירים יחסית, אבל בחבל רודופי מגישים מרק משעועית רודופי וסלט עם שעועית רודופי. זאת שעועית בגודל של שעועית בובעס, עם עיטורים כמו של שעועית מנומרת, אבל במגוון צבעים שמגיעים אפילו למין סגול בהיר יפה. מרק שעועית כזה, מתובל היטב בעשבים מקומיים, עם לחם טרי – תענוג. אפשר לקנות במכולות בזול מאוד ירקות, פירות, אגוזים וחטיפים.

shipמרעה

danceחגיגה באחד הכפרים. הנשים המבוגרות נראות כאילו הן בתלבושת אחידה

פליטות פחמן
התחבורה הציבורית בדרום בולגריה עלובה למדי, לכן הרגשתי כמו בבית. כמו שהזכרתי, יש שימוש רב בתנורי עצים לחימום ובישול, מה שניכר בריח נעים דווקא ובארובות על הגגות. עם זאת במלונות ובאכסניות מיושמות טכנולוגיות פשוטות לחיסכון בחשמל, כמו מפתח או כרטיס של החדר שרק בעזרתו ניתן להפעיל את החשמל, וחיישנים שמדליקים או מכבים את האור במסדרון כשמישהו יוצא או נכנס. יש בבולגריה הרבה חקלאות בעלי חיים, כולל רעייה. אני לא יודעת איך נראית חקלאות בעלי החיים המתועשת שם והאם נכרתים יערות לטובת עדרים. בשטח רואים כבשים ופרות במרעה טבעי, ממש כמו פעם – רועה עם צרור קשור למקל וכמה כלבי רועים מרשימים שדואגים שהעדר לא יתפזר. מובן שרוב התחבורה היא בכלי רכב מנועיים, אבל לא נדיר בכלל לראות עגלות רתומות לסוסים מובילות בולי עץ. לפעמים פוגשים גם עגלות של צוענים.

fallכשעץ נופל ביער, המטיילים יורדים לרגע מהשביל

פלסטיק
האם כתבי כבר שהבולגרים חביבים מאוד, רגועים והכי בולט – לא רודפי בצע? אין כמעט תופעה של אנשים שמתייחסים לתיירים כמו אל מכרה כסף, המחירים צנועים, התמורה מצוינת, לפעמים אנשים מסרבים לטיפ, זאת על אף שמרבית האוכלוסייה ענייה. אני משערת שכל זה תורם להפחתת הצטברות הזבל במדינה. אך גם הם, כמו אחרוני המוכרים בסופרפארם, שולפים על אוטומט את שקית הפלסטיק כשקונים מהם משהו. המילים "פלסטיק נה" עושות את העבודה כשרוצים לוותר על השקית. הם לא משתוממים אלא שמחים לחסוך. תופעה מוזרה שכן נתקלנו בה, גם בכפרים ואפילו במטוס, היא שאת הקפה לקחת או אפילו זה ששותים בישיבה בבית קפה מהסוג הפשוט שבשולי הדרכים, מוזגים לתוך כוסות חד-פעמיות – לא אלה מהנייר אלא אלה של השתייה הקרה. שתיים, שלא יהיה חם באצבעות. אפשר לבקש ולקבל את המשקה בכוס רב-פעמית.

villageהיא כל כך יפה, זה צובט בלב שלך (הזהרתי מפני סכנת קיטש!)

Advertisements
One Comment
  1. נראה נהדר, וגם נשמע טוב. אולי בפעם הבאה שנתהה על יעד :)

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: