דילוג לתוכן

עוגת תפוז-קוקוס טבעונית

אולי פריחת ההדרים היא זאת שגרמה לי להשתוקק לפתע לעוגת תפוז-קוקוס פשוטה, ריחנית, כזאת שאפשר לסלוח לה גם אם היא לא מתהדרת במבחר קמחים מלאים וממתיקים אלטרנטיביים. חוץ מזה שהיא מטובענת, יש בעוגה עוד שני טוויסטים: הנוזל הוא לא רק מיץ תפוזים אלא גם קרם קוקוס (שהביא לצורך מופחת בשמן) והתפוזיות מועצמת בעזרת כפית של תמצית פריחת הדרים, שנקראת גם תמצית נרולי או מי זהר או זהאר בערבית, רק שימו לב שאתם משתמשים בתמצית הדרים ולא בתמצית ורדים. אם קניתם את המוצר המרוכז, כמה טיפות יספיקו ואין צורך בכפית שלמה. התוצאה מבושמת ואביבית.

1

צריך
2 כוסות קמח לבן
½ כוס קמח כוסמין מלא
½ כוס שבבי קוקוס (מהסוג הפשוט) אפשר לקלות אותם מעט על מחבת יבשה עד הזהבה קלה
½ כוס סוכר חום בהיר
3 כפיות אבקת אפייה
1 קורט מלח
1 תפוז גדול
כ-½1  כוסות קרם קוקוס
2 "ביצי" פשתן (2 כפות פשתן טחון + 5 כפות מים שמערבבים ומניחים בצד להסמכה)
3 כפות שמן
1 כפית תמצית נרולי

2

ההכנה
מנפים לקערה קמחים ומוסיפים את יתר החומרים היבשים – שבבי קוקוס, סוכר, אבקת אפייה ומלח, ומערבבים.
מגררים את קליפת התפוז ומוסיפים לקערה.
סוחטים את התפוז לכוס. תקבלו חצי עד שליש כוס מיץ. השלימו אותה ל-2 כוסות עם קרם הקוקוס והוסיפו לקערה. הוסיפו גם את השמן ותמצית הנרולי וערבבו עד שהחומרים מתאחדים. צריכה להתקבל בלילה סמיכה ודביקה, אך לא נוזלית לחלוטין.
מעבירים את הבלילה לתבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים בתנור שחומם ל-170 מעלות כ-35 דקות.

3

4

מודעות פרסומת

עוגיות בננה-חמאת בוטנים-שוקולד צ'יפס רכות

בקיצור, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם לא היו מגלים את אמריקה. לצערם של הילידים גילו אותה, וכך התפריט שלנו הועשר בבוטנים ובשוקולד. הבננות נדדו, או יותר נכון – הונדדו על ידי הספרדים, לאזורי גידול חדשים כדי שיהיה מהן יותר לאנשים לבנים. אחרי שכסת"חתי את עצמי בהתנצלויות, אפשר לדבר על העוגיות האלה: הן רכות וכיפיות (אל תצפו לתוצר פריך) ולא מציקות יותר מדי למצפון התזונתי. מומלץ לאכול אותן חמימות. אפשר לחמם את העוגיות מעט לפני ההגשה אם לא תאכלו את כולן אחרי ההוצאה מהתנור.

2
גם לכם העוגייה נראית משתוממת?

4
סינפסה של אושר

 ל-20 עוגיות צריך
⅔ כוס קמח כוסמין (או חיטה) מלא
⅔ כוס קמח חיטה לבן
1 כפית אבקת אפייה
קורט מלח
20 גר' שוקולד מריר קצוץ דק
½1 בננות מעוכות
3 כפות חמאת בוטנים חלקה ללא תוספות
2 כפות סילאן טהור
2 כפות שמן

ההכנה
מערבבים בקערה קמחים, אבקת אפייה ומלח. מוסיפים את השוקולד ומערבבים שוב. מוסיפים את יתר המרכיבים ומאחדים. צריך להתקבל בצק רך, אבל כזה שלא נדבק לדפנות הקערה. אם הבצק דביק מדי, מוסיפים מעט קמח.
יוצרים מהבצק כדור, עוטפים בניייר אפייה ומניחים במקרר לשעתיים.
מרדדים את הבצק לעובי של כחצי ס"מ. הכי נוח לעשות את זה בשתי נאגלות, בתוך נייר אפייה מקופל לשניים.
קורצים עוגיות בעזרת חותכן או שיוצרים כדורים בקוטר של כ-3 ס"מ ומשטחים לעובי של כחצי ס"מ.
מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים 15-12 דקות בחום של 170 מעלות. בסיום האפייה תחתית העוגיות צריכה להיות שזופה מעט.
עשו שימוש חוזר בניר האפייה: למשל, אפשר לאפות את העוגיות על הנייר שבו עטפתם את הבצק וכמעט תמיד אפשר לאפות פעמיים על אותו נייר.
גיוונים: מי שרוצה להימנע לגמרי מסוכר קנים בעוגיות, יכול להחליף את השוקולד בשבבי קקאו או באגוזים. את הסילאן אפשר להחליף במייפל. אפשר להחליף 2-1 כפות קמח בקקאו ולקבל עוגיות שוקולדיות יותר.

1.jpg

 

לחם בירה (גם) לט"ו בשבט

הכול עניין של תזמון: הכנסתי בוטנים לקלייה בתנור. כמה דקות לפני שהגיעו לדרגת השחמחמות הרצויה, התחלתי להכין את הבצק ללחם הבירה. עודפי הבירה נמזגו לכוס, הבוטנים החמים נשלפו מהתנור כי אין אין משהו יותר טוב משישי בצהריים + בירה קרה + בוטנים חמימים, והלחם נכנס לתנור שכבר היה חם. בערב הוא יוגש לשולחן ככיכר ט"ו בשבט במקום חלה של שבת.

2

לפני שהכנתי את הלחם בפעם הראשונה, קראתי לא מעט מתכונים של לחם בירה. ההבדל העיקרי בין הגרסה הזאת לרוב האחרות היא שכאן יוצרים בצק ולא בלילה, מה שמשפיע כמובן על צורתו של הלחם וגם על המרקם, שכולל קרום פריך. כמו שאני אוהבת, יש כאן מקום לאלתורים ויצירתיות. שימו לב: כוס = כוס בנפח של 200 מ"ל, מלאה עד השפה

צריך
1 כוס קמח לבן
2 כוסות קמח כוסמין מלא
1 כף אבקת אפייה
½ כפית מלח
2 כפות זרעי צ'יה (לא הכרחי)
3-2 כפות סילאן טהור או דבש
3 כפות שמן זית
⅓-½ כוס עם תוספות קצוצות (אגוזים, פירות יבשים, עגבניות מיובשות, זיתים, זרעים למיניהם…)
330 מ"ל בירה

1

ההכנה
מערבבים בקערה קמחים, אבקת אפייה ומלח.
מוסיפים צ'יה ותוספות ומערבבים.
מוסיפים שמן, דבש או סילאן ובירה ומערבבים רק עד שהחומרים מתאחדים ולא יותר. צריך להתקבל בצק דביק.
מעבירים לתבנית משומנת או מרופדת בנייר אפייה. אפשר לעצב מעט את הכיכר ולהחליק אותה בעזרת מרית.
אופים בחום של 180 מעלות במשך כ-40 דקות.

3

גואקמולי עם פלפל במקום עגבנייה

תאוות הגואקמולי שלי לא יודעת שובע, ובכל עונת אבוקדו שנפתחת המצב מחמיר. האמת שהייתי שלמה ומרוצה עם הגרסה הוותיקה שלי לממרח-מטבל הירקרק והרענן הזה, אבל אז אותגרתי עם העגבנייה.

1

פעם בשבועיים אני משתתפת בישיבת צוות ארוכה. נהוג שכל אחד מהמשתתפים מביא משהו לאכול, משהו שייפול טוב על האזור שבין ארוחת בוקר ובין ארוחת צהריים. בישיבה האחרונה, שהייתה הראשונה לעונת האבוקדו הנוכחית, התנדבתי להביא גואקמולי. רק אחרי שהבלנדר בלינדר את כל המרכיבים, נזכרתי שא' אלרגית לעגבניות. באסה. אבל הפתרון צץ מיד: פלפל! הוא אדום, הוא סולני, הוא מתקתק ויש בו ויטמין C, ממש כמו בעגבנייה. ההבדל היחידי בין הכנת גואקמולי עם עגבנייה ובין הכנת גואקמולי עם פלפל הוא פעולת הריכוך הקצרה שהפלפל צריך לעבור. מדובר בחריכה קצרה על להבת הגז שמוציאה ממנו טעמים ועוזרת לו להתערבל טוב יותר בבלנד.

2

צריך
2 אבוקדואים, חתוכים גס
1 פלפל אדום, רצוי בשרני
3 גבעולי כוסברה, קצוצים גס
1 פרוסה מבצל אדום (או לפי הטעם)
כמה פרוסות של פלפלון חריף, לפי הטעם (לא הכרחי)
2 כפיות מיץ לימון טרי
קמצוץ מלח גס

ההכנה
משפדים את הפלפל על מזלג וחורכים אותו על להבת הגז עד שיש סימני חריכה קלים. זהירות – המזלג מתחמם ולכן יש להחזיק אותו כשהיד מוגנת בכפפה או במגבת.
מכניסים את כל המרכיבים לבלנדר ומערבלים.

3

גיוונים: מי שלא אוהב כוסברה יכול להחליף אותה בכמה עלים של נענע. זה יוצא נהדר גם ככה. את מיץ הלימון אפשר להחליץ במיץ ליים, קלמנטינה או תפוז. אפשר להוסיף מעט שמן זית ופלפל שחור גרוס טרי. אפשר להשתמש בבצל ירוק בנוסף לבצל האדום או במקומו.

 

שעון חורף ועוגת בננה סילאן

אלה ימים מבלבלים. מבחינת יחסי כדור הארץ והשמש, הסתיו אמור להתחיל ב-23 בספטמבר, אבל באוקטובר השמש המשיכה לסנוור ומזגנים המשיכו לטרטר. שעון החורף קרב את השקיעה לצהריים. כשהוא בא, גם הגשם בא, אבל בחוץ עדיין חמים, חמים מדי בשביל להדליק אורות ולהסתגר בבית משעה חמש אחר הצהריים. מה מבשלים בעונת הכלאיים הזאת? מה לובשים? כמה משקים את העציצים? לא יודעת.

אבל אני כן יודעת שביום הראשון של שעון החורף, בתי דרשה לבלות את אחר הצהריים בהכנת עוגה. הכנו עוגת בננה-סילאן, שהיא בעצם גרסה של עוגת הבננה-מייפל, עם סילאן במקום מייפל ובכמויות קצת יותר גדולות. שתיהן טעימות מאוד. גרסת הסילאן מקומית יותר, כהה, לחה וריחנית. כמו בקודמתה, גם בה אין שמן ותוספת סוכר מעבר למתיקות של הרכיבים. שימו לב שלמדידה השתמשתי בספל ולא בכוס.

1

צריך:
2 ספלים קמח כוסמין מלא
1 ספל קמח שיבולת שועל
2 כפיות גדושות אבקת אפייה
½ כפית אבקת סודה לשתייה
1 כפית קינמון
¼ כפית מלח
1 ספל בננות מעוכות (5-4 בננות)
½ ספל סילאן טהור
½ ספל חלב אורז-שקדים
1 כפית תמצית וניל
40 גרם שוקולד מריר קצוץ

לעבודה
מערבבים קמח כוסמין, קמח שיבולת שועל, אבקת אפייה, סודה לשתייה, קינמון ומלח.
מוסיפים את יתר המרכיבים ומערבבים לקבלת תערובת אחידה.
מעבירים לתבנית עוגה אנגלית משומנת או מרופדת בנייר אפייה ואופים בחום של 174 מעלות צלזיוס. בודקים את העוגה אחרי חצי שעה. העוגה מוכנה כשסכין או קיסם שננעצו בה יוצאים  עם פירורים לחים אך לא מצופים בעיסה.

המלחמה האיומה על החמאה

בשיחות חשאיות עם טבעונים נחשפתי לאמת כואבת: אחד הדברים האהובים ביותר שאין להם תחליף הולם הוא חמאה. חמאה פשוטה שמכינים מהשומן שבחלב של הפרה, הכבשה או העז, ממרח עתיק יומין ובסיסי שנשמר לאורך זמן והופך כל פרוסת לחם סתמית למשהו הרבה יותר טעים. שלא לדבר על מתוקים. העניין הזה אתגר אותי.

1

צפיתי בלא מעט סרטונים וקראתי לא מעט מתכונים של חמאה טבעונית. חלק גדול מהם נפסלו על הסף בגלל שכללו שמן קוקוס, מוצר שאף פעם לא חיבבתי יותר מדי. אחרים היו מסובכים או כללו מרכיבים כמו לציטין, שמסיבות רציונליות יותר או רציונליות פחות הרתיעו אותי. אבל אז, בביקור שגרתי בחנות התבלינים, הבחנתי בפתיתי חמאת קקאו. הם היו צהבהבים וחמודים והיה להם מראה חמאתי שהצית את הדמיון.

2החמאה לפני ההתקשות ולידה פתיתי חמאת קקאו. הם נראים כמו שבבי שוקולד לבן

רק מה, חמאת קקאו בטמפרטורת החדר קשה כמו שבבי שוקולד ובטח לא משהו שאפשר למרוח על הלחם. חשבתי להפגיש אותה עם שמן זית וכך למצוא את שביל הזהב בין הנוזליות שלו ובין המוצקות שלה. אין בעיה לערבב ביניהם כי שניהם שומנים. זה מה שיצא – חמאה טבעונית משני מרכיבים. היא מוצקה במקרר, מתרככת על הדלפק ונמסה על פרוסת לחם קלויה. שמן הזית מאזן את הארומה של הקקאו ומוסיף את הטעמים שלו. מה עוד צריך על הבוקר בין הלחם ובין הריבה, ליד הקפה הראשון?

3

חמאה טבעונית

צריך:
50 גרם חמאת קקאו (שזה שווה לשלוש כפות של פתיתי חמאת קקאו כמו בתמונה למעלה)
3 כפות שמן זית טעים
מלח לפי הטעם

ההכנה:
ממסים את חמאת הקקאו באמבט מרים: מוזגים מעט מים לסיר קטן, מניחים מעל פתח הסיר קערה ובתוכה שמים את חמאת הקקאו. מעבירים את הסיר ללהבה כך שאדי המים מחממים את הכלי העליון וחמאת הקקאו נמסה.
לקערית אחרת מוזגים את שמן הזית. כשחמאת הקקאו נמסה, מערבבים אותה עם שמן הזית.
מעבירים את התערובת לכלי שבו תרצו לאחסן ולהגיש אותה ושולחים לצינון במקרר. את המלח מוסיפים כשהתערובת מתחילה להתמצק אך עדיין ניתנת לערבוב. מאחר שמלח לא נמס בשומן, אם תוסיפו אותו לפני כן הוא סתם יצלול את תחתית הכלי.

סלט עגבניות ועבאדי

עגבניות הן בשבילי פרי של קיץ ממש כמו אבטיח. נכון, יש עגבניות כל השנה, אבל בקיץ הן בשיאן – מתוקות, אדומות ועסיסיות. לשמחתי לאחרונה יש אצל הירקן מבחר גדול מאוד של עגבניות ואני יכולה ללכת הביתה כשבאמתחתי כמעט עשרה סוגי עגבניות בגדלים ובצבעים שונים. תענוג. אחרי הביקור האחרון אצל הירקן חזרתי הביתה עם עגבניות אשכול קטנות, אדומות ומתוקות במיוחד ואיתן עגבניות שרי ליקופן נוטפות אוממי, עגבניות שרי צהובות בקבוקיות ופירותיות, עגבניות שרי תמר מתפצפצות ועסיסיות, וגם סתם עגבניות שרי עגולות וטעימות. הבנתי שאם אני לא אתחיל לאכול אותן במהירות, אני אתקע עם יותר מדי עגבניות וחבל לתת לאוצר כזה ללכת לאיבוד. אז ברור שסלט, אבל רגע.

2

על פי האקדמיה ללשון העברית, שמה העברי של העגבניה ניתן לה כנראה על ידי הרב והסופר הציוני יחיאל מיכל פינס (וחכו שנייה עם הפינס, זה לא נגמר), שהתרשם מהסומק שלה, שאב השראה מהמילה הגרמנית Liebesapfel שמשמעותה "תפוח אהבה" ונתן לה שם מהשורש עג"ב. מעניין שבאיטלקית קוראים לעגבניה pomodoro, מילה שמשמעותה "תפוח זהב", השם שאצלנו בחרו לתת לתפוז.

אבל אם אנחנו כבר בשורש עג"ב, קבלו את זה (מה אתם אומרים – אמיתי או בדיחה?) ואת התשובה הגברית, שלדעתי מעלה הרבה יותר סימני שאלה ואולי גם סימני קריאה ומתחברת לפוסט הקודם שלי על שיווק באמצעות כנות, אלא שכאן לא רק השכל מזוין.

סלט עגבניות ועוגיות עבאדי

1

את הסלט הזה עושים מכל סוגי העגבניות שיש בבית, מוסיפים כמה טבעות ירקרקות של פלפל שושקה בשביל הצבע, טבעות דקיקות של בצל אדום, תימין או עשב אחר, מתבלים בבלסמי ובשמן זית ששום שחה בו ומוסיפים את גולת הכותרת: שברי עוגיות עבאדי שיספגו את המיץ הטעים ועדיין ישארו פריכות.

צריך:
2 כפות שמן זית
שתי שיני שום חצויות
2 כוסות של עגבניות פרוסות או חתוכות לפלחים
1 פלפל שושקה ירוק חתוך לטבעות דקיקות
2 פרוסות דקות של בצל אדום
חומץ בלסמי
חופן עלי תימין מופרדים מהגבעול
10-5 עוגיות עבאדי, שבורות
מלח, פלפל שחור גרוס

ההכנה:
כמה שעות לפני הגשת הסלט מניחים את שיני השום החצויות בשמן זית (המטרה היא להגיע ל"נגיעות" שום ולא לטעם שום דומיננטי מדי).
מניחים בקערה עגבניות, פלפל שושקה ובצל. מוסיפים מלח, פלפל, חומץ בלסמי ואת השמן המתובל.
מקשטים בעוגיות עבאדי שבורות ובעלי תימין.
הצעת הגשה: אפשר לצרף קערית טחינה בצד.
הצעת אכילה: משאירים את שברי העוגיות לסוף כדי שיספגו את המיץ.
גיוונים: אפשר להוסיף זיתים שחורים רכים, להחליף את התימין בבזיליקום או אורגנו.