קרקר שיבולת שועל ועדשים אדומות שעושים במחבת
עד כמה אנחנו מצליחים לשלב קטניות במאפים? לא הרבה לדעתי.
לא אזרתי עדיין אומץ להכין קינוח סיני של לחמניות ממולאות בשעועית אדומה (וכשהייתה לי הזדמנות לטעום, לא ניצלתי אותה). הקרקרים האלה נולדו כשבתי ביקשה ממני בורקסים. לא היה לי שום רעיון למילוי חלבוני שהיא תאהב, אז ניסיתי לשלב את החלבון במעטפת של מין בורקיטס ממולאים בתפוחי אדמה ופטריות, והכנתי לצורך העניין בצק עם קמח עדשים. זה הצליח – הילדה אכלה רק את הקליפה של הבורקיטס. אני אוהבת לשטח דברים ולכן עשיתי מזה קרקרים. הקרקרים האלה יכולים לבוא במקום אוטפם אם שכחתם להשרות עדשים ואורז 12 שעות מראש.
ל-20 יחידות בגודל של עוגיות סטנדרטיות צריך
½ כוס קמח עדשים אדומות (טחנתי לבד)
½ כוס קמח שיבולת שועל (כנ"ל)
2 כפות קמח לבן (השתמשתי בקמח כוסמין)
קורט מלח
¼ כפית סודה לשתייה
2-1 כפות שמן זית
כ-¼ כוס מים
ההכנה
מערבבים בקערה את שלושת הקמחים, המלח והסודה לשתייה.
חופרים באר בקמח ויוצקים לתוכה את שמן הזית. מתחילים ללוש ומוסיפים בהדרגה את המים עד שמתקבל בצק אחיד, מעט דביק, בגוון כתום. אם הבצק דביק מדי – מוסיפים מעט קמח, אם קשה מדי – מוסיפים מים.
מכסים את קערת הבצק במגבת לחה כי הבצק מתייבש בקלות.
מחממים מחבת על הגז. כשהמחבת חמה, מנמיכים את הלהבה.
חותכים את הקרקרים: לוקחים גוש בצק, מרדדים לעלה דק (3-2 מ"מ) וקורצים קרקרים בעזרת חותכני עוגיות או כוס, או סתם חותכים ריבועים בסכין. קולים אותם, ללא שמן, על המחבת משני צדדיהם על להזהבה.
גיוונים: אפשר להוסיף תבלינים (בתמונות יש קרקרים עם זעתר), שומשום, קצח וכדומה; אפשר להכין בורקיטס: מכינים מלית, למשל מחית ירקות. קורצים מהבצק עיגולים בקוטר 10 ס"מ, מניחים מלית במרכזו של כל עיגול בצק, סוגרים על-ידי קיפול לשניים והידוק השוליים. מורחים בשמן זית ואופים בתנור בחום 200 מעלות עד הזהבה. הופכים את הבורקיטס באמצע האפייה. אפשר להשתמש בבצק כבסיס לפיצה פריכה ולמאפים נוספים.
אם אנחנו כבר בענייני ילדים
אני רוצה להמליץ על הספר גלילונה של סופרת הילדים והמאיירת רינת הופר. יש בספר עשרות רעיונות להכנת דמויות מגלילי נייר טואלט. ההברקה היא שלא צריך שום דבר מעבר לגליל הנייר ומספרים פשוטים. אפילו לא דבק. אפשר כמובן לצבוע את הדמויות ולקשט אותן. אין כאן קשקושים על מחזור, אלא רק הצעה ליצירה כיפית וידידותית בעלות אפסית ובאמצעים שבאמת באמת יש לכולם. זה כל-כך הרבה יותר נכון והגיוני מה"אמנות הממוחזרת" שעושים עם ילדים בבתי ספר ובמסגרות אחרות מבקבוקים או שאריות נייר עם כמויות עצומות של דבק וחומרים אחרים שיגיעו אחר כך לפח יחד עם היצירה כולה.
רב פעמית 
נשמע מקסים וטעים. אפשר בלי קמח הכוס מין לגרסה נטולת גלוטן?
נראה לי שכן. נסי עם קמח ללא גלוטן, קמח אורז, עמילן תירס או עמילן תפוחי אדמה
שלום ךך.
ניתן באפיה לדעתך?
אם כן כיצד ישתנו ההוראות?
תודה
הי מיכל. אני חושבת שאפשר לאפות בחום הכי גבוה בתנור עד הזהבה קלה. אבל אני לא מוצאת סיבה כי ההכנה במחבת לא כרוכה בטיגון בשמן, זאת פשוט קלייה.