לא הכול דבש

יום בסל ועוד יום בסל ועוד יום בסל. לא מגיע לנו קצת אסל? אז זהו, שעל-פי חוקי הדת הטבעונית התשובה היא לא. דבש הוא מוצר מהחי, דבורים מנוצלות לשם הפקתו, ולכן לא מוסרי לצרוך אותו. אני מכבדת את הבחירה להימנע מדבש כחלק מאורח חיים טבעוני ובעצם עד לפני חמש דקות בערך גם אני לא אכלתי דבש מהרגע שהכרתי בטבעונות של עצמי. אבל המקרה של הדבורים שונה מאוד מזה של הפרות, החזירים, התרנגולות ושאר חיות המשק שסובלות סבל רב בדרך לצלחת.

מה בין דבורה לבין תרנגולת או פרה? הדבורה אינה מומתת כשהיא מסיימת לייצר לאדם את מה שהוא צריך ממנה, וחשוב יותר – הדבורים נמצאות בסכנת הכחדה ולנו כבני אדם מאוד לא כדאי שזה יקרה. זה כמובן בניגוד גמור לשאיפה לסיים את ייצורן ההמוני של תרנגולות מעוותות, עגלים רפי שרירים, אווזים חולי כבד, פרות כבדות עטינים ושאר בעלי חיים שהפכו לתוצאות עגומות של מניפולציה גנטית. אני אחת מהאנשים שלא רוצים לראות יותר בעלי חיים כאלה בחוות, במקררים או בצלחת, אבל בינתיים מיליארדים מהם חיים על פני כדור הארץ והכחדה היא הדבר האחרון שמאיים עליהם, להבדיל ממוות.

האבקה ידנית של עצי שקד בסין. כשאין דבורים ויש הרבה כוח עבודה זול, בני אדם עושים עבודת נמלים

הדבורים לעומת זאת נכחדות. באמת. התופעה נקראת CCD) Colony Collapse Disorder). לא ברור לגמרי מהן הסיבות להיכחדות המאסיבית שאובחנה באמצע העשור הקודם, אך ההשערות כוללות, גידולים מהונדסים גנטית, צמצום שטחי רעייה, חומרי הדברה, קרינה, מחלות ואולי גם את שינוי האקלים. אפשר להסתדר בלי דבש בקלות, אבל בלי שירותי האבקה? אנחנו עוד נתגעגע למחירי הירקות בסופר של הטייקון התורן.

כפרטים קשה לנו לתמוך באופן ישיר בבריאותו ושרידותו של נחיל דבורים. מי שכן יכול לעזור, ולו חלקית, הם הדבוראים. כדי שהדבוראים ימשיכו לטפל בדבורים הם צריכים לקוחות. במלים אחרות: הדבורים תלויות בדבוראים והדבוראים תלויים בנו. לא רוצים לצרוך דבש? סבבה. תמכו בכוורת ביו-דינמית. חוץ מזה תמיד אפשר לשתול צמחים ולהפסיק כבר עם קוטלי החרקים וקוטלי הצמחים שמזיקים גם לנו ומקדמים אביב דומם (קראו, קראו את הספר של רייצ'ל קרסון. עשו לעצמכם טובה).

כוורת ביו-דינמית

סלט כרוביים עם סלק

אז לראשונה בתולדות הבלוג הזה – מתכון עם דבש. יש בו רק כף אחת כדי לא להבריח טבעונים ואפשר להחליף אותה בסוכר חום או בסילאן. זה בסך הכול סלט כרוב (כרובים, ליתר דיוק) עם כמה טוויסטים קטנים שעושים הבדל גדול. למה הכנתי אותו? בשישי בצהריים, רגע לפני שהשבוע ננעל והסופש נפתח, פגשתי במכולת את ידידי הקרניבור ד'. בתום סבב הדחקות ההדדיות הקבוע, ד' אמר לי, "אם תתני לנו תפריט טבעוני טוב, לא נאכל בשר הערב." קצת התפתלתי. אין לי תפריטים בשליפה. בסוף סוכם על מנה טבעונית, הסלט הזה, שהוא משביע באופן די מפתיע, יחסית לסלט בכל אופן. ד' צייד אותי בכרוב אחד אדום, בכרוב אחד ירוק ובברכת הדרך, ואני הלכתי הביתה והכנתי. ד' ובני משפחתו היו מרוצים, ככה לפחות אמר לי הווצאפ. הקרדיט מגיע לקרובת משפחתי ר', שבמקרר שלה תמיד יש בקבוק עם רוטב הסלט הכה מוצלח, שאני מחקה כמיטב יכולתי.

ד' לוקח את הסלט לביתו החדש

צריך:
1 כרוב אדום קטן
1 כרוב לבן קטן
1 סלק מקולף (לא מבושל)
לרוטב:
מיץ מלימון אחד
3 כפות רכז רימונים (בחרו רכז איכותי בלי כימיקלים)
קורט נדיב של מלח
1 כף דבש
מעט גרידה מהלימון שסחטתם
1 שן שום כתושה
פלפל שחור
שמן זית
לקישוט:
חופן פרוסות שקדים מולבנים
חופן גרעיני דלעת

ההכנה:
פורסים את הכרובים לשערות דקיקות ומניחים בקערה. מגררים את הסלק החי ומוסיפים לכרוב.
מכינים את הרוטב: תחילה מכניסים לצנצנת מלח, מיץ לימון ורכז רימונים ומשקשקים. הרעיון הוא שהחומציות תמס את המלח לפני שמצרפים את יתר מרכיבי הרוטב. עכשיו מוסיפים את המרכיבים האחרים מלבד שמן הזית. מוסיפים שמן זית בכמות ששווה ל-50% עד 100% מכמות המרכיבים האחרים.
קולים קלות את השקדים והגרעינים על מחבת חמה ומסירים מיד.
לפני ההגשה משקשקים היטב את הרוטב, שופכים על הסלט לפי הצורך, טועמים, מתקנים ומקשטים בגרעינים ובשקדים.
גיוונים: כאמור, ניתן להחליף את הדבש בסוכר חום או בסילאן. אפשר לשחק עם היחסים הכמותיים בין הכרובים. אפשר להחליף חלק מהלימון או את כולו במיץ תפוזים, בחומץ בן יין לבן או בכל חומץ אחר שאתם אוהבים. אפשר להוסיף לרוטב חרדל לפי הטעם.