בל תשחית ואל תשליך

"לפי דו"ח אובדן המזון הלאומי לשנת 2017 של 'לקט ישראל' ומשרד ראיית החשבון BDO, זורקים כאן 2.3 מיליון טונות מזון בשנה, בשווי של 19.5 מיליארד שקל, שזה כשליש מהיקף ייצור המזון בישראל. זה כולל השלכת מזון ראוי למאכל בהיקף של כ–1.1 מיליון טונות ובשווי של 7 מיליארד שקל." הציטוט הזה הוא מתוך כתבה שרחל טלשיר מהארץ עשתה איתי במדור שלה "לאכול או לא לאכול". כמה ימים אחרי שעשינו את הכתבה, במקרה או שלא, היה לי העונג להתארח ב"רובין פוד", בית אוכל חדש וחדשני בשוק תלפיות בחיפה.

 פשטות מתוחכמת ברובין פוד עם תבשיל בטטה ומנגולד ו"לזניה" מזוקיני

מיזם רובין פוד, שהוקם על ידי שי רילוב, איש בן 24 עם כריזמה ולהט שיכלו לכלכל עיר שלמה, פועל כבר יותר משנתיים ובמסגרתו נערכים אירועים קולינריים ושירותי קייטרינג. בית האוכל, כי זה הרבה יותר ממסעדה, הוקם לפני כמה חודשים במקום שבעבר היה אטליז. כעת מוגש בו – איך שגלגל מסתובב לו – אוכל טבעוני. אבל טבעונות היא לא העניין המרכזי פה: חומרי הגלם שמהם מכינים את המנות ברובין פוד הוצלו מהשלכה לפח. לא מדובר במזון שנשלף מהזבל, אלא בעודפים טובים למאכל שנאספים מחקלאים וסוחרים. מהסיבה הזאת אין תפריט קבוע ויש לשער שכשהעסק יתחיל לרוץ, האוכל יהיה עונתי בעיקר.

צוות של מתנדבים מתפעל את המקום  ומבשל את האוכל. התשלום כראות עיני הסועדים, לפי מידת ההנאה ועומק הכיס, כך שגם מי שאין לו, יוכל להיכנס וליהנות מארוחה בריאה וטובה במקום נעים ומכבד. רק האלכוהול מתומחר. גם העיצוב של בית האוכל מבוסס על מציאות ומזכיר קצת את הבר קיימא עליו השלום, שפעל כעסק חברתי בתל אביב.

כשבאנו לשם, המתינו על הדלפק (ברובין פוד אין מלצרים) סלט מרענן של כרוב עם צימוקים, "חריימה" חצילים שעורר בי תחושה של בית, אפילו שאצלנו לא אוכלים חריימה (אבל כן זוללים חצילים), "לזניה" מזוקיני, תבשיל מנגולד ובטטה שאהבתי במיוחד, חמוצי כרובית וקולרבי, מג'דרה, קליפות זוקיני כבושות פריכות וטעימות מאוד, סלט ירקות קצוץ גס בגיגית ענקית, ועוד מיני תבשילים שאני לא זוכרת. מה שאני כן זוכרת זה שכמעט הכול היה טעים מאוד, פשוט, לא כבד וניכר היה שהשף לא עובד על אוטומט אלא מפעיל כישוריו כדי לנצל עד תום את חומרי הגלם שבהם זכה באותו יום.

פרויקט ההדסטארט של רובין פוד הסתיים לאחרונה לאחר שהגיע ל-110% מימון ואלה חדשות מעולות. אפשר לקרוא עליו עוד כאן.

שי רילוב

אם נחזור רגע לכתבה בהארץ, אז להגנתי אני רוצה לומר שבגלל קונצפט הצניעות, התצלומים נעשו באופן שנועד יותר לשרת את האג'נדה ופחות לגרות. אז אני שמה כאן תמונות של המנות. המתכונים שם, מבוססים בעיקר על חומרי גלם פשוטים וזמינים עם הרבה הרבה מקום לאלתורים ושינויים. כולם גם ממקומות מדממים מאוד בעולם, אבל זה כבר סיפור אחר.

סלט לחם מדרום סודאן

תבשיל כרוב ותפוחי אדמה אתיופי-אריתראי

מטבל מחאמרה מסוריה