מזנב ועד קצה חוטם – של גזר

פוסט מעשי שעלול להרגיז טבעונים, אבל לא בצדק

בתקינות הפוליטית הטבעונית אסור להגיד את זה, ובכל זאת: אם כבר הורגים חיה, צריך להשתמש בכל החלקים שלה. יש מגמה קולינרית שנקראת Nose to Tail Eating, אכילה מהזנב עד האף ("מהזנב עד האף" הוא גם כינוי לטור כלי רכב שנוסעים או חונים כה קרוב, שפגוש קדמי נוגע בפגוש אחורי של המכונית שלפניו, אבל זה לא קשור לענייננו). ב-2004 יצא ספר הבישול של פרגוס הנדרסון The Whole Beast: Nose to Tail Eating, שמסביר איך לבשל את כל חלקי החזיר. בנוסף יש ברשת כמה בלוגי אוכל שמוקדשים לסוגה הקולינרית הזאת, ואני ממליצה בחום לכל הטבעונים וגם לבעלי קיבה רגישה לא לבקר בהם.

גזר חזירי (צילום: GARDEN ORGANIC/PIN, מ-The telegraph)

ברור שהדרך הטובה ביותר למנוע הרג של חיות היא פשוט לא לאכול אותן ולא להשתמש במוצרים שעשויים מהן. אך מכיוון שהאנושות כנראה לא תהפוך לטבעונית בעשורים הקרובים, אם כבר הורגים, אז הטוב ביותר – או בעצם הרע במיעוטו – הוא להשתמש בגופה עד תום. לא נראה לי שיש צורך להסביר את ההיגיון הכלכלי והסביבתי של הפרקטיקה הזאת. את גישת הזנב עד האף אפשר וכדאי ליישם גם במוצרים מהצומח. קומפוסטרים ופחים לפסולת אורגנית כבר אינם תופעה נדירה, אבל אפשר לחשוב עוד פעם לפני שמשליכים אליהם קליפות, עלים וגבעולים שבדרך כלל אנחנו לא אוכלים. כשמחירי הירקות בארץ בעלייה מתמדת, כדאי להוציא מהם את המקסימום ועל הדרך לגלות כמה טעמים חדשים. הנה כמה רעיונות:

• את העלים והגזע של הכרובית אפשר לבשל, לאפות ולהקפיץ
• גם את הגזע של הברוקולי אפשר לבשל. ייתכן שתצטרכו לקלף את השכבה העליונה הסיבית
• אפשר להשתמש בעלים של גזר כמו שמשתמשים בפטרוזיליה. יש להם טעם של… גזר! את אותו הדבר אפשר כמובן לעשות עם עלים של שורש פטרוזיליה ושורש סלרי
• לא חייבים לקלף תפוחי אדמה לפני שמכניסים אותם למרק או לתבשיל

ירקות לא מקולפים אפויים על עלי גפן

• לפרחים של השומר יש טעם אניסי מתקתק. אפשר להוסיף אותם לאשכולית או לפומלית מפולטת ולקבל סלט פירות בטעם ערק אשכוליות
• אפשר לאכול את העלים של הסלק, הקולרבי, הברוקולי והלפת. השלושה האחרונים יוסיפו לסלט או לתבשיל ארומה חרדלית (כמו הרוקט והארוגולה גם הם שייכים למשפחת המצליבים)
• ירקות שבדרך כלל אוכלים מבושלים וכדאי לנסות לאכול אותם חיים: דלעת, סלק, כרובית, ברוקולי, דלורית, קישוא, מנגולד ותירס. אם אתם רוצים שהם "יתבשלו" קצת, תנו להם לשהות בחברתם של לימון או חומץ ומלח או רוטב סויה. תמיד אפשר ורצוי להוסיף גם שמן זית

סלט שורשים עם סלק חי. את כל הירקות שבסלט הזה אפשר גם להקפיץ

• ירקות שבדרך כלל אוכלים חיים ואפשר להקפיץ, לבשל או לאפות: קולרבי, צנונית, חסה (במרק) ואפילו מלפפון – בתנאי שהוא צעיר מאוד וכהה, בעיקר להקפיץ
• אפשר להוסיף קוביות אבוקדו למרק מוכן
• אם נשארתם עם עשבי תיבול, לא משנה מאיזה סוג, ולא נראה שתשתמשו בהם בקרוב, הכניסו אותם לבלנדר עם שמן זית, קצת שום, קצת מלח, ומומלץ גם אגוז כלשהו (פקאן, מלך, קשיו, צנוברים) וטחנו. תקבלו גרסה דמוקרטית לפסטו שאפשר להשתמש בו כממרח, תוספת לטחינה, תיבול ירקות אפויים ותבשילים, רוטב לפסטה והמון דברים אחרים. אפשר להקפיא אותו והוא נשאר די הרבה זמן במקרר אם שופכים למעלה שמן זית

מוקפץ עם מלפפון

• עלי גפן טובים לממולאים, אבל לא רק: אפשר להוסיף אותם לצנצנות של כבושים, לרפד בהם תבנית שאופים בה ירקות או פשטידות (צריך לשמן אותה קודם) ואז לאכול אותם – הם יוצאים פריכים וטעימים; לחתוך לרצועות ולהוסיף למרקים, תבשילים או קדירת ירקות בתנור
• אחרי שסוחטים פירות הדר, אפשר לשפשף בקליפה את הכיור במטבח לניקוי והלבנה. אפשר גם להרתיח את הקליפות במים למשך כרבע שעה. מתקבל נוזל ניקוי שאפשר להוסיף למי שטיפת הרצפה או לניקוי כיורים ואריחים
• מעודפי פירות בשלים אפשר להכין ריבה, אבל אפשר לחסוך את הסוכר, לטחון אותם ולהקפיא בתבנית של קוביות קרח כדי להוסיף לשייקים וקינוחים, או כמובן למזוג לתבניות של קרטיבים.

חזירים וגזרים. לא שאני מבינה לגמרי את פשר הקעקועים, אבל הם יפים (תמונות מתוך mycooltattoos.net ו-ilovememphisblog.com)

עכשיו רק צריך לבקש מהירקנים שישאירו את העלים של הסלק, הכרובית, הגזר וכל היתר