שניים באחד: מתכון לרוטב קשיו-עגבניות וטיולון על איילון
נתחיל במתכון ונסיים בהמלצה להעברת הזמן ברכבת. אין קשר בין שני הדברים. לקינוח תקבלו דובי קוטב.
בלי הרבה הקדמות, מתכון לרוטב קשיו-עגבניות. תבחרו מה אתם רוצים לעשות ממנו: מרק, רוטב לפסטה או רוטב לבישול ירקות, קציצות, קטניות או טופו. פשוט משנים את הסמיכות בהתאם. הכמויות שמובאות כאן מספיקות ל-5 מנות פסטה בערך.
צריך:
4 עגבניות בשלות
בצל לפי הטעם (לי מספיקה פרוסה בעובי ½ ס"מ מבצל סגול בינוני)
שום לפי הטעם (לי מספיקה שן אחת)
כוסברה לפי הטעם (משהו כמו 10 גבעולים במקרה שלי. מי שלא אוהב יכול להחליף בבזיליקום או פטרוזיליה)
מלח גס
4 כפות חלב קוקוס או קרם קוקוס, אם רוצים
2 חופנים קשיו לא קלוי ולא מומלח, זה יוצא בערך 20 יחידות, אפשר יותר.
לעבודה
מכניסים את כל המרכיבים מלבד הקשיו לבלנדר וטוחנים.
מעבירים את התערובת לסיר, מוסיפים את הקשיו ומבשלים עד שהקשיו מתרכך, בערך 20 דקות.
טוחנים שוב ומחזירים לאש. עכשיו צריך להחליט אם להמשיך לבשל ולצמצם, להשתמש ברוטב כמו שהוא, או לדלל במים או בחלב קוקוס ולקבל מרק. גם בשלב הזה אפשר להוסיף תבלינים, עשבים, בצל ושום.
בתמונות: הוספתי לרוטב המוכן לוביה שכבר הייתה מבושלת. בישלתי אותם יחד בערך עשר דקות והגשתי על אורז. חתול השכונה והאושפיז הקבוע גוסטב גילה עניין והצטלם.
מומלץ: לבצוע חתיכות קשיו ולבשל דקות ספורות ברוטב. את אותו הדבר אפשר לעשות גם עם פרחי כרובית וקוביות תפוחי אדמה או בטטה. אם יש לכם קציצות מוכנות, לא משנה מאיזה סוג, תוכלו לחמם אותן ברוטב ולהגיש על אורז, קוסקוס, פסטה וכדומה.
לבנית קטנה או אנפית בקר? אולי גם וגם
טיולון על איילון
בימי גשם או בימים שאחרי גשם משמעותי, אני אוהבת לנסוע ברכבת בתחנות הדרומיות של תל-אביב, בערך מתחנת סבידור דרומה. תעלת איילון הופכת לנהר זמני שמושך אליו סוגים שונים של עופות מים, חלקם די אקזוטיים. לא יכולתי לצלם אותם מהחלון של הרכבת אז אספתי תמונות מוויקיפדיה. אני גם לא בטוחה לגבי הזיהוי, למשל אם הלבנה החמודה היא אנפית בקר או לבנית קטנה ואם האפורה הגדולה היא אכן אנפה אפורה (אבל בטוחה במשפחה – אנפתיים) ואם היאורית היא אכן יאורית. כן בטוחה לגבי סיקסקים, ברכיות, דרורים, נחליאלים ויונים שגם בהם אפשר לצפות שם.
יש הרבה קסם במפגש עם חיות בר בעיר אבל בדרך כלל זה קורה כי השתלטנו להן על אזורי המחיה. מפגשים תכופים עם מין מסוים לא בהכרח מעידים על גידול באוכלוסייה שלו אלא אולי על מצוקה שנובעת מצמצום שטחים פתוחים וגופי מים ובעצם מקטינה את האוכלוסייה. הנה המקרה המעניין והמבהיל של דובי הקוטב.
רק בשביל זה שווה לנסוע ברכבת. וסופסוף למדתי שלחמודה הזו קוראים יאורית :)
פולשת חמודה שכמותה