אל תשליכני: הסיר של סוף השבוע

יצאתי לצלם בחוץ מהר לפני שהשמש תברח, אחרי זה החזרתי את הסיר לאש

הרבה הרבה דברים מטריפים אותי. יותר מדי, אני מודה. אבל אחד מהצועדים בראש הוא השלכת מזון. זה קורה בשדה, כשהמשווקים לא מוכנים לשלם מחיר ראוי לחקלאי או כי היבולים לא מספיק יפים. זה קורה בסופר כשנתקעים שם עם עודפים או עם מוצרים שעדיין ניתן לאכול אבל התוקף שלהם פג ואז הכסת"ח קובע. זה קורה במסעדות, אולמות אירועים ומוסדות למיניהם. בעיות של כשרות שנכפות על כולנו, שינוע ושוב כסת"ח מגבילות את מה שהעמותות שעוסקות בחלוקת מזון לנזקקים יכולות לעשות.

אבל זה קורה גם בבית. צלחת חצי מלאה נשארה על השולחן כי הילד או הילדה לא סיימו את מה שהוגש להם. על כתף אחת ניצבת ציפור ההיגיון או הציפור עם טראומת השואה שדוחקת בנו לאכול את השאריות, אבל על הכתף השניה יושבת יועצת תזונה שמזכירה שמי שמנשנש מהצלחות של הילדים לא יורד במשקל לעולם. חצי קופסת תותים מחייכת מממעמקי המקרר. הם נראים כבר עייפים, אבל אפשר לאכול אותם. ציפור השפע תנקר אותנו אם נצא קמצנים ולא נקנה קופסה חדשה לקראת שבת. וזה קורה עם הסוף של הטחינה בצנצנת ועם הקצה של הלחם ועם המלפפון שפעם היה פריך והיום הוא גמיש. זה תפוח האדמה שהחל לנבוט, העוגיות שנשכחו בצנצנת, רבע כוס אורז בשקית.

אני לא רוצה לזרוק אוכל. קניות לא אימפולסיביות, אחסון טוב ומתכונים גמישים הם דרך טובה לצמצם את הסכנה. אבל עדיין לקראת הטיול השבועי אל הירקן, אני מוצאת את עצמי עם אסופה של ירקות שכבר לא מתאימים לסלט ולא מספיקים למרק. מכאן התחלתי במנהג "הסיר האחרון של השבוע". אל הסיר נכנסים כל הירקות המיותמים, קטניה כלשהי ולפעמים גם דגן או שניים. אש קטנה, בישול ארוך, ונשבעת לכם – זה תמיד יוצא טעים. אז זה היה הסיר שלי השבוע:

2 כפות שמן זית + פפריקה מתוקה, פלפל לבן, כמון, כורכום וקינמון
אחרי שכל זה בעבע הוספתי בצל סגול פרוס שחיכה כבר לבוא יומו
הוספתי כף גדושה שנשארה לי מרכז עגבניות שהכנתי השבוע למטרות אחרות.
עכשיו הצטרפו 1.5 כוסות של שעועית בובעס שטופה, לא מושרית. אני לא משרה את הבובעס כי היא מתפרקת. בישול ארוך של שלוש שעות או יותר מייצר שעועית בובעס עשויה לתפארת. רק צריך שהיא תהיה טבולה כל הזמן במים. כדי שזה יקרה, אחרי שמצרפים אותה לסיר, מכסים אותה במים ומניחים מעליה את הירקות. ככה היא לא צפה. כשרואים שהשעועית מתחילה לספוג נוזלים, מכסים את כל תכולת הסיר במים.
עכשיו הגיע תורם של הירקות, כולם חתוכים גס:
2 שיני שום על סף נביטה
1 סלק קטן ומבויש. ראש הראש שלו עבר להשרשה ויעבור בהמשך לגינה
1 שורש פטרוזיליה, כנ"ל
1 שורש סלרי, כנ"ל
2 גזרים שכמעט ירדו למחתרת
3 תפוחי אדמה שלא טרחתי לקלף
עלים אחרונים מצרור כוסברה שהגיעה לגבורות + העלים משורשי הפטרוזיליה והסלרי
וגם פיסת טופו שהידרדרה למחוזות מביכים.
כשהשעועית הייתה כבר רכה למדי, המלחתי.
כרבע שעה לפני סיום הבישול הוספתי כמה כפות של פתיתים עם חיטה מלאה.

זהו. אל תתייחסו לזה כאל מתכון אלא יותר כאל כיוון. מגישים עם עשבים טריים מפוזרים למעלה, ירקות חתוכים או סלט רענן בצד וטחינה למי שלא יכול בלי. זהו. הסתדרתם עם ארוחה מלאה. אולי הפח יהיה רעב.