בחג שבועות תעשי לך ביכורי קציר מצליבים: סלט לחג

בחלק הזה אני אמורה לכתוב שוב שחג שבועות אינו חג מובהק של מוצרי חלב, לא מפרה, לא מכבשה, לא מסויה ולא משקדים. מקסימום משיבולת שועל. זהו חג של דגנים, מאחר שהוא הזמן בשנה שבו חולפים שבעה שבועות מתחילת תקופת קציר השעורה ועד הבשלת החיטה – "מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות" (דברים ט"ז, ט). אל החיטה המבשילה מצרפים יבולים אחרים שמבשילים בעונה זאת השנה, פירות תחילת הקיץ. הימים המתחממים מסמנים דווקא ירידה בתנובת החלב. בסוף האביב ותחילת הקיץ מגיעות העזים, הכבשים והפרות לשיא תפוקת החלב שלהן, ואז היא מתחילה לצנוח. יכול להיות שבתקופות של טרום-מקרר בכל בית, העונה הזאת בשנה הייתה הזמן שבו הכינו במרץ מאכלי חלב כדי לנצל את העודפים ולשמר את החלב כמוצרים חלבוניים עמידים: גבינות קשות, גבינות מלוחות כדורי לאבנה שצפים בשמת זית, גושי גבינה ששורים במי מלח או נעטפים בעלי גפן, שגם הם בשיאם עכשיו. כל אלה נחו בכדי חרס ובמרתפים קרירים. שכניהם לחללי האחסון היו כדי שמן הזית והזיתים הכבושים, שחולקים אתם סיפור דומה. חג החנוכה נחגג בעונה שבה מתחיל המסיק. מאחר שצריך לעשות משהו עם כל השמן שנשאר מהשנה שחלפה, החגיגות היו להילולה של טיגונים, וגם הנרות הוכנו משמן. אז אולי שבועות, על פי אותו היגיון, הוא כן חג של חלב? בשבועות הובא לבית המקדש "קורבן שתי הלחם" המסמל את ביכורי הדגנים, אך בנוסף הובא קורבן שכלל כמה וכמה חיות משק, שאותן כידוע לא אוכלים בחלב אמן או בחלב בכלל.

בית המקדש לא פעיל כרגע, אם כי אני בטוחה שיהודה גליק עובד על זה במרץ. בינתיים אנחנו פטורים מכל הסיפור הזה של "וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ, לה'-פָּרִים בְּנֵי-בָקָר שְׁנַיִם, אַיִל אֶחָד; שִׁבְעָה כְבָשִׂים, בְּנֵי שָׁנָה. (כח) וּמִנְחָתָם–סֹלֶת, בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן…" (במדבר כ"ח) ויכולים לחגוג רק עם הסולת הבלולה בשמן או עם איזה אוכל שמתאים לנו. לי מתאים לאכול יבולי גד"ש ישראליים

סלט כרוב וכרובית חי-צלוי
הסלט הזה, שמי שיש לו בעיה עם מצליבים עדיף שיתרחק ממנו, כולל כרוב חי, כרובית צלויה ופריכה, עשבים שמרעננים אותם וגם מעט גרידת לימון שמוסיפה למנה גוון שאני מאוד אוהבת. השתמשתי בשמן זית מתובל בתבלינים אדומים וצהובים כדי להוסיף לצבעוניות של הסלט. שימו לב שהכמויות הן המלצה בלבד ולא צריך להיצמד אליהן.

צריך:
3-2 כפות שמן זית
פפריקה מתוקה או חריפה, כורכום, ואם רוצים אז גם שפריץ קטן של סרירצ'ה
מלח גס
1 כרובית קטנה
1 כרוב לבן קטן
5 גבעולי פטרוזיליה
1 גבעול נענע
1 בצל אדום קטן
3-2 כפות מיץ לימון טרי
מעט גרידת לימון
פלפל שחור גרוס טרי
מעט שקדים מולבנים קלויים קלות לקישוט

ההכנה
מניחים בקערה שמן זית, פפריקה, כורכום ואם רוצים גם קצת סרירצ'ה ומערבבים.
בעזרת סכין חד מאוד או מנדולינה, פורסים את הכרובים לפרוסות דקיקות. משתמשים גם בפרחים וגם בגבעולים, וזה בסדר אם מתקבלים גם פירורים וגם פרוסות עם שטח גדול יותר. מעבירים את הכרובית לקערה עם השמן המתובל ומערבבים היטב כך שהכרובית תצופה בשמן. מעבירים אותה לתבנית אפייה, מפזרים בשכבה אחת וזורים עליה מלח. צולים את הכרובית בגריל במצב טורבו על 150 מעלות, או בגריל רגיל ב-200 מעלות, עד שהיא מזהיבה, ואז הופכים וצולים את הצד השני.
בזמן שהכרובית נצלית, חותכים את הכרוב לסרטים צרים, פורסים את הבצל לטבעות דקיקות ככל האפשר, קוצצים את העשבים ומערבבים את כולם יחד. את הרכבת הסלט מומלץ לעשות ממש לפני ההגשה ורק אחרי שהכרובית הצטננה. מוסיפים את הכרובית לתערובת הכרוב, מוסיפים מיץ לימון, שמן זית (אבל לא לשכוח שכבר יש על הכרובית), פלפל שחור וגרידת לימון. אם צריך, גם עוד קצת מלח. מפזרים למעלה שקדים קלויים.