כל אחד אוהב משהו, אפילו אם אלה רק טורטיות

אולי בגלל שעבר זמן רב מאז שסיימתי את מלאכת התרגום ואולי בגלל שבארבעה חודשים וחצי האחרונים החיים שלי הפכו לפסיפס שבו כל רסיס של זמן מנוצל למשימה אחרת, עם עדיפות למשימות דחופות כמו צחצוח שיניים, עבודה, הנקה, החלפת מים לחתולים והחלפת חיתולים, יצא שזנחתי את "המקומות שמפחידים אותך" מאת הנזירה פמה צ'ודרון, ספר קטן וחכם שיצא לאור לפני כמה שבועות.

נהניתי מאוד לתרגם את "המקומות", קודם כל כי לתרגם זה כיף, אבל במידה לא פחותה גם בגלל שהתחושה הייתה כמו להיות במה שמכונה במקומותינו "ריטריט". ריטריט (retreat) – ככה הקהילה הבודהיסטית בארץ מכנה קורסים שנמשכים יותר מיום. זהו מינוח לא ממש מתאים שהושאל מעולמם של הנזירים הבודהיסטים-טיבטים, אבל הוא מונע את השימוש במילה סדנה, שלה עלולות להידבק קונוטציות ניו-אייג'יות מהסוג של שארוואלים, קטורת, שאנטי, פסטיבלים, אור ואהבה.

פמה צ'ודרון. צילום  Robin Holland מתוך האתר www.gampoabbey.org

למה אני מספרת לכם את כל זה? כדי שתדעו שמאחורי האריזה הניו אייג'ית של הספר נח טקסט שכולו מחובר לאדמה ולמציאות, בלי מיסטיקה, בלי קלישאות דביקות ובלי להבטיח לנו שאם נעשה את א', ב' ו-ג' תצמח לנו הילה סביב הראש ונהיה צדיקים כמו גנדהי, קדושים כמו האפיפיור וחמודים כמו הדלאי לאמה. צ'ודרון היא כותבת צנועה ולמעשה מייחסת את השיעורים שהיא מוסרת באמצעות הספר למורה שלה, צ'וגיאם טרונגפה רינפוצ'ה, אחד הלאמות הטיבטיים השערורייתיים והמרתקים ביותר שהמערב זכה לפגוש. פעם כתבתי עליו כאן.

צ'וגיאם טרונגפה. צילום מתוך rigpawiki

גם הרינפוצ'ה וגם צ'ודרון, תלמידתו הקנדית, מכירים את הלך הרוח המערבי ואליו הספר מופנה, למרות שהוא מבוסס כמובן על שיעורים שמקורם בטיבט ובהודו. המקומות שמפחידים אותנו הם כל אלה שנמצאים מעבר לאזור הנוחות או מעבר לאזור המוכר. גם אם האזור המוכר כבר מזמן לא עושה את החיים שלנו טובים יותר, אנחנו מעדיפים להתבוסס בו ולא להיענות לאתגר שבעזיבתו. ככה צ'ודרון מתארת את זה:

"לעתים קרובות מדי אנחנו מתנהגים כמו ציפורים מפוחדות שאינן מעזות לעזוב את הקן. הנה אנחנו יושבים בתוך קן שמדיף ריח רע, שלא מילא את ייעודו זמן ארוך מדי. אף אחד לא מגיע להאכיל אותנו. אף אחד לא מגן עלינו ומחמם אותנו. ועדיין אנו מקווים שאימא-ציפור תגיע."*

כאמור, רוחו של צ'וגיאם טרונגפה רינפוצ'ה שורה בין הדפים. כך הוא וצ'ודרון מסבירים מהי בודהיצ'יטה:

"צ'יטה משמעותה 'תודעה' וגם 'לב' או 'גישה'. משמעות המילה בודהי היא 'ער', 'מואר' או 'פתוח לחלוטין'. תודעתה או לבה הפתוחים לחלוטין של הבודהיצ'יטה, מכונים לפעמים 'הנקודה הרכה', מעין מקום פגיע ועדין כפצע פתוח. הוא דומה, בחלקו, ליכולתנו לאהוב. אפילו באנשים האכזריים ביותר ישנו החלק הרך הזה. אפילו החיות המרושעות ביותר אוהבות את צאצאיהן. כפי שניסח זאת טרונגפה רינפוצ'ה, 'כל אחד אוהב משהו, אפילו אם אלה רק טורטיות.'"

אז כן, אני ממליצה על הספר, ולא, אני לא מקבלת אחוזים מהמכירות.

* הציטוט מוקדש למצביעי הליכוד.